בשבועיים האחרונים התרבו הדיווחים שלפיהם עסקת הגז בין ישראל למצרים, בהיקף של 35 מיליארד דולר, עומדת להיחתם בקרוב. אמש (רביעי) הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי העסקה נחתמה. לא מן הנמנע שמאחורי הקלעים הופעל לחץ אמריקאי כבד על שני הצדדים לחתום על העסקה במהירות.
לישראל יש גז, ומצרים זקוקה לו כדי להזרים מזומנים לקופה הלאומית המדלדלת שלה, באמצעות הנזלתו (הפיכת גז לנוזל לצורך שינוע ימי) במתקנים שבשטחה ומכירתו לאירופה. לשני הצדדים ברורה גם המשמעות הנלווית: חיזוק היחסים, והתלות ההדדית, בין ירושלים לקהיר – יחסים המצויים באחת מתקופות השפל החמורות מאז נחתם הסכם השלום.
החוקר חאייסם חסניין ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון – מכון מחקר אמריקאי – פרסם בסוף השבוע האחרון מאמר דעה שבו טען כי אתחול מחדש של היחסים בין ישראל למצרים, תחת מטריה אמריקאית, יאיץ את הפתרון בעזה ויחזק את האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והאסטרטגיים של שתי המדינות.
אלא שהמציאות מוכיחה כי החשש המשותף של קהיר וירושלים מברית האחים המוסלמים אינו בסיס רחב דיו לחימום היחסים, והלחץ מוושינגטון לחתימה על הסכם הגז הוא ניסיון להרחיב אותו
באופן לא ברור חסניין אינו נוגע במעורבות קטאר וטורקיה וברצונן להשיג דריסת רגל צבאית ברצועה. מבחינת ישראל ומצרים, העוינות כלפי מדינות האסלאם הקיצוני היא נקודת ממשק חשובה, כל שכן אם היא מקבלת רוח גבית מוושינגטון.
אלא שהמציאות מוכיחה כי החשש המשותף של קהיר וירושלים מברית האחים המוסלמים אינו בסיס רחב דיו לחימום היחסים, והלחץ מוושינגטון לחתימה על הסכם הגז הוא ניסיון להרחיב אותו.
ללא חתימה על הסכם גז ישראלי–מצרי, קטאר הייתה יכולה להיכנס לוואקום שייווצר, ואז ההפסד הישראלי היה כפול: גם אובדן מנוף לחץ חשוב על מצרים וגם מעורבות אזורית גוברת של קטאר. הקטארים לא מצמצו בעניין הזה. כשבדוחה הבינו שישראל מתעכבת עם החתימה, הם העבירו לקהיר הצעה קסומה: אספקה בלתי מוגבלת של גז.
למרות החתימה על ההסכם, החשדנות המצרית נותרה גבוהה, במיוחד בכל הנוגע למעבר רפיח, שישראל מתעקשת לפתוח אותו לצד אחד בלבד – החוצה מעזה. היחסים בין הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי לראש הממשלה נתניהו מתוחים מאוד מאז 7 באוקטובר 2023, ונותרו כאלה גם לאחר שיחת הפיוס וההזמנה של נתניהו לכנס מנהיגי האזור בשארם א־שייח'.
ללא חתימה על הסכם גז ישראלי–מצרי, קטאר הייתה יכולה להיכנס לוואקום שייווצר, ואז ההפסד הישראלי היה כפול: גם אובדן מנוף לחץ חשוב על מצרים וגם מעורבות אזורית גוברת של קטאר
נזכיר: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוא שיזם את השיחה בחודש אוקטובר האחרון, ונתניהו ביטל את השתתפותו בשל "בעיית לוח זמנים". הסיבה האמיתית הייתה חשש ממשבר קואליציוני מצד שרי הימין, שמא יוכרז בפסגה על סיום המלחמה. המצרים חוששים מאוד שפתיחה חד־כיוונית של מעבר רפיח תיצור מצב קבוע של זרימת פלסטינים לשטחם – תרחיש שהם מנסים למנוע מיומה הראשון של המלחמה.
כדי להבין את עומק החשדנות המצרית כלפי ישראל, וכיצד קהיר מפרשת את הפעולות וההצהרות של חלק משרי הממשלה, צריך לחזור לאפריל 2024. גורם ישראלי בכיר, שהיה אז בסוד המגעים הביטחוניים מול המצרים, סיפר כי קהיר הייתה בהיסטריה מהאפשרות שישראל תתקוף ברפיח בשעה שמרוכזים בה יותר ממיליון פליטים. הצמרת המצרית הייתה בטוחה שהגבול ייפרץ מייד.
כדי להרגיע את קהיר ולשדר את מידת רצינות כוונותיה של ישראל, השמיד חיל האוויר במשך יממה את כל הטרקטורים והכלים הכבדים שהיו ברפיח וחאן יונס. אלא ש"ציד הטרקטורים" הזה לא ממש שכנע את המצרים, שעיבו כוחות לאורך הגבול ובנו מספר סוללות עפר לאורכו.
חוסר האמון הזה בין נתניהו לא־סיסי לא השתנה מאז, וזהו מצב נתון ששני הצדדים מנסים להתנהל עימו בזהירות, כדי לא להחריף עוד יותר את היחסים. השאלה היא האם הסכם הגז שנחתם הוא סנונית המבשרת על מגמה.
חסניין טוען כי גם אם תתקיים פגישה בין שני המנהיגים, אסור לה שתישאר ברמת ההצהרות והתמונה המשותפת בלבד, אלא שיש להפוך אותה לתחילתו של תהליך עיצוב ומיצוב מחדש של האזור, ובפרט לחיזוק משולש היחסים: ישראל, ארה"ב ומצרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו