חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

ראיון "כולם רוצים לשמר את המחלוקת על חוק הגיוס"

לאביגדור ליברמן יש הרבה מה להפסיד מפתרון מחלוקת הגיוס, אומר פרופ' יגיל לוי בשיחה עם "זמן ישראל" ● "האסון הכי גדול שיכול לקרות לו זה שהחרדים יתקפלו" ● גם החרדים שואבים כוח מהמצב הקיים: "יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים וגם מול הצבא"

"האסון הכי גדול שיכול לקרות לליברמן זה שהחרדים יאמרו, 'אוקי אנחנו מתקפלים, שיתגייסו כולם זה לא מעניין אותנו יותר. זה אסון גם לו וגם ליש עתיד ומצד שני הם לא יכולים להתקפל לגמרי", כך אומר היום פרופ' יגיל לוי, חוקר יחסי צבא-חברה באוניברסיטה הפתוחה, בשיחה עם זמן ישראל.

פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)
פרופ' יגיל לוי (צילום: גדעון מרקוביץ cc by)

אביגדור ליברמן הדגיש היום את רצונו לקבע גיוס חובה לכולם בחקיקה, מבלי לקבוע מכסות גיוס שפוטרות מהשירות חלק מהציבור היהודי. כרגע ההתעקשות הזו נתפסת כאחד המכשולים העיקריים להקמת הממשלה. לדברי לוי, כלל לא בטוח שליברמן והחרדים באמת היו רוצים לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד:

"בסופו של דבר יש אינטרס כללי לשימורה של המחלוקת הזו, וכדי לשמר אותה, צריך להבעיר אותה כל הזמן וזה מה שעושה ליברמן, אני מאמין לו שהוא חושב שחרדים צריכים להתגייס, אבל אני גם מאמין לעניין שלו בכך שהפער הזה בין דרישה לגיוס מלא לגיוס שאיננו מלא יישאר כמחלוקת תמידית שמשרתת את האינטרסים האלקטורליים שלו".

מה בעצם המחלוקת בין ליברמן לחרדים והפשרה שהציע ראש הממשלה?

"המחלוקת היא כזו שליברמן היה רוצה שבחוק תהיה אפשרות לסנקציות פליליות על אנשים שלא יתגייסו ואילו החרדים היו מבקשים להשאיר את זה בצורה יותר אמורפית ולהותיר את זה בידי החלטת ממשלה שבה יש להם כושר תמרון גדול יותר."

כל עוד עולם המכסות קיים, הרבנים יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל

"המחלוקת היא בין תפיסה שאומרת שגיוס חרדים צריך להיות כפוף לכללים של גיוס חובה, כלומר המדינה תגייס ומי שלא יציית לגיוס היא תכפה עליו גיוס לפי כללים פורמליים שיש בידיה לבין החרדים שרוצים להשאיר את המצב הנוכחי על כנו, שאומר שהגיוס הוא התנדבותי."

"כלומר, אמנם יש מכסות גיוס שאפילו קבועות בחוק אבל בסוף יש משא ומתן עם רבנים ומאכערים: היכן שישנם חרדים שנשרו מעולם הישיבות והם נקראים 'שבאב' או בשמות אחרים ונמצאים מחוץ למעגל הישיבתי, אז ניתן לגייס אותם ואת מי שבתוך הישיבה לא ניתן לגייס. המצב הזה נותן הרבה כוח לרבנים ולראשי הישיבות."

באיזה מובן ההתעקשות של ליברמן כן אמינה בעיניך?

"היא אמינה מבחינה זו שהוא רואה את עצמו כמייצג את הסקטור המובהק ביותר שמתגייס בהיקפים גדולים לצבא, כלומר יוצאי ברית המועצות. בשמם הוא תובע שוויון בנטל. דרישה דומה לכאורה היו יכולים להציג גם מפלגות מתונות, כגון מפלגתו של נפתלי בנט."

"אלא שבציונות הדתית יש בעיה להימצא בעמדה קונפליקטואלית של התנגשות עם הציבור החרדי ואילו הקבוצות החילוניות האחרות הם כלליות ולא מייצגות מובהקות של מגוייסים. זאת, למעט מפלגת יש עתיד שרואה את עצמה כמייצגת של המתגייסים ולא לחינם הגיוס היה אחד מהסמלים המרכזיים שלה. במובן הזה ליברמן מתכוון למה שהוא אומר."

באיזה מובן ההתעקשות שלו לא אמינה?

"יש לו ולאחרים עניין רב לאו דווקא בפתרון הבעיה אלא בהנצחה שלה, כלומר ביצירת מוקד מחלוקת תמידי בנושא הזה של גיוס חרדים. זאת, מתוך הנחה שבשום תסריט שהוא, לא יהיה גיוס חרדים, כלומר שיעור הפטור מקרב החרדים תמיד יהיה הרבה יותר גדול מאשר בקרוב שאר הקבוצות היהודיות. המצב הזה משרת מפלגות חילוניות להציב קו תיחום ברור בין מי שכלול בתוך הקולקטיב הישראלי האולטימטיבי למי שמחוץ לקולקטיב הזה, בין אם זה חרדים וגם ערבים, כלומר קבוצות שלא משרתות ועל ידי כך לשרטט מחדש את גבולותיה של הישראליות התקנית."

הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)
הפגנת חרדים בירושלים נגד מעצר של צעיר חרדי שסרב להתגייס. מרץ 2019 (צילום: נועם ריבקין / פלאש 90)

איך זה משרת את החרדים?

"הקיצוניים שבהם מצטיירים כמי שמגינים על עולם התורה, והישיבות עצמם מונעות את הגיוס של אלה שלא רוצים בכך, וכרבנים יש להם כושר מיקוח גדול מאוד מול התלמידים שלהם – 'או שתתמידו בלימודים ואם לא, אנחנו ננשיר אתכם, ותהיו חשופים לגיוס', וכמי שבזכות המחלוקת הזו, כל עוד עולם המכסות קיים, הם יכולים לנהל משא ומתן עם הצבא והמדינה, וזה נותן להם כושר שליטה שאין לאף אחד אחר בישראל. בניגוד לציבור שחייב בגיוס, פה יש גורם מתווך שבסופו של דבר הוא קובע במידה רבה מי ילך ומי לא ילך, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. זה ברמה של כל רב ישיבה בפני עצמו."

איך הערבים מתייחסים לוויכוח הזה?

"נבחרי הציבורי הערבים מעדיפים שהמחלוקת הזו תתנהל בלעדיהם ושהמדינה לא תתפתה להטיל חובת גיוס על ערבים. בסופו של דבר יכול להיות שהימין הקיצוני יתפתה לרגע, (או בגלל עתירה לבג"צ), לכפות גיוס או שירות אזרחי על ערבים. הערבים לא רוצים בכך, כי זה יוציא את הצעירים שלהם משליטתם ויצור חיבור הדוק יותר בינם למוסדות המדינה הקונפורמיים ואין להם עניין בכך. לא בטוח שזה גם אינטרס של המדינה מאחר ששוק העבודה מוגבל ביכולתו לקלוט משרתי גיוס אזרחי בלי ליצור עיוותים."

"יש אינטרס של הימין ואחרים כן להעמיד את הערבים למבחן הזה ואולי ליצור סרבני גיוס וזה ישרת את מי שטוענים שהם לא נאמנים למדינה. הערבים עצמם לא נוקטים עמדה אקטיבית בעניין הזה ומעדיפים שהוויכוח ימשיך להתנהל בין יהודים."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 713 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
מצב הרוח
שיחה עם הסופר, המתרגם והמחזאי ינץ לוי

"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"

"הדבר הכי בסיסי של ילדוּת זו תחושת מוגנות", אומר הסופר ינץ לוי, זוכה פרס דבורה עומר, "אם אתה משחק מחבואים, אתה מצפה שמישהו יחפש וימצא אותך, ואם תיגש לאבא הוא לא יוריד לך סטירה. אנחנו עם שניגש לאבא מאוד מניפולטיבי שגם מוריד סטירות וגם מתעלם מהמהות האנושית שלנו" ● בריאיון אינטימי הוא מתאר את הקשר בין יצירה, ילדות ומוגנות, ומספר על הבחירה לתרום את הפרס לארגוני שלום

עוד 2,165 מילים
היום ה־476 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

החטופות שישוחררו מחר: דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, נעמה לוי ולירי אלבג

למרות שהרשימה של חמאס לא מתאימה להסכם, ישראל נערכת לקליטת החטופות שישוחררו; דיווח: החטופות צפויות להשתחרר מחר בבוקר ● בשב"ס נערכים לשחרור המחבלים ● בהתאם לפסיקת בג"ץ: הוועדה לבחירת שופטים תתכנס ביום ראשון לבחירת נשיא לעליון ● נתניהו עדכן שסבל מזיהום וביקש לקיים בשבוע הבא דיון אחד במשפטו, ולא שלושה; הפרקליטות מתנגדת

עוד 36 עדכונים
אמיר בן-דוד

"מלחמה שאף פעם לא די לה" – מה היא תעולל לנו?

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 796 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִיגַרְכִיָּה 244

המיליארדרים של ההייטק האמריקאי כבר לא זקוקים לסלוגן הכוזב "בונים עולם טוב יותר". הם סייעו לדונלד טראמפ להשתלט על העולם וכעת הם מתכוונים לחלק ביניהם את השלל

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בין מלחמה לשלום

ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".

כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יריב לוין החליט לצאת למלחמת חורמה שממנה אין דרך חזרה

מתוך מטרה לחסל את השופט יצחק עמית מקצועית וציבורית, שר המשפטים נוקט מדיניות של אדמה חרוכה ביחס למוסדות השלטון והמשפט ● התקפתו של לוין היא למעשה התקפה על מוסדות המדינה, על הרשות השופטת עצמה ● אך התנהלותו משדרת בעיקר חולשה וחוסר אונים: הקלפים שבידיו הולכים ואוזלים ● פרשנות

עוד 1,109 מילים ו-1 תגובות

עקורים

מי כאן המופקר?

העסקה להצלת החטופים, שאנחנו מייחלים לה מאז השבעה באוקטובר, היא גם עסקה להצלת מאות החיילים שסמוטריץ', בן גביר ואמסלם רוצים לשלוח שוב לסמטאות חאן יונס כדי להתחרבש שם מחדש ● העסקה הזו היא לא מופקרת, כדברי בן גביר; חידוש הלחימה בתוך עזה ההרוסה ועמוסת המטענים זה הצעד המופקר ● פרשנות

עוד 817 מילים

בזמן שטראמפ מוציא את ארה"ב מהסכם פריז ומקדם מדיניות של "קדימה, לקדוח" להרחבת קידוחי הנפט והגז, באיחוד האירופי שוברים שיאים של הפקת חשמל מאנרגיה נקייה ● 47% מהחשמל באיחוד מופק כעת מאנרגיה סולארית וממקורות מתחדשים אחרים ולמעשה, כמעט 75% מייצור החשמל באירופה אינו פולט גזי חממה

עוד 662 מילים

הקרב האמיתי מתחיל לפני הניצוץ הראשון בשדה הקוצים

במשך שישה ימים עקבה משלחת קטנה של לוחמי אש מישראל אחרי מאמצי הכיבוי של עמיתיהם בלוס אנג'לס ● הישראלים נדהמו מהיקפי הכוחות האדירים, חלקו עם הקולגות את ניסיונם מהשרפות במלחמה, וחזרו עם מסקנות ברורות: חייבים להתמקד במניעה, כי אחרי ששרפה כזו פורצת העסק אבוד ● "זה כמו לנסות לעצור רעידת אדמה או טייפון"

עוד 1,219 מילים

בבוקר 7 באוקטובר 2023, עולמם של תושבי קיבוץ ניר עוז התפורר באחת ● 110 חברי קהילה קטנה ואידיאליסטית נרצחו או נחטפו, 29 מהם מוחזקים בעזה עד היום ● כמעט אף מנהיג ישראלי בכיר לא הגיע לבקר בו, ונראה כי הקיבוץ הקטן, שהיה עד לאחת הטראומות הקשות בתולדות המדינה, נותר להתמודד עם השלכות האסון לבדו

עוד 1,076 מילים ו-1 תגובות
מרוץ 2024
המרוץ לבית הלבן

ברוכים הבאים לעידן טראמפ 2.0

לאורך הקדנציה הראשונה של טראמפ היה נדמה שארה"ב הליברלית במצב קבוע של הכחשה ● בכל פעם שטראמפ הפר עוד נורמה מקובלת, היה הלם מחודש, תחושה של "לא יכול להיות" ● ארבע שנים לאחר מכן, נראה שארה"ב קפצה היישר לשלב ההשלמה ● פרשנות

עוד 1,520 מילים

רק מיעוט מעקורי הצפון שבו לביתם

מעקב זמן ישראל למרות השקט בצפון ומענקי "חזרה הביתה", בעיריית קריית שמונה מעריכים שרק כאלף תושבים חזרו הביתה בזמן הפסקת האש ● בקיבוצים ובמושבים חזרו בין 5% ל־15% מהתושבים ● החשש מחידוש הלחימה, בתי הספר ההרוסים, והודעת הביטוח הלאומי כי מי שיחזור עד מרץ ייאלץ לוותר על המענקים, מרתיעים רבים מלשוב אל ביתם

עוד 805 מילים ו-1 תגובות
היום ה־475 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

טראמפ: "יהיה נחמד אם ניתן יהיה לפתור את הבעיות עם איראן ללא תקיפה ישראלית"

דיווח: נתניהו דחה את עמדת הרמטכ"ל וקיבל את דרישת סמוטריץ' להציב מחסומים בגדה ● לוין ביקש מבג"ץ לדחות את המועד שבו עליו לקיים הצבעה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון ● דיווח: שר החוץ העיראקי אמר שהחטופה הישראלית אליזבט צורקוב עודנה בחיים ● חיים כץ התמנה לממלא מקום השר לביטחון לאומי, לממלא מקום שר המורשת ולממלא מקום שר הנגב והגליל

עוד 45 עדכונים

בימים שחלפו מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, שוטרי חמאס וחמושיו חזרו להתמקם ברחבי הרצועה ● ארגון הטרור פעל במהירות להחזרת הסדר, לריסון הביזה ולהתחלת שחזור שירותים בסיסיים ● "אנחנו רוצים למנוע כל סוג של ואקום ביטחוני", אומר בכיר בארגון, "כבר יש לנו 18,000 עובדים המספקים שירותים לאזרחים מדי יום" ● ללא אסטרטגיה מצד ישראל, השתקמות חמאס הופכת לבלתי נמנעת

עוד 1,105 מילים ו-1 תגובות

לשר לוין נותר רק עוד שפן אחד לשלוף מהכובע

שר המשפטים יריב לוין עלול לנסות לסכל את בחירת השופט יצחק עמית לנשיא העליון באמצעות תמרונים פוליטיים, אך גם אם כהונתו של ח"כ יצחק קרויזר תסתיים, הוועדה לבחירת שופטים תחויב להתכנס ולהשלים את ההליך בהתאם להנחיות בג"ץ ● רק גריעה משמעותית בהרכב הוועדה יכולה לעצור את המהלך ● פרשנות

עוד 957 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה