צליל צורם ומפחיד. "בדקות הקרובות צפויות להתקבל התרעות באזורך". ריצה ברחוב. "צריך לשפר את מיקומך למיגון המיטבי בקרבתך". אזעקות עולות ויורדות. "היכנס למרחב המוגן באזורך. זמן ההגעה למרחב המוגן דקה וחצי". דלתות ברזל כבדות נסגרות ונפתחות ונסגרות ונפתחות.
הלו, תנו להם גם להיכנס!
עיניים נפוחות מעייפות. טרנינג עם כתמי קפה.
ווושששש… זה כלום, זה רק הצליל של המשגרים. הוא רק נשמע מפחיד. בום! הופה, זה היה קרוב. נפילה או יירוט?
קבוצות הווטסאפ רוטטות: אחי, אתם בסדר? הילדים בסדר? הם נבהלו? חמודים… לא מגיע להם לעבור את זה. אבל העיקר שהגעתם בזמן למקלט. הבום היה קרוב אליכם? טוב, תשמרו על עצמכם. נדבר באזעקה הבאה.
ככה נראית המלחמה מהצד שלנו. הצד של בעלי החוסן. הצד של האריות. הצד של מי שזכו לחיות בימים מופלאים של נס, שבתחילתם המדינה אמנם הופתעה וחטפה מכה אבל אז יצאה בחמת זעם לזרוע חורבן במזרח התיכון
ככה נראית המלחמה מהצד שלנו. הצד של בעלי החוסן. הצד של האריות. והלביאות. וגורי האריות. הצד של מי שזכו לחיות בימים מופלאים של נס, שבתחילתם המדינה שלנו אמנם הופתעה וחטפה מכה אבל אז יצאה בחמת זעם לזרוע חורבן במזרח התיכון. כי אם צריך, אנחנו נהרוס הכול, העיקר לחיות בביטחון.
והנה מסע הנקמה הזה שנמשך כבר שנתיים וחצי מגיע כעת לשיא חדש. אנחנו מכנים אותו "שאגת הארי" ונשיא ארה"ב מעדיף לקרוא לו "זעם עצום!"
"נכון שזה שם נהדר?" צהל דונלד טראמפ באחד מעשרות הנאומים המבולבלים שנשא השבוע, "הם הביאו לי רשימה עם כל מיני שמות", הוא אמר וחיקה את מפקדי הצבא הבכירים שלו, "אדוני, אתה יכול לבחור איזה שם שתרצה, אדוני! אמרתי 'השם של מה?' אמרו לי "השם של המתקפה על איראן, אדוני'. והם הציעו לי איזה 20 שמות ולא אהבתי אף אחד מהם. אבל אז ראיתי 'זעם עצום'. אמרתי 'את השם הזה אני אוהב! זעם עצום!"
למה שאג הארי אנחנו יודעים. הרי חיינו כאן בעשרים השנים האחרונות וראינו את טבעת האש האיראנית מתהדקת סביבנו בהדרגה. ושמענו את כל האזהרות. ואת נאומי הרהב. ואת התחזיות האפוקליפטיות.
לכן, כשנפלו עלינו השמים בשבעה באוקטובר, היה ברור כמעט מהרגע הראשון שהקו האדום שנחצה, הקזוס בלי העתיק – "עילה למלחמה" בלטינית – לא נחצה רק מול חמאס ששלח את רוצחיו לטבוח, לאנוס ולחטוף במערב הנגב, וגם לא רק מול חזבאללה בלבנון, אלא גם ואולי בעיקר מול המשטר באיראן שהפך את השמדת ישראל לפנטזיה לאומית. כולל שעון עם ספירה לאחור בכיכר העיר.
אבל מה הייתה העילה שהובילה הפעם להתפרצות זעמו העצום של נשיא ארה"ב? זו כבר שאלה מורכבת הרבה יותר, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת עלינו, על האזור ועל העולם
אבל מה הייתה העילה שהובילה הפעם להתפרצות זעמו העצום של נשיא ארה"ב? זו כבר שאלה מורכבת הרבה יותר, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת עלינו, על האזור ועל העולם.
זו שאלה קריטית, כי המלחמה הנוכחית באיראן היא המלחמה שנפתחה עם התמיכה הציבורית הנמוכה ביותר בתולדות ארצות הברית, בעיקר משום שהציבור האמריקאי עדיין לא הבין למה המלחמה הזו בכלל פרצה ומה רוצים להשיג בה. ותמיכה ציבורית נמוכה היא לא דבר שנשיא ארצות הברית, אפילו קוראים לו דונלד טראמפ, באמת יכול להתעלם ממנו לאורך זמן.
כשארה"ב נכנסה למלחמת העולם השנייה ההחלטה זכתה לתמיכה של 97% מהציבור האמריקאי. גם היציאה למלחמה באפגניסטן זכתה לתמיכה ציבורית אדירה של 92% מהאמריקאים. ההתקפה הקטלנית בפרל הארבור ומתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001 היו השבעה באוקטובר של האמריקאים. קזוס בלי. עילה לחרבו דרבו.
מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 זכתה לתמיכה נמוכה יותר, אך עדיין מובהקת של 80% מהציבור, המלחמה בלוב ב-2011 זכתה רק ל-47% תמיכה. למלחמה הנוכחית באיראן נשיא ארה"ב נכנס עם תמיכה של 41% מהציבור בלבד. זו תמיכה נמוכה שלא תספיק לאורך זמן כדי להתמודד עם הסתבכויות שתמיד מגיעות עם מלחמות כאלו. לכן ההנחה הסבירה כרגע היא שטרמאפ יחתור לקצר את האירוע.
זה לא מקרי שרוב הציבור בארה"ב לא תומך במלחמה הזו מתחילתה. האמריקאי הממוצע לא ממש מבין על מה ולמה בלי עילה מובנת, אחרי שבועות של מו"מ, בחרה ארצו לצאת יחד עם ישראל למלחמה בסדר גודל כזה
זה לא מקרי שרוב הציבור בארה"ב לא תומך במלחמה הזו מתחילתה. האמריקאי הממוצע לא ממש מבין על מה ולמה בלי עילה מובנת, אחרי שבועות של מו"מ, בחרה ארצו לצאת יחד עם ישראל למלחמה בסדר גודל כזה. מלחמה שנפתחה במהלך שלא נראה כמוהו בתולדות המלחמות, כשחיל האוויר הישראלי הרג את מנהיגה העליון של מעצמה אזורית.
כבר בתחילת ינואר הנשיא טראמפ איים על מנהיגי איראן שאם הם ימשיכו לפגוע במפגינים, ארה"ב תתערב למענם. זה לא עשה רושם רב על משמרות המהפכה, והבסיג' המשיכו להרוג מפגינים במספרים עצומים, וטראמפ המשיך לאיים, כשארה"ב ממשיכה להזרים כוחות למזרח התיכון.
זמן קצר אחרי שהמלחמה פרצה בשבת, 28 בפברואר, טראמפ כבר לא דיבר על המפגינים אלא על כך שאיראן מממנת כוחות פרוקסי שמערערים את המזרח התיכון. בארה"ב תהו רבים מה בעצם השתנה?
זמן קצר אחרי שהמלחמה פרצה בשבת, 28 בפברואר, טראמפ כבר לא דיבר על המפגינים אלא על כך שאיראן מממנת כוחות פרוקסי שמערערים את המזרח התיכון. בארה"ב תהו רבים מה בעצם השתנה?
המשטר באיראן מדכא את האוכלוסייה המקומית ומטפח את הטרור האזורי מאז 1979. פרויקט הגרעין האיראני ספג מכה ביוני שעבר. כוחות הפרוקסי שלו באזור ספגו מכות קשות מישראל והם חלשים מאי פעם. מה מצדיק דווקא עכשיו כניסה של ארה"ב למלחמה יזומה שמערערת לנגד עינינו את יציבות העולם?
אחרי שטראמפ התגאה ביוני 2025 שהמכה שהנחיתה ארה"ב על מתקני הגרעין – ובעיקר על פורדו – פרויקט הגרעין האיראני "הושמד לחלוטין ונמחק כליל", קצת יותר קשה לבית הלבן לשכנע את האמריקאים שארצם יצאה למלחמה כדי להסיר מעל העולם איום גרעיני.
"למשטר האיראני כבר יש טילים שיכולים לפגוע באירופה ובבסיסים שלנו, גם מקומיים וגם מעבר לים. ובקרוב היו יכולים להיות להם טילים שיכולים להגיע עד אמריקה היפה שלנו", ניסה הנשיא לדבר אל לב הקהל בטקס שבו העניק מדליית כבוד נשיאותית לשלושה חיילים.
זה לא נשמע משכנע במיוחד. התברר די מהר שהאמריקאי הממוצע – שיתקשה לאתר את איראן על מפת העולם – לא קונה את "משבר הטילים" הזה כקזוס בלי.
ב-1962, כשפרץ משבר הטילים בקובה, הטיעון הזה נשמע אמין יותר. קובה סמוכה לחופי ארה"ב. טילים בליסטיים סובייטים עם ראש נפץ גרעיני על אדמת קובה, 17 שנים אחרי הירושימה ונגסקי, היו קזוס בלי שאפשר להתייצב מאחוריו בלי למצמץ.
ב-1962, כשפרץ משבר הטילים בקובה, הטיעון הזה נשמע אמין יותר. קובה סמוכה לחופי ארה"ב. טילים בליסטיים סובייטים עם ראש נפץ גרעיני, 17 שנים אחרי הירושימה, היו קזוס בלי שאפשר להתייצב מאחוריו בלי למצמץ
ואפילו אז, כשהמשבר היה מוחשי בהרבה לאמריקאים, הוא נפתר לבסוף במשא ומתן, ובלי שפרצה מלחמת עולם. הציפייה ממנהיגים אז הייתה לעשות כל מה שביכולתם כדי למנוע הידרדרות למלחמה. זוועות מלחמת העולם השנייה עוד היו אז טריים בזיכרון של כולם.
אבל השנים חלפו ואימי המלחמה ההיא נשכחו בהדרגה.
זה לא שמישהו אי פעם האמין בכנות הצהרות הקזוס בלי של העבר. אבל מדינות בכל זאת נזקקו להן. מול העולם ובעיקר לצרכי פנים.
מדינות אירופה היו חמושות עד צוואר ועל הקצה הרבה לפני ההתנקשות ביורש העצר פרנץ פרדיננד, הקזוס בלי המפורסם בהיסטוריה שהוביל להכרזת מלחמה אזורית על סרביה שדחפה את העולם לסחרור העקוב מדם של מלחמת העולם הראשונה.
אפילו היטלר נזקק למראית העין של הקזוס בלי. לכן חיילי גרמניה ביימו את "תקרית גלייביץ" – לכאורה מתקפת פתע של חיילים פולנים על תחנת רדיו גרמנית – שהוצגה לציבור בגרמניה ולעולם כקזוס בלי שהצדיק את הפלישה הגרמנית לפולין באחד בספטמבר 1939. איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. חוץ מאלה שכבר שכחו.
מתקיימת בעולם תנועת מטוטלת קבועה. בצד אחד המודל שהציע קרל פון קלאוזוביץ, האסטרטג הפרוסי מהמאה ה-19, לפיו כל מלחמה היא "המשך המדיניות באמצעים אחרים". בצד השני מודל הומניסטי יותר, של תומס אקווינס, הפילוסוף מהמאה ה-13, שניסח את מה שנודע כ"עקרונות המלחמה המוצדקת".
מתקיימת בעולם תנועת מטוטלת קבועה. בצד אחד המודל שהציע קרל פון קלאוזוביץ, לפיו כל מלחמה היא "המשך המדיניות באמצעים אחרים". בצד השני תומס אקווינס, שניסח את מה שנודע כ"עקרונות המלחמה המוצדקת"
כדי שמלחמה תהיה מוצדקת מבחינה מוסרית על פי המודל של אקווינס, היא צריכה להיות מוכרזת על פי החוק במדינה ריבונית (ולא על ידי אינדיבידואלים בעלי שאיפות מפוקפקות), צריכה להיות לה "עילה מוצדקת" – הגנה עצמית היא דוגמה מתבקשת – וצריכה להיות לה "מטרה ראויה". למשל: קידום הטוב וצמצום הרוע בעולם.
השיעור הכואב שהעולם למד במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, הוא שכאשר מדינות פועלות על פי המודל של קלאוזביץ' ויוצאות למלחמה כדי לאכוף את רצונן על מדינות חלשות מהן, זה נגמר תמיד בקטסטרופה עולמית, שכדאי לעשות הכול כדי להימנע ממנה.
זו הסיבה שאחרי הטבח בחפירות של מלחמת העולם הראשונה, העולם הקים את "חבר הלאומים", כדי לבסס לראשונה מנגנון בינלאומי שיאכוף את "עקרונות המלחמה המוצדקת". זה לא ממש עבד, כידוע, בין היתר כי ארה"ב נשארה בחוץ.
אחרי הזוועות המזוויעות עוד יותר של מלחמת העולם השנייה גם אמריקה השתכנעה בנחיצות של מנגנון בינלאומי כזה, וככה נולדו "האומות המאוחדות". שמירה על העקרונות המלחמה הנעלים של תומס אקווינס נמצאת בתשתית מגילת האומות המאוחדות, שהגדירה את זכויותיהן וחובותיהן של המדינות החברות.
קשה לומר שהאו"ם היה הצלחה מסחררת. היו ויש אינספור טענות מוצדקות כלפי הארגון, שנראה כאילו הוא מתקרב לסוף ימיו. וזה גם לא שהמין האנושי שינה את עורו והחל למאוס במלחמות.
אחרי הקמת האו"ם היו מלחמות בקוריאה, בוויטנאם, במפרץ הפרסי, בבלקן, וכמובן במזרח התיכון. סין כבשה את טיבט, רוסיה פלשה לאפגניסטן, ארה"ב תקפה את עיראק. אבל במקביל פעלו גם כוחות בינלאומיים ומוסדות בינלאומיים על מנת לקצר את המלחמות הללו, לרסן אותן ולמנוע מהן להתפתח מאירוע אזורי לאסון גלובלי.
הימים ההם תמו, כנראה יחד עם האו"ם. רוסיה פלשה לאוקראינה בלי שום קזוס בלי מובהק, ודונלד טראמפ קיבל את הטענה המופרכת של ולדימיר פוטין ש"הוא הרגיש מאוים מכך שאוקראינה רוצה להצטרף לנאט"ו".
הימים ההם תמו, כנראה יחד עם האו"ם. רוסיה פלשה לאוקראינה בלי שום קזוס בלי מובהק, ודונלד טראמפ קיבל את הטענה המופרכת של ולדימיר פוטין ש"הוא הרגיש מאוים מכך שאוקראינה רוצה להצטרף לנאט"ו"
טראמפ עצמו הורה לכוחות מיוחדים אמריקאים לפלוש לוונצואלה ולחטוף את הנשיא ניקולס מדורו, כשהוא מפר בלי למצמץ את כל כללי "המלחמה המוצדקת". לא התקבל אישור על פי החוק, לא הוצגה עד היום "עילה מוצדקת" ומעטים מאמינים שלמבצע הזה הייתה באמת "מטרה ראויה". מאחר שזה היה מבצע מהיר ומוגבל, ומאחר שמדורו הוא טיפוס מפוקפק למדי (כמו כמעט כל מי שמוזכרים כאן), זה איכשהו עבר בשקט.
המלחמה באיראן היא כבר סיפור אחר. לכולם ברור שהעולם מתנהל עכשיו כשדה קרב בין כנופיות חמושות. יש מלחמה אזורית במזרח התיכון שבה ידה של ישראל על העליונה כי צה"ל הוא ללא תחרות הצבא החזק והמצויד באזור וכשצריך גם אמריקה הגדולה נקראת לדגל. יש מלחמה אזורית במזרח אירופה, שבה אוקראינה ורוסיה מתישות זו את זו ואירופה מתבוננת בחרדה.
ויש מלחמה כלכלית עולמית בין ארה"ב לסין, שהתחילה עם מדיניות המכסים האגרסיבית של טראמפ וממשיכה עכשיו באמצעים אחרים – השתלטות אלימה על ונצואלה והתקפה אלימה על איראן, שתי ספקית הנפט הגדולות ביותר של סין. מדינות אירופה הבינו את המסר וחוזרות בהדרגה למרוץ חימוש. ואין סיבה להניח שסין תישאר על הגדר, כשאינטרסים שלה נרמסים.
זו הנקודה בזמן שבה אנחנו נמצאים כרגע. הציבור האמריקאי קרוב להשתכנע שטראמפ נדחף למלחמה באיראן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעולם לא הסתיר את כוונתו לצאת למלחמת מנע באיראן.
זו הנקודה בזמן שבה אנחנו נמצאים כרגע. הציבור האמריקאי קרוב להשתכנע שטראמפ נדחף למלחמה באיראן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמעולם לא הסתיר את כוונתו לצאת למלחמת מנע באיראן
עוד לפני עידן נתניהו – מבחינת ישראל כור גרעיני הוא קזוס בלי. לכן תקפנו את הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 ואת הכור הגרעיני בסוריה ב-2007. זו גם הייתה ההצדקה למבצע "עם כלביא" בשנה שעברה.
אין ויכוח שהמשטר באיראן (כמו גם המשטר של מדורו בוונצואלה) הוא משטר דכאני, אלים, חשוך ומסוכן – ואין ויכוח שאיראן טיפחה ומימנה שלוחות טרור בכל רחבי המזרח התיכון. אבל גם העולם וגם האמריקאים לא קונים ולא יקנו מנתניהו ומטראמפ "מלחמה צודקת", למען השלטת ערכים נעלים. זה לא טיעון שהברנשים האלה יכולים למכור.
אם האמריקאים לא ישתכנעו בקרוב שיש עילה מוצדקת ומטרה ראויה למלחמה הזו באיראן, ולא נראה שזה עומד לקרות, הם ימאסו בה. הבית הלבן ימצא תירוץ ויכריז שכל המטרות הושגו.
טרמאפ יישא נאום ניצחון שבו הוא יתאר בפרוטרוט את גדולתו כמנהיג, כאדם וכגבר. חברות הנשק יחלקו דיבידנדים. ואנחנו נישאר במזרח התיכון, שנואים מאי פעם בעולם, תלויים לחלוטין בקשר עם טראמפ ואנשיו
טרמאפ יישא נאום ניצחון שבו הוא יתאר בפרוטרוט את גדולתו כמנהיג, כאדם וכגבר. חברות הנשק יחלקו דיבידנדים. ואנחנו נישאר במזרח התיכון, שנואים מאי פעם בעולם, תלויים לחלוטין בקשר עם טראמפ ואנשיו, חמאס ישתקם בעזה, חזבאללה ישתקם בלבנון, ואת איראן ימשיך להנהיג חמינאי צעיר יותר, קיצוני יותר וחדור רצון לנקום.
וראש ממשלת ישראל, שהכריז בנובמבר 2012 אחרי מבצע "עמוד ענן" ש"חמאס קיבל מכה שלא חלם עליה – הושגה הרתעה משמעותית";
והכריז באוגוסט 2014 אחרי מבצע "צוק איתן" ש"חמאס ספג מכות שלא חלם עליהן. הושמדו יכולותיו והוא מורתע. מעכשיו לא יטריד אותנו";
ואמר במאי 2021 אחרי מבצע "שומר חומות" ש"חמאס קיבל את המכה הקשה בהיסטוריה שלו. הושמדו יכולותיו האוויריות, הימיות והתת קרקעיות. הוא מורתע לשנים";
והכריז בנובמבר 2024 "זה כבר לא אותו חזבאללה. החזרנו אותו עשרות שנים אחורה";
החזרנו את חיזבאללה כל כך הרבה אחורה שהוא עשה 360 מעלות סביב כדור הארץ וחזר בדיוק לאותו המקום. pic.twitter.com/CgcxQtq5m0
— אהוד גרי (@GryHwd) March 10, 2026
והצהיר ביוני 2025 אחרי מבצע "עם כלביא" ש"השגנו ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות. השמדנו מתקני גרעין, מחסני טילים ומפעלי נשק";
הוא יבקש את אמון הציבור, כדי שיוכל "להשלים את העבודה". כלומר להיחלץ ממשפטו הפלילי, למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לעצור את חקירת קטאר-גייט, ולהשאיר אותנו באותו מקום – מעורערים יותר, חבולים יותר, מסוכסכים יותר, כועסים יותר, שנואים יותר – כשמולנו אותם אויבים ואותן בעיות, שאי אפשר לפתור אותן בכוח. וזה לא שלא ניסינו.
הוא יבקש את אמון הציבור, כדי שיוכל "להשלים את העבודה". כלומר להיחלץ ממשפטו הפלילי, למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לעצור את חקירת קטאר-גייט, ולהשאיר אותנו באותו מקום
"חפרת וחפרת, אז מה אתה מציע?" אני שומע קולות קצרי רוח באוזני רוחי.
אני מציע שנהיה אנשים חפצי חיים, אוהבי ימים לראות טוב, שננצור לשוננו מרע ושפתינו מדבר מרמה, שנסור מרע ונעשה טוב ושלא רק נבקש שלום אלא אפילו נרדוף אחריו. בדיוק כמו שממליצה תורתנו הקדושה בספר תהילים. לא יזיק אם גם ההנהגה שלנו תהיה כזו.













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו