בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה בתחילת השבוע (א'), הציג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שקף שדרכו הוכיח, לכאורה, את ההישג הגדול של ממשלתו.
"מה שקרה כאן זהו הישג אדיר לממשלה שלנו, לך השר (משה כחלון, ע"ה), לצוות שעבד איתך", אמר נתניהו. "התיישרות. הייתה עלייה תלולה מאוד של מחירי הדיור, ולפני כשלוש שנים התיישרות, שגם אם התקשורת מנסה, היא לא תוכל להתעלם מזה. זה הישג אדיר של הממשלה ושלך, ואני מברך אותך".
אלא שבדיקה שערכתי בישיבות הממשלה וקבינט הדיור, לאורך כל חיי ממשלות נתניהו בעשור האחרון, מגלה נתון מדהים: ממשלת נתניהו לדורותיה מעולם לא קבעה יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור, שהשגתו תיחשב כהישג.
ולמה זה מדהים? כי כל מי שהיה מעורב בבניית תכנית עסקית אי פעם, יודע שאחד הדברים הראשונים שנקבעים הוא היעד, מטרת התכנית. ברור מאליו שלא מתחילים ליישם את התכנית לפני שיודעים מה היעד שרוצים להגיע אליו בסוף.
דווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבעה מטרה מדידה להורדה או לייצוב מחירי הדיור
אבל מסתבר שדווקא באחת התכניות העסקיות הגדולות ביותר במשק – הורדת מחירי הדיור בממשלות נתניהו – מעולם לא נקבע יעד מדיד להורדה או לייצוב מחירי הדיור. אמנם בתכניות היו יעדי הגדלת היצע הדירות, אך אלה שימשו רק אמצעי בדרך להשגת היעד, הלא ברור, של שינוי מחירי הדירות.
משרד האוצר אף הודה בעובדה זו, וכששאלתי ב-2016 את ממונה על התקציבים באוצר דאז, איל לוי, מה היעד של תכנית האוצר, תשובתו הייתה:
"אין לנו יעד מספרי… זה יהיה לא רציני ולא אחראי לתת יעד כזה… אבל אנחנו רוצים להוריד את מחירי הדיור. אם אתה שואל האם יש יעד מספרי לכמה תהיה הירידה, אז אמרתי קודם -לא!".
הגישה הייתה בואו נבנה כמה שנבנה, נמכור כמה שנמכור ונקווה לטוב.
גם תשובתו של כחלון עצמו לשאלה מה יעד הורדת המחירים בתכנית הדיור, הייתה תלויה ביום שתפסתם אותו. כך למשל, בדצמבר 2014 הודיע כחלון שלא יקרה כלום אם מחירי הדיור ייפלו ב-25%. במרץ 2016 כבר אמר כי ירידה חדה תגרום למשבר, וציין כי המטרה היא הורדת מחירי הנדל"ן, אבל רק עד 5%.
חודש אחר כך, אפריל 2016 ירד כחלון גם מזה, וטען שאם המחירים לא יירדו זה לא יהיה אסון גדול. בינואר 2017 כבר התכחש כחלון לכל ההבטחות שנתן, ואמר במועצת המנהלים של ענף הבנייה: "לא הבטחתי להוריד את מחירי הדיור".
לא פלא לפיכך, שגם הצוות שנאבק יחד איתו במחירי הדירות הגבוהים, העביר לציבור מסרים מבולבלים.
כך למשל, אילו הייתם שואלים את ראש מטה הדיור לשעבר, אביגדור יצחקי, מה היעד, הייתם מבינים ממנו שהמטרה היא להוריד את מחירי הדיור ב-15% עד סוף 2017.
עמיתו של יצחקי, לעומת זאת, שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, היה אומר כי הורדת מחירי הדירות כלל אינה חלק מהיעדים של התכנית.
ואילו מקורבו של כחלון בכולנו, שר הכלכלה, אלי כהן, טען בכלל שמטרת התכנית היא להוריד את המחירים בפחות מ-5% בשנה.
למעשה, אלה העומדים בראש המערכת, מנתניהו ועד כחלון, כלל אינם יודעים מהו היעד שייחשב להישג. גישה כזו בשוק הפרטי הייתה גורמת לדירקטוריון לפטר את השניים כבר אחרי חודש. אבל, כאמור, היא לא הפריעה לנתניהו להציג הישג שהמציא זמן קצר לפני, ולהתגאות בו.
בתזמון הכי אירוני שאפשר להעלות על הדעת, שעות ספורות לאחר ההודעה של נתניהו הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת, ובה נכתב כי מחירי הדירות עלו בחודשים האחרונים בשיעור של 0.6%, ובכך השלימו עלייה של 2.6%, לעומת התקופה המקבילה ב-2018.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם