הבאת ילדים לעולם עדיין לא מוכרת כמעשה פלילי, ואולי חבל שכך

פירמידה אנושית, אילוסטרציה (צילום: STILLFX/iStockphoto)
STILLFX/iStockphoto
פירמידה אנושית, אילוסטרציה

את שלושת ילדיי עשיתי כי הורי מאוד רצו נכדים.

על הרצון הזה הם החלו לרמוז לי מאז שהגעתי לגיל חמש, פחות או יותר.

הרמיזות הללו, שאחר כך נעשו לחץ מאסיבי כמו-סמוי, נמשכו עד שהבאתי ילדים לעולם, לשביעות רצונם המלאה כנראה. כיום, שישים שנה מאוחר יותר, כשאני יודע מה עבר עליהם בחייהם טרם לידתי, אני נוטה לקבל זאת בהבנה ואף בסלחנות.

כך או כך – נכנעתי לרצונם זה.

כשפגשתי את חניה, היא היתה בהליכי גירושין וכבר הייתה אם לשני ילדים, בני שנתיים ושבע, וכשנישאנו זה לזו חשבתי לתומי שבזה עמדתי בדרישותיהם וציפיותיהם של הוריי – הנה הבאתי להם שני נכדים מן המוכן. בשלב הזה של הדברים הסתבר לי שהעניין קצת יותר מסובך ומורכב – הסתבר לי שהורי רוצים נכדים מזרעם ומדמם.

כלומר – מזרעי.

אז חניה הוציאה מתוכה את ההתקן התוך רחמי, ואני ידעתי אותה במובן התנכ"י, ואף הפריתי אותה כדבעי, כך שבתוך זמן לא רב הייתה לנו בת משותפת ושנה אחריה גם זוג תאומים, בן ובת, והרגשתי שמילאתי את חובי להוריי ולחברה כולה ונרגעתי.

מאז עשינו סקס, חניה ואני, רק לשם הנאה.

או כדי להשלים אחרי ריב.

לא ראיתי אז כל בעיה בעובדה שעשיתי ילדים כדי לרצות את הוריי – ברור היה לי כבר אז, כמו שברור לי היום, שילדים הם אך ורק אמצעי למלא צרכים וחללים בלתי מסופקים אצל האנשים שעושים אותם, ושעל כן השאלה היחידה שנשארת פתוחה תמיד ושיש לענות עליה היא זו: איזה חללים וצרכים באים הילדים הללו למלא.

זה ותו לא.

צרכיהם של הילדים עצמם, מטבע הדברים, אינם נכללים במשוואה ואינם חלק מהשיקולים, מיותר לציין.

כי ככה זה כשלא סופרים אותך.

שמעתי לאחרונה על גבר צעיר, בשנות העשרים לחייו, שהגיש תביעה לבית המשפט נגד הוריו, על כך שהביאו אותו לעולם בלי לשאול לדעתו בעניין, סתם כך כי בא להם, ומבלי לתת דעתם על התוצאות והמשמעויות שיהיו להחלטה זו לגביו – כמו שעושים כולם, נו.

"צודק לחלוטין", הייתה המחשבה הראשונה שחלפה במוחי כשקראתי את הידיעה הזו. עם זאת, אין לעובדה שטענתו צודקת כל משמעות משפטית או אחרת. אני מנחש שברור לו לתובע כמו שברור גם לי שיש בהגשת תביעה כזו אלמנט הצהרתי בלבד. מדובר, אגב, בתביעה אזרחית לכל דבר, משום שלצערי כי רב – הבאת ילדים לעולם עדיין לא מוכרת כמעשה פלילי.

ואולי חבל שכך.

בשנות התשעים צצה בארה"ב – מדינה שהיא מקור ידוע של טרנדים עולמיים – התופעה המוכרת בשם DINKS – double income no kids . מדובר בזוגות שהחליטו שאין להם כל רצון וצורך בילדים והם מסתפקים במה שיש לחיים להציע גם מבלי שיכפו את הורותם על ילדים כאלה ואחרים, או לחלופין – את נוכחותם של הילדים הללו על ההורים.

נראה לי בסדר, העניין.

כי אם חניה ואני היינו זוג צעיר כיום, כשאני יודע איך העולם נראה ולאן הוא מתפתח, לא הייתי מביא ילדים לעולם. אני מביט בכאב-לב וצער על העולם שבו גדלים נכדיי, וצר לי עליהם. אני שמח שהוריהם זכו עדיין לגדול בעולם אחר, פשוט יותר.

אני רואה ילדים הגדלים בעולם מוטרף מעודף מידע, מידע שרובו מיותר לחלוטין על אף הרושם הנוצר שאי-אפשר להסתדר בלעדיו, עולם של תחרות קשה שבו על הילד מופעלים לחצים להצטיינות בלימודים ובחמישה חוגים ואם אינו רשום לחמישה חוגים כי אין זה באפשרותם של הוריו, דומה שהלכו ופחתו סיכוייו לתפוס מקום טוב בעולם, ואני רואה ילדים שילדותם נגזלה, לא מתוך רוע או זדון אלא מתוך מה שהוריהם מבינים כטובתם של הילדים, הגם שלפעמים הם מבלבלים אותה עם טובתם, ואני חושב – ג'יזוס, איזה מזל שאני לא צריך להביא ילדים לעולם עכשיו.

אבל שלושה כבר הבאתי, ואני נושא באחריות.

ב-9.9.2001, יומיים לפני קריסת מגדלי התאומים, קרתה לנינה בתי, אז חיילת בטירונות, תאונת דרכים קשה ביציאתה לחופשה. היא נפגעה בפגיעת-ראש וחייה נעשו גיהינום עלי אדמות. על חיינו שמאז אני לא מדבר. אחת-עשרה שנה מאוחר יותר, בתקופה של משבר קשה בתוך כל הגיהינום הזה, היא הטיחה בי: "אתם האשמים בכל הסבל שעובר עלי! אתה ואמא! רק בגללכם באתי לעולם!"

חשבתי לומר לה שהכל בגלל הסבים שלה, שהרי הם אלה שרצו נכדים ומכאן התחיל כל הבלאגן, אבל איכשהו זה לא נשמע לי משכנע, אז שתקתי.

כשאתה עומד מול כאב של מי שהבאת לעולם ואינך יכול לעזור – רק אז אתה מבין את מלוא האחריות שלקחת עליך להביא אותו לעולם הזה, ועזבו את הכאב שלכם כמי שעומד חסר-אונים מולו, מספיק היינו אגואיסטים כשהבאנו אותו לעולם, לא? תחשבו על הכאב שלו – תרצו או לא, אתם אחראים לזה.

אז בקצרה: יש כאלה שרוצים ילדים כדי לתת לעצמם משמעות לחיים, ויש כאלה שהוריהם רוצים נכדים, יש כאלה שרוצים לשמור על עם ישראל חי לנצח-נצחים ויש אחרים שחושבים שנכון יהיה ומתפקידם הוא לספק לצבא בשר תותחים, וכך מוצאים את עצמם הזרע והביצית נפגשים ומפרים זה את זה והופכים ליצור חי שנקרע יום אחד בשרירות הלב מגן-העדן החמים והמוגן שברחם ונזרק אל חלל העולם – לך תתמודד!

וחניה אשתי אומרת: "מה אתה רוצה – זו דרכו של עולם! אצל כל בעלי החיים זה ככה!"

והיא רק שוכחת שלכל שאר בעלי החיים אין אונה קדם-מצחית מפותחת כמו אצלנו בני-האדם, אונה קדם-מצחית שהיא שמכוונת כיום חלק גדול ממעשינו, לטוב או לרע. והיא גם זאת שניתנת למניפולציות שונות והשפעה, מניפולציות כמו זו הבאה: לך תעשה ילדים! זה טוב להם וטוב לך!

כי העולם בנוי כמו משחק פירמידה ענק – אלו שבמעלה הפירמידה מסתמכים על המצטרפים החדשים שבתחתית שיספקו כספים לביטוח הלאומי ולקרנות הפנסיה ולענפי הבניה ולכל מה שקרוי "צמיחה", ואם חלילה תחדלו מלעשות ילדים הכל יקרוס על ראשכם ותגלו שישבתם על קרן מיידוף גדולה ומיידוף במקרה הזה הוא הילדים שלכם.

כשנולדתי היו שניים וחצי מיליארד איש על פני הכדור, שני מיליון מתוכם חיו כאן במדינה. היום יש על פני כדור הארץ למעלה משבעה וחצי מיליארד ומהם שמונה מיליון במדינה. הריבוי במאה השנים האחרונות אינו לינארי – הוא אקספוננציאלי. עזבו אתכם מדלק ידידותי לסביבה, מפרות שמפליצות מתאן, ממיחזור אריזות ומה לא – ההתרבות האנושית תכלה את כדור הארץ, זו רק שאלה של זמן.

ומכיוון שבלידה עסקתי כאן, קבלו את סיפור לידתי כפי ששמעתי אותו מהוריי ואת המשכו כפי שהוא רשום בזיכרוני:

הורי התחתנו מתישהו בתחילת מלחה"ע השניה או ממש לפניה. הגרמנים פלשו לרומניה, אמי הייתה בהריון והחליטה להפיל את העובר, באמרה שלעולם כזה היא לא תביא ילדים. עד סוף המלחמה היא הפילה עוד חמש פעמים, כי אבי היה גבר חרמן – הגם שחלק מתקופת המלחמה בילה במחנה עבודה ברומניה, הוא היה בתפקיד נחשב של מהנדס וזכה מעת לעת לצאת לחופשה.

מיותר לומר שאמצעי מניעה לא היו בהישג יד אז.

הזמן חלף לאיטו והמלחמה הסתיימה, אבל במקביל החמיר מצבה הבריאותי של אמי, שמעולם לא היה ממש טוב, וכשרצתה להיכנס להריון נאמר לה על ידי רופאים שונים שאסור לה ללדת עכשיו כי גופה לא יעמוד בזה.

ב-49' עלו אמי ואבי לישראל אחרי שברחו מרומניה בדרך לא-חוקית, וכאן פגשה אמי פרופסור כלשהו לרפואה, מנהל מחלקה, שלקח אותה תחת חסותו ואמר לה שהיא תלד גם תלד, ויהי-מה.

"את תיכנסי להיריון", הוא אמר לה לפי מה שסיפרה לי אמי, :אני אשגיח עלייך במהלך ההיריון ואת תלדי בשעה טובה והכל יהיה בסדר".

וכך היה – אמי נכנסה להיריון, הפרופסור השגיח עליה במהלכו, ובסופו של דבר היא ילדה אותי.

כשהגעתי לגיל חמש בערך, אותו גיל שבו התחלתי להבין שיש לי מיני מחויבויות לעתיד להורי, החל אבי להסיע אותי בחגים שבהם מקובל לתת בארץ שי – ראש השנה ופסח – לכתובת מסוימת בתל-אביב. הוא נתן בידי בכל פעם כזו קרטון ובו שני בקבוקי יין לחג ואמר: "תעלה לקומה זו וזו, תדפוק על הדלת ולפרופסור שיפתח לך את הדלת תן את הקרטון ביד ותגיד לו שזה ממשפחת בן-עמר".

וכך עשיתי.

האיש שפתח לי את הדלת לקח תמיד את הקרטון שהושטתי לו וראיתי בעיניו שאין לו מושג מי אני ולמה אני דוחף לו קרטון בקבוקי יין ליד, אבל אבא שלי היה מאושר, אז המשכנו בזה, עד שעם השנים הפרופסור ההוא לרפואה הלך בדרך כל בשר.

שנים רבות עברו מאז, הפרופסור מת מזמן, כאמור, ואת שמו אינני זוכר, אבל יש בלבי חלום קטן – שאני מוצא את שמו, ואז אני מוצא את הקבר שלו, ופעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, אני עולה אל קברו ויורק לו על המצבה.

למה לעזאזל הוא היה צריך לדחוף את האף לעניינים לא-שלו?

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
כתיבה משובחת הדי . זה פחות או יותר מה שחשבתי 42 שנה. ואז הבנתי שזה כי היה לי רע. ממש רע. עכשיו זה כבר לא משנה לי . אני מאושרת וטוב לי. מבחינה רוחנית, אני מאמינה שיש נשמה שבוחרת את החיים... המשך קריאה

כתיבה משובחת הדי . זה פחות או יותר מה שחשבתי 42 שנה. ואז הבנתי שזה כי היה לי רע. ממש רע. עכשיו זה כבר לא משנה לי . אני מאושרת וטוב לי. מבחינה רוחנית, אני מאמינה שיש נשמה שבוחרת את החיים שהיא צריכה ובאה לפה לשחק משחק. אני לא מאמינה באלוהים (יהווה, מוחמד ישו) אבל כן מאמינה בבריאה ובבורא. לפעמים נראה שאין מצב שאדם יבחר לעצמו חיים כאלו נוראיים אבל הוא בוחר אותם מתוך אהבה כשהוא בצד השני. מסכימה שהחיים לא קלים בכלל וגם אני שמחה שבאתי בשנות ה 70 המוקדמות ולא עכשיו. ואף על פי כן, בסוף זה ייגמר אלא אם כן ימצאו תרופה נגד מוות, חס וחלילה ,

עוד 1,243 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 13 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־403 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

וושינגטון לא תגביל את משלוחי הנשק לאחר שלא נמצא שישראל מפרה את הדין הבינלאומי

טראמפ הודיע שימנה את המושל לשעבר של ארקנסו, מייק האקבי, לשגריר בישראל ● שני ההרוגים מפגיעת הרקטה בנהריה הם תושבי העיר זיו בלפר, בן 52, ושמעון נג'ם, בן 54 ● צה"ל: הושמדו בדאחייה רוב אתרי ייצור הטילים והמחסנים שבהם החזיק חזבאללה אמצעי לחימה מתחת לפני הקרקע ● חייל נפצע בינוני מבקבוק זכוכית שהשליכו אזרחים שמחו נגד פינוי של מאחז לא חוקי בבנימין

עוד 47 עדכונים
אמיר בן-דוד

האם בג"ץ יאמר את דברו ויורה לנתניהו להעביר את בן גביר מתפקידו?

ההיסטוריון הצבאי, הסופר, המחנך והמשפטן ד"ר גדעון אביטל-אפשטיין היה בלב התופת בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים בסיני. הוא היה קצין מודיעין בחטיבת הצנחנים. הוא חווה על בשרו את המלחמה האיומה ההיא. את תוצאות המחדל השני הכי גדול בתולדות המדינה.

הוא חש על בשרו היטב את עוצמת כישלונם של ראשת ממשלה יהירה ושר ביטחון זחוח שהעדיפו שטחים על פני שלום, וכן של רמטכ"ל אמיץ שלא היה מוכן להפתעה ההיא ולצדו ראש אמ"ן שטען שהסבירות למלחמה נמוכה.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,037 מילים ו-1 תגובות

הכרישים הפתיעו השבוע כשהגיעו מוקדם מהצפוי לתחנות הכוח באשקלון ובחדרה, אך לא ברור אם יישארו לאורך זמן ● שינוי בהזרמת מי המלח ממתקן ההתפלה בחדרה עלול לגרום להם להיפרד מהחוף, שהפך לביתם בחורפים הקודמים ● עד שתתברר השפעת השינויים, מדינת ישראל ועיריית חדרה ממשיכות להחמיץ את תופעת הטבע הנדירה

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

הנהגת ישראל מעדיפה האדרת גיבורים על פני הכרה בכאב הניצולים

בימים שאחרי השבעה באוקטובר עלו בישראל קולות רבים אשר השתמשו בהמשגה ובסמלים של השואה כדי לתאר את אירועי הטבח הנוראי של השבעה באוקטובר. דוגמה בולטת לכך היא הופעתו של גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם עם תלאי צהוב במליאת האו"ם.

עברה רק שנה מאז אותם אירועים ונדמה שיש מי שמבקש לעצב נרטיב אחר לטבח הנורא ולמלחמה שבאה בעקבותיו. כך, לדוגמה, בנימין נתניהו חתם לאחרונה בספר המבקרים של הכנסת "לזכרם של יקירינו וגיבורינו שנפלו ביום שחור ובמלחמת התקומה שבאה בעקבותיו".

ד"ר אבי שניידר הוא סוציולוג העוסק במחקר של המרחב הכפרי ומשמש כדיקן הסטודנטים של המכללה למנהל. מומחה בהתיישבות הכפרית בישראל ומחבר הספר "במקום מושבו —סולידריות במושב העובדים המתחדש" שיצא לאחרונה בהוצאת יד טבנקין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 491 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תחקיר שערוריית האקו־פארק באשקלון

מכרז מעוות, ספק יחיד, הברחת מתחרים, תוספות תמוהות ונסתרות של עשרות מיליוני שקלים, תקציבים המשתנים ללא אישור, הסתרה של פרטים מהותיים, וחברה מסחרית בראשות מקורבים לצלחת שהוקמה כמה ימים לפני המכרז – וזכתה בכל הקופה ● חברת ועדת המכרזים: "הופכים אותנו לחותמת גומי" ● יו"ר ועדת המכרזים לשעבר: "נעשו פה דברים בלתי חוקיים" ● עיריית אשקלון: "פועלים על פי כל דין"

עוד 3,214 מילים ו-1 תגובות

כצאן לטבח

עם סיום מלחמת העולם השנייה, כשהתחילו להגיע ארצה ניצולי השואה, או שארית הפליטה כמו שנהוג היה לכנותם, הם התקבלו באהבה מהולה ברחמים וברתיעה מסוימת ע"י אנשי הישוב.

אלו שדגלו במאבק ללא פשרות מול המנדט הבריטי ומול צבאות ערב לא יכולים היו להבין איך מיליוני יהודים הלכו אל מותם ללא התנגדות כמעט.

תא״ל מיל׳ אסף אגמון הוא מבכירי חיל האוויר לשעבר, פעיל חברתי בתחום החינוך הטכנולוגי ואהבת הטבע והסביבה, ממובילי תנועת המחאה ״אין מצב״ בבלפור. מעוטר בצל״ש על מבצע חשאי ייחודי, החסוי עד היום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 847 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

"אם אפרסם עם ישראלים יצלבו אותי. סיכון שאיני מוכן לקחת"

בעקבות מייל אחד מקולגה אוסטרלי ילידי ומוסלמי, הודיעו חוקרות מאוסטרליה ופולין על ביטול חד־צדדי של פרויקט מחקר בינלאומי בהשתתפות ישראלים בנושא שיקום אסירים ● יוזמת הפרויקט קארין עובדיה טוענת כי מדובר בהפרת החופש האקדמי ("מפלה את החוקרים") ● המקרה מדגיש את השפעת ה־BDS על האקדמיה הישראלית

עוד 1,035 מילים

מבשילים התנאים להפסקת המלחמה בצפון

אחרי יותר משנה של מלחמה, התלכדות האינטרסים של ישראל, ארצות הברית, רוסיה וחלקים גדולים בצמרת הלבנונית, מייצרת חלון הזדמנויות לעיצוב מחדש את הגבול הצפוני ● פרשנות

עוד 834 מילים

"אין לנו גביעים אבל יש לנו משהו טוב בהרבה: יש לנו סיפור"

מועדון הכדורגל הגרמני סנט פאולי לא זכה בגביעים או באליפויות ובכל זאת הפך לאחד המועדונים המוכרים בעולם הכדורגל, עם אג'נדה ליברלית ואנטי פשיסטית מוצהרת ● בין היתר הם מנהלים חברי המועדון קשר אמיץ עם אוהדי הפועל ת"א ותומכים בשחרור החטופים ● שאול אדר נסע להמבורג, לראות את הקבוצה והאוהדים במגרש הביתי

עוד 3,247 מילים

חייבים בחדלות פירעון חשופים להתעמרות נאמנים

מילואימניק שחזר משירות ממושך בעזה ובלבנון והוכר כנכה צה"ל יצא מביהמ"ש בדמעות, בטענה שנאמנתו החמירה איתו ● במציאות הכלכלית הנוכחית, שבה יותר אנשים נקלעים לחדלות פירעון, רק שבעה עובדים במשרד המשפטים מפקחים על נאמנים המטפלים בכ־60 אלף תיקים ● מומחה בתחום סבור שיש להגביר את הפיקוח, וטוען כי קיימת בעיה מבנית בתפקיד הנאמנים: "אם הוא לא הוגן חייך יהפכו לגיהינום"

עוד 1,280 מילים

אם אושרה חקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, הציבור חייב לדעת

למרות בקשות חוזרות של זמן ישראל, משרד המשפטים מסרב להתייחס לפרסום לפיו היועמ"שית אישרה לחקור חשדות הנוגעים ישירות לנתניהו בפרשות הביטחוניות הרגישות ● חקירה פלילית נגד ראש הממשלה טומנת בחובה השלכות משטריות כבדות, ואם התקבלה החלטה כזו, בהרב־מיארה תצטרך לעדכן את הציבור בהקדם ● פרשנות

עוד 802 מילים ו-2 תגובות
היום ה־402 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

מזכיר הממשלה: עכשיו שכ"ץ שר ביטחון, נביא חוק גיוס "טוב"

רס״ן איתמר לוין פרידמן, בן 34 מאילת, נפל בקרב בצפון עזה ● הקבינט אישר את הרחבת הסיוע ההומניטרי ברצועה ● גפני הסיר את ההתנגדות לקידום חוק הרבנים בקריאה ראשונה, יעלה הערב להצבעה במליאה ● כ-80 רקטות שוגרו לעבר חיפה והקריות, ארבעה נפצעו בינוני וקל ● צוותי חדשות 12 ו-13 הותקף בעת סיקור הנפילות בקריית אתא

עוד 55 עדכונים

רון דרמר סירב לחזור לוושינגטון ויחיאל לייטר זכה בתפקיד השגריר

מול ממשל טראמפ תעמוד צמרת מדינית - נתניהו, דרמר ולייטר - שהיא בעצם ישות פוליטית וקונספטואלית אחת ● השלושה בעלי עולמות תוכן זהים, אנשי ימין, ניצים מדיניים, אמריקנולוגים, רפובליקאים בתפיסה, שוחרי התנחלויות ותומכים בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון ● ומדברים ביניהם באנגלית, כמובן ● פרשנות

עוד 955 מילים

הסיבה שהחזירה את טראמפ לנשיאות עלולה להפוך לחרב פיפיות

קמלה האריס קיוותה כי נתוני הכלכלה החיוביים יסייעו לה בבחירות, אך הבוחר האמריקאי ביקש מענה למצבו הכלכלי בסוף החודש ● טראמפ, מצידו, הציע תוכנית להקלה מהירה ביוקר המחיה, אך זו עלולה להוביל דווקא לעלייה נוספת במחירים ולסחרור כלכלי מסוכן ● פרשנות

עוד 832 מילים

מלגה לסטודנטים במצוקה הוקפאה בגלל בירוקרטיה, חלקם נאלצו לנשור

סבך בירוקרטי גרם להפסקת תשלום מלגת "קרן קציר" ליותר מאלף סטודנטיות וסטודנטים במצוקה כלכלית וחברתית ● משרד הרווחה מנסה לחדש את פעילות הקרן, אבל זה יעזור רק לחלק מהסטודנטים שהיו אמורים לקבל מלגה ● בינתיים, סטודנטיות כבר ביטלו את הרישום ללימודים ● משרד הרווחה: "תוכנית קציר תחודש בימים הקרובים"

עוד 913 מילים

מלחמת הסחר עם סין, המלחמה באוקראינה ובמזרח התיכון – כל אלו צפויים לעמוד במרכז סדר היום החדש של טראמפ, שיבקש לחזק את הכלכלה האמריקאית ולמצב את ארה"ב מחדש כמעצמת על ● בישראל מקווים לתמיכה רחבה בהמשך המאבק בחמאס ובחזבאללה, אך טראמפ כבר הצהיר כי אינו מעוניין בהרחבת המלחמות ● פרשנות

עוד 957 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה