ההתפתלות של הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן אתמול (שבת) הייתה מביכה וציירה ברגע אחד את המצב הכאוטי בצמרת האיראנית. בשעות הבוקר, בריאיון מוקלט, הכריז הנשיא החבוט כי איראן נוצרת את האש ולא תתקוף עוד את המדינות השכנות במפרץ. אלא שמייד אחר כך החלו נציגי משמרות המהפכה לסתור אותו.
סוכנות הידיעות "רג'א ניוז", שנחשבת לקיצונית מאוד ובעלת קו ניצי ברור, כתבה (התרגום מתוך חשבון ה־X של ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי): "קחו את המיקרופון מפזשכיאן. המסר הטלוויזיוני האחרון של הנשיא מראה שמעגל יועצי הממשלה עדיין פועל באווירת תחנונים".
דקות אחר כך דיווחה דובאי על פגיעת מל"ט בשדה התעופה הבינלאומי שלה, כאילו ביקשו משמרות המהפכה להבהיר מי באמת מקבל את ההחלטות במדינה. הפגיעה בנמל התעופה של דובאי לא הייתה מקרית. יממה קודם לכן הכריזה חברת "פליי דובאי" כי היא מחדשת את הטיסות לישראל, למרות המלחמה.
בשלב הזה לא ברור מי מקבל את ההחלטות בטהרן: מפקד משמרות המהפכה החדש אחמד וחידי; יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, לשעבר בכיר במשמרות המהפכה; או מקורבו של המנהיג העליון עלי לאריג'אני
המל"ט שפגע סמוך לאחד הטרמינלים הביא מייד להשבתת השדה ולהשעיית כלל הטיסות. מבחינת משמרות המהפכה זו הייתה תשובה איראנית הולמת לא רק לדובאי, אלא גם ואולי בעיקר לנשיא פזשכיאן.
המתיחות הזו בצמרת האיראנית אינה חדשה. בכל פעם שבשלטון נמצא נשיא רפורמיסטי, המתחים הללו צפים מחדש. הם בולטים וחריפים יותר עכשיו, בעת מלחמה, ובמיוחד לאחר הסתלקותו הפתאומית של עלי חמינאי.
בהקשר הזה צריך לזכור את האמירה של מי שהיה שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, תחת הנשיא הרפורמיסט חסן רוחאני וכיום יועץ מקורב לנשיא פזשכיאן, שהאשים בשיחה סגורה שנערכה ב־2015 את קאסם סולימאני, אז מפקד כוח קודס (שחוסל בעיראק על ידי ארה"ב בינואר 2020), בניהול מדיניות חוץ עצמאית שמונחית ישירות על ידי המנהיג העליון מעל ראשה של הממשלה הנבחרת.
"ברפובליקה האסלאמית המחנה הצבאי שולט. הקרבתי את הדיפלומטיה עבור המחנה הצבאי, יותר משהמחנה הזה שירת את הדיפלומטיה", אמר זריף בשיחה שהודלפה ל"איראן אינטרנשיונל" ב־2021, שש שנים לאחר שהוקלטה.
בשלב הזה לא ברור מי מקבל את ההחלטות בטהרן: מפקד משמרות המהפכה החדש אחמד וחידי; יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, לשעבר בכיר במשמרות המהפכה; או מקורבו של המנהיג העליון עלי לאריג'אני. מה שברור הוא כי הבדלי הגרסאות המביכים בין פזשכיאן למשמרות המהפכה מוכיחים כי ידם של הקיצונים כרגע על ההגה, ולכן האש האיראנית מופנית לכל מי שנמצא סביב.
למרות האווירה הכאוטית, מבחינת ניהול המלחמה נראה שמשמרות המהפכה פועלים על פי תוכנית סדורה שהוכנה מראש, ואולי אף אושרה ישירות על ידי חמינאי לפני שחוסל
נראה שהוואקום המנהיגותי שנוצר בהיעדר מינוי רשמי למחליף למנהיג העליון הופך את המשטר לפגיע יותר. המסר שמתקבל ביממה האחרונה ברחוב האיראני הוא כי ועדת השלושה שמנהלת את איראן בימים אלה בראשות הנשיא פזשכיאן מגמגמת, מביכה ולא ממש משדרת שליטה.
זו הסיבה שאמש פורסם כי כבר ביממה הקרובה צפויה מועצת המומחים, גוף של 88 אנשי דת שבוחר את המנהיג העליון, להכריז על היורש.
ישראל ניסתה לפגוע בתהליך הזה דרך הפצצת בונקר הפיקוד בטהרן ביום שישי בלילה, שם על פי ההשערות הסתתר חמינאי הבן, מי שמסומן כיורש.
ואחרי כל זה, ולמרות האווירה הכאוטית, מבחינת ניהול המלחמה נראה שמשמרות המהפכה פועלים על פי תוכנית סדורה שהוכנה מראש, ואולי אף אושרה ישירות על ידי חמינאי לפני שחוסל. המטרה היא לפגוע באספקת הנפט העולמית ובכך לגרום ללחץ בינלאומי על ארה"ב לסיים מהר ככל האפשר את המערכה.
בינתיים לפחות הבית הלבן לא ממצמץ. להפך: על פי הנשיא טראמפ אתמול, התקיפות באיראן אמורות להתגבר בימים הקרובים עם הבאתם לאזור של המפציצים האסטרטגיים
האיראנים מבינים היטב את הרגישות בארה"ב למחיר גלון דלק, ועובדתית מחיר חבית כבר נע סביב 90 דולרים – עלייה של כ־20 דולרים בתוך שבוע. בינתיים לפחות הבית הלבן לא ממצמץ. להפך: על פי הנשיא דונלד טראמפ אתמול, התקיפות באיראן אמורות להתגבר בימים הקרובים עם הבאתם לאזור של המפציצים האסטרטגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו