קרב שיחליש את שתי הרשויות

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

בשבוע שעבר בחרו שופטי בג"צ לקבל עתירה שהוגשה נגד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בבקשה לכפות על היו"ר לקיים דיון לבחירת יו"ר כנסת חדש. השופטים בחרו להתערב ולכפות את שיקול דעתם על היו"ר, למרות שתקנון הכנסת מקנה ליו"ר שיקול דעת באשר למועד קיום ההצבעה, ובלבד שההצבעה תיערך עד למועד ההצבעה על הקמת הממשלה. התערבות זו מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הכנסת לנהל את ענייניה הפנימיים בעצמה ואינה עולה בקנה אחד עם המבחנים המשפטיים שבג"צ עצמו קבע למקרה של ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת.

התערבות בג"צ מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הכנסת ואינה עולה בקנה אחד עם המבחנים המשפטיים שבג"צ עצמו קבע למקרה של ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת

עקרון הפרדת הרשויות מחייב איזונים ובלמים בין רשויות המדינה השונות. מימושו של העקרון בכך שהממשלה וחבריה כפופים לפסיקת בתי המשפט, על הממשלה ובתי המשפט לפעול בהתאם לחוקי הכנסת ועל הכנסת לפעול בהתאם לחוקים וכללי הדין (למשל התקנון) שחוקקה.

הכנסת רשאית לקבוע את החוק, לרבות הכללים לפיהם פועלים בתי המשפט, אך אינה יכולה להתערב בהליך משפטי ספציפי או במועדי דיונים והרכבי מותבי השופטים – אחרת תפגע בעצמאות הרשות השופטת. באותה מידה, הרשות השופטת רשאית לפרש את אופן יישום החוק שמחוקקת הכנסת, אך אינה רשאית להתערב בהתנהלותה הפנימית של הכנסת כל עוד ההתנהלות נעשית לפי דין – אחרת תפגע בעצמאות הרשות המחוקקת.

כפי שניתן לראות מלשון סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת כלהלן, מנסחי התקנון העלו על דעתם כאפשרות סבירה, מקובלת ומוסכמת שיו"ר הכנסת החדש ייבחר באותו המועד בו מוקמת הממשלה:

"יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת".

חוק יסוד הכנסת, כפי שתוקן בתמיכת יש עתיד, קובע, כי עד לבחירת היו"ר החדש יישאר היו"ר הקודם בתפקידו. משכך, יולי אדלשטיין כיהן כחוק כיו"ר הכנסת ובנסיבות אלה ברור שיו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין, פעל כדין והפעיל את שיקול דעתו לקביעת סדר ניהול ענייניה הפנימיים של הכנסת. למרות זאת בחרו שופטי בג"צ להתערב בשיקול הדעת המוקנה לו בדין ולהחליפו בשיקול דעתם. מדובר בפגיעה קשה בעצמאות יו"ר הכנסת, כאורגן של הרשות המחוקקת.

אדלשטיין כיהן כחוק כיו"ר הכנסת, ובנסיבות אלה ברור שיו"ר הכנסת לשעבר אדלשטיין, פעל כדין והפעיל את שיקול דעתו לקביעת סדר ניהול ענייניה הפנימיים של הכנסת. למרות זאת בחרו שופטי בג"צ להתערב

יאמרו המתחכמים כי יש לפרש את הכללים באופן תכליתי, כך שהכרעת הרוב גוברת על כל כלל, לרבות התקנון, וכי על זהות יו"ר הכנסת לשקף את הכרעת הרוב. טענה זו אינה מחזיקה מים מכמה סיבות. ראשית, מפני שלהחלפת יו"ר הכנסת לפני המועד לבחירת יו"ר חדש דרוש רוב של 90 חברי כנסת, מה שמשקף תכלית שהוסכמה מראש, הדורשת קונצנזוס רחב ולא הכרעת רוב רגילה. שנית, הכללים לפיהם מתנהלת הכנסת נועדו להנהיג תהליך דמוקרטי של שיח הכולל דליברציה וברגיין פוליטי. תהליכים אלה נכפים על חברי הכנסת באמצעות הכללים החלים על אופן קביעת הדיונים וניהולם. כך למשל, יכולה האופוזיציה לנסות להתיש את הקואליציה בפיליבסטר, טקטיקת השהיה לעיכוב הכרעות הנהוגה בפרלמנטים ברחבי העולם, לרבות בכנסת ישראל. האם יעלה על הדעת כי במקרה של פיליבסטר מצד האופוזיציה תגיש הקואליציה עתירה לבג"צ בבקשה לכפות על האופוזיציה לחדול? בנוסף, יש לזכור, כי לצד הרוב עומדת האפשרות להקים ממשלה בכל עת ובאותו מעמד לבחור יו"ר חדש, כפי שמחייב התקנון.

כשבג"צ מעביר ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת ובכלל זה גם על יו"ר הכנסת נדרש ריסון רב מצד השופטים, אחרת ייפגע עקרון הפרדת הרשויות ותפגע עצמאות הכנסת, ובמקום לנהל שיח פוליטי הצדדים ירוצו לבית המשפט בפתחה של כל מחלוקת. שופטי בג"צ עצמם כפופים לחוק ועל הפסיקה והסעדים להינתן לפי חוק. כששופט מושבע לתפקיד הוא מצהיר הצהרת אמונים בזו הלשון:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

ראוי שבג"צ יתערב בהתנהלות הכנסת רק מקום בו קיים חשש לפגיעה בעקרון החוקיות. כל עוד ההתנהלות נעשית כדין, התערבות השופטים משמעה כניסה ישירה למשחק הפוליטי תוך התערבות לטובת צד אחד זו התוצאה של התערבות בשיקול הדעת של השחקן הפולטי, בניגוד לאכיפת כללי הדין על התנהלות השחקן הפוליטי.

כשבג"צ מעביר ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת ובכללן על יו"ר הכנסת, נדרש ריסון רב מצד השופטים, אחרת ייפגע עקרון הפרדת הרשויות ותפגע עצמאות הכנסת, ובמקום שיח פוליטי הצדדים ירוצו לביה"מש בכל מחלוקת

לא בכדי, כשח"כ יוסי שריד הגיש עתירה נגד יושב ראש הכנסת מנחם סבידור בדרישה לקיים דיון בהצהרת אי-אמון בממשלה במועד מסוים ולא במועד אחר, בחרו שופטי בג"צ לא להתערב, למרות שבמקרה ההוא התקנון היה לצד ח"כ יוסי שריד שביקש לאכוף אותו. באותו עניין קבעו השופטים מ' בן-פורת, א' ברק וד' לוין, כי:

"מחד גיסא, עומד עקרון שלטון החוק המופנה הן לפרט והן לזרועות השלטון, והוא חל גם על הכנסת, ואם תקנון הכנסת קובע הוראות בקשר להליכים הפנימיים, על רשויות הכנסת לנהוג על-פיהן. הוראות התקנון משקפות את הדין, שנראה ראוי לכנסת לניהול חייה הפרלמנטריים, ולמתן הזדמנות לחברי הכנסת למלא את שליחותם המדינית. הפרת התקנון פוגעת בכל אלה, והביקורת השיפוטית חיונית למניעת הפגיעה".

קרי, התערבות בג"צ בהליכים הפנימיים של הכנסת תיעשה לשם שמירה על עמידה בכללי התקנון ועקרון שלטון החוק, וגם אז רק במקרים חמורים ביותר כשקיימת פגיעה במרקם החיים הפרלמנטריים עם פגיעה משמעותית ביסודות המבנה של המשטר החוקתי בישראל.

באותו העניין גם קבעו השופטים, כי:

"מאידך גיסא, סדרי עבודתו של בית הנבחרים הם עניין פנימי שלו, השייך מבחינת הפרדת הרשויות לרשות המחוקקת עצמה, אשר בידיה גם כלים לבחינה ולבדיקה עצמית של החלטותיה שלה. ועל ­כן מן הראוי שהרשות השופטת תכבד את ענייניו הפנימיים של הגוף המחוקק ולא תתערב בהם".

קרי, התערבות בית המשפט מקום בו אין חשש להפרה של כללי הדין תהווה הפרה של הפרדת הרשויות. כפי שניתן לראות, בג"צ עצמו קבע כי במקרים אלה מן הראוי שהרשות השופטת תכבד את עצמאות הכנסת ולא תתערב.

עקרון חשוב נוסף אחר הנחה את בג"צ בפרשה זו, כמו גם באחרות, היה משנת הזהירות היתרה בה יש לנקוט כדי להמנע מפוליטיזציה או אף מראית עין של פוליטיזציה של השפיטה. לכן, למשל כבר נקבע בבג"צ כי השופטים לא יתערבו יחסי הגומלין שבין הכנסת לממשלה. לעניין זה יש להדגיש, כי מכיוון שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, הממשלה גם היא מיוצגת בכנסת. משכך, המתח הפוליטי הנובע מיחסי הכנסת והממשלה חל גם ביחסי האופוזיציה מול הקואליציה.

עקרון חשוב נוסף אחר הנחה את בג"צ בפרשה זו, כמו גם באחרות, היה משנת הזהירות היתרה בה יש לנקוט כדי להמנע מפוליטיזציה או אף מראית עין של פוליטיזציה של השפיטה

הקבלה זו רלוונטית ביותר בתקופה המוזרה בה אנו נמצאים, כאשר אף צד אינו מצליח להקים ממשלה והחלוקה הפוליטית המובהקת ביותר היא חלוקה בין גושית בכנסת. דברים אלה קיבלו ביטוי גם הם בהחלטת השופטים בתגובה לעתירתו של ח"כ יוסי שריד כלהלן:

"החלטות הכנסת בכל הנוגע ליחסי הגומלין שבינה לבין הממשלה טעונים לרוב מטען פוליטי כבד, אשר מן הראוי הוא, כי הרשות השופטת תמשוך ידה ממנו כדי למנוע עד כמה שניתן פוליטיזאציה של השפיטה. הצורך לכבד את מעמדה של הרשות המחוקקת מזה, והצורך להגן על הרשות השופטת מזה, הם שמצדיקים משיכת ידם של השופטים מעיסוק בביקורת על דרכי ניהולו של בית המחוקקים בכל הנוגע ליחסי הגומלין שבינו לבין הממשלה".

שינוי הגישה הקיצוני בו נקטו שופטי בג"צ כשדנו בעתירה נגד יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בנוגע לעניין שנמצא במרכז יחסי הגומלין בין הממשלה לכנסת ובין שני הגושים, שאחד מייצג את הקואליציה והשני את האופוזיציה, מעלים שאלות קשות לגבי האפשרות שהשופטים בחרו לצדד במחנה פוליטי מסוים כשחקן חיזוק במשחק פוליטי.

בנוסף לתוכן ומהות העתירה, גם אופן ניהולה מעלה שאלות קשות מאוד שמצביעות על האפשרות ש"המשחק מכור". מדוע היה דחוף לבג"צ לקיים את הדיון באותו היום ולדרוש מיו"ר הכנסת תגובה בלוחות זמנים כל כך קצרים? האם הדמוקרטיה הישראלית הייתה חולפת מן העולם אילו העתירה הייתה נדונה לאחר שבוע או שבועיים? האם זה סביר לדרוש מיו"ר הכנסת תגובה תוך זמן כה קצר באותו היום? ומדוע פורסמה ההחלטה בחיפזון כה רב, כשעה לאחר שהגיש יו"ר הכנסת תגובה מנומקת לעילא ולעילא לבקשת השופטים? מדוע לא כללה ההחלטה התייחסות מפורטת לתגובת יו"ר הכנסת? התנהלות זו מעלה חשש כי מאחורי החלטת בג"צ עמדה כוונה לסייע לכחול לבן בשאיפתם לנסות לקדם חקיקה פרסונאלית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטרם הנשיא יעביר את המנדט להקמת הממשלה לידיו. רק לאחרונה הצהיר בוגי יעלון כי כך הוא וחבריו מתכננים לפעול.

בנוסף לתוכן ומהות העתירה, גם אופן ניהולה מעלה שאלות קשות שמצביעות על האפשרות ש"המשחק מכור". מדוע היה דחוף לבג"צ לקיים את הדיון באותו היום ולדרוש מיו"ר הכנסת תגובה בלוחות זמנים כל כך קצרים?

גם הטענה לפיה החלטתו של יו"ר הכנסת הביאה לפגיעה במרקם החיים הפרלמנטריים עם פגיעה משמעותית ביסודות המבנה של המשטר החוקתי בישראל חסרת בסיס. האם לא ניתן היה להחליף יו"ר או לחוקק חוקים? ברור לכל שניתן היה לעשות זאת, אך בהתאם לתקנון הכנסת. כל מה שהיה על כחול לבן לעשות כדי להחליף יו"ר ללא מעורבות בג"צ זה ניצול הרוב הנטען על-ידם להקמת ממשלה. אפשרות נוספת הייתה לחכות מעט ולמצות את הדיון על האפשרות להקמת ממשלת אחדות וככל שלא היו מצליחים להגיע להסכמות להעלות לסדר היום את החלפת היו"ר.

בהמשך להתפטרותו של יו"ר הכנסת, הוגשה עתירה נוספת לבג"צ בכדי לקבל לגיטימציה לסטות מתקנון הכנסת. התפטרותו של יולי אדלשטיין נכנסת לתוקף רק תוך 48 שעות. לפי הדין הכנסת הייתה אמורה להתכנס ביום שני תחת הוותיק מבין חברי הכנסת כיו"ר חדש.

ואכן, מסתבר בדיעבד, כפי שכבר היה ברור למי שעקב אחרי עמית סגל ודפנה ליאל או לכל מי שמסוגל לספור עד 61, שהתערבות בג"צ כלל לא הייתה לטובת הרוב בכנסת, אלא לטובת קבוצת מיעוט בתוך כחול לבן. התערבות בג"צ שינתה את לוחות הזמנים למשא ומתן הפוליטי בין גנץ לביבי וכפתה על גנץ לקבל החלטה מכרעת בזמן מאוד קצר. מה היה קורה ואיך הייתה נראית הממשלה אילו היה לצדדים זמן נוסף לשאת ולתת, כפי שביקש יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין? לעולם לא נדע, מפני שאת ההתערבות הגסה של בג"צ והשפעותיה לא ניתן לבטל למפרע.

במשך שנים מטיף בג"צ על כך שהכרעת הרוב כפופה לחוקי היסוד ולהתחשבות בשיח עם המיעוט, ואז לפתע, בפסיקה שניתנה באישון לילה החליטו שופטי בג"צ לרמוס את חוק יסוד הכנסת ולהמציא כללים יש מאין. השופטים התיימרו לכנס את הכנסת ביום בו אינה פעילה לפי התקנון (הכנסת פועלת מראשון עד רביעי) ובניגוד מוחלט לחוק יסוד הכנסת למנות יו"ר נוסף שיכהן במקביל ליו"ר היוצא. גם במדינות בהן לשופטים סמכויות נרחבות ביותר, מתוקף מינוים הפוליטי בכפוף לשימוע פומבי, כמו בארה"ב, שופטי העליון כפופים לחוקה  ומחוייבים לכבדה. מסתבר שבישראל לא רק שהשופטים שותפים להליך המינוי של ממשיכיהם ושותפיהם, שהליך המינוי נעשה במחשכים, אלא גם שכשנוח להם אידאולוגית הם ממציאים כללים חוקתיים ומפרים חוקי יסוד.

מסתבר שבישראל לא רק שהשופטים שותפים להליך המינוי של ממשיכיהם ושותפיהם, שהליך המינוי נעשה במחשכים, אלא גם שכשנוח להם אידאולוגית הם ממציאים כללים חוקתיים ומפרים חוקי יסוד

ניצול בג"צ להכרעת וויכוחים פוליטיים פוגע גם בעצמאות הכנסת וגם במעמד השופטים. בתמורה לכיבוש מהיר של כוח להתערב בענייני הכנסת בטווח הקצר, בטווח הארוך מאבדים השופטים לגיטימציה בעיני הציבור הרחב, שעקב התנהלותם כבר רואה בהם שחקנים פוליטיים לכל דבר ועניין. כך מפסידה ישראל פעמיים, כששתי רשויות שלטון חשובות מאבדות ממעמדן. בכדי למנוע הדרדרות נוספת אנו חייבים להחזיר את הגבולות הברורים שבין הרשויות תחת עקרון עליונות הפרלמנט. כפי שנהוג באנגליה. כך הכנסת תעסוק בחקיקה ובית המשפט בפרשנות הנדרשת לצורך אכיפת החוק וכל רשות תעשה זאת תוך כבוד לעצמאותה ומעמדה של הרשות השניה.

גל דיין-שיאון הוא עו״ד. נשוי פלוס שניים. מתאמן ב-BJJ. טבעוני. אוהב היסטוריה עתיקה, פוליטיקה וספרי פנטזיה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,746 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המדינה ממשיכה להזניח חיזוק מבנים מסוכנים

הכתובת על הקיר מעל 610 אלף יחידות דיור בנות לפחות 40 שנה עלולות לסכן חיי אדם ● עשרות אלפי מבנים צריכים חיזוק, אך מחוץ לאזורי הביקוש הסיכוי שזה יקרה נמוך - כי אין קרן סיוע למימון וברשויות המקומיות לא ערכו סקרים למיפוי הסיכון ● במשרד הפנים טוענים שמשרד השיכון אחראי, אך משרד השיכון לא מגיב ● יו"ר אגוד המהנדסים: "כולם מודעים לבעיה אבל מטאטאים אותה ומקווים לטוב"

עוד 1,418 מילים

מה הערוצים לא מספרים לנו על הסקרים שהם מפרסמים?

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? בזכות הצייצן ניר קלקשטיין נברתי באתר של ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים על פי חוק לדווח לה על הסקרים שלהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא תראו על המסכים שלכם:

אז מה לא מספרים לנו בערוצי ה"חדשות" על ה"סקרים" שהם מפרסמים? נברתי באתר ועדת הבחירות המרכזית, שהערוצים מחויבים עפ"י חוק לדווח לה על סקריהם. הנה כמה ממצאים מעניינים שמשום מה לא יראו לכם

אחוז המשיבים בפועל, מתוך הנשאלים: מתוך 2,823 איש, רק 501 הסכימו להשיב, כלומר כ-17% בלבד. רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד.
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה
סקר חדשות 12 בנושא מנדטים ואקטואליה

מה לגבי מתלבטים? ומה לגבי מידת הביטחון בהצבעה שהנשאל/ת מוסר לסוקר, אולי אפילו תחת לחץ מסוים לתת תשובה? ובכן, כל אלה "לא נלקחים בחשבון". הבנתם? האם סקר כזה יכול להיחשב מהימן? תענו לעצמכם.

סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע
סקר: לאיזו מפלגה היית מצביע

ומה לגבי מי שכאשר מציבים אותם בפני שאלה בינארית – נגיד נתניהו או לפיד – אומרים "נייט" לשניהם? יש הרבה כאלה. אבל גם את זה לא יספרו לנו.

סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה
סקר: מי מבין האישים הבאים הכי מתאים לראשות הממשלה

רוב מוחץ של ישראלים טורקים לסוקרים את הטלפון או מסרבים לענות לשאלה באמצעות סמס/מייל/אינטרנט. אילו מין אנשים כן מוכנים לענות? מה מאפיין אותם? האם הם יכולים להיחשב "מדגם מייצג"? תחשבו לבד

לכל השקשוקה הזו יש להוסיף את גודל המדגם. 500 איש זה מדגם קטן. סקרים רציניים דוגמים 1500 איש ומעלה. ואת הישענות מכוני הסקרים על "פאנלים" אינטרנטיים, כלומר אנשים שנרשמים לפאנלים במטרה לענות על סקרים מכל סוג *תמורת תשלום*. ולפי השמועות מפלגות "דואגות" לשלב אנשים שלהם בפאנלים כאלה.

אז עד כמה הסקרים הללו משקפים מציאות, או יוצרים מציאות? כדי לקבל בוחן-מציאות שווה לחזור לסקרים של הסבב הקודם, באותה נקודת זמן.
המספרים והפערים מדברים בעד עצמם.

ברור שככל שהדברים תלויים בכלי התקשורת או בסוקרים – ה"חגיגה" על חשבון הציבור תימשך.

בכנסת הבאה ראוי שהמחוקקים/ות יידרשו לנושא, ויצרו סטנדרט מקצועי ומחייב לסקרים פוליטיים, בפרט בתקופת בחירות.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 306 מילים

הסוף המשפיל של ימינה

המפגש האחרון של ימינה אתמול בוועדת הכנסת היה מגוחך, ובסופו הסיעה התפרקה לרסיסים - כשמי שהקים אותה ובחר את חבריה, נפתלי בנט, מסיים לבדו בסיעת יחיד עם השם האירוני "ביחד" ● עידית סילמן קיבלה מנת נקמה קרה מחברי הקואליציה - ואף אחד מחבריה החדשים בליכוד לא היה שם כדי לעזור לה ● ועכשיו הם גם רוצים להעביר אותה בכלל לציונות הדתית ● פרשנות

עוד 744 מילים

מאיר כהן מבטיח: אם נרכיב ממשלה, נפסיק את מכירת קרקעות המנהל

אחמד טיבי, שמחק ציוץ שהאשים בטעות את צה"ל במקרה השיגור הכושל, צייץ הבוקר תגובה חריפה למקרה בו נמצא ירי צה"לי ● מייסד טלגראס, עמוס סילבר, העצום ומואשם בסחר בסמים, ביקש שוב להתמודד בבחירות, לאחר ששינה את שם מפלגתו מ"טלגראס" ל"שינוי כיוון" ● סמ"ר נתן פיטוסי מכפיר הוא החייל שנהרג הלילה מאש חברו בשומרון

עוד 18 עדכונים

למקרה שפיספסת

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה