הודעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ בדבר תמיכתה בעתירות הקוראות להדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מכהונתו בממשלה, היא מעט מדי ומאוחר מדי.

ההודעה משקפת תהליך הפנמה איטי להחריד של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בדבר ההפרות החוזרות ונשנות מצד בן גביר של הוראות הדין ופסיקות בג"ץ; והיא מבקשת לעשות את הדבר הנכון, הרבה אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה ובן גביר הצליח במהלך ההשחתה הפוליטית שעשה לאורכה ולעומקה של משטרת ישראל.

שלשום (רביעי) זכתה היועצת המשפטית לסטירת לחי מצלצלת, בפעם המי יודע כמה, מידיו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, המשמש כשלוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שלשום (רביעי) זכתה היועצת המשפטית לסטירת לחי מצלצלת, בפעם המי יודע כמה, מידיו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, המשמש כשלוחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו

פוקס שיגר ליועצת מכתב תשובה לפנייתה מהשבוע שעבר לנתניהו, בבקשה לתאם עמו את העמדה שתוצג בשם הממשלה לבג"ץ במסגרת העתירות, עמדה שאמורה להיות מוגשת בשבוע הבא.

היועצת פירטה במכתבה את מכלול ההיבטים שבהם בן גביר מתערב בעבודת המשטרה שלא כדין ומפר את הוראות בג"ץ, וביקשה את התייחסותו של נתניהו.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 9 בספטמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פוקס, בתגובה, נזף בה על שמכתבה לא כלל שום התייחסות לתגובה שהוגשה לבג"ץ בחודש ספטמבר האחרון, באמצעות העו"ד הפרטי המקורב לנתניהו מיכאל ראבילו, שבמסגרתה, לטענת פוקס, "ניתן מענה מלא לטענותייך. מכתבך מתעלם מכך לחלוטין, כאילו לא הוגשה כל תגובה בעניין".

במקום קיום שיח ישיר בין היועצת לבין ראש הממשלה, פוקס מתנה את קיומה של פגישה כזו בכך שקודם כל "נדרש לקבל ממך התייחסות מפורטת, אשר תכלול הפעם מענה והתייחסות רצינית לכל האמור בתגובה המקדמית; ובהמשך ניתן יהיה לקבוע פגישה עמך ועם השר לביטחון לאומי, בכדי לדון בטענותייך באופן מסודר בפני בעל הסמכות בעניין זה – ראש הממשלה".

במילים אחרות: ראש הממשלה מבקש לייצר מצב שבו שני גורמים ניצים כביכול – היועצת המשפטית לממשלה מצד אחד והשר בן גביר מצד שני – ישבו בפניו, והוא יתפקד כמעין בורר שיכריע ביניהם. כלומר, עוד זובור לבהרב-מיארה.

ראש הממשלה מבקש לייצר מצב שבו שני גורמים ניצים כביכול – היועצת המשפטית לממשלה מצד אחד והשר בן גביר מצד שני – ישבו בפניו, והוא יתפקד כמעין בורר שיכריע ביניהם. כלומר, עוד זובור לבהרב-מיארה

לפחות דבר אחד יצא ממכתבו של פוקס: הוא פנה אל בהרב-מיארה בתוארה המלא, "היועצת המשפטית לממשלה". הנזיפה מיריב לוין בוודאי כבר בדרך.

נתניהו ופוקס אינם טועים ואינם מתבלבלים, הם מיישמים את החזון שלהם להפיכה המשטרית: היועצת כמי שמעלה טענות משפטיות, ראש הממשלה כמי שמכריע אם לקבל או לדחות אותן. ייעוץ משפטי בלתי מחייב, שלטון החוק כהצעת הגשה ותו לא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 26 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כל זאת בניגוד לפסיקתו המפורשת והעקבית של בג"ץ, שקבע פעם אחר פעם כי הנחיותיה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבות, כל עוד בית המשפט אינו קובע אחרת.

באשר לאפשרות שבג"ץ יורה לנתניהו לעשות בסמכותו, הקבועה בחוק יסוד הממשלה, ולפטר את השר בן גביר מכהונתו נוכח מכלול פעולותיו, עמדתו של ראש הממשלה עברה תהליך של הקשחה.

באשר לאפשרות שבג"ץ יורה לנתניהו לעשות בסמכותו, הקבועה בחוק יסוד הממשלה, ולפטר את השר בן גביר מכהונתו נוכח מכלול פעולותיו, עמדתו של ראש הממשלה עברה תהליך של הקשחה

בעוד שבינואר 2023 היה נתניהו נכון לקבל, באופן עקרוני, את סמכותו של בג"ץ להורות לראש הממשלה להדיח שר מכהונתו בממשלה, וזאת בהתאם להלכת דרעי-פנחסי משנת 1993, הרי שכעת נתניהו כופר אף בסמכות זו, ולשיטתו לא ניתן להורות לו לעשות כך במקרה שלא מדובר בהגשת כתב אישום נגד שר בממשלה.

בפברואר 2024 דחה כידוע בג"ץ עתירה שהוגשה לו ערב הקמת הממשלה בדצמבר 2022, בדרישה לפטר את השר בן גביר מכהונתו בממשלה. השופטים דחו את העתירה והדגישו כי הם שוקלים במסגרת החלטתם רק את המידע שהצטבר על אודות פועלו של בן גביר עד למועד הגשת העתירה, והם אינם משקללים את כלל תפקודו והתנהלותו בכהונתו כשר בממשלה.

באוגוסט 2024 הוגשו עתירות נוספות, הדורשות להורות לראש הממשלה להדיח את בן גביר מתפקידו, נוכח הפרות חוזרות ונשנות של הדין – ובפרט התערבות פוליטית אסורה בעבודת המשטרה ובנושאים פרטניים שבהם אסורה דריסת רגל פוליטית.

יו"ר ש"ס אריה דרעי אחרי ישיבת סיעה בנושא חוק הגיוס מחוץ למשרדי ש"ס בירושלים, 4 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בינואר 2023, בטרם ניתן פסק דינו של בג"ץ שחייב את נתניהו לפטר את השר אריה דרעי מהממשלה – נוכח הפרת התחייבותו של האחרון לפרוש מהחיים הפוליטיים בעת שהורשע בעבירות מס – היה נתניהו נכון לקבל את העיקרון שלפיו בית המשפט רשאי להורות לראש הממשלה לפטר שר גם שלא בנסיבות של הגשת כתב אישום נגד השר.

"אף אם יש מקום לבחון את שיקול הדעת של ראש הממשלה", נכתב אז מטעמו של נתניהו לבג"ץ, "ואף שידועות ומוכרות הלכות דרעי-פנחסי שקבעו 'כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד', אין מקום ליישמן בענייננו". השופטים חשבו אחרת, והורו לנתניהו לפטר את דרעי, אף שבעת הקמת הממשלה ובעת מתן פסק הדין, לא היה כל כתב אישום תלוי ועומד מעל ראשו של דרעי.

כעת, נתניהו משמיע זמירות אחרות. "הסמכות להעברת שר מתפקידו נתונה בדין ובחוק היסוד אך ורק לראש הממשלה", נכתב מטעמו של נתניהו לבג"ץ לפני כשלושה חודשים, "ולו נתון מלוא שיקול הדעת בדבר. כמובן שלא נעלמו מעינינו תקדימים קודמים שנקבעו למשל בהלכת דרעי-פנחסי, אולם תקדימים מעין אלה הקשורים קשר הדוק, בלעדיו אין, לקיומו של הליך פלילי נגד שר, אינם רלוונטיים למקרה דנן".

זוהי עמדת ראש הממשלה, שמזכיר הממשלה קובל כעת כי היועצת המשפטית מתעלמת ממנה. מעניין. אם כבר מדברים על התעלמות, דווקא נתניהו הוא זה שמתעלם מתקדים הרבה יותר רלוונטי וקרוב – תקדים דרעי מינואר 2023, אז בג"ץ חייב את ראש הממשלה להעביר מכהונתו את מקורבו, שבועות ספורים לאחר הקמת הממשלה.

דווקא נתניהו הוא זה שמתעלם מתקדים הרבה יותר רלוונטי וקרוב – תקדים דרעי מינואר 2023, אז בג"ץ חייב את ראש הממשלה להעביר מכהונתו את מקורבו, שבועות ספורים לאחר הקמת הממשלה

נתניהו רטן אז, אך נאלץ לציית ושלח לדרעי מכתב פיטורים. כמעט שלוש שנים לתוך ההפיכה המשטרית, השאלה האם היה נוהג כך גם היום, נותרת פתוחה.