אני חושב שעם רובי ריבלין נדמה שזה תמיד Face Value. זה לא שולל כמובן את ההבנה שהאיש, כמו כולנו, הוא רב שכבות, וחלקן נסתרות מהעין. אלא שנראה ששפת הגוף שלו ופניו אומרות הכל. או את הרוב.
ניתן לזהות מיידית את החיבוב או התיעוב שהוא חש כלפי אדם. האיש לא רוצה להסתיר, לא יכול להסתיר וכשהוא מתרגש זו התרגשות גלויה, שלעיתים גורמת מבוכה קלה לצופה בו, במיוחד כשהוא מדבר על מקום, עיר, ארץ. כזה אדם רגשני. בחייאת רובי, תתאפק.
ניתן לזהות מיידית את החיבוב או התיעוב שהוא חש כלפי אדם. האיש לא רוצה להסתיר, לא יכול להסתיר, וכשהוא מתרגש זו התרגשות גלויה, שלעיתים גורמת מבוכה קלה לצופה בו
למה נדרשת זהירות בנסיון להגדיר את מידת אי השליטה של האיש ברגשותיו? כי האיש הוא פוליטיקאי.
כל ניע וזיע וצליל וטון באים לשרת מטרות רחוקות כקרובות. כי הפומביות של הפוליטיקאי היא הבמה בה מתקבע הדימוי שלו כשחקן בזירה.
רק כאשר דברים יוצאים משליטה, מבלי רצון ובלי משים – לא במובן של איבוד עשתונות, אלא כאשר זולג מהמציג משהו מהפרסונה שלו, מבלי שהוא מבחין בכך, נחשף דבר מה על האדם שהוא.
רק כאשר דברים יוצאים משליטה, מבלי רצון ובלי משים – לא במובן של איבוד עשתונות, אלא כאשר זולג מהמציג משהו מהפרסונה שלו מבלי שהוא מבחין בכך, נחשף דבר מה על האדם שהוא
תחילת שנות ה-90' בירושלים. אלו השנים בהן העסקן המקומי יליד ירושלים, עורך-דין, חבר מועצת העיר, שבין השאר גם מנהל את בית"ר ירושלים, מנסה לחזור לכנסת. היריבים הפוליטיים שלו הם אריק שרון ואהוד אולמרט (במקור בכלל מבנימינה, אח"כ מעשיהו) ששולט בסניף הליכוד שבירושלים.
כאן רובי ריבלין, שחולם על הכנסת ומסויט מהעסקונה ולא מדמיין נשיאות, בביתו שבשכונת יפה נוף, שרוע נינוח על הספה.
האווירה נינוחה, חמימה ואוריינטלית משהו: שטיח פרסי (אפגאני?) על הקיר.
ספה, שמאחוריה משענת קש קלועה, והריפוד שלה משובץ דוגמאות מצולעות צבעוניות, לצדו של רובי על הספה כרית רקומה.
כאן רובי ריבלין, שחולם על הכנסת ומסויט מהעסקונה ולא מדמיין נשיאות, בביתו שבשכונת יפה נוף, שרוע נינוח על הספה. האווירה נינוחה, חמימה ואוריינטלית משהו: שטיח פרסי (אפגאני?) על הקיר
במדור אופנה היה אולי נכתב שהסוודר הרועש שריבלין לובש משתלב נהדר (או שלא) בקרנבל הצבעים והטקסטורות של הבית. למרות הישיבה הנינוחה, המפושקת לרווחה, ההישענות הנעימה על הכרית, לא מדובר בסולטן.
כי סולטן אמיתי היה מכסה את הפרסונה שלו, המבצבצת לה ברווח שבין הגרב וקצה המכנס.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
אנחנו נכנסים אל מלחמת נצח. זה מה שרוצה הממשלה, זה מה שרוצה הצמרת הביטחונית. ללא יום שאחרי, שלא יגיע לעולם.
מטרתם היא מלחמת נצח, שהיא ורק היא יכולה לאשש את תפיסתם של הימנים הקיצונים השולטים בממשלה – משיחיות פנאטית והעולם כולו נגדנו. וכמובן, להתגייס כולנו לאחדות מאחורי מי שהביאו אותנו למצב הנורא הזה, כי מלחמה. כבר לא מבצע נקודתי, מוגבל בזמן, בעל מטרות מוגדרות – כמו שישראל ידעה לעשות פעם. אלא מלחמה נצחית.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
החדשות בעברית מתמקדות בנזקים שמסב לנו חזבאללה, עשרים הרוגים ישראלים, מאה אלף מפונים והרס של בתים רבים. אך אנחנו לא ממש יודעים מה קורה בצד השני. מה חושפת העיתונות הערבית על המצב בדרום לבנון? עד כמה הוא חמור?
* * *
העיתונאי פייסל אל-קאסם כתב לאחרונה בטוויטר (29 בפברואר):
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
חושבים וחושבות שאתם מכירים ממש טוב את תל-אביב-יפו? ובכן, תחשבו שוב. מהיום ולאורך כל הסופשבוע הקרוב – 2-4 למאי 2024, הליכות ג'יין ת"א-יפו, Jane's Walk TLV – הפסטיבל האזרחי, עירוני ובינלאומי הכי שווה בעולם – מתקיים ברחבי העיר. יש לכם.ן הזדמנות של פעם בשנה לגלות אותה בעשרות דרכים חדשות, שלא דמיינתן.ם – והכל ללא עלות.
אם טרם התוודעתם לפרוייקט העולמי, עצמאי וייחודי הזה, אז נעים להכיר:
האדריכלית חדוה יערי, תושבת העיר. במקור אדריכלית ויזמת קהילתית בתחומי קיימות עירונית. כיום אשת מקצוע רב תחומית הפועלת לעידוד אזרחות פעילה בשני ערוצים עיקריים - הנחיית הקורס "העיר היא אני", המכשיר תושבים להובלת סיור אישי ומקומי, והובלה בהתנדבות של הפקת פסטיבל הליכות ג'יין ת"א-יפו (מאז 2019).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם