אני חושב שעם רובי ריבלין נדמה שזה תמיד Face Value. זה לא שולל כמובן את ההבנה שהאיש, כמו כולנו, הוא רב שכבות, וחלקן נסתרות מהעין. אלא שנראה ששפת הגוף שלו ופניו אומרות הכל. או את הרוב.
ניתן לזהות מיידית את החיבוב או התיעוב שהוא חש כלפי אדם. האיש לא רוצה להסתיר, לא יכול להסתיר וכשהוא מתרגש זו התרגשות גלויה, שלעיתים גורמת מבוכה קלה לצופה בו, במיוחד כשהוא מדבר על מקום, עיר, ארץ. כזה אדם רגשני. בחייאת רובי, תתאפק.
ניתן לזהות מיידית את החיבוב או התיעוב שהוא חש כלפי אדם. האיש לא רוצה להסתיר, לא יכול להסתיר, וכשהוא מתרגש זו התרגשות גלויה, שלעיתים גורמת מבוכה קלה לצופה בו
למה נדרשת זהירות בנסיון להגדיר את מידת אי השליטה של האיש ברגשותיו? כי האיש הוא פוליטיקאי.
כל ניע וזיע וצליל וטון באים לשרת מטרות רחוקות כקרובות. כי הפומביות של הפוליטיקאי היא הבמה בה מתקבע הדימוי שלו כשחקן בזירה.
רק כאשר דברים יוצאים משליטה, מבלי רצון ובלי משים – לא במובן של איבוד עשתונות, אלא כאשר זולג מהמציג משהו מהפרסונה שלו, מבלי שהוא מבחין בכך, נחשף דבר מה על האדם שהוא.
רק כאשר דברים יוצאים משליטה, מבלי רצון ובלי משים – לא במובן של איבוד עשתונות, אלא כאשר זולג מהמציג משהו מהפרסונה שלו מבלי שהוא מבחין בכך, נחשף דבר מה על האדם שהוא
תחילת שנות ה-90' בירושלים. אלו השנים בהן העסקן המקומי יליד ירושלים, עורך-דין, חבר מועצת העיר, שבין השאר גם מנהל את בית"ר ירושלים, מנסה לחזור לכנסת. היריבים הפוליטיים שלו הם אריק שרון ואהוד אולמרט (במקור בכלל מבנימינה, אח"כ מעשיהו) ששולט בסניף הליכוד שבירושלים.
כאן רובי ריבלין, שחולם על הכנסת ומסויט מהעסקונה ולא מדמיין נשיאות, בביתו שבשכונת יפה נוף, שרוע נינוח על הספה.
האווירה נינוחה, חמימה ואוריינטלית משהו: שטיח פרסי (אפגאני?) על הקיר.
ספה, שמאחוריה משענת קש קלועה, והריפוד שלה משובץ דוגמאות מצולעות צבעוניות, לצדו של רובי על הספה כרית רקומה.
כאן רובי ריבלין, שחולם על הכנסת ומסויט מהעסקונה ולא מדמיין נשיאות, בביתו שבשכונת יפה נוף, שרוע נינוח על הספה. האווירה נינוחה, חמימה ואוריינטלית משהו: שטיח פרסי (אפגאני?) על הקיר
במדור אופנה היה אולי נכתב שהסוודר הרועש שריבלין לובש משתלב נהדר (או שלא) בקרנבל הצבעים והטקסטורות של הבית. למרות הישיבה הנינוחה, המפושקת לרווחה, ההישענות הנעימה על הכרית, לא מדובר בסולטן.
כי סולטן אמיתי היה מכסה את הפרסונה שלו, המבצבצת לה ברווח שבין הגרב וקצה המכנס.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם