הביטוי "איום קיומי" הפך שכיח בכל הצהרה של ראש הממשלה. בהמשך גם פרשני האולפנים אימצו את האיום הקיומי כהסבר להתמשכות הלחימה והצדקת המשך המלחמה גם בעתיד.

אז רגע אחד. בואו נבדוק מהו איום קיומי שמחייב מלחמת נצח.

טיל בליסטי של 450 ק"ג חומר נפץ על בית פרטי – הוא איום קיומי, אין ספק. אבל האם 2000 טילים כאלה על כל מדינת ישראל הם איום קיומי? לפי החלטות ממשלת ישראל, התשובה היא לא. פשוט לא.

לאדם הפרטי קוראת הממשלה יומיום באמצעות פיקוד העורף, המשטרה, הרשות המקומית, מכבי האש מד"א וזק"א, לתפוס מחסה במרחב מוגן מול האיום הקיומי.

טיל בליסטי של 450 ק"ג חומר נפץ על בית פרטי – הוא איום קיומי, אין ספק. אבל האם 2000 טילים כאלה על כל מדינת ישראל הם איום קיומי? לפי החלטות ממשלת ישראל, התשובה היא לא

ובכן הממשלה יודעת (על פי דוח מבקר המדינה שהיא עצמה מינתה) שלמעלה מ-30% מאזרחי המדינה חיים ללא מרחב מוגן, ללא ממ"ד, ללא מחסה כלשהו. כנראה כי לדעת הממשלה אין עליהם איום קיומי.

למעשה זה חמור מכך. הכסף הולך לפי החלטות ממשלה לנושאים רבים אחרים שאינם איום קיומי כלל – כמו זהות יהודית, ישיבות חרדיות, טרקטורונים לנוער בגבעות, הילולה במירון, וכן הלאה. 

אז מהו איום קיומי?

אם נפרוט את האיומים האמיתיים סביבנו הרי שהתנהגות הממשלה היא היא האיום הקיומי. סיכון שליש מאזרחי המדינה במלחמה מול אלפי טילים בליסטיים, בלי לספק להם מקלט או מרחב מוגן, זה איום קיומי ברור, מוחשי, אישי ולאומי.

אבל המעגל הזה עמוק ורחב יותר. לכאורה כל נשק שנמצא בידי אויבנו הוא איום קיומי. לחזבאללה יש טילים של 250 ק"ג חומר נפץ. אולי מאות. עובדה שחזבאללה משתק את החיים בצפון ישראל כבר כמה שבועות כי אזרחי הצפון חשים איום קיומי.

גם למצרים וירדן יש הרבה מאוד נשק עם פוטנציאל של איום קיומי, אבל מנהיגי ישראל בדור קודם השכילו לחתום על הסכמי שלום עם אויביה ובכך להסיר את האיום הקיומי הזה מולן.

אם נפרוט את האיומים האמיתיים סביבנו הרי שהתנהגות הממשלה היא האיום הקיומי. סיכון שליש מאזרחי המדינה במלחמה מול אלפי טילים בליסטיים, בלי מקלט או מרחב מוגן, זה איום קיומי ברור, מוחשי, אישי ולאומי

גם עם איראן נחתם הסכם שהסיר את האיום הקיומי הגרעיני. זה קרה בשנת 2015 בידי הנשיא האמריקאי ברק אובמה. ישראל סירבה להשתתף בהסכם, וראש ממשלתה בנימין נתניהו יצא למסע הסברה נגד ההסכם שבסופו שכנע את הנשיא הבא, דונלד טראמפ, לצאת מהסכם הגרעין.

איראן הגיבה מייד בפריצה לגרעין צבאי והעשירה את האורניום המסוכן שבידיה לרמה כמעט צבאית. כלומר איראן חידשה את האיום הקיומי מול ישראל בגלל הפרת ההסכם מצד ארה"ב. הפרה שנולדה בלחץ של ראש ממשלת ישראל.
המשמעות היא שראש ממשלת ישראל הביא על מדינתו שלו איום קיומי גרעיני.

כדי להסיר את האיום הקיומי המחודש, יצאו כעת ישראל וארה"ב למלחמה רחבה נגד איראן וכל יכולותיה הצבאיות. בליסטיות וגרעיניות וטרוריסטיות. ברור שאיראן מהווה איום קיומי. השאלה היא האם הוא היה בדרך למימוש? האם עצם העובדה שהאויב מחזיק נשק עם פוטנציאל של איום קיומי, מחייבת לצאת למלחמה נגדו?

מי שעונה ב"כן" כמו נתניהו, צריך להסביר מדוע לא יצא למלחמה בחמאס לפני 7 באוקטובר, מדוע דחה את כל האזהרות של אנשי הביטחון מפני מלחמה רב-זירתית וטען (בחיוך זחוח בערוץ 14) ש"אני חושב שיש בזה הגזמה".

איראן הגיבה ליציאת ארה"ב מהסכם הגרעין בפריצה לגרעין צבאי ולהעשרת האורניום המסוכן שבידיה לרמה כמעט צבאית. כלומר חידשה את האיום הקיומי מול ישראל בגלל הפרת הסכם שנולדה בלחץ רה"מ של ישראל

הרי שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש שב"כ, הציגו איום קיומי מיידי ודרשו פעולה לעריפת ראשי ארגוני הטרור בעזה, וסיכול האפשרות שהאויב יפתח מערכה רב-זירתית שהיא איום קיומי.

גם כעת צריך להכיר בכך שהסרת האיום הקיומי האיראני, אחרי כל הטעויות שנעשו מולו בעבר, מחייבת להגיע להסכם. רק הסכם עם השלטון בטהרן יכול להסיר את האיום הקיומי.

יתכן שזו תהיה הסרה זמנית. יתכן שישראל תיאלץ בעתיד לצאת לסכל שוב איום מיידי. אבל נכון לעכשיו אין שום אפשרות צבאית להכנעת הצבא האיראני ומשמרות המהפכה באיראן ולכניעה של שלטון האייתוללות באיראן.

עובדה היא שגם לאחר פגיעה ביותר מ-16,000 מטרות צבאיות ושלטוניות באיראן – היא ממשיכה לשגר טילים, לחסום את מצרי הורמוז ולא נכנעת.

עובדה שגם כעת מנסים האמריקאים להגיע להסכם עם איראן במקביל לניהול המלחמה מולה.

עובדה שגם חזבאללה לא הוכרע וממשיך לשגר ללא הפסקה טילים ורקטות לצפון.

ובכן – ממשלת ישראל לא הסירה שום איום קיומי לדורות בדרך צבאית. גם עכשיו שריה מתנהגים כאילו תפקידם הוא רק לתת הוראות פתיחה באש לצבא. למעשה, בזה שאין שום מהלך מדיני להסרת האיומים הקיומיים – ממשלת ישראל והעומד בראשה מאיימים על קיומנו.

ממשלת ישראל לא הסירה שום איום קיומי לדורות בדרך צבאית. למעשה, בזה שאין שום מהלך מדיני להסרת האיומים הקיומיים – ממשלת ישראל והעומד בראשה מאיימים על קיומנו

אבל היי, הסיסמה "איום קיומי" מתאימה לכל מצב. לדחות כל החלטה, כל משפט פלילי, כל ועדת חקירה ממלכתית, כל חילופי שלטון ובחירות ולדחות את סיום המלחמה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.