אני רוצה בחזרה את המלריה!

אילוסטרציה (צילום: Irina Shatilova-iStock)
Irina Shatilova-iStock
אילוסטרציה

שתי נשים עדינות נפש ממני, כנראה, התוודו ואף מחו על מה שעוללה הקורונה לתפיסתן העצמית כנשים בוגרות אך לא קשישות. פרופ' עמיה ליבליך טענה שמעולם קודם לקורונה לא הרגישה עצמה זקנה, למרות היותה כבת 80, בעוד שנרי לבנה דיברה בטור שלה על עידן האג'יזם (מתחרז עם פאשיזם), ועל כך שהיא מצפה מדור הצעירים להחזיר לדור שלה חיבה.

החוויה שלי בתוך מתקפת הקורונה אלימה יותר. מתוך התבוננות בצעירים שעונדים את הצעירות (בשורוק) שלהם בביטחון ובהתרסה באזור מגורי בתל-אביב, אלה המכונים צעירים פשוט שמחים על ההזדמנות להיפטר מאיתנו. רוצים, גם אם לא אומרים את זה במפורש בדרך כלל, שנחדל להתקיים. כי אז נפנה את דירותינו היקרות ואת כספי הקצבאות או הפנסיות המהוות נטל על המדינה.

החוויה שלי בתוך מתקפת הקורונה אלימה יותר. מתוך התבוננות בצעירים שעונדים את צעירותם (בשורוק) בביטחון ובהתרסה באזור מגורי בת"א, אלה המכונים צעירים פשוט שמחים על ההזדמנות להיפטר מאיתנו

באותה הזדמנות יתנקה כדור הארץ מהזבל שאנחנו משליכים ומעצמות התרנגולות שאנחנו מענים. שהרי צעירים שנהגתי לפגוש בבתי קפה האמינו שאם יסרבו לכוס חד פעמית יצילו את כדור הארץ מהתחממות. ככה מנהלים מאבק גלובלי. באמצעות כוס.

הדור שקדם לשלי יבשו ביצות וסללו כבישים (ככתוב בפרוטוקול הקלישאות הנכונות) ומתו ממלריה. כן כן, מלריה! אני רוצה בחזרה את המלריה, זו שהורגת גם צעירים, אבל לדאבון הלב נכחדה מהעולם. יורם קניוק אמר אז זה טוב ממני בפנטסיה "נבלות", שבה 3 יוצאי הפלמ"ח, ארכי-קשישים, מחסלים צעירים ברחובות תל אביב בגלל שהם מזלזלים ביורים ולא מכירים בהשקעה המפרכת שלהם בבניית המקום בו חיים הצעירים.

במקומות שונים בעולם יש מסיבות קורונה בהן מוחים צעירים מצטופפים ורוקדים על שכופים עליהם בידוד חברתי. בגרמניה השתעלו במהלך האירוע בכוונה על קשישים ברחוב (נו כן, הגרמנים מצוינים בכל).

ואכן, ויותר מכל באותו משטר שלעולם לא נשכח, קשישים נחשבו/ים לחסרי תועלת ודמם מותר. כמו שכתב טוקבקיסט אחד מתוך עשרות גרועים יותר, שלא תיעדתי לצערי בזמן: "למה סגר? כי מתים קשישים ומעשנים כבדים? אבל זה קורה כל יום בלי הקורונה. למה צריך להרוס את הכלכלה בגלל זה? גם ככה לצעירים קשה". נכון, באמת קשה להם לראות את בשרנו הקמל בעידן הפוטוגניות.

הדור שקדם לשלי יבשו ביצות וסללו כבישים (ככתוב בפרוטוקול הקלישאות הנכונות) ומתו ממלריה. כן כן, מלריה! אני רוצה בחזרה את המלריה, זו שהורגת גם צעירים, אבל לדאבון הלב נכחדה מהעולם

לפני החרפת הסגר, כשהלכתי לבקר קרוב חולה מדי 3 ימים, התכסיתי במסכה (טוב, לא אכתוב עטיתי מסכה), יצא לי כמה פעמים לבקש מצעירים רעננים שהלכו עם כלבם בשעות הערב לשמור על מרחק 2 מטר ממני. ביקשתי בקול הכי רך שיכולתי לגייס, על גבול התחנון.

אחד אמר: "יאללה" וסימן בידו שאני נודניקית. אחת אמרה: "תעברי את את הכביש", אחד הביט עלי כעל אשה היסטרית כמובן ואמר לי להירגע, ואחת שדיברה בטלפון החכם דיווחה לחברתה ש"יש כאן אישה לא נורמלית שמבקשת שאתרחק ממנה 2 מטר". אה, עכשיו הבנתי למה בעצם קוראים לטלפון סלולרי בשם "חכם", כי מי שמתקשה להשתמש בכל ההגדרות והאפליקציות הוא טיפש. קשיש טמבל.

לפני 4 שנים פרשתי מחדר כושר מסוים בצפון העיר, שאחד מבעליו הוא סלבריטאי ולרוב מתאמנים בו יפים ואף אמיצים, כולל מדריך הכושר שהעביר סדנת בטן באחד הימים בהם הצטרפתי לאזור האימון הבטני. המשפט הראשון שהוציא מהפה היה: "נתחיל בעמידת פלאנק על הידיים, ואת (הוא פנה אלי) יכולה לעשות על המרפקים". זה נועד להקל עלי בלי לבדוק מה רמת הכושר שלי. נבחתי עליו את המילה "אג'יזם", שלא אמרה לו כלום, ולאחר מכן ביצעתי את עמידת הפלאנק הטובה מכל מהשאר, גברים כולם, שהגב שלהם נראה כדבשת בזמן התרגיל, מה שאסור בתכלית האיסור בעת ביצוע פלאנק.

בעולם קפיטליסטי החושב עצמו לנאור, הקשישים שמילאו את העולם בתבונתם, בעמל כפיהם, בייצור, ביצירה, מתאיינים והולכים מגיל 60 בערך. אלא אם הם עשירי עולם או ביל גייטס או סלבריטאים מנופחי בוטוקס. בעולם השלישי קדים קידה של כבוד והוקרה לקשיש/ה (אלא אם כן יש מקומות לא מוכרים לי מספיק בעולם השלישי). הקשיש אמור להיות ראש השבט, זה שיכול להאציל על האחרים מחוכמת חייו.

כשייגמר עידן הקורונה אני לא חושבת שאתן יותר טיפים נדיבים למלצרים שרוצים לראות עולם באמצעותי (וסתם מעצבנים אותי כי הם צורכים ציפרלקס בכמויות אדירות. נטולי כושר עמידות לעומת הדור שלי כשהיה בגילם, שהסתפק בפחות תרופות הרגעה והתבייש בזה).

בעולם קפיטליסטי החושב עצמו לנאור, הקשישים שמילאו את העולם בתבונתם, בעמל כפיהם, בייצור, ביצירה, מתאיינים והולכים מגיל 60 בערך. אלא אם הם עשירי עולם או ביל גייטס או סלבריטאים מנופחי בוטוקס

ועוד מחשבה מדכאת אחרונה: מה מעצים את בטחון אלה המכונים צעירים שהם לא יידבקו (ולחלק מהם לא איכפת כאמור להדביק)? תחושת ה"לי זה יקרה" הפנטסטית, שמשגשת בעיקר בזמן הצעירות ועליה סומכים מנהיגים בכל הדורות בבואם לשלוח צעירים למלחמות אל נכות ומוות.

53% מחולי הקורונה בניו יורק הם בני 18-49. גם אם לא ימותו, כפי שמתו צעירים במקומות אחרים בעולם, לחלקם זה יהיה גיהינום.

שרית פוקס, חוקרת תרבות, ביוגרפית ("נמר בוער" על נסים אלוני), סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה בחוג לתיאטרון (.נושא עבודת המאסטר היה "מימד הזמן הנפשי ביצירת סמואל בקט"), עיתונאית, בוגרת 28 שנים במעריב עד סמוך לסגירתו. בת 65. תחביב: לספוג אש על החוצפה לטעון טענה אופוזיציונית, להתמוטט מחלק מהתגובות, לקום, ולהתחיל מחדש

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 735 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 8 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

מניעויות השופטים כקרדום בידי הנאשם

אתמול הגיש חה"כ בצלאל סמוטריץ' דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי עניינים בבית המשפט העליון. היום היתה הכנסת אמורה לקיים דיון בנוגע לרשימת המניעויות של שופטים מלדון בתיקים מסוימים, מחשש לניגוד עניינים, אך חברי הכנסת הצביעו נגד ועדת החקירה.

סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע, כי:

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

כדי להימנע מכל מצב של חשש למשוא פנים, ייסדה מזכירות בתי המשפט את הכלי הקרוי "רשימת המניעויות". כלי זה אינו מעוגן בחוק. הוא כלי מנהלי שנועד לחסוך זמן יקר למזכירות בתי המשפט. במקום להפנות כול תיק לכול שופט, שיכריע האם הוא מנוע מלעסוק בו, רשימה זו מהווה מסננת ראשונית. המסננת השנייה היא שיקול הדעת של השופט, ושתי אלה אמורות להביא לצמצום טעויות.

במקום להפנות כול תיק לכול שופט, שיכריע האם הוא מנוע מלעסוק בו, רשימה זו מהווה מסננת ראשונית. המסננת השנייה היא שיקול הדעת של השופט, ושתי אלה אמורות להביא לצמצום טעויות

בזמן האחרון עסק קלמן ליבסקינד ("מעריב") בנושא המניעויות. עיסוקו בזה החל בטענת פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, במהלך דיון בבג"ץ בנוגע להסכמות בין הליכוד לכחול לבן. הדיון עסק בזהות הח"כים שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים – כי כמה משופטי בית המשפט העליון, ובראשם נשיאת בית המשפט, הגב' אסתר חיות, נגועים בניגוד עניינים מעצם חברותם בוועדה זו.

אבל ליבסקינד, עוד במאמרו הראשון בנושא (מעריב, 9.5.20), עירב מין בשאינו מינו, וניסה לצבוע את הכרעת נשיאת העליון בשיקולים פוליטיים. וכך כתב:

"וכאשר מתנהל דיון פוליטי־ציבורי על זהות חברי הוועדה, וכאשר יש בין הימין לבין בית המשפט העליון מתח גדול בסוגיית מינויי השופטים, וכאשר ברור שלא כל חבר כנסת שיישב בוועדה מטעם הליכוד יהיה משאת נפשה של חיות, הרי ברור שהיא מצויה בניגוד עניינים".

בהמשך מאמרו עשה ליבסקינד לערעור מעמדה הקוגניטיבי של נשיאת העליון. כך כתב:

"אני מאמין לאסתר חיות. היא לא מבלפת. היא באמת מאמינה שהיא לא נמצאת בניגוד עניינים. היא אף פעם לא חשבה שהיא נמצאת בניגוד עניינים. וזו בדיוק הבעיה. חיות, כמו אחדים מחבריה, סבורה שכל עניין החשש מהימצאות במצב של ניגוד עניינים, וכל הסיפור הזה של פוטנציאל לשקילת שיקולים זרים משום אותו ניגוד עניינים, זה עניין של האנשים הפשוטים".

מכאן ואילך כבר הפליג בהאשמות כלפי הנשיאה, ובהן, שבכמה הזדמנויות הציעה לצדדים שהופיעו בפניה בבית המשפט לפנות להליך גישור אצל חברתה הטובה, השופטת בדימוס הילה גרסטל; שהצביעה בוועדה לבחירת שופטים בעד מינוי העוזרת המשפטית שלה לשעבר לשופטת, ובמניעויות מלדון בפרשיות שבהן מעורב בעלה, עורך דין בעצמו. ואז סגר במסקנה, המבהירה את הסיבה לעיסוקו במניעויות:

"חשוב מאוד שבדיון בבג"ץ דואגת הנשיאה חיות לוודא שבנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, לא יוכל להיות מעורב במינויים במערכת אכיפת החוק, משום שהוא מצוי בניגוד עניינים, אבל בית המשפט העליון לא יכול להיות אי מוגן – עם כללים משלו, וחוקים משלו, ונורמות משלו – שבו כל ניגודי העניינים הופכים ללגיטימיים ומותרים".

ליבסקינד: "אני מאמין לאסתר חיות. היא לא מבלפת. היא באמת מאמינה שהיא לא נמצאת בניגוד עניינים. היא אף פעם לא חשבה שהיא נמצאת בניגוד עניינים. וזו בדיוק הבעיה"

בכתבה נוספת (מעריב, 27.6.20), עסק ליבסקינד במה שראה כניגודי עניינים אצל שופט העליון עוזי פויגלמן, ובין השאר כתב במאמרו כך:

"הבעיה המרכזית אצל לא מעט שופטים, עד היום, הייתה שהם לא חשבו שאותם כללים של ניגודי עניינים שחלים על אחד האדם או על אחד הפוליטיקאים, חלים גם עליהם. ואם שופט לא חושב שיש בעיה שהוא יעסוק בעניינו של אדם קרוב אליו, ממילא הוא גם לא ירשום אותו ברשימת המניעויות שלו. משכך, כשהרשימה הזו תתפרסם באתר של בית המשפט, אנחנו לא נדע על הקרבה בין השניים. במובן הזה, הפרסום הפומבי לא יפתור שום בעיה".

כלומר, לא די היה לקלמן ליבסקינד בזה, שתחקיריו הביאו את ביהמ"ש העליון לחשוף בפומבי את רשימת המניעויות של השופטים. על פי המשתמע ממאמריו הוא מבקש לערער את אמון הציבור בשיקול הדעת של השופטים, עד כדי לטעון, שגם פרסום רשימת המניעויות אינו מגלה את האמת.

*  *  *

הדיון העתיד להתקיים היום בכנסת נשען, במידה רבה, על תחקיריו של קלמן ליבסקינד. זו הסיבה שנדרשתי אליהם. אבל ליבסקינד העלה בתחקיריו לא רק את הצורך לקביעת נורמות וכללים מחייבים בנוגע לרשימת המניעויות, שבמקורה היא כלי מנהלתי. הוא חשף בתחקיריו גם את סיבתם – ערעור על ניגוד העניינים של הנאשם בנימין נתניהו ועוזריו בכול התייחסויותיהם למערכת המשפט, בניסיון לערער את אמון הציבור במערכת, להצר את צעדיה ולבטל את כוחה.

ליבסקינד חשף בתחקיריו את הסיבה לקביעת נורמות לרשימת המניעויות: ערעור על ניגוד העניינים של נתניהו ועוזריו בהתייחסויותיהם למערכת המשפט, בנסיונם לערער את אמון הציבור במערכת ולהצר את צעדיה

ייתכן, כי פה ושם נפלו פגמים בהחלטותיהם של שופטים ושופטות מהכללת אי אילו מקורבים ו/או מודעים ברשימת המניעויות שלהםן. השופטים הריהם רק בני אדם, וככול אדם גם הם עלולים לשגות. אבל להשתמש במקרים מסוימים, שאף לגביהם קיבל ליבסקינד הסברים מפורטים, כדי להטיל דופי במערכת כולה, הרי זה מעשה מגונה, שיש בו טעם של מסע רדיפה נגד מערכת המשפט כולה.

כבנו של נשיא בתי המשפט לנוער לשעבר, שעם סיום תפקידו שימש גם כשופט מחוזי בוועדת השחרורים בכלא "איילון", אני מכיר אמת אחרת לגמרי. על פי רוב, שופט מתחיל את דרכו הציבורית כסמכות משפטית, בקריירה כעורך דין, או כסמכות טיפולית. הוא מועמד לבחירה לשיפוט, וצריך להיבחן על פי אמות מידה מחמירות, ובהן גם מזג שיפוטי ואתיקה. משעה שהוא נבחר לשופט בית משפט השלום עומדות בפניו לפחות עשרים שנות שיפוט, במהלכן הוא נהיה חלק מן המערכת, מפנים את האתיקה המקצועית שלה וגם מעצבה במו-ידיו ובעצם החלטותיו.

לכן, אם וכאשר הוא מגיע ברבות הימים למינוי כשופט בבית המשפט העליון, על פי רוב נעשה הדבר אחרי שעבר הרבה מאד מבחנים אתיים,  ובשעה שכול פסיקותיו, קלות כחמורות, חשופות לערעור ואפילו לביטול על ידי הדרג המשפטי הבכיר יותר.

כדי להמחיש עד כמה האתיקה השיפוטית מחמירה, ועד כמה חרד שופט מפני החשש למשוא פנים או לניגוד עניינים, אספר כאן, לראשונה, כמה סיפורים מבית. אבא שלי למד משפטים ועבודה סוציאלית. את ראשית דרכו החל כעובד סוציאלי במעון, ולימים הפך למפקח על המעונות, ואז לסגן ראש אגף שירותי תקו"ן במשרד העבודה והרווחה. הוא מונה כשופט נוער בשנת 1979, ומאז עבר הרבה מאד שנות שיפוט עד שהפך לנשיא בית המשפט לנוער במדינת ישראל.

אם וכאשר שופט מגיע ברבות הימים למינוי כשופט בביהמ"ש העליון, זה נעשה אחרי שעבר הרבה מבחנים אתיים, וכול פסיקותיו, קלות כחמורות, חשופות לערעור ואף לביטול ע"י הדרג המשפטי הבכיר יותר

כבר בראשית דרכו נדרש לשאלות של ניגודי עניינים. למשל, פעם אחת בשבתו בדין הגיע אליו תיק תעבורה של נער, שהיה בן למשפחה מן השכונה שלנו ברמת השרון. מיד כשהבחין בשמו של הנער העביר את התיק לבית המשפט לנוער בפתח תקווה, כדי שלא ייחשד בניגוד עניינים, ולו מחמת זה שהוא מתפלל עם אביו באותו בית כנסת, מדי שבת.

בפעם אחרת קיבל לידיו תיק של נער, שכתובת מגוריו הייתה בסמיכות רבה לכתובתנו. אבא חשש, שמא הוא מכיר מי מבין בני משפחתו של הנער. לפיכך חיכה לאישון לילה, ויצא מן הבית עד לאותה כתובת, להתבונן בבית המצוי בה. משהבין, כי אינו מכיר את המתגוררים בבית זה, המשיך לדון בתיק.

בפעם השלישית נשבר, מבחינתו, שיא השיאים. בוקר אחד, בשבתו בדין, נכנסו לאולם אב ובנו. האב ניגש אל הדוכן ושאל אותו "בוקר טוב, מה שלומך?" במין פמיליאריות משונה. אבא לא ידע איפה לשים את עצמו מרוב מבוכה. מיד בסיום הדיון הראשוני, המנהלתי, בדק היטב בשורשי משפחתו של הנער הזה. התברר לו, שהוא בן דודה של גיסתו. באותו רגע העביר את התיק הלאה. כך נוהגים רוב השופטים בישראל.

בשלוש דוגמאות אלה ביקשתי להראות, כיצד שופט בישראל מתנהל. בזהירות מופלגת. והוא מתקן מיד כול מצג שווא למשוא פנים, כדי לא לפגוע בצדק, וגם לא במערכת השיפוטית.

כשקיבל תיק של נער, שכתובתו הייתה בסמיכות רבה לכתובתנו, אבא חשש שמא הוא מכיר מי מבין קרוביי הנער. לפיכך חיכה לאישון לילה ויצא מן הבית לאותה כתובת, להתבונן בבית המצוי בה

זה הדבר האחרון שאפשר לומר על הנאשם ועוזריו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוזריו ושופריו בתקשורת, עסוקים ללא הרף בהסתה גלויה וסמויה כלפי מערכות האכיפה, החוק והמשפט. כול דבר כשר בידיהם כדי לתקוף את מוסדות השלטון, במטרה אחת ויחידה: לחלץ את הנאשם מפני דין.

המתקפות על מפכ"ל המשטרה לשעבר, ואי מינוי מפכ"ל קבוע תחתיו; המתקפות על פרקליט המדינה היוצא והניסיון למנות מ"מ פרקליט תחתיו; המתקפה שלוחת הרסן נגד היועץ המשפטי לממשלה והמתקפות של קלמן ליבסקינד, של יו"ר הכנסת יריב לוין, של בצלאל סמוטריץ' ושל רבים אחרים, נגד מערכת המשפט –  כול-כולן באו במטרה אחת: לצבוע בצבעים של שחיתות וניגוד עניינים את מי שחקרו את הנאשם, את מי שגיבשו כתב-אישום נגדו ואת מי שצריכים כעת לשבת בדין ולגזור את דינו.

הנאשם ועוזריו, שריו, חכ"יו ושופרותיו נמצאים במחול חרבות מתלהם, שכול מטרתו היא אחת. ולצורך זה, אין להם שום מניעה בשימוש בכול אדם, כלי או דרך כדי להשחיר את מוסדות השלטון, את שומרי הסף במדינה דמוקרטית, ולצבוע אותם בצבעי השחיתות בגינה עומד הנאשם לדין.

לכול המתקפות נגד מערכות אכיפת החוק מטרה אחת: לצבוע בצבעים של שחיתות וניגוד עניינים את מי שחקרו את הנאשם, את מי שגיבשו כתב-אישום נגדו ואת מי שצריכים כעת לשבת בדין ולגזור את דינו

בשעה שהדבר נעשה תוך כדי מגפה עולמית, שהנאשם כשל בניהולו אותה;  במשבר כלכלי-חברתי איום, שהנאשם הביא על ישראל בסגנון עבודתו הריכוזי באישיותו ההיסטרית ובהחלטותיו הפזיזות, שכולן עוד תעמודנה לוועדת חקירה ממלכתית, אי"ה; בשעה שהנאשם ועוזריו ניצלו את המשבר הפוליטי והקיומי כדי לבטל את עקרון הפרדת הרשויות, לעקר את כוחה של הכנסת ולהשתית עליה את כוחו של הנאשם כשליט יחיד – מערכת המשפט היא שומר הסף האחרון, המפריד בינינו לבין חורבנה של ישראל. היא, ושירות הביטחון הכללי, שכבר מזמן היה צריך לעצור את הנאשם ועוזריו בגין הסתה ופגיעה בסדרי השלטון בישראל.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,485 מילים

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים

ריבלין: "ישראל לא פיתחה עדיין תורת לחימה למאבק בנגיף"

הכנסת הצביעה נגד הקמת ועדת החקירה לשופטים ● ניסנקורן: כל עוד אני שר המשפטים שלטון החוק לא ייפגע ● גנץ: הליכוד מייצר מחדל מוסרי ומחבל בדמוקרטיה ● דיון בהשתתפות נציגי משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי ייערך היום בעניין איכוני שירות הביטחון הכללי ● מהיום - הקנס שניתן על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי עומד על 500 שקלים

עוד 34 עדכונים

נתניהו הרעיב במשך שנים את השירות הציבורי, אז מה הפלא שאין מי שילחם במגפת הקורונה

17 שנים אחרי ששר האוצר בנימין נתניהו הגדיר את המגזר הציבורי כאיש השמן שרוכב על גבו של האיש הרזה, מתברר שהתיאוריה הזו, שכבר אז הייתה שקרית, חוזרת אל כולנו כמו בומרנג ● אחרי סדרה ארוכה של דיאטות הרעבה, לשירות הציבורי - שאמור לנהל את מלחמת השוחות מול הקורונה - פשוט אין עם מי ● פרשנות

עוד 780 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

חארטה

בְּמַצַּב רוּחַ קַטְלָנִי וּלְגַמְרֵי לֹא קוּלִי
הַקַּיץ כָּאן נִצְחִי וַאֲנַחְנוּ עוֹד לֹא בְאֶמְצַע.
מִפֹּה לְשָׁם הִגַּעְנוּ כְּבָר לְיוּלִי
וְהָעוֹלָם כְּמֶרְקָחָה, מַכָּה טְרִיָּה וּפֶצַע.

הַפּוֹלִיטִיקָאִים שׁוּב גּוֹזְרִים קוּפּוֹן,
הַמַּגֵּפוֹת לֹא נִגָּפוֹת.
וְכָל מֻמְחֶה עוֹטֶה אֲרֶשֶׁת וּפּוֹנְפּוֹן,
אַך אֶת הָעֻבְדּוֹת קָשֶׁה קְצָת לְיַפּוֹת.

בְּמַצַּב רוּחַ דֵּי הָבִיל וְכַנִּרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל,
הָעַצְמָאִים לְלֹא כּוֹחוֹת, אֲבָל רוֹצִים מַהְפֵּכוֹת.
הָעוֹלָם הוֹלֵך מַכּוֹת, הַמַּצְלֵמוֹת מְגַהֲקוֹת
וְהַמְּצִיאוּת כְּמוֹ תָּמִיד שׁוּב פּוֹתַחַת אֲלוּנְקוֹת.

בְּמַצַּב רוּחַ דֵּי הָבִיל וְכַנִּרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל,
הָעַצְמָאִים לְלֹא כּוֹחוֹת, אֲבָל רוֹצִים מַהְפֵּכוֹת.
הָעוֹלָם הוֹלֵך מַכּוֹת, הַמַּצְלֵמוֹת מְגַהֲקוֹת
וְהַמְּצִיאוּת כְּמוֹ תָּמִיד שׁוּב פּוֹתַחַת אֲלוּנְקוֹת

הַפּוֹלִיטִיקָאִים שׁוּב עוֹשִׂים בּוּשׁוֹת
והחיים רוקדים תַּ'אֶפִּידֶמְיָה.
בְּלֶכְתְּךָ אֶל הָעָם קַח אֶת הַשּׁוֹט
זו שַׁפַּעַת פְּלוּס חָלָ"ת וּפְּרֶמְיָה

וְלֹא מְשַׁנֶּה בְּמִי בָּחַרְתָּ
וְלֹא אִכְפַּת מַה שֶׁאָמַרְתָּ
וְלֹא מֵזִיז אִם הִתְמַרְמַרְתָּ
אוֹ שָׁכַחְתָּ וְאָז נִזְכַּרְתָּ.
זוֹ רְצוּעָה שֶׁל חוֹף עַל חֲצִי בָּלָטָה,
אֶרֶץ שֶׁל חַארְטָה.

ברזוליק ©

פזמונאי, מעבד טקסטים, מלחין ומפיק אמנותי ישראלי. עבד ויצר עם אמנים כמו רמי קלינשטיין, ירמי קפלן, קורין אלאל ,להקת מטרופולין, דנה אינטרנשיונל, מירי מסיקה, שרית חדד, נועה קירל ועוד…מפרסם בפייסבוק טקסטים פוליטיים, מתגורר בחיפה, הומו (צילום: שרי דובא)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 109 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
רומן טרופימוב בשדה התעופה במאנילה

רומן טרופימוב נחת בשדה התעופה במנילה אחרי טיול בתאילנד, בדיוק בזמן שהוטל סגר כללי על בירת הפיליפינים ● בנחיתה לקחו לו את הדרכון ומאז היה שם, תקוע בתוך נמל התעופה בלי כל יכולת לצאת ● "אני מרגיש רע, סובל מנכות, והגב שלי כואב בגלל התנאים שבהם נאלצתי לחיות כאן" ● בעקבות פניית זמן ישראל למשרד החוץ האסטוני, אמש הועלה על טיסה חזרה הביתה

עוד 752 מילים

הקורונה מאיימת לחסל את נתניהו

בנימין נתניהו צריך מולו אויב - תמיד וכל הזמן, אמיתי או מדומיין ● לאורך עשרות שנים, הוא טיפח ביד אחת את האויב שלו - הפך את איראן לאיום קיומי, את השמאל לבוגדים, את הפרקליטות והתקשורת לדיפ סטייט - וביד שניה פמפם לציבור מסר אחד בלבד: רק אני יכול להציל אתכם מהאויבים האלה ● עד שהוא נתקל באויב שאיתו הוא לא יכול לשחק כרצונו ● פרשנות

עוד 700 מילים ו-1 תגובות

מה באמת עובר בראש של נתניהו כאשר הוא דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי, בשעה שכל העולם (כמעט) מתנגד לכך? ● התפיסה האסטרטגית השמרנית הישראלית מציעה הסבר רחב ומקורי למהלך: רה"מ מזהה את הירידה במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, ומבקש להיערך לכאוס העולמי שיגיע בעקבותיה ● פרשנות

עוד 1,984 מילים

150 אלף משפחות ישראליות נזקקות לסיוע בהשגת מזון

זה לא חרטא: למאות אלפי משפחות בישראל אין כסף לקנות אוכל והן תלויות במזון שמחלקות להן עמותות, ומספר הנזקקים גדל דרמטית בעקבות הקורונה ● יש אנשים שאוכלים ארוחה אחת ביום, ויש אנשים שאוכלים מזון שאינו בריא להם או אינו מתאים למצבם הבריאותי ● דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי: "לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף"

עוד 1,970 מילים

אחרי שאף תכנית ממשלתית לא הצליחה להוריד משמעותית את מחירי הדיור, ליצמן ודרעי מקדמים הקלות ליזמי פרויקטים של פינוי-בינוי ● אבל את המחיר ישלמו הדיירים הוותיקים שלא מעוניינים בשינוי, אשר כוח המיקוח שלהם ייפגע משמעותית ● בנוסף, מומחים מזהירים כי הדירות שייבנו כך לא יענו על הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הישראלית, ורק יתרמו להשתוללות שוקי הנדל"ן והמשכנתאות

עוד 1,972 מילים

ראיון בגיל 80, רינגו סטאר ממשיך להפיץ פיס אנד לאב

רינגו סטאר לא ייתן למגפת הקורונה לקלקל לו את "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, לכבוד יום הולדתו ה-80 ● המתופף האגדי של הביטלס מתכנן הלילה חגיגה עם מיטב חבריו, ביניהם כמובן פול מקרטני, בשידור חי ביוטיוב ● רגע לפני שהוא נכנס לעשור התשיעי של חייו, סטאר התיישב לראיון מלא זכרונות ואופטימיות ● "אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה", הוא מבטיח

עוד 1,749 מילים

המסעדנים מזהירים מפני קריסה כלכלית ונתניהו נוזף ברשות המסים

נתניהו, כ"ץ ובכירי האוצר מגבשים את פרטי הפיצויים לשכירים ועצמאים ובהמשך הערב פגישת תקציב עם גנץ ● בעקבות חשיפת זמן ישראל, התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת הכנסת שלא לקבל את בקשת רפי פרץ להגדירו כמתפלג מסיעתו ● פרופ' סדצקי התפטרה מתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור: "ישראל נעה למקום מסוכן"

עוד 37 עדכונים

באישון לילה, הממשלה ביטלה את עקרון הפרדת הרשויות

בארבע לפנות בוקר העבירה הממשלה חקיקת-בזק המאפשרת לה לשנות את ההגבלות המוטלות על הציבור, ללא שום צורך לקבל את אישור הכנסת - לא בדרך של חקיקה ואף לא בדרך של דיון ואישור בוועדה הרלוונטית ● המשמעות היא כי הכנסת מתפרקת מסמכותה לקיים פיקוח פרלמנטרי נאות אחר הממשלה ● ספק אם בג"ץ יאפשר פגיעה כה מהותית בריבונותה של הכנסת ● פרשנות

עוד 1,090 מילים
אוהדי הפועל ירושלים במשחק הצ'מפיונס ליג ב-23 באוקטובר 2019

בשניות האחרונות של גמר גביע המדינה בכדורסל, ב-18 באפריל 1996, קלע קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון את סל הניצחון ורץ להניף את הגביע ● "לא היה להם שום סיכוי מולי", סיפר גורדון אחרי המשחק, "הקהל הרים אותי לשמיים" ● אבל עכשיו אין קהל ומנהלת הכדורסל שוקלת לסגור את הליגה בימים הקרובים ● שלום ירושלמי שבור לב ולבד בהיכל

עוד 525 מילים

המשטרה לא מעבירה מידע למועצה למניעת אובדנות

"המידע על התאבדויות מגיע אלינו באיחור של שנתיים, ולא ניתן להילחם בתופעה בלי מידע עדכני", כך אומר לזמן ישראל פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות ● "אנו מגששים באפלה, ועובדים לפי מגמות לא רלוונטיות", מוסיפה ד"ר שירי דניאלס ● במדינות רבות המשטרה מסייעת בנושא, בין היתר במיפוי אתרים שכיחים לביצוע פעולות אובדניות ● במקביל, משרד החינוך הפסיק לבדוק אירועי התאבדות של תלמידים

עוד 951 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה