מבחינת ההתפתחויות האזוריות, המלחמה נגד איראן והתגובה שלה נגד מדינות המפרץ חידשו את הסיכויים לנורמליזציה ביו ישראל לסעודיה, בייחוד אחרי ביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. הכול תלוי עכשיו בשיקולי הבחירות של בנימין נתניהו.

מכת הפתיחה של המלחמה החדשה נגד איראן קבעה את מטרת המלחמה העיקרית – הפלת המשטר. המטרות תאמו את היעד הזה – בכירי המשטר, מוסדות השלטון, ובראשם הרס ארמון הנשיאות של האייתוללה עלי ח'אמנאי וחיסולו של המנהיג העליון עצמו.

השאלה כעת, האם האיראנים ייצאו בהמוניהם לרחובות? יש שחוגגים, אבל עד אתמול בערב – זה לא קרה.

מכת הפתיחה נגד איראן קבעה את מטרת המלחמה העיקרית – הפלת המשטר. המטרות שנבחרו תאמו את היעד – ובראשן חיסול המנהיג העליון עצמו. השאלה כעת, האם האיראנים ייצאו בהמוניהם לרחובות?

מבחינת ההשלכות על המרחב הערבי, המתקפות האיראניות על מדינות המפרץ סיימו את הברוגז בין סעודיה לאיחוד האמירויות, ויורש העצר מוחמד בן סלמאן הרים טלפונים למנהיגי המפרץ כדי לתאם את התגובה.

יש לשים לב שכל מדינה ערבית שפרסמה הודעה על המלחמה, ובראשן מדינות המפרץ, כולל קטאר, גינו את איראן, ולא גינו את ישראל, למרות שישראל פתחה את המלחמה.

בעניין הטלפונים של בן סלמאן למנהיגי המפרץ – הידיעות הראשונות היו שדובר בהם על הפסקת המלחמה וחידוש השיחות בין איראן וארצות הברית. אבל אחרי שאיראן לא עמדה בדיבור ותקפה את מדינות המפרץ, למרות שהודיעה מראש שתתקוף רק בסיסים אמריקאיים, פסקו הדיבורים על חידוש השיחות. אבל זה לא אומר שהם לא יחזרו.

יש תחושה, שאם העם האיראני לא יקפוץ על ההזדמנות, ולא ייצא לרחובות כדי לגרוף את המשטר משלטונו – הרי שחידוש השיחות בין איראן לארצות הברית עשוי להתחדש, או ליתר דיוק להיפתח, שכן בין הסיבות למלחמה – העובדה שהשיחות לא התקדמו משלב הדיון על האג'נדה ועל מה לדון.

הצלחת מטרת הפלת המשטר תלויה עכשיו בשאלה אם האיראנים ייצאו לרחובות, או לא. ישראל וארצות הברית יכולות לתת להם גיבוי מרחוק, אבל רק האיראנים צריכים להשלים את המלאכה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממש התחנן בפניהם לעשות זאת, כי הוא מבין שהם המפתח להצלחה.

הצלחת מטרת הפלת המשטר תלויה עכשיו בשאלה אם האיראנים ייצאו לרחובות. ישראל וארה"ב יכולות לתת להם גיבוי מרחוק, אבל רק האיראנים צריכים להשלים את המלאכה. נתניהו ממש התחנן בפניהם לעשות זאת

בנו של השאה המודח, רזא פהלאווי, קרא לאיראנים לצאת לרחובות ולתפוס את השלטון. עד עכשיו זה לא קרה. יש רושם כי המטרות בטהראן נבחרו כך שהרחובות יהיו בטוחים יחסית, וכי רק מטרות השלטון עלו על כוונות ישראל וארצות הברית.

מתקפות הטילים של איראן על מדינות המפרץ נתנו לישראל את הלגיטימציה לחסל את מערך הטילים האיראני, והזהירות היחסית של איראן בשיגור של טילים נגד ישראל, לפחות אתמול, נועדה למנוע מהמשגרים להיחשף לעיניה הצופיות של ישראל.

המתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל המחישה את חשיבותה של ישראל למעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון – יותר מטורקיה, שקרנה עלתה בזמן האחרון, במיוחד על רקע ההתפתחויות בסוריה ובעזה. לפיכך כל כך חשוב לישראל שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יצליח במלחמה הזאת, חוץ כמובן מחשיבות ההצלחה לישראל עצמה.

עוד יש לשים לב, שבינתיים חזבאללה לא הצטרף למלחמה, וכמוהו גם החות'ים. כלומר: איראן איבדה – נקווה שסופית – את הקשת השיעית שהקיפה את ישראל. ובכלל, בעימות בין ישראל לאיראן, דעת הקהל הערבית תומכת בישראל ולא באיראן. זה נכס אדיר שישראל חייבת למנף.

בינתיים חזבאללה והחות'ים לא הצטרפו למלחמה. כלומר: איראן איבדה – נקווה שסופית – את הקשת השיעית שהקיפה את ישראל. ובכלל, בעימות בין ישראל לאיראן, דעת הקהל הערבית תומכת בישראל ולא בה

לביקורו של מודי בישראל, ממש ערב המתקפה על איראן, יש חשיבות מבחינת ההתפתחויות האזוריות – שכן בנאומו בכנסת הוא הזכיר את חשיבות הרחבת הסכמי אברהם. המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ, ויוזמתו של יורש העצר בן סלמאן לגבש מחדש את ברית חצי האי ערב – פותחת מחדש את תיק הנורמליזציה, משום שבין המטרות העיקריות של ראש ממשלת הודו הייתה חניכת פרוייקט חיבור הודו לאירופה דרך חצי האי הערבי וישראל.

מה שהלחיץ את הודו היה התחליף שהתגבש בהיעדר נורמליזציה בין סעודיה לישראל בדמות ברית בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן, כאשר ירדן ומצרים מתבוננות באהדה בהתגבשות הזאת. פירוש הדבר מבחינת הודו הוא, שבמקום שהיא תקבל עדיפות על פקיסטן בקשר מדינות ברית אברהם וישראל, פקיסטן תקבל עדיפות עליה בקשר עם סעודיה וטורקיה.

מה שנדרש מישראל הוא לקדם את הבעיה הפלסטינית לקראת מדינה. כלומר: ההפך מן הכיוון של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר היום. התפרעויות נערי הגבעות בכפרי הפלסטינים לא יאפשרו את מימוש הפוטנציאל של חידוש מאמצי הנורמליזציה שהתעוררו כעת.

יש לשים לב כי יאיר לפיד מעניק לממשלה את כל הגיבוי. זה מהלך מתבקש וראוי, אבל הוא גם פותח את הפתח לסילוקם של בן גביר וסמוטריץ' מן הממשלה, כדי לחדש את סיכויי הנורמליזציה עם סעודיה. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסוגל לעשות זאת? האם האומץ לסלק את השניים גדול כמו האומץ לצאת למלחמה עם איראן?

מה שהלחיץ את הודו היה התחליף שהתגבש, בהיעדר נורמליזציה בין סעודיה לישראל, בדמות ברית בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן, כשירדן ומצרים צופות בכך באהדה. מבחינת הודו זה היה מאפשר עדיפות לפקיסטן

השם שנתניהו בחר למלחמה, "שאגת הארי", לא מבשר טובות, וההשלכות של המלחמה באיראן על הזירה הפנים-ישראלית ראויות לרשימה אחרת.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.