JavaScript is required for our website accessibility to work properly. זיהום האוויר מאיים על מעמדה הגלובלי של הודו | זמן ישראל
עובדי מחלקת העבודות הציבוריות מתיזים מים באמצעות תותח נגד ערפיח כדי לצמצם את זיהום האוויר, על רקע ערפיח סמיך בשער הודו בניו דלהי. 29 באוקטובר 2025 (צילום: Arun SANKAR / AFP)
Arun SANKAR / AFP
עובדי מחלקת העבודות הציבוריות מתיזים מים באמצעות תותח נגד ערפיח כדי לצמצם את זיהום האוויר, על רקע ערפיח סמיך בשער הודו בניו דלהי. 29 באוקטובר 2025
"זה אולי לא נראה כאיום קונבנציונלי, אבל זה פועל כמו איום"

זיהום האוויר מאיים על מעמדה הגלובלי של הודו

האוויר הרעיל של ניו דלהי כבר אינו רק משבר סביבתי ובריאותי – אלא כשל שלטוני ואיום ביטחוני זוחל ● זיהום האוויר הקיצוני אחראי למותם של מיליוני הודים בכל שנה, הוא שוחק הון אנושי, פוגע בתפקוד מוסדות המדינה, משנה החלטות של צבא, שגרירויות ובתי ספר, ומערער את אמינותה של הודו כמנהיגה בתחום אקלים וכמעצמה עולה

FPבבוקר נובמבר אפור בניו דלהי, מנהלי בתי ספר הפיצו סדרת הנחיות חירום מוכרת: מגרשי המשחקים נסגרו, פעילויות החוץ בוטלו, ושיעורי החינוך הגופני הועברו לתוך המבנים. הסיבה לא הייתה גשם או קור; האוויר עצמו היה מסוכן מדי לנשימה עבור הילדים.

ההודעות נמסרו בשלווה, כשגרה, כחלק ממקצב עונתי כמעט קבוע. בבירת הדמוקרטיה הגדולה בעולם, השאלה אם ילדים יכולים לרוץ, לשחק או לשאוף אוויר בבטחה תלויה כעת במדד איכות האוויר היומי (AQI). מערכות השעות בבתי הספר מזכירות יותר ויותר התנהלות במצבי חירום אקלימיים מאשר תוכנית לימודים סדורה.

במשך שנים התייחסו לזיהום בניו דלהי כאל בעיה סביבתית או מצב חירום בריאותי חוזר. אך כיום הוא התפתח למשהו גדול יותר: משבר משילות, פגיעוּת גאופוליטית ואיום ביטחוני זוחל. שינוי זה מסמן נקודת מפנה באופן שבו על הודו לתפוס את ההשלכות של האוויר הרעיל שלה.

במשך שנים התייחסו לזיהום בניו דלהי כאל בעיה סביבתית או מצב חירום בריאותי. אך הוא התפתח למשהו גדול יותר: משבר משילות, פגיעוּת גאופוליטית ואיום ביטחוני זוחל

כמעט כל 1.4 מיליארד תושבי הודו נושמים כיום אוויר החורג מהרף הבטיחותי של ארגון הבריאות העולמי. ההערכות מצביעות על 1.5 מיליון עד 2 מיליון מקרי מוות בשנה הקשורים לזיהום, לצד הפסדים כלכליים של מיליארדים.

רופא בוחן צילום רנטגן של ילד הסובל מקשיי נשימה בחדר המיון של בית החולים הממשלתי לילדים צ'אצ'ה נהרו באל צ'יקיצליה בניו דלהי. 7 בנובמבר 2023 (צילום: Arun SANKAR / AFP)
רופא בוחן צילום רנטגן של ילד הסובל מקשיי נשימה בחדר המיון של בית החולים הממשלתי לילדים צ'אצ'ה נהרו באל צ'יקיצליה בניו דלהי. 7 בנובמבר 2023 (צילום: Arun SANKAR / AFP)

אך מעבר לתמותה, האוויר הרעיל משבש את חיי היום-יום: הוא שוחק את קיבולת הריאות, מפחית סיבולת, גורם להיעדרויות ופוגע בביצועים קוגניטיביים בקרב ילדים, עובדי מפעלים, חיילים ועובדי ציבור כאחד. משמעות היקף החשיפה היא שהמשבר כבר אינו אפיזודי או מקומי – הוא מערכתי.

ניתוח של הבנק העולמי מ-2023 הראה שדרום אסיה מככבת כיום במפת הזיהום העולמית, כאשר תשע מתוך עשר הערים המזוהמות ביותר בעולם מרוכזות באזור.

המשבר מחריף מדי חורף ברחבי המישור ההודו-גנגטי, שם תופעה של אינוורסיה (היפוך חום) יוצרת "מכסה" של אוויר קר הלוכדת מזהמים סמוך לפני הקרקע. שריפת פסולת חקלאית עונתית, בשילוב פליטות מתחבורה, בנייה ותעשייה, מזינה את האובך הכלוא הזה, והופכת ערים שלמות למרחבים מסוכנים עבור מיליוני בני אדם.

סימני המתח בולטים במיוחד בבירה הלאומית ניו דלהי: בתי חולים מדווחים באופן קבוע על זינוקים בתחלואה נשימתית, משלחות דיפלומטיות מנהלות בשקט משא ומתן על תוספות שכר בגין תנאי שירות קשים, ואקדמיות לאימונים צבאיים ויחידות ביטחון משעות אימוני חוץ לא בשל עימות, אלא משום שהאוויר בבירה מסוכן לנשימה.

ניתוח עדכני של המכון למדיניות אנרגיה באוניברסיטת שיקגו מעריך שתושבי מטרופולין דלהי מאבדים 8.2 שנים מתוחלת החיים בשל חשיפה מתמשכת לחלקיקים שקוטרם 2.5 מיקרומטר או פחות (PM2.5)

ניתוח עדכני של המכון למדיניות אנרגיה באוניברסיטת שיקגו מעריך שתושבי מטרופולין דלהי מאבדים 8.2 שנים מתוחלת החיים בשל חשיפה מתמשכת לחלקיקים שקוטרם 2.5 מיקרומטר או פחות (PM2.5).

עובד משרד צועד כשהוא עוטה מסכת פנים בתוך שכבת ערפיח סמיכה בניו דלהי, הודו. 18 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)
עובד משרד צועד כשהוא עוטה מסכת פנים בתוך שכבת ערפיח סמיכה בניו דלהי, הודו. 18 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)

מחקרים קודמים כבר סיווגו את זיהום האוויר כאחד הגורמים המרכזיים לתחלואה בהודו, אך ראיות מצטברות הקושרות בין זיהום אוויר להשפעות ארוכות טווח על המוח וההתנהגות מעוררות דאגה בקרב קובעי המדיניות.

רושאן שנקר, אנליסט למדיניות ציבורית ומייסד Saroja Earth, חברה לפתרונות זיהום המשלבת מחקר ופיתוח מדעי עם יישום טכנולוגי וממשל, מזהיר שאתגר זיהום האוויר בהודו כבר אינו סוגיה טכנית אלא מוסדית. לטענתו, שורש הבעיה טמון באכיפה חלשה, משילות מקוטעת והערכת-חסר כרונית של ההשפעות החברתיות ארוכות הטווח של הזיהום.

"זיהום אוויר לא רק פוגע בבריאות; הוא גם שוחק בשקט את ההון האנושי של הודו", אומר שנקר. "אנחנו למעשה מבקשים מאנשים למשול, ללמד, לחדש ולהגן על המדינה כשהם מתפקדים עם יכולת קוגניטיבית פגועה".

ועדיין, הודו אפילו אינה מודדת את איכות האוויר בקפדנות הנדרשת כדי להבין את המשבר או להתמודד איתו. שנקר מנסח את הפער בצורה חדה: "אנחנו לא מודדים איכות אוויר כמו שצריך בהודו. לא בעקביות, לא בדייקנות, ולא באמצעות כלי המחקר הדרושים. וכל חברה שלא חוקרת בעיה, לא יכולה לפתור אותה.

"אנחנו לא מודדים איכות אוויר כמו שצריך בהודו. לא בעקביות, לא בדייקנות, ולא באמצעות כלי המחקר הדרושים. וכל חברה שלא חוקרת בעיה, לא יכולה לפתור אותה"

"המציאות היא שעל כל עלייה של כ-100 נקודות במדד AQI, אנו רואים ירידה מוערכת של 7 עד 10 נקודות IQ כתוצאה מחשיפה ממושכת".

ילדי בתי ספר בניו דלהי, הודו, עוטים מסכות נגד זיהום ומחזיקים שלטים בצעדה להעלאת מודעות לרמות זיהום האוויר בניו דלהי, 15 בנובמבר 2017 (צילום: PRAKASH SINGH / AFP)
ילדי בתי ספר בניו דלהי, הודו, עוטים מסכות נגד זיהום ומחזיקים שלטים בצעדה להעלאת מודעות לרמות זיהום האוויר בניו דלהי, 15 בנובמבר 2017 (צילום: PRAKASH SINGH / AFP)

הזיהום גם חושף אי-שוויון חברתי ומייצר פוטנציאל לאי-שקט אזרחי. פרקש קשוואן, פרופסור חבר ללימודי סביבה באוניברסיטת ברנדייס, מתאר את משבר זיהום האוויר של ניו דלהי לא רק כזיהום אלא כצורה של "אלימות סביבתית".

"רוב האנשים בדלהי מתמודדים עם האלימות הזו מדי יום – היא גוזלת את האוויר מחייהם", הוא אומר. "אנחנו כבר רואים מחאות של צעירים נגד הזיהום בדלהי". לאחרונה עצרה המשטרה 23 מפגינים בהפגנה נגד זיהום.

היעדר התגובה מצד המדינה מזין ממד נוסף של הבעיה: שחיקת אמון הציבור בממשלה. מבחינת קשוואן, שורשי המשבר נעוצים בכשלים מערכתיים, ובפרט בהיעדר נשיאה באחריות מצד שחקנים פוליטיים וכלכליים חזקים הנהנים מהקיפאון.

"מי שאמונים על הבטחת רווחת האדם ועל ביטחון הציבור, אפשרו לנזק הסביבתי להפוך לנורמה", הוא מציין. "הסדקים במערכת המשילות של הודו החלו להופיע אחרי 2010 והפכו גלויים יותר ויותר במהלך מגפת הקורונה ולאחריה. משבר הזיהום הנוכחי מאיים לפגוע עוד יותר במוניטין של הממשל ההודי".

"מי שאמונים על הבטחת רווחת האדם ועל ביטחון הציבור, אפשרו לנזק הסביבתי להפוך לנורמה. משבר הזיהום הנוכחי מאיים לפגוע עוד יותר במוניטין של הממשל ההודי"

ואכן, הזיהום כבר מחליש את יסודות מוסדותיה של הודו. חשיפה כרונית בקרב אוכלוסיות הכוללות את עתודת המנהיגות, פקידים ואנשי צבא, שוחקת הון אנושי, מפחיתה פריון עבודה ומחלישה ביצועים מוסדיים, תוך שהיא הופכת מצב חירום בריאותי לאתגר ביטחוני לאומי ארוך-טווח.

שוטרים הודים, עוטים מסכות פנים, עומדים על המשמר בתנאי ערפיח כבדים סמוך להפגנה נגד זיהום האוויר בניו דלהי, ב-3 בנובמבר 2019 (צילום: Sajjad HUSSAIN / AFP)
שוטרים הודים, עוטים מסכות פנים, עומדים על המשמר בתנאי ערפיח כבדים סמוך להפגנה נגד זיהום האוויר בניו דלהי, ב-3 בנובמבר 2019 (צילום: Sajjad HUSSAIN / AFP)

אם לא יטופל, האוויר הרעיל של הודו מאיים לא רק על חיי אדם אלא גם על יכולתה של המדינה עצמה לתפקד, למשול ביעילות ולהגיב לאיומים אסטרטגיים.

בשנים האחרונות, ההתדרדרות באיכות האוויר בניו דלהי החלה להשפיע על החלטות החורגות הרבה מעבר להנחיות בריאות הציבור.

באזור המטרופולין, שבו פועלים כ-5,700 בתי ספר, רבים נאלצים להתאים את עצמם לדפוסי הזיהום העונתיים במקום ללוח השנה האקדמי. בתי ספר בינלאומיים כבר מנהלים משא ומתן על תוספות שכר בגין סיכוני הזיהום עבור מורים זרים, וחברות החלו להציע חבילות רילוקיישן למשפחות שאינן מוכנות לחיות כל השנה עם האוויר הרעיל באזור.

במקביל, כמה שגרירויות בניו דלהי שינו בשקט את מדיניות הצבת המשפחות בשל הזיהום או קיצרו את משך השירות. התאמות דומות מתרחשות גם בתוך מוסדות מקומיים: אקדמיות ביטחוניות משנות כיום את מערך אימוני החוץ בשבועות השיא של הערפיח, וצוערים מדווחים על השעיית אימוני סיבולת כאשר רמות ה-AQI מזנקות.

במקביל, כמה שגרירויות בניו דלהי שינו בשקט את מדיניות הצבת המשפחות בשל הזיהום או קיצרו את משך השירות. התאמות דומות מתרחשות גם בתוך מוסדות מקומיים

השינויים הללו כמעט ואינם זוכים לפרסום, אך יחד הם מרמזים על מציאות מתרחבת: גם מוסדות אליטיסטיים ובעלי חשיבות אסטרטגית נאלצים כעת להסתגל לסביבה שבה עצם השהייה באוויר הפתוח כרוכה בסיכון.

שכבת ערפיח סמיכה עוטפת את ניו דלהי הודו, בשעות הבוקר של 13 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo)
שכבת ערפיח סמיכה עוטפת את ניו דלהי הודו, בשעות הבוקר של 13 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo)

"הזיהום מתחיל לשבש את מנגנוני המדינה", אומר שנקר. "יש עלייה חדה בימי מחלה, תיקים נעים לאט יותר בצינורות הבירוקרטיה, ובדיקות שטח מתמעטות… אפילו כלים שאמורים להגביר ביטחון – מצלמות אבטחה, רחפנים, צלפים ואמבולנסים – מתפקדים גרוע יותר כיוון שהראות הלקויה פוגעת ביכולת התצפית.

"הסיבולת של אנשי מפתח יורדת, דבר המאיט חקירות ופוגע במוכנות. זה אולי לא נראה כאיום קונבנציונלי, אבל זה פועל כמו איום: סיכון ביטחוני זוחל ומרחבי, המרחף ברקע".

"הסיבולת של אנשי מפתח יורדת, דבר המאיט חקירות ופוגע במוכנות. זה אולי לא נראה כאיום קונבנציונלי, אבל זה פועל כמו איום: סיכון ביטחוני זוחל ומרחבי, המרחף ברקע"

זיהום האוויר המתמשך כבר שוחק את הדימוי שהודו טיפחה בקפידה ככוח עולה בזירה הגלובלית. הדבר ניכר כאשר מנהיגים מכל העולם התכנסו בנובמבר לפסגת האקלים השנתית של האו"ם, ונציגי הודו לחצו למימון אקלים וליעדים של "אפס פליטות נטו".

ערב הוועידה, שהתקיימה השנה בברזיל, רחובות ניו דלהי התמלאו לא בחגיגות אלא במחאה. ב-9 בנובמבר התכנסו יותר מאלף תושבים ליד שער הודו (India Gate) בניו דלהי כדי לדרוש את מה שכינו זכות אנושית בסיסית: אוויר נקי. המשטרה עיכבה מאות מפגינים.

הניגוד היה חריף: בעוד נציגי הודו טענו בזירה הבינלאומית ששינויי האקלים מחייבים סולידריות עולמית ומיליארדים במימון הסתגלות, מיליוני תושבי ניו דלהי נחנקו בערפיח – תזכורת צורמת לכך שדיפלומטיית אקלים והפחתת פליטות מתחילות בבית.

אישה רוחצת את בתה בנהר יאמונה, המכוסה בקצף כימי שנגרם מזיהום תעשייתי וביתי, בעוד קו הרקיע עטוף בערפיח רעיל, בניו דלהי, הודו. 17 בנובמבר 202 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)
אישה רוחצת את בתה בנהר יאמונה, המכוסה בקצף כימי שנגרם מזיהום תעשייתי וביתי, בעוד קו הרקיע עטוף בערפיח רעיל, בניו דלהי, הודו. 17 בנובמבר 202 (צילום: AP Photo/Manish Swarup)

"[זה מה] שמחקרים של עשרות שנים על צדק סביבתי מוכיחים", אומר קשוואן. "נטל האוויר הרעיל אינו מתחלק באופן שוויוני. בעלי הכוח, המעמד או הממון יכולים להתמגן, בעוד מיליונים אחרים נותרים לשאוף את הערפיח ללא ברירה וללא הגנה".

"נטל האוויר הרעיל אינו מתחלק באופן שוויוני. בעלי הכוח, המעמד או הממון יכולים להתמגן, בעוד מיליונים אחרים נותרים לשאוף את הערפיח ללא ברירה וללא הגנה"

הודו ניצבת כעת ברגע מכריע. מצד אחד, השפעתה העולמית מתרחבת, קולה הדיפלומטי חזק מאי פעם, ומנהיגותה האקלימית נעשית מרכזית יותר ויותר הזירה הבינלאומית. אך זיהום האוויר המכסה את בירתה חושף סתירה שהמדינה כבר אינה יכולה להתעלם ממנה.

הבטחת אוויר נקי באמצעות ממשל מתואם, אכיפה עקבית והשקעה בתשתיות בריאות הציבור אינה עוד עניין של נוחות או אסתטיקה עירונית. זו שאלה של שמירה על הון אנושי, חוסן לאומי ואמינותה של הדמוקרטיה המאוכלסת ביותר בעולם.

הבחירה של הודו כעת תקבע אם המשבר הזה יהפוך לכישלון מכונן או לנקודת מפנה. בינתיים, מסכם קשוואן, "מדינה שאינה מסוגלת להבטיח משהו בסיסי כמו אוויר ראוי לנשימה, אינה יכולה לטעון באמינות למעמד של מעצמה גלובלית".

ספינה נאבי היא עיתונאית מולטימדיה עצמאית מדרום אסיה, המתגוררת בקשמיר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,355 מילים
כל הזמן // יום שני, 18 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

היועמ"שית הגישה לבג"ץ את התצהיר החסוי של תא"ל ג' בעתירה נגד גופמן

טראמפ: כדאי שאיראן תגיש בהקדם הצעה טובה יותר, "אחרת לא יישאר מהם דבר" ● צה"ל שוב מזהיר: חסרים כ-12 אלף חיילים, בהם 7,000 לוחמים ● דיווח: נתניהו פרסם את הביקור באמירויות - מחשש שביקור בנט יתפרסם קודם ● זיני הגיש בקשה לביזיון בית המשפט בדרישה לחשוף את שמות עובדי שב"כ שעתרו נגד מינויו ● הרב לנדו: דגל התורה תצביע בעד פיזור הכנסת ביום רביעי

לכל העדכונים עוד 49 עדכונים

האשליה ההונגרית - לא ניתן לייבא לישראל את מודל תבוסת אורבן

בעקבות הבחירות לפרלמנט בהונגריה, בהן פיטר מדיאר ומפלגת "טיסה" הדיחו את ויקטור אורבן לאחר שש עשרה שנות שלטון, התעורר פיתוי מוכר בשיח הפוליטי הישראלי.

פרשנים ודמויות מהאופוזיציה מצביעים על בודפשט כהוכחה לכך שקואליציה כריזמטית ואנטי-ממסדית יכולה להביס מנהיג פופוליסטי דומיננטי בישראל.

יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,167 מילים ו-1 תגובות

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בית הספר כמעבדה לחיים

הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.

אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,059 מילים

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הפילוג 2026

זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50  וזה עלול לקרות שוב.

משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,207 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים ו-1 תגובות

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.