בלעדי קפטן בנט רוכב לטהרן

נפתלי בנט נואם בפתח טקס פרסי ישראל 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
נפתלי בנט נואם בפתח טקס פרסי ישראל 2019

נפתלי בנט רצה מאוד להיות שר ביטחון. כל כך רצה, שלפי פרסומים לא מוכחשים ביצע מהלך סחטנות טקטי ערב ההכרעה על פיזור הכנסת וההליכה לבחירות, הניח לראש הממשלה בנימין נתניהו אקדח טעון על השולחן, ותבע מיידית את הלשכה בקרייה, שאם לא יקבלה – יחבור לקואליציה בראשות בני גנץ.

נתניהו התקפל, ונתן לבן חסותו לשעבר את המפתחות למשרד שלדעת רבים, כולל נתניהו, גדול על בנט בכמה מספרים.

כשר חינוך השכיל בנט לקדם את האג'נדה הפוליטית הלאומנית-דתית, להגדיל את תקציבי "הזהות היהודית", אך גם להגדיל את מספר הלומדים 5 יחידות במתמטיקה.

לרוע מזלו, תלמידי ישראל – למעט החרדים – משתתפים במבחנים ארציים כמו המיצ"ב ובינלאומיים כמו פיז"ה, ותוצאותיהם האובייקטיביות חשופות לציבור. כך למדנו ששנות כהונתו במשרד לא רק שלא שיפרו את איכות החינוך בישראל, אלא בפרמטרים מסוימים אף דרדרו אותם.

בנט רצה מאוד להיות שר ביטחון. כל כך רצה, שהניח לנתניהו אקדח טעון על השולחן, ותבע מיידית את הלישכה בקרייה, או שיחבור לקואליציה בראשות גנץ. נתניהו התקפל, ונתן לבנט את המפתחות למשרד, שלדעת רבים, כולל נתניהו, גדול על בנט בכמה מספרים

אל משרד הבטחון נכנס בנט כמעין פצצה ששעונה מתקתק בקול גדול מדי יום. ברור לו, לבכירי משרדו החדש, לחברי המטה הכללי של צה"ל, ואפילו לבוחריו, שסיכוייו לאחוז במישרה לאחר הבחירות הקרובות שואפים לאפס.

ממילא ברור גם כי ממשלת המעבר שבה הוא חבר איננה מוסמכת לבצע מהלכים משמעותיים. עבור אדם אחר נתונים אלה היו מהווים גורם מכביד ומרסן, אבל בנט בנוי מחומרים אחרים, תזזיתיים, מתכלים, קלי משקל. הוא פרץ למשרדו בסערה ונדמה שהוא מנסה לייצר בחודשים ספורים חומרי-גלם לקמפיינים של מספר שנים.

הוא הביא איתו מטענים שצבר כחבר קבינט ביקורתי ומיוחצ"ן, שניכס לעצמו – על אפם וחמתם של שני קודמיו, בוגי יעלון ואביגדור ליברמן – מהלכים 'פורצי דרך' מול עזה ומול איראן. בנושא עזה טען – ולפי דוחות מבקר המדינה במידה מסוימת של צדק – שתרומתו להצבת נושא המנהרות בראש סדר היום הצה"לי היתה מכרעת. ובנושא איראן הטיף לגישה שכינה "ראש התמנון", שקראה להכות ישירות באיראן-גופא, ולא להסתפק בתקיפות של ארגוני החסות שלה בסוריה ובמדינות נוספות.

אל משרד הבטחון נכנס בנט כמעין פצצה מתקתקת. ברור כי ממשלת המעבר שבה הוא חבר איננה מוסמכת לבצע מהלכים משמעותיים. עבור אדם אחר נתונים אלה היו מהווים גורם מכביד ומרסן, אבל בנט בנוי מחומרים אחרים

השבוע פרס שר הבטחון הזמני את מישנתו בפירוט יחסי, במהלך אירוע-בחירות בבית כנסת בגבעת שמואל. כתב זמן ישראל נתי יפת הביא את דברי בנט בנושא האיראני, והם מתפרסמים כאן במלואם לראשונה, בצירוף פרשנות והארות:

"מדינת ישראל מזה שש שנים, הייתי בקבינט כשזה התחיל – מה שאיראן עושה היא מעבירה כל הזמן שיירות של נשק איכותי, של רקטות, של טילים, מטהרן, דרך עיראק, דרך סוריה עד לגבול רמת הגולן או לתוך לבנון. אז מה צה"ל עשה? רדף אחרי השיירות האלה ותקף אותן. וכאלה היו הרבה מאוד תקיפות בשנים האחרונות. החידוש עכשיו זה, אני לא רוצה לרדוף יותר אחרי שיירות, כי על כל שיירה שאתה פוגע, אתה מחמיץ חמש שיירות, ולאט לאט הם צוברים מאסה קריטית של רקטות שמאיימות עלינו".

בנט מודה כאן למעשה בכשלון האסטרטגיה של ממשלות נתניהו, שבהן היה חבר. אכן, למרות מאות תקיפות, תהליך התעצמותה ו'התבססותה' – המילה החביבה על נתניהו בהקשר הזה – של איראן בסוריה, לא נבלם. הוא אמנם הואט, אבל בראייה אסטרטגית איראן משיגה את יעדיה, וישראל ניגפת.

ואכן, כפי שאומר בנט וכפי שמתריעים השכם והערב בכירי צה"ל ומערכת הביטחון, איום הטילים על ישראל, משטחי סוריה, לבנון ומדינות נוספות שבהן איראן פועלת, הגיע ל"מאסה קריטית", הן כמותית והן איכותית.

בנט ממשיך:

"המשימה שהטלתי על צה״ל, ולא בפומבי – אבל זה גם לא סוד, אני לא אביא לפה משהו שהוא בעייתי – אני רוצה להוציא את איראן מסוריה. תוך שנה. ואנחנו למעשה הגברנו מאד, כולל השבוע, בהתקפות חזקות מאד על איראן, על הנוכחות האיראנית, על בסיסים איראניים, על טילי קרקע-אוויר איראנים, על לוחמים איראניים, על מיליציות איראניות בסוריה עוד ועוד ועוד, ותראו איך אנחנו הופכים את החוזקה שלהם לחולשה.

מה אמרנו קודם? היתרון שלהם – הם נלחמים ליד הבית שלנו אבל הם עצמם חסינים. אז מה אנחנו עושים? השטח הזה שנקרא סוריה, יש לנו עליונות מודיעינית – כלומר, אנחנו אוחזים טוב במה קורה שם; ויש לנו עליונות אווירית.

אז למי שהיה בחי״ר, זה נקרא ״שטח השמדה״. זה מקום רע לאיראן להימצא. וכל דבר שהם מכניסים, אנחנו פוגעים עכשיו, בצורה התקפית מאד, חזקה מאד, כולל גביית מחירים. בתקשורת הזרה פורסם השבוע שנהרגו שם 23 סורים ואיראנים – מספרים גדולים. מספרים גדולים. ונעשה עוד ועוד ועוד כדי שסוריה תהפוך להיות הווייטנאם שלהם. מקום שלא כדאי להם להיות בו".

ראשית, בנט לכל הפחות אינו מדייק בעובדות. את הגדרת והטלת המשימה "הוצאת איראן מסוריה" ביצע נתניהו כבר לפני שנים, כשבנט היה חבר קבינט. אם כוונתו לחשוף בפני שומעיו כי הוא החליט על קיצור לוחות הזמנים, וסילוק כל הכוחות האיראניים מסוריה "בתוך שנה", הרי שזהו אכן חידוש, אבל סיכויי השגת היעד הזה נמוכים מים המלח. איראן לא תסולק מסוריה בתוך שנה, וככל שניתן להתנבא – גם לא בעתיד רחוק בהרבה.

יתרה מכך, אין ביכולתה של ישראל להשיג את היעד הזה לבדה. אם בכלל, השגתו תחייב את הטלת כל כובד משקלה של רוסיה, שהיא הכוח החזק ביותר בסוריה ובעלת 'המילה האחרונה'. כיוון שרוסיה רואה באיראן בעלת ברית בזירה הסורית וגם מעבר לה, ברור שאין לה כל כוונה לעשות זאת.

בעולם האמיתי, מחוץ לקמפיין הבחירות ולבית הכנסת, רוסיה מטילה מגבלות משמעותיות על חופש הפעולה הצבאי של ישראל בסוריה, ורק השבוע האשימה את ישראל בהאשמה חמורה של סיכון תעופה אזרחית.

נראה כי בסגנונה המוכר, הסבלני והנחוש, רוסיה מכינה את הקרקע להטלת איסור מוחלט על תקיפות ישראליות בשטח סוריה, שיוטל "בזמן ובמקום" המתאימים בראייתה. בעבר יכלה ישראל להשליך את יהבה על היריבות הבין-מעצמתית האמריקאית-רוסית, ועל הצבת קווים אדומים אמריקניים, אבל בעידן "היחסים המיוחדים" בין טראמפ לפוטין נשמטה הקרקע גם מתחת להנחת היסוד הזו.

בנט מתאר 'שינוי מדיניות' נוסף, כביכול: מעבר לתקיפה ישירה של כוחות איראניים. אבל גם כאן העובדות לא לצידו. ישראל אכן ביצעה שינוי מדיניות שכזה, אבל הרבה לפני שכף רגלו של בנט דרכה בקומה ה-14 של המגדל בקריה.

בנט מתאר 'שינוי מדיניות' נוסף, כביכול: מעבר לתקיפה ישירה של כוחות איראניים. אבל גם כאן העובדות לא לצידו. ישראל אכן ביצעה שינוי מדיניות שכזה, אבל הרבה לפני שכף רגלו של בנט דרכה בקומה ה-14 של המגדל בקריה

ככל הידוע, היקפי התקיפות הישראליות בסוריה, הן של מטרות איראניות והן של מטרות אחרות, לא רק שלא גדלו בתקופת כהונתו הקצרה של בנט, אלא אף קטנו, בעיקר עקב לחצים רוסיים, והמתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, המחייבת זהירות ישראלית שלא להיתפס כ'מחרחרת מלחמה' בקנה מידה אזורי ואף מעצמתי.

ובאשר לפראזה על "סוריה כוייטנאם של איראן": ממי שנלחם ב"וייטנאם של ישראל", בחדר הלבנוני הסמוך לסוריה, ניתן היה לצפות לקצת יותר זהירות וצניעות. לאיראן כבר יש את הוייטנאם שלה – מלחמת שמונה השנים (1980-1988) בין איראן לעיראק, שבה נהרגו לפי הערכות שונות בין חצי מליון לשמונה מאות אלף איראנים, רובם הגדול חיילים.

בנט מכיר כמובן את הנתונים. האם הוא מציע ליצור הקבלה? כלומר להרוג מאות אלפי איראנים, אבל לא בתוך שמונה שנים אלא בתוך שנה? והאם הוא מציע לישראלים לספוג אבידות בהיקפים שספגה יריבתה של איראן דאז? (עיראק ספגה גם היא מאות אלפי חיילים הרוגים). קשה להעלות זאת על הדעת.

והשר ממשיך לדהור:

"…אז זה win win בשבילנו – אם הם יוצאים, ניצחנו. אם הם נשארים, עוד יותר ניצחנו, כי כל הזמן אנחנו גובים מהם מחיר. זאת אומרת, לצד הסנקציות הכלכליות אנחנו עושים פעולות קינטיות ואנחנו פועלים בעוד צירים. אנחנו עכשיו צריכים ללכת על הראש של איראן, על הכלכלה האיראנית, על הכסף האיראני, להחליש, להחליש, להחליש, כדי להביא אותם להחלפת… במצב קיצון, עד כדי החלפת שלטון – יכול להיות שהמשטר ירעד כל כך עד שהוא יתחלף – או, במקרה הפחות קיצוני, שפשוט ייצאו משם ויתחילו להתעסק ולדאוג לכלכלה ולציבור שלהם".

בנט, ששב מביקור ראשון כשר ביטחון בוושינגטון, מנכס כאן לישראל ולעצמו את פעולותיה של המעצמה הצבאית החזקה בעולם, שהיא היא זו המטילה כבר עשרות שנים סנקציות כלכליות קשות על המשטר והכלכלה האיראנית.

בנט, ששב מביקור ראשון כשר ביטחון בוושינגטון, מנכס כאן לישראל ולעצמו את פעולותיה של המעצמה הצבאית החזקה בעולם, שהיא היא זו המטילה כבר עשרות שנים סנקציות כלכליות קשות על המשטר והכלכלה האיראנית

אבל כמי שמקפיד לייצג את השוליים הקיצוניים, הוא עושה זאת גם בהקשר האמריקאי, בהעלותו את "אם כל המטרות" – שינוי המשטר באיראן. מטרה שאפילו נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ומזכיר המדינה הלוחמני שלו מייק פומפאו נזהרים מאוד שלא להציב, ואף מסתייגים ממנה פומבית. את הקו הקיצוני הזה ייצג כמעט לבדו ג'ון בולטון, ראש המועצה לבטחון לאומי שפוטר לא מכבר.

מכאן פונה בנט לעוד קו הסברה מוכר, שגם נתניהו וגם שרי בטחון קודמים נהגו ונוהגים להציף – פנייה לציבור האיראני "מעל לראשי" ההנהגה:

"…זה גם מאד מתכתב עם המחאות. מה המחאות אומרות בטהרן ובאיספהן? הם אומרים, תפסיקו להתעסק עם השטויות שלכם, אנחנו לא מצליחים לאכול פה. הם פותחים ברז ויוצא להם בוץ. הם הורגים יונים בשביל לאכול. אז הם אומרים, תפסיקו את ההרפתקנות ותדאגו לנו, לאזרחים. וברגע שאנחנו בסוריה גובים מהם מחיר הולך וגדל, ובמקום לחשוש מפגיעה מהאיראנים, מה שהיה עד עכשיו, אני אומר הפוך: בואו נפגע באיראנים כדי שתצאו מפה".

בנט צודק בזיהוי ההתמרמרות הגוברת בשורות האזרחים האיראנים, שיש לה אכן קשר נראטיבי לפעולות משמרות המהפיכה בסוריה, בלבנון, בעירק ובתימן. אבל האם מישהו מן המומחים לנושא האיראני בקהילת המודיעין הישראלית סבור ששימוש בקו הסברה זה מחזק במשהו את המוחים האמיצים באיראן? אם כבר, הוא רק עלול להחליש אותם ולהציגם כמי שפועלים "בשירות האינטרס הציוני".

בחדרים סגורים נכון בהחלט לנתח את היכולת לתרום לחיזוק המחאות האזרחיות באיראן, בדרכים מגוונות. אבל בכל הקשור להתבטאויות פומביות של אישים פוליטיים, ושר בטחון בפרט – סייג לחוכמה שתיקה.

וכאן מגיע בנט לדימוי החביב עליו, התמנון:

"…ואם אתה ממשיך ללכת על הראש ומתחיל להתקרב, אז לתמנון יש פחות חמצן, החמצן זורם פחות טוב בזרועות האלה, וכבר ראינו ירידה רבותיי של 30% עכשיו בהעברת הכסף מאיראן לחיזבאללה. 30% וזה רק התחיל. זה יכול לרדת עוד ועוד ועוד. אז לאט לאט הגפיים של התמנון יתייבשו. זאת אסטרטגיית העל ואנחנו מאד מאד תקיפים בדבר הזה, כי אם נצליח בזה ממילא חמאס יתייבש במידה רבה – לא במידה מוחלטת, אבל במידה רבה; חיזבאללה יתייבש, סוריה… ואז הרבה יותר קל לעשות".

בנט שוגה גם כאן בדמיונות שווא. קווי האשראי, אספקת האמל"ח, הידע והתמיכה האידאולוגית-דיפלומטית-פוליטית שסיפקה ומספקת איראן לחיזבאללה ולחמאס פעילים כבר עשרות בשנים. נכון שנפח התעבורה בהם לא היה אחיד, והושפע מן המצב הכלכלי באיראן, ומפעולותיהם של גורמים אחרים כמו ארה"ב, סעודיה, טורקיה וגם ישראל. אבל אם יש מסקנה ברורה שתעלה מכל ניתוח רב-שנתי של המגמות, היא תהיה שחיזבאללה מזה וחמאס מזה נמצאים במגמת התחזקות, הן צבאית והן פוליטית.

בנט עצמו הודה בתחילת דבריו כי איום הטילים מכיוון סוריה, לבנון ועזה "הגיע למסה קריטית". וזאת כאשר איראן כבר עמדה לאורך שנים אלה בלחצים גדולים לא פחות מאלה המופעלים עליה כעת, וחיזבאללה וחמאס היו קטנים וחלשים משמעותית בהשוואה למצבם כיום.

לא זו אף זו, איראן אף הפכה את נוכחותה בסוריה למנוף כלכלי חדש ומניב. משטר אסד העניק לאיראנים חוזים כלכליים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר ל-10 שנים הבאות

לא זו אף זו, איראן אף הפכה את נוכחותה בסוריה למנוף כלכלי חדש ומניב. משטר אסד העניק לאיראנים חוזים כלכליים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר ל-10 שנים הבאות.

בתמצית, הסיכוי שמסכת הלחצים האמריקאית-ישראלית הנוכחית תצליח "לייבש לאט לאט את הגפיים של התמנון" נראה קלוש.

מנקודת מבט בטחונית-מדינית ברור כי נכון להמשיך את הלחצים, ואף להגבירם ככל שניתן מבלי לחצות רף סיכונים סביר, אבל מסוכן לשגות באשליות מן הסוג שהשר חולק עם תומכיו.

והנה, בסיום דבריו, בנט מתייחס באופן מפתיע לצורך במיזעור סיכונים –

"…אני, הדבר האחרון שאני אעשה – אני לא אומר שאני לא אעשה, אבל הכי ארצה להימנע משלוח את בנינו לתוך לבנון מול חיזבאללה, לתוך עזה מול חמאס. אם לא תהיה ברירה, עושים את זה – אבל זה לא חכם. לא חכם. זה לשחק את המשחק שלהם. אני רוצה לא לשחק את המשחק שלהם, אני רוצה להעביר את המגרש למגרש שנוח לנו, על הכלכלה שלהם, וחזק. וזה מצליח. זה מצליח".

בנט מאמץ כאן את גישת מורו, רבו ויריבו נתניהו, המפליא ברטוריקה משולחת-רסן, אך נזהר, בעבר לפחות כשהחרב המשפטית היתה רחוקה יותר מצווארו, בהפעלת כוח צבאי בעזה ובלבנון.

הוא צודק לחלוטין באבחנתו כי בשני "מגרשי המשחקים" הללו ישראל צפויה להיקלע – שוב – לעמדת נחיתות מסוכנת, ומעודד לשמוע כי גם עליו פועל עקרון ה-Where you sit is where you stand, ומי שעד לפני שבועות ספורים הטיף ל"הכרעת החמאס בעזה", מבין כעת טוב יותר את משמעויות הרפתקה שכזו.

אבל בנט יוצר בלבול, מכוון או לא, בהגדרת המגרש המועדף עליו. מחד הוא מאיים ישירות על חיילים ונכסים איראניים ב"השמדה", ומאידך הוא ממקד את הגדרת המגרש ב"כלכלה שלהם", קרי מגרש הסנקציות ומחירי הנפט, שבו ישראל היא אפילו לא שחקן שלישוני…

השחקן המרכזי הוא כמובן האמריקני, ובנט מסיים עימו:

"…צריך לומר שממשל טראמפ הוא ממשל נהדר בהיבט הזה. פגשתי את שר ההגנה, את עמיתי שר הביטחון האמריקאי מרק אספר, והידקנו את התיאום בדיוק – הם לוקחים את עיראק, אנחנו את סוריה, וזה כמו פאזל רציף. איראן, עיראק, סוריה, לבנון. דמיינו צינור של מים, רק המים זה רקטות וטרור. אם אתה עוקר מקטע צינור, אז קטעת את הרצף וזה מייבש".

כל מה שנדרש מן השומעים הוא להשעות את ידיעותיהם על הכשלון הקולוסאלי של ארה"ב בעיראק, אליה פלשה בשנת 2003, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר. כן, "הם לוקחים את עיראק" כבר 17 שנים, והם ככל הנראה יקחו את ארונותיהם, האמריהם ולקחיהם עימם הביתה עוד לפני הבחירות בנובמבר, במסגרת מילוי הבטחותיו של טראמפ לבוחר האמריקני, שאינו מעוניין ב-"Endless Wars".

ה"רצף" האיראני מעיראק, דרך סוריה ללבנון ולים התיכון לא עומד להיקטע. כך גם גם רצף דבריו של בנט. כהונתו במשרד הביטחון, לעומת זאת, לא צפויה להאריך ימים. מחליפו יידרש לגבש אסטרטגיה אפקטיבית יותר מול איראן, שתהיה תלויה במידה רבה בתוצאות שתי מערכות הבחירות, בישראל ובארה"ב.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,134 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 27 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יועצו האסטרטגי של גנץ: "הוא סכנה לעם ישראל, אין לו אומץ לתקוף באיראן"

המשנה לראש המל"ל לשעבר ומקורבו יועמדו לדין בכפוף לשימוע ● לפיד פסל ישיבה עם רפי פרץ: "כמו שלא נקים ממשלה כשהיבא יזבק תביא אותנו ל-61" ● בימינה גינו את דבריו של מס' 2 בכחול לבן: משווה לוחם בצה"ל לתומכת מחבלים ● יזבק: "הגזען מכחול לבן משווה אותי לגזען מימינה"

עוד 45 עדכונים

חדר חושך אור לגויים ועמוד האש לממשיכי דרכם, ש"ס 1984

1984. כרגיל, בחירות.

והפעם, הפתעה. ארבעת המופלאים של ש"ס, הלא היא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי התורה", שמשתתפת לראשונה בבחירות לכנסת.

ארבעת חברי הכנסת החדשים של תנועה, שאנשיה אנונימיים לרוב אזרחי המדינה, שלוחי הרב עובדיה יוסף בגיבוי הרב שך – בעירוב עניינים שבין מזרחיים לאשכנזים ובין ליטאים וחסידים, מרק פוליטי שנרקח בחצרות בני ברק וירושלים.

הארבעה, כאן בשעת ערב בחצר משכן הכנסת, ל"כותרת ראשית".

ומי בכנסת? יעקב יוסף בנו המורה והממרה של הרב עובדיה, אשר הופרש לאחר קדנציה, הרב יאיר פרץ שבמהלך השנים פרש מהרשימה והקים רשימה אחרת, כמוהו שמעון בן שלמה שפרש לפני סיום הקדנציה והקים סיעת יחיד, ורפאל פנחסי שהורשע כארבע שנים לאחר תחילת מאבקו בהסרת החסינות שלו.

כולם נהיו אור לגויים ועמוד אש לממשיכי דרכם: אריה דרעי, שלמה בניזרי, יאיר פרץ, יאיר לוי, עופר חוגי, שלמה דיין.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 124 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

למקרה שפיספסת

עלייתם ונפילתם של מלכי הרייטינג

לפני שנים צפיתי בסרט הטלוויזיה של דורון צברי 'מלך הרייטינג' שעסק בדודו טופז וצולם בשיא תהילתו, אמן אהוב עם תכנית מצליחה בפריים טיים, רייטינג מטורף ואגו שנגע בשמיים ולא ידע שובע. נפילת הכוכב כבר נרמזה שם.

זכורה לי סצנה שצולמה בהילולה במירון. היה ברור מה חלף בראשו, הקהל היה שלו ועטף אותו בהערצה מוגזמת משל היה קדוש בעצמו. בתכניותיו חילק כסף לנזקקים נבחרים ומצולמים בעוניים והפתיע צופים בביתם. טופז הרגיש רובין-הוד וזרח מאושר. ה'עם' אהב אותו. מי יכול עליו?

אני זוכרת משפט תמוה שאמר ביום בו נהרגו ארבעה חיילים בלבנון. בערב שודרה תכניתו 'הראשון בבידור' בה עשה ככל העולה על רוחו, גם לחלק כסף לנזקקים או לחכות לנחיתת חייזרים. טופז התלבט אם לשדר את תכניתו ואמר בלי למצמץ: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם". חשבתי אז בבוז כמה מגלומן אדם צריך להיות כדי לומר משפט מנותק כזה.

ביום בו נהרגו 4 חיילים בלבנון, שודרה תכניתו 'הראשון בבידור'. טופז התלבט בקול אם לשדר את תכניתו ואמר: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם"

שנים אחר כך יאמר נתניהו למפוני עמונה שהוא מבין את כאבם כי גם הוא ומשפחתו נאלצו לפנות את הבית בבלפור ולעבור למלון פלאז'ה אחרי ההפסד לברק, ונזכרתי במשפט המנותק ההוא של תאומו הרוחני דודו טופז.

נתניהו הוא דודו טופז של הבחירות.
אותו טירוף מסוכן, אותה התקרבנות, אותו חרון אין אונים והכוח להשחית.
אלא שטופז שלח בריונים ליריביו כשאיבד את כתרו המדומה אחרי שהשחית את ערוץ 2 וצופיו, והתאבד כשנחשפה חרפתו. נתניהו מגייס לקרב הפרטי שלו את אותו ערוץ עצמו לחיסול יריביו בפוליטיקה ובכל שדרות השלטון. הוא מוליך מדינה לבחירות אחר בחירות מסיבות אישיות וקובע סדר יום תקשורתי כאילו ערך את החדשות במו שליחיו במדיה.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי. הוא, שאמנים שיחרו לפתחו ראה צל הרים כהרים ותכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ונמנע מטיפוח יורש שמא 'יבגוד' ויברח עם המדינה. כטופז לפניו הוא מסרב לפנות את הבמה. את הקמפיין הוא מנהל כאחוז דיבוק.

העבריין אבנר הררי שישב עם דודו טופז במעצר מתאר אליל מנופץ שלא יודע את נפשו. זה תיאור שמתאים לנתניהו כמו כפפה ליד:
"אני מנותק מהגוף שלי,.. אני חי בחרדות, אני הולך ומתמוטט.. הייתי כוכב ונשארתי לבד.. תראה בעולם הטלביזיה בני 70 מגישים תכניות טלביזיה חשובות."
או מנהיגים מדינות לא קלות. ולא מרפים.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי, ותיכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ומסרב לפנות את הבמה

נתניהו, כמו טופז, היה הראשון בשלטון שנים ארוכות מדי. העם אכל מכף ידם והם עשו בו כרצונם, שוב ושוב ניצחו רייטינג\בחירות גם כשלא עשו דבר חוץ מלמחזר שטיקים ולנוע הלאה מכוח האינרציה.

בעיני רוחם היו עדיין מלכי הרייטינג\המדינה גם כשהקהל נטש ועברו לנפילה חופשית ללא מצנח, בשיכרון חושים ששיבש את שיקול דעתם. חקירות משטרה לא סדקו את שריונם:
'אין כלום כי לא היה כלום', אמר נתניהו.
טופז אמר 'שיוכיחו'.
נגד שניהם הוגשו כתבי אישום.

את שניהם האדירה התקשורת שניפחה את החללית גם אחרי שהתרחקה מבסיס האם. ככל שנטרפו גבר חרונם והתקשורת העצימה הכל. שניהם חשו לא מנוצחים. ה'עם' היה לצדם. אותו עם שהקפידו להתנשא עליו, טופז עם ה'צ'חצ'חים' ונתניהו עם 'את משעממת אותי' ומצעד המשרתות שהרעיה רודפת הכבוד התעמרה בהן.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה על אפו ועל חמתו של חצי עם לפחות, וחרף כתבי אישום חמורים שתקשורת חסרת עמוד שדרה מתייחסת אליהם כאל הערת שוליים.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה, חרף כתבי אישום חמורים שהתקשורת מתייחסת אליהם כהערת שוליים

התקשורת מקורנפת עד העצם. כוחה עצום להשחית.
במקום למלא את תפקידה היא נוברת ברפש ואוכלת נבלות. הערוצים עברו למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות המוחרשת, למשל, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מתבלבל זה לא קטע גם כשהוא דורש לקרוא אליו את שר הבריאות (הוא שר הבריאות). תקשורת נושכת. מחדשות – N12 (ה-N זה נתניהו) עד חדשות 13 אין צדיק בסדום.

גם שומרי הסף חוששים. אחרי שנתניהו ישוב למולדתו אמריקה, לדירת השרד של המדינה הרשומה על שמו, גם הדירה, אגב, הם יספרו לאומה בזעזוע מה ראו עיניהם. כרגע הם עמוק בתרדמת. אחרי מות שלטון נתניהו יתראיינו ל'שומרי הסף 2' על התועבות שראו ולא האמינו אבל החרישו. שומרי הסף גיבורים רק כשהם יוצאים מאזור האסון של ראש הממשלה המסוכן הזה.

לנתניהו יש קרובי משפחה שלפי כתב אישום חמור גוזרים עבורו קופונים שמנים, וקואליציית דחלילים תאבי ממון וכוח, נפתלי בנט שר הרסיס בתחת ושמשון ויובב של הפוליטיקה, אוחנה ומיקי זהר, איילת שקד שמסניפה בושם פאשיזם, שרון השכל אנטואנט 'אם אין לחם- ישטפו כלים', ומקהלה יוונית אילמת מפחד. כולם עמוק בחלחולת של הנוכל שעושה מה שאשתו והילד דורשים. והם דורשים קיסרות.

התקשורת נוברת ברפש ועוברת למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מבולבל זה לא סיפור. גם כשהוא דורש לזמן את שר הבריאות (הוא שר הבריאות)

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו.

כל מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. יש להם קואליציה יראת שמיים וחסרת אחריות שאוכלת מכף ידה של משפחת בתחת, לפעמים נתניהו מחליף שרים כמו גרביים ומעניק לנבלים ברשות התורה אתנן מהכיס שלנו. הוא יודע, לחצי עם לא אכפת ואם אכפת, זריקה קטנה באנגלית וזה עובר.

נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה, אלה הם חיינו. ישראל תחת שלטון הנוכל הציני והחמדן היא מדינת שנאת חינם כוחנית וגזענית. אין לו בעיה לשסות איש באחיו ולהטיל דופי באנשים שהוא עצמו מינה לתפקידם. הרשימה השחורה מתארכת. מי שלא אתו הוא שמאל. השמאל בוגד.
בארץ ישראל יסד נתניהו את טראמפיאדה של המזרח התיכון.

המשפט שמחכה בחודש הבא למלך הישראבלוף לא מפחיד אותו. יש עוד הרבה מה לרסק והוא יוליך אותנו לבחירות אחר בחירות עד שניכנע, הבחירות הן כן ביבי – לא ביבי כי אין מדינה, יש אני ואפסי עוד. בוחריו מרוצים, המושחת יכול לגנוב אותם כאחרון הדיקטטורים במדינת עולם שלישי שפעם לעגנו להם על בחירה חוזרת במושחתים.

עכשיו הבדיחה היא עלינו. זה מה יש כנראה. נתראה בבחירות הבאות ובאלה שאחריהן. עגל הזהב של עם העגלים מאמין באמת ובתמים שאין לו תחליף. גם משה רבנו, הנביא המגמגם שהנהיג עם, היה מובס תחת מפלצת התהילה הנכלולית בטעם מקדונלד'ס שלא עוצרת באדום.

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו. מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה

העגלה נוסעת, אין עצור, אבל לא נתייאש. בצוק העתים סבתא שלי דיליסיה היתה אומרת: "אפילו משה רבנו מת בסוף."

ובינתיים נתניהו יכנס עוד מסיבת עיתונאים דרמטית, הראשון בשידור ישיר בכל הערוצים בשמונה בערב בדיוק, ואז יכריז לא חשוב מה, זה יעשה כותרות. אפילו 'גנץ שיקר בעניין הגובה שלו. הוא לא מטר תשעים.'
ואחד, אם לדייק.

הנאשם בפלילים דודו טופז התאבד אחרי שנתפס. הנאשם בפלילים נתניהו לא צריך לטרוח. המדינה כבר תתאבד בשבילו. בשבוע הבא היא תקשור לצווארה חבל בפעם השלישית תוך שנה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,139 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 44 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים

בין התפילות, קמפיין ימינה השתלט על בתי הכנסת ברחבי הארץ

מועמדי ימינה הסתערו בחודש האחרון על בתי כנסת ברחבי הארץ בערבי שישי, כדי לפגוש בוחרים פוטנציאליים ● לא כל המתפללים אהבו את זה ● ואף מפלגה אחרת לא נקטה באסטרטגיה דומה

עוד 725 מילים

היועצת המשפטית שנלחמה בשחיתות תפוטר

הנהלת פארק אריאל שרון פועלת לפטר את היועצת המשפטית מיכל זילכה, שחשפה שחיתויות במקום וניסתה לעצור מכרזים תפורים ● ב"אדם, טבע ודין" קוראים לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ומכנים את המהלך שערורייתי ● חבר דירקטוריון לשעבר: "הרדיפה אחרי שומרי-הסף לא מפתיעה אותי" ● מעקב

עוד 869 מילים

הנאום שנשא השבוע מנדלבליט מספק הצצה נדירה להלך רוחו, וחושף כשלים וסתירות פנימיות בהתנהלותו ● מצד אחד, הוא מצמצם את תפקידו - ומצד שני נתלה באילן גבוה כמאיר שמגר ● מצד אחד הוא נחוש להפריד את עבודתו מסדר היום הפוליטי - מצד שני הוא לא באמת מצליח לעשות זאת ● פרשנות

עוד 1,132 מילים ו-1 תגובות

בהלת הקורונה פוגעת במניעת מגפות אחרות

בדיקת זמן ישראל "התקשורת שכחה את כל המחלות האחרות ומתנהלת כאילו שהקורונה היא היחידה", אומר המיקרוביולוג ד"ר אורי לרנר ● בשנה שעברה מתו 14 ישראלים משפעת - ומאות נוספים מסיבוכים של המחלה ● גם השעלת, החצבת, השחפת, הצהבת הנגיפית והאיידס מהוות סכנה גדולה יותר לבריאות הציבור ● כעת ד"ר לרנר ועמיתיו חוששים כי ההתמקדות בקורונה תביא לפגיעה בטיפול ובמניעת מגפות אחרות ● "הקריסה של מוקד משרד הבריאות השבוע הייתה סימן מדאיג לדינמיקה כזאת"

עוד 2,217 מילים ו-1 תגובות

גנץ לנתניהו: אתה משקר, מפלג ומסית; הליכוד: ממליצים לגנץ להירגע ולא להתבכיין

הפרקליט יוסי כהן, המקורב לנתניהו, שכר שירותי ריגול בניסיון להשיג מידע מביך על גנץ ● בן גביר הודיע שיפרוש מהתמודדותו אם ימולאו תנאיו, בהם פינוי מיידי של חאן אל אחמר וביטול הסכמי אוסלו ● ימים ספורים אחרי שליצמן שלל ישיבה בממשלה עם ליברמן, אמר גפני, שאין לפסול אפשרות זו ● לוועדת הבחירות חסרים כאלף מפקחים ● כחול לבן קוראת שלא להצביע לעבודה-גשר-מרצ

עוד 44 עדכונים

נתניהו: ליגה אחרת - גם במכות מתחת לחגורה

חמישה ימים לבחירות, ראש הממשלה משחרר את הרסן ועובר למתקפות מסוכנות, חסרות תקדים, על יריביו משמאל ומימין ● למען מנדט נוסף, כל האמצעים כשרים: הפצת שקרים והמצאת סיפורים על גנץ ואשכנזי, סרטונים מגכחים, וסיפור גבורה שמבוסס על מסד שקרי לכאורה ● לכחול-לבן אין מענה הולם - ובמקום להילחם בנתניהו, הם פוגעים בשותפיהם הטבעיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
יש להוסיף, לנתניהו שריו ו האנשים הסובבים אותו אין רף מוסרי ומכאן הכל אפשרי . על כל אזרח ואזרחית להבין שהאקדח יכוון גם אליו ברגע שידמה למנגנון הליכוד שאתה לא איתם בלב, בנפש וברשף
עוד 782 מילים ו-3 תגובות

המאבק הפלסטיני חטף מכה ציבורית קשה בהאג

הטיעון של הפלסטינים בהאג ספג פגיעה משמעותית בשבוע שעבר ● שבע מדינות פנו לבית הדין הבינלאומי, ואמרו כי פלסטין אינה מדינה שרשאית להעביר לו סמכות שיפוטית לחקירת פשעי מלחמה בשטחה ● אף מדינה לא טענה את ההפך ● עדיין לא ברור האם וכיצד תושפע מכך חקירת הנעשה בעזה ● פרשנות

עוד 1,907 מילים

חוקרים זועמים: אוניברסיטת תל אביב ביטלה כנס על נזקי קרינה

בהתראה של פחות משבוע, הורתה אוניברסיטת ת״א לבטל כנס על השפעות הקרינה הבלתי מייננת בהשתתפות מרצים מהארץ ומהעולם ● במקביל, נעשה ניסיון לבטל כנס נוסף למומחים, בהם נציגי הממשלה והכנסת ● ד"ר דניאל מישורי: "בריונות אקדמית לשמה" ● פרופ׳ אלון טל: "אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי להשתתף - אז רק בשביל האוניברסיטה זה לא טוב?" ● האוניברסיטה: הסיבה לביטול היא "היעדר בסיס מדעי מספק"

עוד 1,497 מילים ו-10 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה