בסקר שנערך לאחרונה על ידי מכון הסקרים גאלופ נמצא, שהציבור האמריקאי הגיע לנקודת ההיפוך באהדה לישראל. בפעם הראשונה בהיסטוריה, יותר אמריקאים אוהדים את הפלסטינים מאשר את ישראל. הדבר נכון במיוחד בקרב צעירים ומצביעי המפלגה הדמוקרטית.

גם אנו בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה" מצאנו ממצאים דומים בסקרים שאנו עורכים מדי שנה בקרב הציבור האמריקאי. אולם אנו ביקשנו לבדוק גם האם מדובר בהפניית גב לישראל, כפי שאולי נדמה מהממצא הזה, או שמדובר בדעה מורכבת יותר לגבי היחסים בין ישראל לפלסטינים, שאינה מבטאת בהכרח שלילה של ישראל.

הסקר האחרון שערכנו בינואר 2026 בקרב 1,002 אמריקאים (סקר אינטרנטי, דגימת מכסות לפי גיל, מין, אזור מגורים ואתניות עם טעות דגימה של כ-3.1% ברמת ביטחון של 95%) מציג תמונת מצב מפוכחת למדי לגבי היחס לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. זהו הסקר הרביעי שערכנו מאז אוגוסט 2023.

לראשונה בהיסטוריה יותר אמריקאים אוהדים את הפלסטינים מאשר את ישראל. גם ב"תמרור-פוליטוגרפיה" מצאנו ממצאים דומים בסקרים שנתיים בציבור האמריקאי. אך אנו ביקשנו לבדוק גם האם זו הפניית גב לישראל

ראשית, חשוב לציין כי הציבור האמריקאי איננו אנטי-ישראלי ברובו. כמחצית מהאמריקאים רואים בהקמת מדינת ישראל "חזרה של העם היהודי לארץ אבותיו". כלומר, הנרטיב ההיסטורי הבסיסי של הציונות עדיין זוכה להכרה משמעותית בארצות הברית.

עם זאת, לצד הכרה זו מתפתחת ראייה ביקורתית יותר על המציאות הפוליטית. כמחצית מהאמריקאים מודאגים מהכיוון אליו ישראל צועדת, ורק 45% סבורים כיום שישראל היא מדינה דמוקרטית.

במקביל, שיעור הולך וגדל של כ-39% מקבל את הנרטיב הפלסטיני ומגדיר את ישראל כמדינת מתנחלים קולוניאליסטית. מדובר במגמה הדרגתית שמתחזקת עם הזמן.

עמדות הציבור האמריקאי מורכבות במיוחד כאשר בוחנים את היחס לפלסטינים. מצד אחד, מעל חמישית מהאמריקאים (22%) מסכימים עם הטענה שהעם הפלסטיני אינו קיים. מצד שני, רוב ברור של כ-60% תומך בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית ולהקמת מדינה ריבונית, תמיכה שהתחזקה בהדרגה מאז אוגוסט 2023, אז עמדה על 52% בלבד. כלומר, חלקים נרחבים בציבור האמריקאי מחזיקים בו זמנית גם בתמיכה בזכות ההיסטורית היהודית וגם בתמיכה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות.

גם ביחס למתקפת ה־7 באוקטובר ניכרת מורכבות בעמדות הציבור האמריקאי. כ־39% מהאמריקאים רואים במתקפת חמאס פעולה לגיטימית של התנגדות לדיכוי – שיעור שהתחזק בהדרגה מאז תחילת המלחמה. מנגד, רוב ברור של כ־60% ממשיך לראות בה כוונה של ג'נוסייד כלפי העם היהודי.

לצד ההכרה בנרטיב ההיסטורי הישראלי, מתפתחת בארה"ב ראייה ביקורתית יותר על המציאות הפוליטית. כמחצית מהאמריקאים מודאגים מהכיוון אליו ישראל צועדת, ורק 45% סבורים כיום שישראל היא מדינה דמוקרטית

העמדה הזו באה לידי ביטוי גם בתפיסת פתרון הסכסוך. כ-60% מהאמריקאים סבורים כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ייפתר רק באמצעות פשרה במשא ומתן. רק מיעוט קטן יותר של כ-30% מאמין בתרחישים קיצוניים כמו סילוק כל הפלסטינים מן הארץ או לחלופין חזרת היהודים למקום שממנו הגיעו. במילים אחרות, הציבור האמריקאי עדיין מחזיק בגישה פרגמטית למדי: הסכסוך צריך להיפתר באמצעות הסדר מדיני.

הציבור האמריקאי גם מצפה מארצות הברית להיות מעורבת בתהליך כזה. כמעט מחצית מהמשיבים (49%) סבורים כי על ארה"ב למלא תפקיד פעיל בפתרון הסכסוך. יתרה מכך, רוב של 57% תומך בכך שארצות הברית תפעיל לחץ על שני הצדדים – ישראל והפלסטינים – כדי להגיע לפשרה מדינית. נתון זה מעניין במיוחד משום שהוא מצביע על ציפייה אמריקאית למדיניות מאוזנת ולא להזדהות מוחלטת עם אחד הצדדים.

גם ביחס למדיניות הביטחון האזורית העמדות מורכבות. כמחצית מהאמריקאים תומכים בהמשך הסיוע הצבאי לישראל כדי להתמודד עם איומים כמו חמאס. במקביל, רוב של 54% תומך גם במתן סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה. כלומר, הציבור האמריקאי איננו רואה בהכרח סתירה בין תמיכה ביטחונית בישראל לבין דאגה למצב ההומניטרי של הפלסטינים.

הסקר גם חושף את אבני היסוד של היחסים בין ארה"ב-לישראל. כאשר נשאלו המשיבים על בסיס השותפות בין שתי המדינות, רובם ציינו כי הקשר ביניהן מבוסס בעיקר על אינטרסים משותפים (כ-57%) וגם על ערכים משותפים (כ-50%). כלומר, למרות כל הסדקים והחיכוכים בין ממשלת ישראל לממשלים אמריקאיים, ולמרות הביקורת על המלחמה בעזה קיים בסיס יציב של אמריקאים הרואים בישראל שותפה אסטרטגית ואפילו מזהים בסיס ערכי משותף בין המדינות.

גם ביחס למדיניות הביטחון האזורית העמדות מורכבות. כמחצית מהאמריקאים תומכים בהמשך הסיוע הצבאי לישראל להתמודדות עם איומים כמו חמאס. במקביל, רוב של 54% תומך גם במתן סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה

בסיכומו של דבר, טרם ההסלמה מול איראן, הציבור האמריקאי החזיק בעמדה מורכבת אך ברורה: תמיכה בסיסית בישראל לצד ביקורת גוברת על מדיניותה, הכרה בזכויות הפלסטינים לצד דחייה של פתרונות קיצוניים, וציפייה מתמשכת לפתרון מדיני של הסכסוך.

שיקום דמותה של ישראל בעיני הציבור האמריקאי איננו משימה למומחים ביחסי ציבור ודעת קהל, אלא למדינאים. הציבור האמריקאי מצפה מישראל שתגלה תעוזה מדינית ותתקדם לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.

סיון הירש-הפלר היא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פרופ’ גלעד הירשברגר הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי, חבר סגל בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.