בעקבות ההשתתפות של אראל סגל בתעמולת הבחירות של נתניהו והליכוד, כתב דרוקר מאמר בהארץ. כותרתו: "לא סתם 'תומכים' יש עיתונאים שחייבים לנתניהו את פרנסתם".

כותרת המאמר הזה היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון."

כותרת המאמר היתה צריכה להיות משפט אחר, שכתב דרוקר בסופו, בו הוא מודה: "מי שזילזל (כמוני) באובססיה התקשורתית של ראש הממשלה, נאלץ כיום להודות שהיא מכשיר קריטי לשרידותו בשלטון"

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל.

מאז נכנס לפוליטיקה, ועל ניטריק-אוקסיד מאז הפסיד בבחירות לאהוד ברק, נתניהו עבד בדבר אחד – לדאוג שלשמאל – מרעיונותיו עד אנשיו – לא תהיינה פלטפורמות הוגנות באמצעותן יתאפשר לו להגיע לציבור, כלומר להעביר מסרים קוהרנטיים מעוררי השראה, שתתבטא בהצבעה.

אנחנו ב2020, וסוף סוף נשמע עיתונאי בישראל מודה שהתשתית התקשורתית שנתניהו החדיר אליה את אנשיו, היא הסיבה שהימין בשלטון. ככה פשוט.
הזלזול באובססיה של נתניהו לכבוש את התשתית התקשורתית שדרוקר מודה שהיה טעות, הפכה ברורה כשמש מאז 2015, אבל התהליך החל הרבה לפני.

התובנה הזו, שמחברת בפשטות כמו קו ישר שתי נקודות, בין התשתית התקשורתית לזירה הפוליטית בישראל, היא הבסיס לשיעורי האזרחות שצריכים לעבור מחדש כל אזרחי ישראל

הזלזול בשנים האחרונות הוא אותו זלזול שהיה כלפי השלכות החדרת לישראל "ישראל-היום" ב-2006. הקמתו בישראל של גוף תקשורת פרטי, בשירות מפלגתי, שלא רק מוצע בחינם, אף מעסיק קשי-יום שידחפו אותו בכוח לידיים במדרכות ובכבישים זו נקודה שמנמנה ובולטת שעוברת בתוך הקו הישר שמתחנו בין התקשורת לפוליטיקה.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור.

"ישראל היום" לא היה האקדח שמביאים לקרב סכינים בקלישאה החבוטה, אלא יותר כמו לטמון חומר-נפץ בעמודים התומכים של האיצטדיון כולו, עם טיימר שסופר לאחור

לא עברו ארבע שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגה של 30 מנדטים נכחדת? באותו אופן בו חיות נכחדות כשסביבות המחיה שלהן נהרסות, ו"ישראל-היום" הוא שהדליק את השריפה ששינתה לבלי הכר את היער.

למי שטלטלות היום יום מונעות מהם את הבקיאות החיונית להבין מדוע גוף תקשורת אחד שהתווסף היה יום הדין עבור השמאל, צריך לזכור שעד "ישראל-היום" עיתונים ישראלים היו עצמאיים, עם מודל כלכלי רווחי, על בסיס שני מקורות הכנסה:

1. עיתון עלה לצרכן כסף.
   כש"ישראל היום" מוצע בחינם הוא מעביר אליו אחוזים מהקוראים הקונים של שאר העיתונים, אבל כשהוא שולח צי עובדים, דבר ראשון בבוקר, לדחוף אותו לידיים של העוברים ושבים, הוא מנסה לגנוב מהאזרחים את שיקול הדעת וחופש הבחירה, כי כמה עיתונים אנשים קוראים ביום? מרגע שקיבלו אחד השאר מיותרים.
2. פרסומות.
   בהקמתו לא רק נגס "ישראל-היום" בעוגת הפרסום הקבועה, גם חתך את מחירי הפרסומות, דבר שאילץ שאר העיתונים להוריד מחירי הפרסום בהם. פחות פרסומות ובמחיר נמוך = מודל כלכלי מפסיד.

לא עברו 4 שנים מהקמת "ישראל היום" והליכוד זכה בבחירות, אבל מה שמעניין יותר הוא מה שקרה ליריבה דאז "קדימה" שנכחדה. איך מפלגת 30 מנדטים נכחדת? כפי שחיות נכחדות כשסביבת המחיה שלהן נהרסת

אבל לאדלסון הכנסות של מיליארדים מהקזינואים בארה"ב. הוא לחלוטין אינו תלוי לא בעיתון, ולא במצב של כלכלת ישראל (אותה הוא הורס עבור מעמד הביניים). מאה מיליון ש"ח מפסיד אדלסון בשנה על "ישראל היום". כל שנה.

אלו מאה מיליון ש"ח שנלקחו בכל שנה משאר המערכות. כך הורידו אדלסון ונתניהו את המו"לים על הברכיים, וזה היה מספיק כדי שפוליטיקאי חבוט כמוהו בשעתו (הליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד) יגיע שוב לסמכויות המדינה כראש ממשלה, ויישם את שלב ב' – עיצוב תשתיות תקשורתיות אחרות.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו – המחזיק בסמכויות המדינה יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את "רשות השידור", וברצונו ישלול מ"ערוץ 10" זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו וכו'. נתניהו גם השקיע אנרגיה רבה בהעברת השליטה על הערוצים המסחריים לידי שליטי הון מקורבים אליו, כפי שפירט דרוקר במאמר שלו.

את התשתית הטלויזיונית – הוכיח נתניהו -המחזיק בסמכויות יכול לעצב כרצונו. ברצונו יסגור את רשות השידור, וברצונו ישלול מערוץ-10 את זכיונו החוקי. ברצונו יקח מעיתונאי הגון ברשת ב' זמן אויר ויפתח בו מיקרופון לחבר רשימה ממפלגתו

אז כבר עשור שכל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל מקדמות את האינטרסים של הימין. אבל מה הם?

לאינטרסים של הימין מכנה משותף אנטי-שוויוני ושאיפה לחלוקת החברה למעמדות:

1. התפיסה הקפיטליסטית תחלק את החברה למעמדות כלכליים, היררכיה שתאפשר לעשירים ומקורביהם החזקים לנצל את מעמד העובדים.
2. התפיסה הלאומנית תחלק את העם על בסיס אתני. חיזוק של הדת ע"ח החילוניות תביא לחלוקה מגדרית ברורה הן בבית והן ברחוב. לחלק לחלק לחלק, זה מה שימין באשר הוא מבקש.

מנגד, אלו תפיסות העולם עליהן לא נשמע בתקשורת, ואם נשמע זה לא יהיה עם חיבור למפלגות השמאל של היום כדי שלא תתפסנה כחלופה:

1. סוציאליזם – שואף לשוויון הזדמנויות בין כולם, בניגוד לממסד קפיטליסטי שמעודד יתרונות אינהרנטים לעשירים.
2. מדינה חילונית – מעניקה יחס שוויוני לדתות וזרמים שונים, בניגוד לחוק הלאום שמתיר יחס סוג ב' לקבוצות שאינן הקבוצה השלטת.
   היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה שבהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר.

היחס העוין של התקשורת כלפי ערכי שמאל בסיסיים משתקף בכנסת, כשהמפלגות השמאל שהקימו, בנו והובילו את המדינה, לא מצליחות לגרד את פוטנציאל ההשראה בהן, והאחרונות שנותרו היום הן שביעית(!) מגודלן בעבר

שליטת הימין בתקשורת מאפשרת לימין להכחיד יריבויות אידאולוגיות – כך עשה עם "קדימה" וכך עודו מנסה לעשות עם "העבודה" (קדימה הקפיטליסטית שונה מהימין רק מדינית, העבודה גם מדינית וגם חברתית-כלכלית) – ולעצב מחדש את זהותה של מדינת ישראל בעיני הדורות הצעירים. אלו שלא ידעו אחרת וחושבים שאי-שוויון זה נורמלי. כך הפכה ישראל ממדינה סוציאליסטית שוויונית חילונית שוחרת שלום, למדינה קפיטליסטית מעמדית, דתית, מחרחרת מלחמות.

נשים לב שאת "כחול לבן" הליכוד לא מצליח "למחוק", מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בין "כחול-לבן" לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדין).

כל זה מקופל בתוך ההודאה הזו של דרוקר. לתנועת השמאל בכללותה אין תשתית תקשורתית ממנה מנהיגיו יכולים לקבל יחס הראוי לחלופה השלטונית היחידה הקיימת (אם לא מספיק בשביל יחס מכבד להחזיק במגילת העצמאות שלנו כדגל וגם להיות ממשיכיהם הרעיוניים של מייסדי ובוני המדינה), ואין תשתית תקשורתית להעביר מסרים קוהרנטיים ולעורר השראה.

נשים לב שאת כחול לבן הליכוד לא מצליח למחוק, מדוע? כי זו מפלגה שמתאמצת לא להיות שונה אידאולוגית בשום אספקט. ההבדל היחיד בינה לליכוד הוא היחס לשחיתות. כחול לבן מציעים ימין שאיננו מושחת (עדיין)

הודאה של עיתונאי בכך שבגלל התקשורת הימין בשלטון מתמשך, לא תעזור לשנות את המצב העגום הזה, כי היא רק מאמר אחד בעיתון "הארץ", ובלוג אחד ב"זמן ישראל".

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון.

(כל עוד העינים הרואות והאזניים השומעות של אזרחים רבים תקועות עם עורכי חדשות שעובדים עבור שליטי הון בתקשורת המסחרית (עם דירקטוריון שיושבים בו טייקונים), ועבור פוליטיקאים בחורבות-רשות-השידור-המכונה-"תאגיד" (מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? שאלה מירי רגב), השמאל הפוליטי לא יגיע לרוב בכנסת.

הדבר היחיד שיכול להביא בישראל מנהיג/ה שמאל אמיתי/ת הוא אם יקרה פה מה שקורה בארה"ב – התארגנות עממית שתקים חלופה תקשורתית-אזרחית לתשתית הממסדית השבויה בידי האוטוריטרים מקבוצת ההון-שלטון

מנהיגי שמאל יכולים לנסות לומר את הדברים הכי מעוררי השראה בעולם – וגם אם באורח פלא יצא להם להשתתף באולפן נדיר שמאפשר להם להשלים משפט – בסוף הווליום שיזכו לו מוקיונים כאורן חזנים והמירי רגבים יבלע את החזון המכונן לעתיד טוב יותר.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

נגיף הקורונה, בדרכו האכזרית והחכמה, מלמד אותנו כמה עובדות חיים חשובות. אחרי שפגע במערכת הנשימה של העולם כולו, הנגיף הקטן והשתקן מלמד אותנו על עצמנו. התובנות שלו ישארו איתנו גם כאשר הוא ייעלם או נחוסן מפניו.

1

אין לנו דבר חשוב יותר מקרבה חברתית. חיבוק. נשיקה. לחיצת יד. בילוי משותף. הם כל כך חיוניים לחיינו, עד שרק כשהם נמנעים מאיתנו אנחנו לומדים להעריך את ערכם.

2

המשמעת החברתית והשיתוף מגינים על חיינו. אנחנו תלויים במשמעת הזאת כמו באוויר לנשימה. לא רק בקבוצה הקטנה הסובבת אותנו, אלא במדינה כולה וברחבי העולם. התנהגות ממושמעת, מצילה חיים. תרבות של משמעת חיונית לקיום החיים. אבל משמעת כיתתית צרה, עלולה להיות מסוכנת. והיבדלות קהילתית וניסיון להפר משמעת ציבורית רחבה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך גם לקהילה המתבדלת וגם למדינה שלמה סביבה.

3

המדע שהאדם פיתח במשך אלפי שנות ציוויליזציה, עדין אינו מפותח מספיק כדי להגן על הקיום האנושי. האדם המציא גלגל ומחשב, דלק ותרופות, הגיע לירח, אבל פה על כדור הארץ מסתובב יצור חכם ממנו.

4

משרד הבריאות חשוב יותר ממשרד הביטחון. מערכת הבריאות חשובה לאין ערוך מכמות הטנקים, הצוללות והמטוסים, הפצצות הגרעיניות ואיגודי הכוחות העצומים שבנו המעצמות.

משרד הבריאות חשוב יותר ממשרד הביטחון. מערכת הבריאות חשובה לאין ערוך מכמות הטנקים, הצוללות והמטוסים, הפצצות הגרעיניות ואיגודי הכוחות העצומים שבנו המעצמות

נגיף אחד בלתי נראה שיתק את כל ארסנל הנשק בעולם ואת המוטיבציה להפעיל אותו עבור סיבות הנתפסות כיום כאיזוטריות, מטופשות, קטנוניות מול עוצמתו של הנגיף.

5

הפוליטיקה שלנו כל כך מושחתת, עד שרק נגיף זעיר אך מאיים ומסוכן, יכול להבהיר לנו עד כמה הפוליטיקאים שלנו ציניים ומוכנים למכור את כל עקרונותיהם כדי לקבל תפקיד מינסטריאלי ותקציב. שום ספין בחירות לא שיכנע אותנו שהם כאלה. רק כאשר הם זרקו את כל הבטחות הבחירות שלהם בחסות הנגיף, הבנו את עוצמת הבגידה והשקר המנחים את חייהם.

6

מזון. רק הנגיף הזה מבהיר לנו עד כמה המדינה תלויה במזון שהיא עצמה מייצרת ומספקת. בחקלאות, במים בתעשייה כחול לבן. כשכל הטיסות נעצרות והעולם כולו בהסגר, התורות הכלכליות על ייבוא שיוריד עלויות ייצור, נמסות מתחת למסיכות ולכפפות.

7

הנגיף מחזק את הדמוקרטיה. לפתע הדמוקרטיה כל כך בהירה ומובנת. דרושה ובלתי מושגת. לפתע לקיחתה מאיתנו בחסות הנגיף, מזעזעת אותנו כמו ששום צעד ציני מרושע לא גרם קודם לכן.

8

הקורונה מבהיר למקבלי ההחלטות שלנו, גם אם יתמהמהו, שאת מערכות חיינו צריכים לנהל אנשים מקצועיים, משכילים, ישרים. אי אפשר להפקיד מערכת חיונית כמו בתי החולים בידי שותף פוליטי, רק משיקול פוליטי צר. הקריסה ברורה. כיום היא מסתובבת בחוצות הרחובות הריקים ובמחלקות הטיפול נמרץ המשוועות לכוח אדם ומכשירי הנשמה.

9

מלחמה ושלום. נגיף הקורונה כל כך חכם, עד שמדינות שונות הדוברות שפות שונות, בעלות ידע ותרבות שונה, נאלצות להיעזר זו בזו כדי להתגבר עליו. בדרך כלל כל מדינה הייתה מנהלת את מלחמותיה בעצמה, לבדה, מול אויביה. לפתע כשיש אויב משותף לכולם, האויבים של אתמול מחויבים לשתף פעולה ביניהם מול האויב המשותף המאיים על כולם. אחריו אולי גם יידעו להגיע להבנות לגבי הסכסוך העתיק ביניהם.

10

הקורונה, בחכמתו, התפזר בכל העולם. הוא נמצא ברקמת החיים בכל ריאה וריר ועל כל משטח. הוא יכול לעבור מאדם לאדם בלי הבדל דת גזע או מין. בלי להבחין בין גזען לדמוקרט, בין הומופוב לאנטישמי, בין מזרחי לאשכנזי, בין שחור ללבן.
בדרכו הפתלתלה מסביר לנו הנגיף שכולנו שווים וכולנו בשר ודם.

הקורונה, בחכמתו, התפזר בכל העולם. הוא נמצא ברקמת החיים בכל ריאה וריר ועל כל משטח. הוא יכול לעבור מאדם לאדם בלי הבדל דת גזע או מין. בלי להבחין בין גזען לדמוקרט, בין הומופוב לאנטישמי, בין מזרחי לאשכנזי, בין שחור ללבן

בקלות רבה אנו עלולים לאבד במהירות את היקר לנו ביותר, אם לא נהיה ערבים זה לזה. אם לא נשים מאחורינו שנאות ויריבויות, דעות קדומות ומיתוסים שקריים, אם לא נפעל ונחיה יומיום כבני אדם אכפתיים ודואגים זה לזה, אין לנו, לכולנו, קיום בכלל. לא נוכל להפריד בין היריבים, בין השונאים למושאי שנאתם. הנגיף מאיים על כולם.

11

להסתגר ולחשוב. נגיף חכם החליט לעצור את העולם ולגרום לו לחשוב. תיכנסו לבתים, תשתקו, תקשיבו לתקופת מה לחבריכם, להוריכם, לעצמכם ותעשו חשבון נפש. כפרטים וכחברה.

מי שיחזור אחרי הסגר והבידוד לנהוג כמו שנהג לפני התפרצות הקורונה, עלול לשלם מחיר יקר. בלתי אפשרי.

אולי האיום והחכמה הטמונה בו, תשנה במשהו את דרכם של בני האדם להתייחס אל סביבתם ואל שכניהם.

אחרי הכל אין לנו ברירה אלא להביט על כל צעד שאנו עושים כיום דרך הפרספקטיבה שהציב לנו נגיף הקורונה החכם.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

בממשלה המתגבשת, כך מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים בזמן ש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים בלי שום תמיכה.

מדובר כנראה ב-15 תיקים לחוסן לישראל. סיעה בת 15-16 חברי כנסת חסרי ניסיון פוליטי ברובם (בתוספת הנדל והאוזר, כנראה).

ייתכן מאד גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיושב ראש הכנסת אחרי שסירב לכבד את רצון הרוב הפרלמנטרי ולאחר מכן הפר צו בג"צ.

בממשלה המתגבשת, מדווחים לנו, צפויים להיות 30-34 שרים, כש-900 אלף ישראלים מובטלים ולצדם 280 אלף עצמאים מבועתים ללא תמיכה.ייתכן גם שיולי אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת אחרי שהפר צו בג"צ

לפי הפרשן רביב דרוקר, גנץ יסכים לחקיקת ביטול הלכת דרעי-פנחסי, כלומר לאפשרות כהונת שר שנאשם במשפט פלילי. זאת כדי לאפשר לנתניהו לכהן כממלא מקומו לאחר מימוש הרוטציה (שלעולם לא תתממש, אבל החוק הפרסונלי והמביש הזה כבר יהיה עובדה מוגמרת).

ליצמן יישאר שר הבריאות. דרעי יישאר שר הפנים.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי. אני מתפלל שהדבר לא יתרחש.

סיעת היחיד של אורלי לוי-אבוקסיס תקבל את תיק השוויון החברתי (או: תיק אי השוויון החברתי, אם לדבר בכנות).

אני מבין שהחשש מהתפשטות נגיף הקורונה הוא עמוק ורציני. ואני מבין את החשש להיות במצב הקריסה של איטליה וספרד. במיוחד אחרי הזנחת מערכת הרפואה הישראלית לאורך עשור.

אבל זו בדיוק הייתה הסיבה למנות יושב ראש פרלמנט מכחול-לבן, לאייש ועדות פרלמנטריות לפיקוח פרלמנטרי על הממשלה, לתמוך בכל צעד חיובי של הממשלה במאבקה בקורונה ולהתנגד לכל שיקול פוליטי מצד נתניהו או לצעדים פסולים או שגויים שמטרתם הסתרת מחדל הפקרת מערכת הבריאות לאורך עשור.

לא מדובר בממשלת "אחדות" אלא בממשלת גוש פולחן האישיות של נתניהו שמכיל 58 מנדטים לצד 14-15 חברי חוסן לישראל שערקו מגוש ה-61. ועכשיו מתברר שגם עמיר פרץ שוקל להיכנס לממשלה ביחד עם שמולי

בואו נתמקד רגע בתסריט הדמיוני והמופרך שלא יתתמש: נניח שהרוטציה תתקיים (כאמור: אין מצב). ואז מה? גנץ יעמוד בראש ממשלה שנתמכת בידי 58 חברי כנסת מגוש פולחן האישיות. לצדו רק 15-16 חברי כנסת מטעם חוסן לישראל. ואולי עמיר פרץ ושמולי.

בממשלתו יכהנו יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת, מירי רגב, דוד אמסלם, נפתלי בנט, יעקב ליצמן, אריה דרעי ובצלאל סמוטריץ'. ונתניהו.

אז נסכם: עכשיו, כך מדווחים בתקשורת, מתקיים מו"מ בלתי נתפס על עיגון בחוק יסוד של הלכת דרעי-פנחסי. כלומר: לא רק ראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום. גם שר יוכל לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. הפוך ב-180 מעלות מכל הבטחותיו של גנץ. מתשתיתה הרעיונית של כניסתו לפוליטיקה.

וכל זה מתרחש מיד לאחר שנתניהו ואדלשטיין ניסו לנטרל את בחירת הרוב הפרלמנטרי שמבטא את בחירת רוב האזרחים, לאחר שהם ביזו את פסק דינו של בג"צ תוך ששרי נתניהו משתלחים בבג"צ, לאחר שנתניהו לא הפסיק לרגע ליצור דלגיטימציה לכל ממשלה אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת (כלומר: דלגיטימציה הן לשוויון הפוליטי והאזרחי של 20 אחוז מאזרחי המדינה והן לכל אפשרות להקמת ממשלת שמאל), ובתום עשור שבמהלכו כל מי שנכנס משמאל או ממרכז לממשלות נתניהו, התאדה והפך לגוויה פוליטית.

ומעל הכל: ההתנהלות המדהימה של גנץ ואשכנזי, העצימה את חוסר האמון של האזרחים בנבחרי הציבור ובכך פגעה אנושות בתשתית החברתית החיונית לקיום מדינה דמוקרטית.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות.

וכל זה גם קרה דקה לפני הפקעת השליטה בפרלמנט מידי נתניהו לראשונה לאחר עשור ו-2 דקות לפני חקיקת חוקי טוהר מידות שימנעו מכל נאשם לכהן בעתיד כראש ממשלה, להתמודד על ראשות הממשלה ולכהן יותר מ-2 קדנציות

קשה לחשוב על הפרת אמונים פוליטית חמורה מזו של גנץ ואשכנזי. קשה לחשוב על שבירת אמון יותר חזקה. קשה גם להפריז בעוצמת הנזק שחוללו גנץ-אשכנזי לתשתית שעליה בנויה חברה שמתיימרת להיות דמוקרטית: עמידה בעקרונות הכי יסודיים שלך ובהתחייבויות הכי יסודיות שלך. והם גם הנציחו את מעמדו ההרסני של נתניהו בעיני תומכיו כקוסם בלתי מנוצח שלא ניתן להעמיד מולו שום אלטרנטיבה.

זוהי תרומה עצומה לתהליך הארדואניזציה שעוברת מדינת ישראל. נזק עצום ומקיף לדמוקרטיה. והפרת אמון איומה של מיליוני אזרחים.

חבל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.