ההכרזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (שני) על סיום שלב א' בעסקת החטופים, עם מציאת גופתו של רן גואילי והשבתה לישראל, פותחת למעשה שלב חדש בעסקה. שלב ב' נתון כעת לפרשנות של כל אחד מהצדדים: חמאס, ישראל, ארה"ב והמתווכות.
אתמול הזדרז חמאס להודיע כי מבחינתו עמד בהסכם להשבת כל החטופים, וכעת תורה של ישראל "להפסיק את ההפרות וליישם את המחויבויות הנדרשות ממנה". במילים אחרות, חמאס דורש כעת נסיגה של צה"ל מהקו הצהוב מזרחה.
על פי תוכנית הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, צה"ל אכן אמור לסגת לאחור בשלב הזה, אך עדיין לא עד קו הגבול של 7 באוקטובר. מעבר לסוגיית הנסיגה, בהודעה שפרסם אתמול חמאס נכללת גם דרישה לפתיחת מעבר רפיח. בישראל מתכוונים לבצע בידוק דו־כיווני של הנכנסים והיוצאים, בעוד שחמאס דורש תנועה חופשית.
כאן נכנסת לתמונה הפרשנות הישראלית לשלב ב'. בריאיון לגלי צה"ל אתמול אמר השר אלי כהן כי מבחינת ישראל, לאחר פתיחת מעבר רפיח – בתנאים הישראליים – השלב הבא הוא פירוק חמאס מנשקו
כאן נכנסת לתמונה הפרשנות הישראלית לשלב ב'. בריאיון לגלי צה"ל אתמול אמר השר אלי כהן כי מבחינת ישראל, לאחר פתיחת מעבר רפיח – בתנאים הישראליים – השלב הבא הוא פירוק חמאס מנשקו. על נסיגה נוספת הוא כלל לא דיבר.
בישראל אין כרגע כוונה לסגת מהקו הצהוב: זהו מנוף לחץ חשוב, ומעבר לכך, בתרחיש של חזרה ללחימה הקו הצהוב הוא נקודת זינוק טובה יותר לכיבוש השטח שנותר בשליטת חמאס.
הפער הזה בין הפרשנות הישראלית לבין הציפייה הנוכחית של חמאס באשר ליישום שלב ב' הוא עצום. הוא מבטיח קרב גרסאות ארוך, ולא מן הנמנע שיוביל לסטגנציה – כלומר, לשימור המצב הקיים, שבו יותר ממחצית שטח הרצועה מוחזקת בידי ישראל.
בינתיים, ארה"ב הסתפקה בברכה על חזרתו של גואילי לישראל, ללא אמירה מפורשת לאן מועדות פניה. ספק אם הממשל ירצה כבר בשלב הזה להיכנס למחלוקות הללו, וסביר להניח שימתין לפתיחת מעבר רפיח כדי לראות כיצד הצעד מיושם בפועל.
פתיחת המעבר עצמה צפויה כנראה רק לקראת סוף השבוע. בצה"ל זקוקים לעוד זמן כדי לארגן את נקודת הבידוק על ציר פילדלפי. בקהיר שבו והצהירו כי המעבר ייפתח עוד השבוע, ומבחינת מצרים מדובר במהלך חשוב לבאות.
קהיר נושאת עיניים לתחילת שיקום הרצועה, מתוך ציפייה לקחת בו חלק משמעותי: חומרי הבנייה, האספקה והפועלים צפויים לעבור דרכה, והיא מקווה גם להשתתף בבנייה עצמה באמצעות חברות מצריות
קהיר נושאת עיניים לתחילת שיקום הרצועה, מתוך ציפייה לקחת בו חלק משמעותי: חומרי הבנייה, האספקה והפועלים צפויים לעבור דרכה, והיא מקווה גם להשתתף בבנייה עצמה באמצעות חברות מצריות. זהו כסף גדול, וקהיר מבקשת להניע את התהליך במהירות האפשרית – והוא מתחיל בפתיחת המעבר.
מה שלא ברור עדיין הוא כיצד יתבצע הבידוק הביטחוני של התנועה הדו־צדדית, ולמי תתיר ישראל לעבור למצרים. הדילמה הישראלית במקרה הזה היא האם לאפשר למחבלים בולטים, או לכאלה שדם על ידיהם, לצאת מהרצועה ובכך למעשה להיפטר מהם. לחלופין, ייתכן שעדיף להשאירם תחת הרדאר המודיעיני הישראלי – וגם בטווח הטילים של חיל האוויר.
בשורה התחתונה, רצועת עזה נכנסה הבוקר למצב חדש: ללא חטופים ישראלים, ללא סגר חונק, עם חמאס חמוש ונחוש, ועם ישראל שאינה מתכוונת לוותר בקלות על מחצית משטח הרצועה – לפחות לא במצב הדברים הנוכחי.








































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו