חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90

ראיון "כולם רוצים לשמר את המחלוקת על חוק הגיוס"

לאביגדור ליברמן יש הרבה מה להפסיד מפתרון מחלוקת הגיוס, אומר פרופ' יגיל לוי בשיחה עם "זמן ישראל" ● "האסון הכי גדול שיכול לקרות לו זה שהחרדים יתקפלו" ● גם החרדים שואבים כוח מהמצב הקיים: "יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים וגם מול הצבא"

"האסון הכי גדול שיכול לקרות לליברמן זה שהחרדים יאמרו, 'אוקי אנחנו מתקפלים, שיתגייסו כולם זה לא מעניין אותנו יותר. זה אסון גם לו וגם ליש עתיד ומצד שני הם לא יכולים להתקפל לגמרי", כך אומר היום פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בשיחה עם זמן ישראל.

פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)
פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)

אביגדור ליברמן הדגיש היום את רצונו לקבע גיוס חובה לכולם בחקיקה, מבלי לקבוע מכסות גיוס שפוטרות מהשירות חלק מהציבור היהודי. כרגע ההתעקשות הזו נתפסת כאחד המכשולים העיקריים להקמת הממשלה. לדברי לוי, כלל לא בטוח שליברמן והחרדים באמת היו רוצים לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד:

"בסופו של דבר יש אינטרס כללי לשימורה של המחלוקת הזו, וכדי לשמר אותה, צריך להבעיר אותה כל הזמן וזה מה שעושה ליברמן, אני מאמין לו שהוא חושב שחרדים צריכים להתגייס, אבל אני גם מאמין לעניין שלו בכך שהפער הזה בין דרישה לגיוס מלא לגיוס שאיננו מלא יישאר כמחלוקת תמידית שמשרתת את האינטרסים האלקטורליים שלו".

מה בעצם המחלוקת בין ליברמן לחרדים והפשרה שהציע ראש הממשלה?

"המחלוקת היא כזו שליברמן היה רוצה שבחוק תהיה אפשרות לסנקציות פליליות על אנשים שלא יתגייסו ואילו החרדים היו מבקשים להשאיר את זה בצורה יותר אמורפית ולהותיר את זה בידי החלטת ממשלה שבה יש להם כושר תמרון גדול יותר."

כל עוד עולם המכסות קיים, הרבנים יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל

"המחלוקת היא בין תפיסה שאומרת שגיוס חרדים צריך להיות כפוף לכללים של גיוס חובה, כלומר המדינה תגייס ומי שלא יציית לגיוס היא תכפה עליו גיוס לפי כללים פורמליים שיש בידיה לבין החרדים שרוצים להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, שאומר שהגיוס הוא התנדבותי."

"כלומר, אמנם יש מכסות גיוס שאפילו קבועות בחוק אבל בסוף יש משא ומתן עם רבנים ומאכערים: היכן שישנם חרדים שנשרו מעולם הישיבות והם נקראים 'שבאב' או בשמות אחרים ונמצאים מחוץ למעגל הישיבתי, אז ניתן לגייס אותם ואת מי שבתוך הישיבה לא ניתן לגייס. המצב הזה נותן הרבה כוח לרבנים ולראשי הישיבות."

באיזה מובן ההתעקשות של ליברמן כן אמינה בעיניך?

"היא אמינה מבחינה זו שהוא רואה את עצמו כמייצג את הסקטור המובהק ביותר שמתגייס בהיקפים גדולים לצבא, כלומר יוצאי ברית המועצות. בשמם הוא תובע שוויון בנטל. דרישה דומה לכאורה היו יכולים להציג גם מפלגות מתונות, כגון מפלגתו של נפתלי בנט."

"אלא שבציונות הדתית יש בעיה להימצא בעמדה קונפליקטואלית של התנגשות עם הציבור החרדי ואילו הקבוצות החילוניות האחרות הם כלליות ולא מייצגות מובהקות של מגוייסים. זאת, למעט מפלגת יש עתיד שרואה את עצמה כמייצגת של המתגייסים ולא לחינם הגיוס היה אחד מהסמלים המרכזיים שלה. במובן הזה ליברמן מתכוון למה שהוא אומר."

באיזה מובן ההתעקשות שלו לא אמינה?

"יש לו ולאחרים עניין רב לאו דווקא בפתרון הבעיה אלא בהנצחה שלה, כלומר ביצירת מוקד מחלוקת תמידי בנושא הזה של גיוס חרדים. זאת, מתוך הנחה שבשום תסריט שהוא, לא יהיה גיוס חרדים, כלומר שיעור הפטור מקרב החרדים תמיד יהיה הרבה יותר גדול מאשר בקרוב שאר הקבוצות היהודיות. המצב הזה משרת מפלגות חילוניות להציב קו תיחום ברור בין מי שכלול בתוך הקולקטיב הישראלי האולטימטיבי למי שמחוץ לקולקטיב הזה, בין אם זה חרדים וגם ערבים, כלומר קבוצות שלא משרתות ועל ידי כך לשרטט מחדש את גבולותיה של הישראליות התקנית."

הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)
הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)

איך זה משרת את החרדים?

"הקיצוניים שבהם מצטיירים כמי שמגינים על עולם התורה, והישיבות עצמם מונעות את הגיוס של אלה שלא רוצים בכך, וכרבנים יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים שלהם – 'או שתתמידו בלימודים ואם לא, אנחנו ננשיר אתכם, ותהיו חשופים לגיוס', וכמי שבזכות המחלוקת הזו, כל עוד עולם המכסות קיים, הם יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל. בניגוד לציבור שחייב בגיוס, פה יש גורם מתווך שבסופו של דבר הוא קובע במידה רבה מי ילך ומי לא ילך, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. זה ברמה של כל רב ישיבה בפני עצמו."

איך הערבים מתייחסים לוויכוח הזה?

"נבחרי הציבורי הערבים מעדיפים שהמחלוקת הזו תתנהל בלעדיהם ושהמדינה לא תתפתה להטיל חובת גיוס על ערבים. בסופו של דבר יכול להיות שהימין הקיצוני יתפתה לרגע, (או בגלל עתירה לבג"צ), לכפות גיוס או שירות אזרחי על ערבים. הערבים לא רוצים בכך, כי זה יוציא את הצעירים שלהם משליטתם ויצור חיבור הדוק יותר בינם למוסדות המדינה הקונפורמיים ואין להם עניין בכך. לא בטוח שזה גם אינטרס של המדינה מאחר ששוק העבודה מוגבל ביכולתו לקלוט משרתי גיוס אזרחי בלי ליצור עיוותים."

"יש אינטרס של הימין ואחרים כן להעמיד את הערבים למבחן הזה ואולי ליצור סרבני גיוס וזה ישרת את מי שטוענים שהם לא נאמנים למדינה. הערבים עצמם לא נוקטים עמדה אקטיבית בעניין הזה ומעדיפים שהוויכוח ימשיך להתנהל בין יהודים."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 713 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 4 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

מדינה בפוסט טראומה

שני מחקרים המתפרסמים הבוקר מוכיחים את מה שכולנו מרגישים אינטואיטיבית: ישראל חוותה ב-7 באוקטובר טראומה קולקטיבית, שהיא מתקשה להתאושש ממנה ● וגם: בין עזה לרפיח ● הרצח של יובל קסטלמן ● מה ידעו בוול סטריט ● עדכוני מלחמה ● משפט נתניהו מתחדש ● ועוד...

הלוויית משפחה מקיבוץ בארי שנרצחה על ידי חמאס, 25 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
היום ה־59 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

משפחת החטוף יונתן סמרנו קיבלה הודעה שנרצח

שלושה לוחמי צה"ל נפלו אתמול בקרבות ברצועת עזה, לוחם בהנדסה קרבית נפצע קשה ● המשטרה הצבאית עצרה את חייל המילואים שירה למוות ביובל קסטלמן ● כוחות מיוחדים חיסלו שני מחבלים ופצעו אחרים בקלקיליה ● בכירים בבית הלבן מגיעים היום לישראל כדי לדון בהסדרים מדיניים אחרי המלחמה ● סגנית הנשיא האמריקאי קמלה האריס שוחחה עם יצחק הרצוג ואבו מאזן על המחויבות של ארצות הברית לפתרון שתי המדינות

עוד 16 עדכונים

מאות אלפי ישראלים עזבו את המדינה בזמן המלחמה

ישראלים רבים שחיו בחו"ל לפני המלחמה – או נסעו לחו"ל בזמן החגים – חזרו לארץ באוקטובר ובנובמבר ● אבל ישראלים רבים עוד יותר עזבו או לא חזרו מחופשות החגים ● בסך הכול מספר הישראלים שיצאו מישראל בחגים ובמהלך המלחמה וטרם חזרו גדול בכחצי מיליון ממספר החוזרים והעולים החדשים

עוד 602 מילים ו-1 תגובות

אקדח לכל אזרח? הציבור סקפטי

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 702 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

גלנט וגנץ מתרחקים מנתניהו

מסיבות עיתונאים נפרדות, נזיפה בטוויטר, עקיצות בישיבת הסיעה ומלחמה על התקציב: הסדקים מתגלעים בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי המחנה הממלכתי - והדרך סלולה לפירוק החבילה ● מתי זה יקרה? האמריקאים יחליטו ● פרשנות

עוד 969 מילים

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה?

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 684 מילים

למקרה שפיספסת

עקורים

"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"

שלומית עוזי

קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת

עוד 1,839 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

המחנה הממלכתי יצביעו נגד תיקון התקציב, אבל לא יצאו מהממשלה

למרות אי־העברת הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה ואי־סגירת ממשרדי ממשלה מיותרים, במחנה הממלכתי החליטו לא לשבור את הכלים ● מתישהו בזמן הקרוב גנץ יאלץ לממש את הציפייה בקרב תומכיו, להתקדם לשינוי פוליטי בתוך הרכב הכנסת הנוכחית – ולהביא סוף לממשלה ההזויה והקיצונית ביותר בתולדות ישראל ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות

במשך שנים גורמים בכירים בשלטון פועלים כדי לשכנע את הציבור כי מותר, סביר ואף מתבקש להרוג מחבלים בזירת פיגוע, תוך כדי התעלמות מההבחנה המתחייבת בין חיסול מחבל המהווה סיכון, לבין הריגת מפגע שאינו מסכן איש ● מותו המיותר של האזרח יובל דורון קסטלמן חייב להביא לשינוי קיצוני במגמה הנוכחית ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

ישראל לא סגרה את הדלת על המשך המו"מ לשחרור חטופים

למרות ההודעה כי ראש המוסד הורה לאנשיו לעזוב את דוחא, מצרים וקטאר ממשיכות לנהל שיחות עם ישראל וחמאס ● בחינת לוחות הזמנים שהובילו לחידוש הלחימה בעזה מעלה אף היא כי ישראל לא ויתרה על חזרה למתווה שחרור החטופים ● פרשנות

עוד 784 מילים
היום ה־58 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

צה"ל החל לפעול בדרום הרצועה; מפקד גדוד שאטי חוסל

אזעקה נשמעה ברמת הגולן עקב שיגור מסוריה, צה"ל תקף את מקור הירי ● דיווח: מבצעים לחילוץ חטופים משבי חמאס לא יצאו לפועל מחשש לסיכון חיי החטופים ● החיילים החשודים בירי ביובל קסטלמן בפיגוע בירושלים נחקרו באזהרה ● ספינת מלחמה אמריקאית וספינות מסחריות הותקפו בים האדום, אחת בסכנת טביעה; החות'ים טוענים כי מדובר בספינות ישראליות

עוד 67 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים

במקום לצפות לבשורות שלא יגיעו מפסגת האקלים, בכוחה של החברה הישראלית להביא את הבשורות מכאן, מהעוטף ועד בכלל ● ברחבי הארץ מתרקמות תוכניות להקים שכונות זמניות לקהילות של מפוני העוטף - ובמשרד להגנת הסביבה מנסים להימנע משגיאת הקראווילות של העלייה הרוסית וההתנתקות ● "חיים על הקצה" במכתש רמון ● וד"ש מהטיולים של פעם באחד מעיקולי העוטף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם. הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי - COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ו... המשך קריאה

אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).

חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.

אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.

סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אושר הוא אקדח חם

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: באחד ממבצעי השיווק הגאוניים אי־פעם, מכונאי אוסטרי בשם גסטון גלוק הופך אקדח מכוער לכלי הנשק הפופולרי ביותר בקרב רשויות החוק והפושעים באמריקה (ועכשיו בישראל)

עוד 1,962 מילים

קשה להאמין שהעולם יאפשר לישראל את חופש הפעולה הנחוץ להקרסת חמאס ● המחאות נגד ישראל בירדן עלולות להביא לביטול הסכם "מים תמורת חשמל" ● איראן טוענת: רכשנו מטוסי ומסוקי קרב רוסיים ● טורקיה מסייעת למוסקבה לעקוף את משטר הסנקציות ● והשבוע ב־1947: תוכנית החלוקה של האו"ם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,222 מילים
היום ה־57 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

כוחות הביטחון הרגו את מפקד גדוד שג'עייה, ששלח את המפגעים שפשטו על נחל עוז

נתניהו: "חמאס הפר את ההסכם, ואני אמרתי שאם הוא יפר את ההסכם, אנחנו נחזור למלחמה; כך עשינו" ● גלנט: "חמאס מסרב להחזיר 15 נשים ושני ילדים המוחזקים על ידו" ● סלאח אל־עארורי, מראשי חמאס: לא נשחרר עוד חטופים עד שתושג הפסקת אש מלאה ● צה"ל: מפקד החטיבה הדרומית ברצועה, אלוף משנה אסף חממי, נהרג בקרב ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס

עוד 44 עדכונים

כבר לא האיש הנחמד

מאז הברקזיט ב-2016, כדורגלן העבר ושדרן הטלוויזיה האהוב גארי ליניקר הקצין ונדד ממרכז המפה לשמאל ● תהליך דומה קרה לו ביחסיו עם ישראל ● למרות שהפך את עמוד הטוויטר שלו לפמפלט פוליטי, לינקר סכר פיו לנוכח טבח חמאס בשבעה באוקטובר ● וכשכבר נדרש לנושא, זה היה כדי להגן על הפגנה בעד חמאס ● שאול אדר מנסה להבין על מה אנחנו מתעצבנים כשאנחנו מתעצבנים על ליניקר

עוד 1,465 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הִיבְּרִיס 198

האומה ששוב ושוב, שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, בחרה במנהיג מ"ליגה אחרת" שהבטיח לה שרק ממנו האויבים פוחדים, כי רק הוא "מר ביטחון" ש"חזק מול החמאס", התעוררה בשבעה באוקטובר וגילתה שעל היבריס משלמים בדם האזרחים התמימים ביותר

עוד 1,429 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה