אולי בכל זאת חשוב להשקיע ברפואה ציבורית

נתניהו וליצמן במסיבת עיתונאים בענין משבר הקורונה (צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90)
אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
נתניהו וליצמן במסיבת עיתונאים בענין משבר הקורונה

מתברר לאחרונה שאולי בכל זאת חשוב להשקיע ברפואה ציבורית. אולי. מסתבר, כך מלמד אותנו המשבר האוניברסלי הרפואי הנוכחי, שהאיש השמן (השירות הציבורי בפי שר האוצר נתניהו בשנת 2003) שהפך בינתיים לרזה במיוחד – הוא בעצם הגוף החיוני ביותר בשעת צרה.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות (על פי פקודת בריאות העם, אם לדבר בשפה משפטית), נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו.

הצעדים המחמירים שנוסחו בצווי משרד הבריאות נועדו למנוע התפרצות עצומת-ממדים בישראל. מערכת הבריאות המדולדלת שיובשה לאורך יותר מעשור, פשוט לא תעמוד בהתפרצות כזו

בדרום קוריאה נערכו בדיקות בממדים עצומים. אחוז התמותה מוערך שם ב-0.6 אחוזים. בדיקה מקיפה ומושקעת מטעם המדינה אפוא יכולה להרגיע את הפאניקה: מתברר שאחוז התמותה בדרום קוריאה נמוך מאחוז התמותה שהוערך בידי ארגון הבריאות העולמי (3.4 אחוזים). חשוב לציין: אחוז התמותה העולמי שמחושב בידי ארגון הבריאות העולמי, מושתת על דיווחי המדינות השונות שבדרך כלל גוזרות את אחוז המתים מאחוז החולים שהתגלו, תוך שהן אינן יודעות כמה חולים טרם התגלו (כאלה שלא סובלים מהתסמינים, לא סובלים מחום גבוה, אינם משתעלים קשות ובגופם מקנן הנגיף בשקט יחסי).

בתמצית: ככל שבודקים יותר אנשים וככל שמגלים יותר חולים (בעלי תסמינים או משוללי תסמינים. כאלו שמצבם קשה וכאלו שמצבם קל), כך ניתן להעריך שאחוז התמותה נמוך לאין ערוך מהאחוז שמוערך כיום.

בארצות הברית, למשל, נבדקו מעטים. כנראה שאין ערכות בדיקה רבות. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שבגלל ההיקף המצומצם של הבדיקות שמוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, נוסק אחוז התמותה כלפי מעלה בצורה מעוותת ומופרזת. הדבר מגביר את הפאניקה באופן טבעי.

ככל שבודקים יותר ומגלים יותר חולים, אפוא, כך אפשר להעריך בצורה מדויקת יותר את אחוז התמותה. ואז כמובן מבינים שמדובר בנגיף מידבק במיוחד (מגפה כלל עולמית כהגדרת ארגון הבריאות העולמי) אך כזה שאחוז התמותה ממנו נמוך יותר מכפי שמעריכים כשאין די בדיקות. זה יכול לעזור להרגיע ציבור מבועת ומאידך להימנע כמובן משאננות. זה גם יכול להוליד מצב דברים שבו ניתן לבודד (בצורה אנושית) חלקים מהאוכלוסיה שהנגיף עלול להכות בהם קשות עד כדי סיכון חיים (קשישים ועוד).

בארה"ב, למשל, נבדקו מעטים. אחוז התמותה מוערך שם ב-5 אחוזים. דומה שהיקף הבדיקות המצומצם מוליד מספר מצומצם של חולים ידועים, ואחוז התמותה נוסק בצורה מעוותת ומופרזת ומגביר את פאניקה 

אך כדי לקיים בדיקות בסדרי גודל המוניים, יש להשקיע סכומים נכבדים מטעם המדינה. חזרנו אפוא לאותה מסקנה: יש להשקיע במסגרת השירות הציבורי ולא להפוך אותו לאיש רזה שעליו עור ועצמות בלבד.

מערכת הבריאות הציבורית באיטליה הופקרה לאורך שנים. הנה התוצאה. עם זאת, חייבים לציין שממוצע הגיל של הנפטרים מקורונה באיטליה הוא 81. כלומר: כאלה שמערכת החיסון שלהם רגישה יותר. ועדיין: יותר מאלף מתים בפרק-זמן קצר הם אסון לאומי עצום.

גם ביטוח בריאות ממלכתי, חוקי עבודה אנושיים והימנעות מעובדי קבלן, כך מלמד אותנו המשבר, הכרחיים. לא רק מוסרית. גם מבחינת יעילות: מי שיבקש להיבדק היום בבית חולים בארצות הברית והוא משולל ביטוח בריאות, יקבל חשבון שמן לתשלום. לעתים מדובר באלפי דולרים. ניתן להעריך אפוא שרבים בארצות הברית אינם נבדקים חרף קיומם של תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארצות הברית אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים. פוטנציאל ההידבקות אפוא גדל.

סביבה פחות מזוהמת מונעת מחלות. מחקר בריטי הראה שעובדות ועובדי ניקיון שמועסקים ישירות ונהנים מתנאים סוציאליים, משקיעים יותר במלאכתם הקשה מעובדות ועובדי קבלן. התוצאה: גם חיים פחות לחוצים (ופחות משפילים) של העובדות, גם תחושה טובה יותר שלהן וגם סביבה בטוחה יותר ובעלת פוטנציאל זיהום נמוך יותר.

ניתן להעריך שרבים בארה"ב אינם נבדקים חרף תסמינים בגופם. גרוע לא פחות: חוקי העבודה בארה"ב אינם מעגנים ימי חופשה רבים. עובדים הולכים לעבודה לא אחת כשהם חולים, ומגדילים את פוטנציאל ההידבקות

הצעדים המחמירים של משרד הבריאות שלנו נראים הגיוניים בעין בלתי מקצועית (והעין שלי היא בלתי מקצועית בעליל). חלקם מחמירים אפילו מהנחיות/המלצות ארגון הבריאות העולמי. אך ברור כאמור שמטרתם למנוע התפרצות רבת מימדים שמערכת הבריאות הציבורית הישראלית החנוקה לא תוכל לעמוד בה.

זווית נוספת שחשוב להדגיש: המשבר רציני. המצב מורכב. אך ברור שמדובר במצב דברים רגיש של פאניקה שעלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. לכן כה חשוב שנציית להוראות אך במקביל נשאל שאלות נוקבות, לא נוותר על תשובות מספקות ונלמד להטיל ספק בריא לעתים (ספק שמושתת על עובדות ולא על תאוריות קונספירציה מתלהמות ומופרכות כדוגמת דברי ההבל הבלתי מגובים עובדתית של אורלי לוי-אבקסיס בדבר ההערכה שמדובר בנגיף שתוכנן ופותח במעבדה צבאית לצורך לוחמה ביולוגית).

בוודאי שניצול המשבר לצורך פוליטי מובהק של ראש ממשלת מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי, הוא דבר חמור במיוחד. מסיבות העיתונאים הדרמטיות, הנאומים חמורי הסבר שניתן לקצרם ואף לבצעם בידי גורמים זוטרים יותר והקריאה שלא תיאמן להקים ממשלת חירום לאומית (בשום מדינה דמוקרטית אחרת לא קרא ראש הממשלה או הנשיא לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלה).

פאניקה עלולה להיות קרקע נוחה לויתור על חשיבה עצמאית ולכניעה אוטומטית לתכתיבים טוטליטריים. בוודאי כשהמשבר מנוצל לצורך פוליטי מובהק של רה"מ מעבר שכשל ב-3 מערכות בחירות והוא גם נאשם במשפט פלילי

כאילו המשבר הזה מחייב מצב דברים אנטי-דמוקרטי שבו לא ניתן להחליף ממשלה, ולחילופין כאילו שלא ניתן לתמוך בצעדים נחוצים וראויים של הממשלה מהאופוזיציה ולהתנגד לצעדים מופרכים ופוליטיים. שלילת האפשרות לשלב בממשלת חירום זו את הנציגות הפרלמנטרית של האזרחים הערבים (רבים ורבות מהרופאים והרופאות והאחים והאחיות מצילי החיים הם ערבים) והחנופה הפומבית של השרים לראש הממשלה בפריים-טיים – לכל אלו אין שום מקום. שום מקום.

בחזרה לייבוש מערכת הבריאות: אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות, ממסגרת את הדברים מנקודת מבט תקשורתית בצורה הרואית. בכך נדחקים לשוליים המחדלים האיומים לאורך שנים (באשמת הממשלה. לא באשמת ראשי מערכת הבריאות חלילה): מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות ובמכלול עצום של דברים אחרים. הזקנה עדיין מאושפזת במסדרון. החולה בחדר המיון עדיין ממתין שעות. התורים לבדיקות עדיין נמשכים חודשים. ניתוח קטרקט לקשיש, למשל, יכול להתקיים שנה לאחר שהתבקש. מדהים.

מנכ"ל משרד הבריאות מעריך שמערכת הבריאות הציבורית זקוקה ל-3 מיליארד שקלים נוספים מדי שנה. ארגון רופאים לזכויות אדם מדבר על הרבה יותר. ד"ר קרנית פלוג ואחרים מעריכים שנדרשת השקעה ציבורית נוספת וכוללת (בכל התחומים הציבוריים לרבות הרפואה) בסך 130 מיליארד שקלים בשנה. זאת רק כדי להגיע לממוצע ההשקעה הציבורית במדינות המפותחות. המשמעות היא כמובן שינוי היחס חוב-תוצר. המשמעות יכולה להיות שינוי ביעדי הגירעון. אבל בסופו של דבר המשמעות היא מדינה אחראית שדואגת לאזרחיה.

אחריותם הנוכחית של בכירי משרד הבריאות ממסגרת את הדברים בצורה הרואית, ודוחקת לשוליים מחדלים ממשלתיים איומים של שנים: מחסור עצום במיטות אשפוז, במכשירי הנשמה, בכוח אדם מיומן, ברופאים וברופאות

איש אינו מזלזל בחשיבות היוזמה החופשית ובהיבטים חשובים של כלכלת השוק. אבל שוב ושוב מתברר שהמודל הסוציאל-דמוקרטי או מודל מדינת הרווחה האוניברסלית הוא גם מוסרי יותר וגם יעיל יותר. הזרמה תקציבית למערכת הבריאות, בניית בתי חולים ציבוריים, ביטוח בריאות ממלכתי, השקעה בתשתיות, הימנעות מעבודת קבלן, עיגון חוקי עבודה ראויים לשמם, השקעה בהפחתת זיהום הסביבה והשקעה עצומה במחקר ופיתוח – כל אלו נדרשים כדי להבטיח חברה מודרנית בריאה שמתקיימת בצורה סבירה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,078 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גורם מדיני בכיר: איראן דחתה את ההצעה שהוגשה לה; על נציגי המערב לעזוב את השיחות

שאשא ביטון פנתה ללפיד בבקשה שיקיים דיון חירום בעניין פתיחת שנת הלימודים: "גורמי משרד האוצר אינם מעוניינים להגיע לפתרון ממשי. שוב ושוב אני מגלה, כי משרד האוצר אדיש לסכנה ששנת הלימודים לא תיפתח" ● משרד התחבורה ועיריית תל אביב יפו חתמו על הסכם, שלפיו, חלק מפעילות התחבורה הציבורית בתחנה המרכזית תועבר למסופים ברחבי העיר

עוד 38 עדכונים

"גורל של בשר תותחים"

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא הנשיא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו באופן כללי מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב ובמיוחד ארה״ב, תוך ניסיון להטיל על אלה את גורלה המסתמן של אוקראינה.

המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב

בנאומו קבע פוטין בין השאר:

״המצב בעולם משתנה באופן דינמי, ומולנו מתהווים קווי המתאר של סדר עולמי רב קוטבי. יותר ויותר מדינות ועמים בוחרים בדרך של התפתחות חופשית וריבונית על סמך זהותם, המסורות והערכים שלהם״.

ואז הדגיש פוטין מי מתייצב נגד התהליכים הללו ומנסה לבלום אותם. אל מול תהליכים אובייקטיביים אלו מתייצבות אליטות גלובליסטיות מערביות, מעוררות כאוס, סכסוכים ישנים וחדשים, מיישמות מדיניות של מה שנקרא בלימה, ולמעשה – מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן ולשמור על מדינות ועמים באחיזת סדר ניאו-קולוניאלי.

ההגמוניה שלהן פירושה קיפאון עבור העולם כולו, עבור הציוויליזציה כולה, אטימות וביטול התרבות, טוטליטריות ניאו-ליברלית״. פוטין מציין שארה״ב ו״הווסאלים שלה״ פועלים יחד בשלל דרכים לשימור הדומיננטיות של המערב בעולם בכוח. זו לדידו הסיבה למה שמתרחש כעת.

לדבריו:

״המערב הקולקטיבי הורס במכוון את מערכת הביטחון האירופית, כורת בריתות צבאיות חדשות. גוש נאט"ו נע מזרחה, בונה את התשתית הצבאית שלו, כולל פריסת מערכות הגנה מפני טילים והגדלת יכולות התקיפה של כוחות התקפיים. ההסבר המילולי מוצהר בצביעות כצורך לחזק את הביטחון באירופה, אבל במציאות קרה בדיוק ההיפך. במקביל, ההצעות בדבר אמצעי ביטחון הדדיים שהציגה רוסיה בדצמבר אשתקד פשוט זכו להתעלמות פעם נוספת״.

לפי פוטין, אליטות גלובליסטיות מערביות מעוררות כאוס וסכסוכים, ולמעשה מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן

אליבא דפוטין, מטרת הקונפליקט שיזם המערב הוא כאמור שימור ההגמוניה שלו, ובתנאים הללו החליטה רוסיה, דהיינו פוטין, לצאת ל״מבצע מיוחד באוקראינה שמטרתו להבטיח את ביטחונם של רוסיה ואזרחינו, להגן על תושבי דונבאס מפני רצח עם״ (ולא חלילה לבטא שאיפות אימפריליסטיות להקמת ברה״מ או האימפריה הרוסית מחדש).

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין:

״כידוע, לאחרונה ניסתה ארה״ב שוב, במכוון, להוסיף שמן למדורה ולהסלים את המצב באזור אסיה-פסיפיק. ההרפתקה האמריקאית ביחס לטייוואן היא לא רק טיול של פוליטיקאי חסר אחריות אינדיבידואלי, אלא חלק מאסטרטגיה אמריקאית תכליתית ומודעת לערער את היציבות ולהחריף את המצב באזור ובעולם – הפגנת חוצפה של חוסר כבוד לריבונות מדינות אחרות ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. אנו רואים בכך פרובוקציה מתוכננת בקפידה״.

פוטין מציין את ברית ההגנה של אוסטרליה, בריטניה וארה״ב (AUKUS) כדוגמה נוספת לברית אגרסיבית שמטרתה לפעול מול סין, בדיוק כמו נאט״ו נגד רוסיה, ושב ומבהיר:

״אני חוזר שוב, עידן הסדר העולמי החד-קוטבי הוא נחלת העבר. לא משנה איך הנהנים מהמודל הגלובליסטי הנוכחי נאחזים במצב העניינים הרגיל – הוא נחרץ. השינויים הגיאופוליטיים בקנה מידה היסטורי הולכים לכיוון אחר לגמרי״.

פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין

פוטין מתכוון לומר, למעשה, שהמערב מנצל את אוקראינה לצרכיו במחשבה שהארכת המלחמה תחליש את רוסיה, אבל בפועל מי שמשלמת את המחיר זו אוקראינה, שאזרחיה הפכו לבשר תותחים לשגיונות המערב וארה״ב. בכך, הוא כמובן מנסה לתקוע טריז בין קייב למערב.

עיתונאי "ידיעות אחרונות" ופרשן לענייני רוסיה, לשעבר כתב ״קול ישראל״ ו״ידיעות אחרונות״ במוסקבה, יליד ירושלים, אוהב מאוד כדורגל אנגלי בכלל ואת ליברפול בפרט, חיית ספרים, אקטואליה וחדשות חוץ במיוחד, שנהנה לסקר מה מתרחש בעולם ואיך הכל קשור אחד לשני. התגורר בעשרים השנים האחרונות בחמש מדינות - בריטניה, צרפת, ספרד, רוסיה וכעת הולנד. איש העולם הגדול:)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

שלושה רופאים מרומא המציאו מגפה מדבקת כדי להציל עשרות יהודים בזמן הכיבוש הנאצי ● היוצר הדוקומנטרי סטיבן אדוארדס נדהם לגלות שמעטים מכירים את הסיפור מאחורי "תסמונת K" – וראיין את אחד משלושת הרופאים כשנה לפני מותו: "הנאצים חשבו שמדובר בשחפת וברחו כמו שפנים" ● עתה אדוארדס מספר שהוא שוקל להפוך את הסיפור גם לסרט עלילתי

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

הרכבלית בחיפה הפכה לאטרקציה - והנוסעים הקבועים סובלים בתור

לא בכל יום משרד התחבורה מתחנן בפני הציבור להימנע משימוש בכלי תחבורה ציבורית בגלל עומס יתר ● הצפיפות ותורי הענק שנרשמו השבוע ברכבלית בחיפה מעוררים שאלה: האם מדובר בתחבורה ציבורית או באטרקציה תיירותית? ● בינתיים, באוסטריה עורכים פיילוט וייתכן שבקיץ הבא יטפס על הכרמל הרכבל הממוזג הראשון בעולם

עוד 1,005 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

גם זו סיבה ליוקר המחיה: 13 סבבי הלחימה בין ישראל ועזה, והירי בין הסבבים שנמשך 21 שנה, עלו לישראל סכומי עתק ● תחמושת, דלק, פגיעות ברכוש, אבדן עבודה, פגיעה בעסקים ובתוצר, שדרוג הגדרות, כיפת ברזל וההטבות לתושבי העוטף - שורפים הרים של כסף ● המידע שנמסר או הודלף חושף עלות כוללת של כ-60 מיליארד שקל - ומיליארדים רבים נוספים נותרו עלומים

עוד 2,931 מילים

האם צפויה נורמליזציה טורקית – סורית?

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד בשולי מפגש המדינות הבלתי-מזדהות בבלגרד. לדבריו, הוא אמר לעמיתו הסורי, שכדי להימנע מחלוקתה של סוריה יש צורך בשלטון חזק במדינה, שיהא מסוגל לשלוט בכל פינה של השטח, ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות "אחדות וסולידריות". החרו החזיקו אחריו שורה של קולות נוספים בזירה הפוליטית, הן מאלו הנמנים על תומכיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, והן מקרב האופוזיציה.

בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד

מה עומד מאחורי מה שמסתמן כהכנתה של דעת הקהל בטורקיה ומחוצה לה למהלך פיוס סורי-טורקי? חשוב להזכיר, כי רק לפני שבועות ספורים נשמעו קולות אחרים, שרמזו על פעולה טורקית צפויה בצפון סוריה, על-מנת לייצב "אזור ביטחון" בעומק של 30 ק"מ. כזה שיאפשר לאנקרה להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם האתגר הכורדי (מאמרו של הח"מ ב"זמן ישראל" מה-7 ביוני 2022).

ובכן, את התשובה יש לחפש בשני מפגשי פסגה שהתקיימו לאחרונה: פגישתו של ארדואן עם ולדימיר פוטין ב-5 באוגוסט בסוצ'י, וקודם לכן ב-19 ביולי במפגש המשולש בטהרן בין שלושת הנשיאים: הרוסי, הטורקי והאיראני.

על המדוכה נדונו שורה של סוגיות כבדות משקל: שיתוף פעולה בתחום האנרגיה, המלחמה באוקראינה והשלכותיה על כל אחת מן המדינות, סוגיות הנוגעות לשיתוף-פעולה כלכלי בילטרלי ביניהן, וכמובן הסוגייה הסורית.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפונה של סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחותם של הפליטים הסורים בטורקיה מהווה סוגייה שמעיקה על המשטר, לנוכח התגברות הקולות בזירה הפנימית בטורקיה נגדם. מבחינתה של טורקיה מדובר בסוגייה ראשונה במעלה, המשליכה על ביטחונה, ויש לה השלכות רלוונטיות לקראת הבחירות הצפויות בשנה הבאה.

ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפון סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחות הפליטים הסורים בטורקיה מעיקה על המשטר

ההתנגדות האיראנית והרוסית למהלך צבאי טורקי בצפונה של סוריה ברורה ואיננה מפתיעה. טהרן חוששת כי מבצע צבאי טורקי נוסף יערער את שליטתו של הנשיא בשאר אל אסד במדינה, וירחיב את השליטה הטורקית בצפון המדינה. מוסקבה מתייחסת אמנם בהבנה ל"דאגותיה הביטחוניות של טורקיה", אולם בעינה עומדת התנגדותה לצעדים שעלולים לפגוע ב"שלמותה הטריטוריאלית והפוליטית" של סוריה, כפי שהבהיר דוברו של הנשיא פוטין ערב הגעתו של ארדואן לסוצ'י. דיווחים לאחר המפגש בין השניים, שנמשך כארבע שעות, ידעו לספר שמוסקבה הציעה לאנקרה להתחיל בשיח ישיר עם המשטר הסורי.

התמונה שמתבהרת לפי שעה מצביעה על כך שארדואן הבין כי עדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מספר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר.

ארדואן הבין, שלמרות מרחב התמרון שלו מול מוסקבה וטהרן, ומיקודה של הזירה הבינלאומית במלחמה באוקראינה – התנגדות איראנית, ובעיקר רוסית, למהלך צבאי מצידו בסוריה איננה משרתת את האינטרסים שלו, לפחות לפי שעה.

המצב הכלכלי הרעוע בטורקיה, וכאמור ערב בחירות בשנה הבאה, מחייב שיתוף-פעולה בהקשר זה עם מוסקבה. טורקיה הפכה בשבועות האחרונים לצינור מרכזי דרכו רוסיה מקיימת עדיין קשרים עם העולם החיצון. זאת כאשר ארדואן מצליח, כך נראה, להלך בין הטיפות – לשמור על האינטרסים הטורקיים הכלכליים מחד ועל קשריו עם המערב מאידך (טורקיה, כזכור, חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו).

לפי שעה נראה כי ארדואן הבין שעדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר

עיקרו של דבר, מפגשי הפסגה הללו המחישו את המארג המורכב במיוחד של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. בחלק מן הסוגיות מתקיים מפגש אינטרסים – הן ביחס להפגנת מרחב התמרון שלהם מול המערב והן סביב אינטרסים כלכליים כבדי משקל – אולם לצד חילוקי דעות וחשדנות לא מבוטלים.

מהלכי נורמליזציה טורקיים מול משטר אסד עשויים אם-כן, בנסיבות הנוכחיות, לשרת את האינטרס הטורקי. יש בהם כדי לבוא לקראת מוסקבה תוך מוכנות לבחון האם ניתן לשמור על האינטרסים הטורקיים באמצעות שיח מחודש עם המשטר הסורי, כמו גם לאותת לוושינגטון שמרחב התמרון הטורקי מגוון למדי. זאת בעיקר לנוכח חוסר הנחת באנקרה מן התמיכה האמריקאית הנמשכת בכורדים בצפונה של סוריה. יש בכך גם היענות לרחשי הלב הנשמעים בזירה הפנימית נגד נוכחותם המתמשכת של הפליטים הסורים במדינה, ולמאמץ לעודד את עזיבתם באמצעות דיאלוג ישיר עם המשטר הסורי.

מה זה אומר מבחינתה של ישראל?

לא הרבה, למען האמת, לבד מן העובדה שתמרונים מדיניים, המרחיקים את טורקיה מן המערב, אינם משרתים כמובן את האינטרס הישראלי. המהלכים האחרונים מעידים על שקידתו, המרשימה יש לומר, של ארדואן להמחיש את מרחב התמרון ממנו הוא נהנה, את חשיבותה של טורקיה לכל השחקנים בזירה הבינלאומית ואת יכולתה לנהל דיאלוג קונסטרוקטיבי (מבחינתה לפחות) עם כל השחקנים באזור. ארדואן מנסה, כידוע, גם לתווך בין רוסיה ואוקראינה (דווח על ביקור קרוב שהוא צפוי לקיים בקייב). בכך הוא מנסה להזרים רוח חיובית לכלכלה הטורקית שכל כך זקוקה לה.

מפגשי הפסגה המחישו את המארג המורכב של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. לצד מפגש אינטרסים – כלכליים ובהפגנת מרחב התמרון מול המערב, לצד חילוקי דעות וחשדנות

הזירה הסורית היא סיפור אחר. בראייה הטורקית, נוכחות הכורדית בצפון סוריה מהווה אתגר ביטחוני ראשון במעלה. מבחינה זו, נרמול השיח הצפוי מול המשטר הסורי מהווה צעד טקטי מחושב (יש שיאמרו, ציני להפליא), שתכליתו להצטייר כמי שניסה כל דרך אפשרית בטרם פנה, כצעד אחרון, למהלך צבאי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

היחסים בין טורקיה וישראל עדיין לא חזרו לתקופת תור הזהב, אבל שדרוג היחסים והחזרת השגרירים הוא צעד משמעותי ● לא פחות משמעותי: המנוע הכלכלי שהביא את ארדואן לבחור בחימום היחסים עם ישראל, כמו גם עם מדינות אחרות ● ובינתיים, לאינדונזיה אין עדיין יחסים רשמיים עם ישראל - אבל קבוצת אנשי עסקים ישראלית חזרה משם עם תוצאות מבטיחות ● פרשנות

עוד 934 מילים

ארגוני הסיוע ליהודי אוקראינה עוברים לרכבים חשמליים

ברקע משבר הדלק העולמי והאינפלציה, עמותות הסיוע היהודיות באוקראינה החליטו להצטייד בצי של רכבים חשמליים כדי להתמודד עם גל של נזקקים חדשים ברחבי המדינה ● "אפשר בקלות להמתין שש או שבע שעות בתחנות הדלק. זה מאוד קשה"

עוד 782 מילים ו-1 תגובות

אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס

הימנעות חמאס מלהתערב במבצע "עלות השחר" לצד המגעים העקיפים הנמשכים בשנים האחרונות בין הארגון לישראל מעלים את השאלה האם חמאס יכול להפוך לפרטנר למו"מ על הסדרי קבע מול הפלסטינים, במיוחד כשאבו מאזן עשוי להותיר אחריו ואקום בעתיד הקרוב ● קסניה סבטלובה, המלווה את הארגון מיום הקמתו, שוחחה עם מומחים ומשרטטת את תהליך התבשלותו של הארגון

עוד 2,347 מילים

הסיכון של עידית סילמן

החוק לא מחייב את סילמן להתפטר - אבל אם לא תעשה זאת, היא משאירה את גורלה בידי ועדת הבחירות ● בעבר, קיבלו ראשי הוועדה החלטות שונות - מחשין שדחה בקשת פסילה על הסף, דרך ביניש שדחתה בצורה מנומקת, ועד הנדל שקיבל החלטה הקובעת כי הוועדה תוכל לפסול ח"כ גם אם לא הוכרז כפורש ● סילמן יכולה להמר, אבל עשויה למצוא את עצמה מחוץ למערכת הבחירות כליל ● פרשנות

עוד 1,596 מילים

שאשא-ביטון: "בהיעדר הסכמות, אדרוש דיון בממשלה"

לפיד שוחח עם ארדואן והשניים סיכמו על חידוש הטיסות בספטמבר ● נתניהו: "לפיד וגנץ, תפסיקו להתחנף למכחיש השואה אבו מאזן" ● גנץ: "דברי אבו מאזן בזויים. טוב שחזר בו" ● ליברמן: "מוכן ונחוש לחתום עם הסתדרות המורים כבר היום" ● ישראל וטורקיה החליטו להחזיר שגרירים וקונסולים ● עבאס מבהיר: השואה היא הפשע הנתעב בהיסטוריה – ישראל ביצעה מעשי טבח; לפיד: חרפה מוסרית, ההיסטוריה לא תסלח לו

עוד 49 עדכונים

כהנא וטרופר יכולים להיכנס לוואקום שהותירו בנט ושקד

היו ימים שאיילת שקד הייתה אחת הדמויות החשובות בציונות הדתית והמעמד שהגיעה אליו היה חסר תקדים, במיוחד עבור אישה חילונית מתל אביב ● עכשיו הכל התאדה ● שקד בונה על הימין לייט, אבל הם לא איתה ● מי שכן יכולים למשוך את הקהל הזה הם חילי טרופר ומתן כהנא, שרצים עכשיו יחד במחנה הממלכתי ● פרשנות

עוד 551 מילים

תושבים ופעילים מירושלים למוש בן ארי: בטל הופעה בגיא בן הינום

מאות אנשים חתמו ביממה האחרונה על עצומה הקוראת לזמר לבטל את הופעתו הערב בחוות אלע"ד ● לפני שלוש שנים ביטלו דני רובס וארקדי דוכין הופעה באתר אחר של עמותת הימין במתחם ● החווה הוקמה כדי לטפח חקלאות קדומה ובפועל הופכת למתחם הופעות ● יוזמי העצומה: "החווה מונעת מפלסטינים גישה לאדמתם ומכשירה את הגזל"

עוד 914 מילים ו-1 תגובות

לטירה יש אגם, והוא הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע

צמרת המשרד להגנת הסביבה יצאה השבוע לסיור במשולש, ומצאה את עצמה על שפת אגם ליד העיר טירה ● ההיקף העצום של פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות מייצר כמויות גדולות של עודפי עפר, וכרגיל בישראל אלה מוצאים את דרכם לחיק הטבע, סותמים אפיקי נחלים ויוצרים דור חדש של אגמים וביצות

עוד 1,103 מילים

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,600 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה