JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית: טענת הממשלה ל"חוסר סמכות" של בג"ץ היא אחיזת עיניים | זמן ישראל
מפגינים קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון השבעה באוקטובר מחוץ לכנסת, 19 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
הסירוב להקים ועדת חקירה ממלכתית

טענת הממשלה ל"חוסר סמכות" של בג"ץ היא אחיזת עיניים

הממשלה מפזרת סיסמאות על הפרדת רשויות ונאחזת בנושא הסמכות של בג"ץ, כאילו המשפט המנהלי כולו נעלם ואיננו ● השאלה הרלוונטית אינה אם לבג"ץ מותר להתערב, אלא האם סירוב הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית במשך שנתיים אחרי המחדל הגדול בתולדות המדינה נגוע בחוסר סבירות קיצוני ● פרשנות

בשנת 2006 דן בג"ץ בעתירות שדרשו מבית המשפט להורות לממשלת אולמרט להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנון השנייה, ולא להסתפק בוועדת בדיקה ממשלתית, שהממשלה החליטה להקים.

באוקטובר 2006, זמן קצר לאחר תום המלחמה, הוציא הרכב של שלושה שופטים צו על-תנאי נגד הממשלה, שחייב אותה לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית. קרוב לחודשיים לאחר מכן ניתן פסק דין, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שהחליט לדחות את העתירות על חודו של קול, ארבעה שופטים נגד שלושה.

שלשום (שני) החליט הרכב של שלושה שופטי בג"ץ – דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר – להורות על הרחבת ההרכב שידון בשלוש העתירות התלויות ועומדות נגד הממשלה בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לחקר מלחמת עזה.

באופן שמתכתב בגלוי עם העתירות ההן משנת 2006, השופטים החליטו כי ההרכב יורחב לשבעה שופטים, שזהותם תיקבע על ידי הנשיא יצחק עמית. צו על-תנאי בעתירות הללו הוצא כבר לפני חודשיים.

אין ספק שבית המשפט מכין את הקרקע לדיון מהותי בעתירות המונחות לפניו, בנושא המפלג את החברה הישראלית, או לפחות את הציבור מצד אחד והממשלה מצד שני

אין ספק שבית המשפט מכין את הקרקע לדיון מהותי בעתירות המונחות לפניו, בנושא המפלג את החברה הישראלית, או לפחות את הציבור מצד אחד והממשלה מצד שני.

ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה מציגה את מסקנותיה במסיבת עיתונאים, 30 בינואר 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה מציגה את מסקנותיה במסיבת עיתונאים, 30 בינואר 2008 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בתצהיר התשובה לצו על-תנאי שהממשלה הגישה בתחילת השבוע, נטען כי לבית המשפט אין כל סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכי מתן פסק דין שיחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית יפגע בהפרדת הרשויות וב"איזון שקבע המחוקק".

טענות הממשלה אינן מתכתבות עם פסיקתו של בג"ץ. אף שמעולם לא ניתן פסק דין שבמסגרתו הכריח בית המשפט את הממשלה לכונן ועדת חקירה ממלכתית, הרי שהדיון בשאלת סמכותו של בית המשפט לעשות כן, מוצה כבר מזמן.

בפסק הדין משנת 2006 בעניין ועדת וינוגרד, בית המשפט דחה את העתירות לגופן, ברוב זעום, אך עצם העובדה שהוצא בעתירות ההן צו על-תנאי, פירושו שהדיון בשאלת סמכותו של בית המשפט לדון בעתירות ולהכריע בהן, הוכרע. כך גם הפעם, בצו על-תנאי שהרכב שלושת השופטים הוציא לפני חודשיים.

בפסק הדין משנת 2006 בעניין ועדת וינוגרד, בית המשפט דחה את העתירות לגופן, אך עצם העובדה שהוצא בעתירות ההן צו על-תנאי, פירושו שהדיון בשאלת סמכותו של בית המשפט לדון בעתירות ולהכריע בהן, הוכרע

הממשלה טוענת כי פסק דין כזה יהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. זו אחיזת עיניים.

בחוק ועדות חקירה נקבע כי מצד אחד הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית נתונה לממשלה (וכן לוועדה לביקורת המדינה בכנסת); ומצד שני – הסמכות לקבוע מי יכהנו בוועדה נתונה על פי חוק לנשיא בית המשפט העליון.

האופוזיציה מפנה גב למליאת הכנסת בעת הצגת חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח ה-7.10, 24 בדצמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
האופוזיציה מפנה גב למליאת הכנסת בעת הצגת חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח ה-7.10, 24 בדצמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לכן, הטענה של הממשלה היא שאם בג"ץ יהיה זה שיורה לממשלה להקים ועדה, יוצא לכאורה שכל הסמכות נתונה לבית המשפט, ואינה מבוזרת על פני הרשויות. הסמכות היא של הממשלה, ולכן – לטענת הממשלה – היא רשאית לעשות או לא לעשות בה שימוש כראות עיניה, ללא כל בקרה.

תמוה שכאשר הממשלה הנוכחית מותקפת בבג"ץ על פעולותיה ומחדליה, היא נסוגה לקו הגנה אחד ויחיד – סוגיית הסמכות. כאילו בכך מתמצה הדיון המשפטי כולו, כאילו המשפט המנהלי כולו נעלם ואיננו.

כך היה בעתירות בעניין מינוי נשיא העליון, כך היה בעניין מנגנון מינוי נציב שירות המדינה, כך היה בעתירות לביטול הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה. וכך כעת.

אך זוהי איננה שיטת המשפט הישראלית. המחוקק, שחוקק את חוק ועדות חקירה, חוקק גם את חוק יסוד השפיטה, המעניק לבג"ץ סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הרשויות האחרות, ובוודאי על החלטות הרשות המבצעת. ולכן, השאלה איננה שאלה של סמכות, אלא אימתי צריך בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו זו, ולהתערב בהחלטות.

המחוקק, שחוקק את חוק ועדות חקירה, חוקק גם את חוק יסוד השפיטה, המעניק לבג"ץ סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הרשויות האחרות, ובוודאי על החלטות הרשות המבצעת

ובמילים אחרות – האם הימנעותה של ממשלת ישראל, שנתיים ויותר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, מלהורות על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, לאחר חודשים רבים שבהם אמרה לבג"ץ ש"העת לא בשלה", ותוך שבמקביל היא מקדמת מאמצי חקיקה של חוק אחר, עוקף חוק ועדות חקירה, כדי לשלוט על זהות חברי ועדת החקירה שימונו, נגועה באי-סבירות קיצונית, המצדיקה התערבות שיפוטית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ומזכיר הממשלה יוסי פוקס בפתח ישיבת הממשלה, 11 בינואר 2026 (צילום: קובי גדעון/ לע
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ומזכיר הממשלה יוסי פוקס בפתח ישיבת הממשלה, 11 בינואר 2026 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

כעת, משההרכב הורחב לשבעה שופטים, מוטל על הנשיא עמית לקבוע מי השופטים שיישבו בו. הדעה הרווחת היא שהוא יימנע מלשבץ בהרכב הן את עצמו והן את המשנה שלו, השופט נעם סולברג.

בכל הנוגע להימנעותו של עמית מלשבת בהרכב המורחב בעצמו, זוהי מסקנה הגיונית ומתבקשת. אם העתירות יתקבלו, יהיה זה עמית עצמו שיצטרך להחליט מי ימונו לחברי ועדת החקירה הממלכתית.

שונים הם פני הדברים ביחס לשאלת שיבוצו של השופט סולברג בהרכב. לסולברג אין כל מעמד רשמי בהליכי מינויה של ועדת חקירה ממלכתית. מתקיים אמנם שיח בזירה הפוליטית, המדבר על כך שאולי עמית ישתף פעולה עם סולברג בקביעת זהות חברי הוועדה, אם וכאשר, וזאת במטרה להניח את דעתם של פוליטיקאים מן הימין.

השיח הפוליטי אינו יכול להוות נימוק להחלטות שיפוטיות שיתקבלו כעת, בדיוק כפי שמהלכי החקיקה המתנהלים בכנסת במטרה לאפשר לממשלה להקים ועדה פוליטית, אינם יכולים להוות שיקול בפסיקה כעת

אך השיח הפוליטי הזה אינו יכול להוות נימוק להחלטות שיפוטיות שיתקבלו כעת, בדיוק כפי שמהלכי החקיקה המתנהלים בכנסת במטרה לאפשר לממשלה להקים ועדה פוליטית, אינם יכולים להוות שיקול בפסיקה כעת. מה שמכריע הוא המצב המשפטי הנוכחי, והוא בלבד.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג בדיון על העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג בדיון על העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המסקנה היא שאין כל מניעה לשבץ את ארבעת השופטים הוותיקים שבעליון, מלבד עמית – סולברג, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף – שיצטרפו לשלושת השופטים שבתיק.

המסקנה היא שאין כל מניעה לשבץ את ארבעת השופטים הוותיקים שבעליון, מלבד עמית – סולברג, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף – שיצטרפו לשלושת השופטים שבתיק

בין אם זה יהיה ההרכב שידון בעתירות, ובין אם יהיה זה הרכב אחר – לא ניתן לדעת מראש מה תהיה התוצאה, והאם בית המשפט אכן יחייב את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת עזה. זהו מצב אופטימלי לדיון ענייני ולפסק דין משמעותי, מבחינה משפטית וציבורית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
זו אינה טענה משפטית. לא את בית המשפט הם רוצים לשכנע. תקדימים וטיעונים משפטיים אינם שייכים לכאן, הם ארוכים ומפולפלים ומתחכמים וליברל דמוקרטיים. הם שייכים ליקום אחר. אנחנו מדברים על יקום ... המשך קריאה

זו אינה טענה משפטית. לא את בית המשפט הם רוצים לשכנע. תקדימים וטיעונים משפטיים אינם שייכים לכאן, הם ארוכים ומפולפלים ומתחכמים וליברל דמוקרטיים. הם שייכים ליקום אחר. אנחנו מדברים על יקום 'ביביבסטי' יש שיאמרו, 'בבוניסטי'. יש שיקבעו.

עוד 883 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 20 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: ישראל וארה״ב תכננו להציב את אחמיניג׳אד בראש שלטון חדש באיראן

לפי הדיווח, הנשיא לשעבר עודכן על התוכנית והסכים למהלך, אך נעשה חשדן לאחר שנפצע בתקיפה ישראלית על ביתו בטהרן, ומאז לא נראה בציבור ● הסנאט האמריקאי קידם החלטה להגבלת סמכויות טראמפ לנהל מלחמה נגד איראן

לכל העדכונים עוד 4 עדכונים

לא יהירות אלא הטיות - למה מערכות מחמיצות התרעות

החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות. 

 *  *  *

בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 852 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים ו-1 תגובות

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.