ביום שישי האחרון תקפה ישראל, לראשונה מזה שנים, מטרת תשתית בלבנון: גשר א-זראריה שמעל נהר הליטני. בהודעת דובר צה"ל נאמר כי הגשר שימש את חזבאללה להעברת כוחות דרומה ולירי רקטות מסביבתו.

הניסוח הגמלוני הזה אינו מקרי; הוא מהווה את המעטפת המשפטית לתקיפת מטרה המוגדרת כאזרחית. בלי קישור ישיר לחזבאללה, השמדת מטרה כזו עלולה לסבך את ישראל מבחינה משפטית.

מאז מלחמת לבנון השנייה נמנעה ישראל מתקיפת מטרות מסוג זה. כעת היא זהירה שבעתיים, במיוחד כאשר בלבנון מכהנת הממשלה העוינת ביותר לחזבאללה מזה עשרות שנים, והתהום הפעורה בין הציבור הלבנוני לארגון עמוקה מאי פעם.

מאז מלחמת לבנון השנייה נמנעה ישראל מתקיפת מטרות תשתית מסוג זה. כעת היא זהירה שבעתיים, במיוחד כאשר בלבנון מכהנת הממשלה העוינת ביותר לחזבאללה מזה עשרות שנים

כאן נשאלת השאלה מה גרם לשר הביטחון ישראל כ"ץ לאיים במפורש ביום שישי האחרון על ממשלת לבנון ולדחוק אותה לפינה. בתום הערכת מצב עם צמרת צה"ל אמר כ"ץ: "זו רק ההתחלה, וממשלת לבנון ומדינת לבנון ישלמו מחיר הולך וגובר בפגיעה בתשתיות לאומיות לבנוניות".

תקיפת גשר א-זראריה מעל הליטני, 13 במרץ 2026 (וידאו: דובר צה"ל)

כלל לא בטוח שהאמירה הזו מקובלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקל וחומר שלא על ארצות הברית. נראה שתקיפת הגשר הייתה בבחינת איתות נקודתי, ולא תחילתה של מדיניות חדשה.

אם לשפוט על פי נאומו של מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם ביום שישי האחרון, הארגון אינו מתכוון להניח את נשקו, ובוודאי שלא לנצור כרגע את האש. הנחת העבודה בישראל היא כי ממשלת לבנון משותקת מפחד, ולכן חייבים להגביר כעת את הלחץ על חזבאללה.

ההחלטה בסוף השבוע על גיוס מילואים נוסף והעברת אוגדה סדירה נוספת ללחימה בלבנון, היא צעד ראשון לקראת מה שנראה כהרחבת התמרון הקרקעי. בצה"ל לא הסתירו השבוע את הכוונה הזו, אך עדיין מדגישים כי מדובר ב"פעולה הגנתית".

נראה שבישראל חוששים מאוד מהגדרת הפעולה כהתקפית. הגדרה כזו עלולה להקפיץ בבת אחת את האמריקאים, המעורבים עמוקות בקבלת ההחלטות במלחמה הזו

נראה שבישראל חוששים מאוד מהגדרת הפעולה כהתקפית. הגדרה כזו עלולה להקפיץ בבת אחת את האמריקאים, המעורבים עמוקות בקבלת ההחלטות במלחמה הזו.

יחידת צה"ל בגליל העליון יורה לעבר דרום לבנון, 14 במרץ 2026 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

מעבר לכך, היא עלולה לסבך משמעותית את צה"ל, שיידרש להגדיר מחדש את מטרות הלחימה (שכן תחת הכותרת "הגנה" ניתן להכניס פעולות רבות מבלי להתחייב על היקפן), ועוד יותר מכך – להצר את צעדיה של ממשלת לבנון.

זו הסיבה שבצד הלבנוני מבקשים בימים האחרונים להתחיל במשא ומתן מיידי. בישראל לא שוללים את האפשרות לשיחות ישירות, אך מתעקשים על המשך הלחימה במקביל לדיונים.

עיתון "הארץ" פרסם אתמול (שבת) כי השיחות צפויות להתחיל בקרוב בקפריסין, כאשר את ישראל אמור לייצג השר המתפטר רון דרמר, המקורב לראש הממשלה נתניהו, ואת ארצות הברית ייצג ג'ארד קושנר. לא ברור מה ממשלת לבנון יכולה להציע בשיחות אלו, בשעה שהדרישה הישראלית הבסיסית היא פעולה אקטיבית של צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו.

השיחות צפויות להתחיל בקרוב בקפריסין, כאשר את ישראל אמור לייצג השר המתפטר רון דרמר, המקורב לראש הממשלה נתניהו, ואת ארצות הברית ייצג ג'ארד קושנר. לא ברור מה ממשלת לבנון יכולה להציע בשיחות אלו

בינתיים, בישראל מזהים מצוקה פנימית הולכת וגוברת בשורות חזבאללה, למרות ההצהרות הלוחמניות של נעים קאסם. מעבר לשורת החיסולים מאז תחילת הלחימה וריקון רובע הדאחייה בביירות מתושביו, הלחימה מול ישראל מסיטה מבחינת הארגון מאמצים רבים לדרום המדינה. הדבר בא על חשבון נוכחות הכוחות בבקעת הלבנון ולאורך הגבול עם סוריה.

אתר הפצצות של חיל האוויר ברובע הדאחייה בדרום ביירות, לבנון, 14 במרץ 2026 (צילום: AFP)

בישראל מזהים חשש אמיתי של חזבאללה מפתיחת חזית נוספת מול הכוחות הסוריים של הנשיא אחמד א-שרע, שכבר הוכיחו כי הם יודעים לנצל היטב מצבי חולשה של האויב.

בישראל מזהים חשש אמיתי של חזבאללה מפתיחת חזית נוספת מול הכוחות הסוריים של הנשיא אחמד א-שרע, שכבר הוכיחו כי הם יודעים לנצל היטב מצבי חולשה של האויב

חשש נוסף של הארגון נובע מסדקים משמעותיים בבסיס הכוח השיעי שלו. לראשונה מזה כמה עשורים, חזבאללה לא שילם משכורות לפעיליו. במקביל, הלחץ, הכעס והתסכול בעדה השיעית – שחלקים נרחבים ממנה הפכו לפליטים בשבועות האחרונים – הולכים וגוברים.

גורם ישראלי בכיר ששוחח עם זמן ישראל בסוף השבוע, אמר כי מבחינת ממשלת לבנון, זהו העיתוי הטוב ביותר לפעול מול חזבאללה. זאת, בשעה שישראל מפעילה מולו כוח צבאי משמעותי, והארגון נתון בסד לחצים חסר תקדים בכל המישורים: הצבאי, המדיני והכלכלי.