כל הזמן // יום ראשון, 5 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אם ישראל היא שתקפה באיראן, הסיבות לכך לא מבשרות טובות

איראן מאשימה את ישראל בעוד מתקפת סייבר מתוחכמת, ובפיצוצים המסתוריים שאירעו על אדמתה ● למרות השתיקה הרועמת בירושלים, מפת הפיצוצים האלה מצביעה על מודיעין מדויק, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות ● בכל הקשור לאפשרות של נקמה איראנית, ישראל נכנסה לכוננות גבוהה ● פרשנות

כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.

ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.

כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.

צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פיתוח צנטריפוגות באיראן

בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.

עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.

איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.

ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנטגרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.

השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:

הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.

האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.

בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל

בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.

זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.

עוד 471 מילים

בעברית יש שפע מלים ל"סמוך" ו"חפיף", אבל לא ל-Accountable

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור.

במילים אחרות, דרוקר טוען שגנץ יהיה ראש ממשלה או שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אז למה לא לחזק את גנץ? אותו היגיון יכול לשמש בשאלה לגבי השתתפות בהגרלת פיס – או שאתה זוכה, או שאתה לא זוכה, אז למה לא לקנות כרטיס? התשובה היא כמובן שלקניית כרטיס יש מחיר גבוה והסיכוי לזכות אפסי. בדיוק כמו עם גנץ.

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור

תמכתי בגנץ בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הצבעתי עבורו ועשיתי כמיטב יכולתי להביא בוחרים נוספים להצביע עבורו. מאחר שלעניות דעתי נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר למפעל הציוני מיום הקמתו, למרות מה שגנץ עשה – אם מחר בבוקר גנץ יחליף את נתניהו זה יהיה טוב, אבל רק לטווח הקצר. וזה לא קונץ – לטווח הקצר אני מעדיף שאדם מספר 17 שיכנס היום לחנות הסמוכה למשרד שלי יחליף את נתניהו, ומדובר בחנות סיטונאות של משקאות אלכוהוליים. לטווח הארוך גנץ לא מתאים, ולא בגלל שהוא שיקר.

אני סבור שבני אדם (וגם פוליטיקאים) רשאים להפר את המילה שלהם. לפעמים זו אפילו חובתם. נסיבות משתנות, אנחנו עושים טעויות, ולעיתים הנזק של העמידה במילה גדול לאין שיעור מהפרתה. כמובן שאי אפשר לנהל חברה שבה כולם משקרים, אבל אם הבטחת לעוץ-לי-גוץ-לי את הבן שלך כדי לצאת ממאסר על לא עוול בכפך, ועכשיו הוא אשכרה בא לקחת לך את הבן, אני הייתי אומר לו שיילך לחפש את החברים שלו.

גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסיפוח ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה, אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי השטחים. גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסגר ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי ההתמודדות עם המגיפה. המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ.

המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ

והוא לא יחיד: גבי אשכנזי, עם כל מה שאמר על פרשת הספסרות בצוללות, מונע כעת הקמת וועדת חקירה לפרשה. פרשה, שכבר ממה שידוע עד כה, היא פרשת הבגידה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. גם גבי אשכנזי הכשיר את השרץ ויושב תחתיו בממשלה. אורית פרקש-הכהן, שבתפקידה הקודם ניהלה מלחמה עיקשת וצודקת נגד תעריפי החשמל הגבוהים ושוד הגז, פרשה שכבר ממה שידוע עד כה, מתמודדת בראש הטבלה על תואר פרשת השחיתות הכלכלית-בריאותית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, גם היא הכשירה את השרץ ויושבת תחתיו בממשלה. הם ואחרים יושבים תחת אדם שלפני רגע הם אמרו שאי אפשר לסמוך עליו – ובזה הם צדקו.

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable. התרגום הכי קרוב לזה הוא כנראה מי-שאמור-לתת-דין-וחשבון-אם-משהו-משתבש.

פעם אנשים פה נתנו דין וחשבון על מעשיהם, לא עוד: הכרמל נשרף ויש עשרות הרוגים? אף אחד לא נותן את הדין. ילדים מתים בשיטפון? אף אחד לא נותן את הדין. מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה משנה לשנה? לא רק שלא מעיפים את השר הממונה, משאירים אותו בתפקיד ובסוף מקדמים אותו. משנה לשנה הצפיפות בבתי החולים גדלה ויותר אנשים מתים מזיהום? בוא נשאיר את השר הממונה. ובסוף, כשהמערכת קורסת, נפנק אותו במשרד יותר נוח.

ואם במקרים של אובדן חיי אדם אף אחד לא נותן את הדין, קל וחומר שבמקרים אחרים הכל מוחלק – אסונות אקולוגיים, תאונות עבודה, שערוריות כלכליות, אף אחד לא משלם מחיר אישי. כמה שנים מדינת ישראל עובדת על למידה מרחוק? כמה כסף שפכו על זה? ואז כשצריך תכלס ללמוד מרחוק, מתחילים לאלתר עם זום, עם מורים ללא הכשרה, בלי מערכי שיעור, ועם אלפי ילדים ללא מחשב. אגב, יודעים לפני כמה שנים נתניהו (תפס טרמפ על יוזמה אזרחית ו) הבטיח מחשב לכל ילד? מסתבר שמדובר בהבטחה בת 25 שנה

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable

אז נתניהו הבטיח מחשב לכל ילד ולא קיים, הבטחה אחת מיני שלל הבטחות דומות. נתניהו לא יכול לדרוש מאחרים לתת דין וחשבון בזמן שהוא לא יכול לתת דין וחשבון לא לנו ולא לעצמו.

לא בכדי הגענו למצב בו ראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט בשלושה תיקים, וזה עוד לפני הספסרות בצוללות ושוד הגז. אף אחד לא נותן את הדין על העדר ההערכות לקורונה, אף אחד לא נותן את הדין (ובטח לא פתרון) על הקריסה הכלכלית של מאות אלפי אזרחים ששילמו מיסים במשך שנים, ועומדים כעת מול שוקת שבורה. נתניהו הביא את המערכת הפוליטית למצב של Zero-Accountability – לזה דווקא יש תרגום טוב לעברית: לית דין ולית דיין.

ולמי שלא מבין למה כל כך הרבה אנשים בוחרים בו, זה בדיוק מה שהבוחרים שלו רוצים – המושחתים כמותו רוצים לחיות בלי לתת דין וחשבון למדינה, המקופחים "כמותו" מסרבים לתת דין וחשבון לעצמם – זה לא הם אחראים לגורלם, זה מפא"י. 

כדי שנוכל להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. הרבה אנשים. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable.

כדי להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable

בחבירה שלו לנתניהו, גנץ הוכיח שהוא לא האיש הזה. כשבאים לדודי אמסלם עם ההקלטה שלו, בה הוא אומר בקולו שלא ייתכן ראש ממשלה מכהן עם כתבי אישום, הוא מפנה אותנו עם אצבע משולשת לגנץ ושותפיו.

אז אני מוצא את גנץ accountable למעילה שלו באמון שלי, להכשרת השרץ, ולכן בעיני אין מצב שהוא האדם שיוציא את ישראל ממצבה. האלטרנטיבה? ראשית, היו לגנץ מספר אלטרנטיבות להקים ממשלה. וגם אם לא היו, לתת לנתניהו למשוך זמן בבלפור, אדם שזה כל מה שמעניין אותו, וכל שנייה שהוא ליד ההגה הוא מדרדר אותנו יותר ויותר אל התהום, לתת לאדם כזה עוד זמן, תוך פגיעה אנושה במחנה ששלח אותך – זה הרבה יותר חמור מאשר לנסות להפילו מהאופוזיציה.

גנץ, ואשכנזי, ופרקש, לא השפיעו ולא ישפיעו מבפנים. הם רק מאפשרים לנתניהו למשוך זמן. ולנו אין זמן. אני בעד שהצפרדע תתבשל סופית או תהפוך את הסיר – גנץ ושותפיו רק נותנים לנתניהו להרתיח עוד את המים – ולראיה, התחלואה והאבטלה שרק החריפו מאז הקמת ממשלת ה"אחדות".

אני מקווה שאת הנזקים הרבים שנתניהו חולל למפעל הציוני עדיין ניתן לתקן, אני בטוח שעל כל יום של נתניהו בבלפור נצטרך לעבוד קשה יום של שיקום. לכן, כדי שתהיה לנו תקומה, אי אפשר לחשוב רק על הטווח הקצר. צריך להפסיק לצעוד לפי השמאל-ימין-שמאל של נתניהו ולצאת למערכה הבאה סביב הדגלים האמיתיים: ממלכת סדום מחד ומדינת ישראל מנגד.

אם נפסיד, זה יהיה הקרב האחרון. אם ננצח, אולי סוף סוף נחזור להביא פתרונות לכל העולם במקום לפגר אחרי כולם. נחזור להרתיע את האויבים שלנו תוך כדי חתירה לשלום עימם, במקום לחבל בשלום, ולשלם פרוטקשן לטרוריסטים. נחזור להיות מדינה שיש לה מנהיגים שדואגים לנו ולא לעצמם.
נו. כמו פעם.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,144 מילים ו-1 תגובות

מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק

חשיפה עם כינון הממשלה לפני כחודשיים, הודיע פרץ כי הוא מצטרף לממשלת נתניהו, ובתמורה מונה לשר לענייני ירושלים ● ימינה, סיעתו של פרץ, איחלה לו בהצלחה והודיעה כי תגיש בקשה לפיצול ● אולם בקשה כזו מעולם לא הוגשה לכנסת ● המשמעות: על פי חוק יסוד הכנסת, פרץ מוגדר כח"כ פורש ● ועל פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו רשאי לכהן כשר במהלך הכנסת הנוכחית ● בנוסף, ספק אם יוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת ● גם מרב מיכאלי עשויה להימצא בסיטואציה דומה

עוד 990 מילים

נתניהו האריך בחצי שנה את כהונת ראש המוסד יוסי כהן

ועדת הקורונה אישרה את הצו האוסר התקהלות יותר מ-50 איש ● נתניהו יכנס מחר את הממשלה לדיון נוסף בנושא הגבלות קורונה ● ועדת ההיתרים הקציבה לנתניהו 30 ימים להוכיח שהשיב לבן דודו מיליקובסקי 30 אלף דולרים, שקיבל ממנו ללא אישור ● הממשלה אישרה את מינוי גלעד ארדן לשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית

עוד 25 עדכונים

קהיר לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם ישראל וארצות הברית

אף על פי שמצרים הביעה דאגה בנוגע לסיפוח, נראה שהפלסטינים כבר לא עומדים בראש סדר העדיפויות שלה ● "מצרים מתמודדת היום עם משברים הרבה יותר גדולים: הקורונה וההשלכות הכלכליות שלה, ההתערבות הטורקית במלחמה בלוב וסכר הרנסנס האתיופי", מסביר ד"ר אופיר וינטר מאוניברסיטת תל אביב ● "זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", מוסיף פרשן מצרי שביקש להישאר בעילום שם ● פרשנות

עוד 1,720 מילים

למקרה שפיספסת

מי משפיע על ועדת סל התרופות?

סל התרופות נחשב למוסד קדוש בחברה הישראלית – מקום בו רופאים, מומחים לאתיקה ואנשי מקצוע אחרים דנים ביסודיות בשאלת מימון התרופות, ומקבלים החלטות קשות הנוגעות לבריאות הציבור.  מוסד זה אמור להיות מקום מקצועי, נטול אינטרסים זרים. ככלל, הגורמים המעורבים בעבודת ועדת הסל חתומים על תצהירים למניעת ניגודי עניינים וכפופים להנחיות השוטפות של היועצות המשפטית.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על כך שלוביסטים מצליחים להשפיע על החלטות ועדת הסל. לפי הבדיקה של עיתון כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי שתיים את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל. כנראה שאינטרסים חיצוניים בכל זאת מוצאים את דרכם אל תוך החלטות הועדה.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על השפעת לוביסטים על החלטות ועדת סל התרופות. לפי בדיקת כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי 2 את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל

אז מה עושים? איך בונים מערכת שתדאג לנו מבלי ששיקוליה יושפעו מלחץ חיצוני לא ראוי?

בשנת 1995, נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", שלראשונה חייב את קופות החולים לספק לכל אזרח רף שירותים מינימלי אחיד. אותו חוק קבע שהשירותים יינתנו ע"פ "סל שירותי בריאות". על מנת להחליט מה יכלול הסל, הוקמה ועדה ציבורית מייעצת המכונה "ועדת הסל".

בשנותיה הראשונות פעילות הוועדה לא היתה מוסדרת בנוהל קבוע ואפילו הרכבה השתנה משנה לשנה. הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. לאחר שני סיבובים בבית המשפט, משרד הבריאות התחייב להסדיר את עבודת הוועדה והרכב החברים בה באמצעות "נוהל עדכון סל שירותי הבריאות- פברואר 2010".

כיום, ועדת הסל פועלת על פי אותו נוהל. חברי הוועדה מקבלים לידיהם דירוג של תרופות וטכנולוגיות חדשות מהמנהל לטכנולוגית רפואיות של משרד הבריאות, ודנים בהכנסתן לסל.

דירוג התרופות החדשות נעשה לפי קריטריונים מקצועיים, למשל: תרומתן להצלת חיים או הארכת חיים, מידת השיפור ביחס לטכנולוגיות קיימות המטפלות באותה מחלה, מספר החולים הצפוי להנות מהתרופה, עלות התרופה או הטכנולוגיה, ועוד. לאחר קבלת הדירוג, חברי הוועדה מקיימים דיון המשלב את ההערכה הטכנולוגית עם היבטים משפטיים, חברתיים ואתיים.

כל הדיונים הללו מתועדים בפרוטוקולים שמתפרסמים באתר משרד הבריאות יחד עם סיכום של עיקרי ההחלטות. בתום עבודת הוועדה, מגבשים המלצות לגבי הטכנולוגיות והתרופות שיתווספו לסל התרופות. ההמלצות מועברות לשר הבריאות ובסופו של דבר מאושרות על ידי הממשלה.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ רב לדחוף את התרופות שלהן לסל. הן עושות זאת באמצעות פניות לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת שונים. הן דואגות גם ליחסי ציבור מתוחכמים לטובת העניין, כמו תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את כניסתה של התרופה המדוברת לסל.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ בדחיפת תרופותיהן לסל. בפנייה לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת, וביח"צ מתוחכם: תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את הכנסת התרופה לסל

אבל כל זה עוד "כסף קטן" מבחינת מאמצי חברות התרופה. ההשפעה העיקרית מגיעה דרך הקשרים שהן מטפחות במשך שנים עם רופאים בכל דרג מקצועי, מהמתמחים המתחילים ועד ראשי המחלקות.

בהתחלה, הקשר הזה מנוהל באמצעות תועמלניות (לוביסטיות של חברות התרופה) שמסתובבות בין משרדי הרופאים ובמסדרונות בתי החולים במטרה לפתח קשרים עסקיים. הסידור פשוט. הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות.

אבל הקשר לא מסתכם בהמלצות או מרשמים למטופלים בודדים על תרופות שכבר כלולות בסל. חברות התרופה גם מממנות את המחקר הרפואי של הרופאים הבכירים, במיוחד במה שקשור לתרופות חדשות פוטנציאליות – שם קיימת ציפייה (לא מפורשת ובטח שלא כתובה בשום מקום) שהרופא יעשה כל שביכולתו לפעול להכניס את התרופה לוועדת הסל. הקשר עם חברות התרופה מלווה את הרופא לאורך כל הקריירה.

אין פסול בכך שרופאים בכירים מתגאים בעבודתם וממליצים שתרופה שהם פיתחו תיכנס לסל. אך יש קושי להפריד בין האינטרס הרפואי המקצועי והאינטרס המסחרי – אותה הפרדה שהיא חלק מהותי מתפקידה של ועדת הסל.

הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות

בסופו של יום, לכל החלטה, גם הנכונה ביותר, יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן, חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שקשרים מסחריים שכאלה עומדים לנגד עיני חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה לגבי תרופה כלשהי, ולוודא שהחלטה שקובעת את איכות חייהם של אזרחי ישראל, ולפעמים חיים ומוות ממש, אינה מושפעת מלחצים מסחריים. הקשר בין החברות לרופאים מתחיל בעבודת התועמלניות בשטח, והפיקוח צריך להתחיל באותו מקום.

נוהל עדכון סל שירותי הבריאות של 2010 ניסה להסדיר גם את הבעיה הזו וקבע שהועדה תורכב מ-17 חברים: 5 רופאים, 4 כלכלנים, 4 נציגי קופות החולים ו-4 נציגי ציבור (יו"ר המנהל לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות מששתף בכל הדיונים).

כל חבר בוועדת הסל חייב לחתום על תצהיר גילוי נאות, שמועבר לבדיקת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, שגם מנחה את חברי הוועדה לגבי ניגודי העניינים הפוטנציאליים שמונעים את השתתפותם בדיונים על תרופות מסוימות.

ההנחיות מועברות גם ליתר חברי הועדה ומתפרסמות באתר משרד הבריאות לטובת הציבור הרחב. בנוסף, נאסר על חברי הוועדה להיות בקשר עם חברות התרופה, לבקש או לקבל, במישרין או בעקיפין, מימון למחקרים, נסיעות לכנסים וכו', בתקופת חברותם בוועדה. זאת ועוד, כל רופא שמגיש המלצה כתובה לוועדה חייב לחתום על טופס גילוי נאות שבו הוא מצהיר על ניגודי עניינים פוטנציאליים.

לכאורה, הפתרון כבר מיושם. אך זה לא מספיק. ההשפעות המסחריות הזרות, כפי שעולה פעם אחר פעם בדיווחים בתקשורת, עדיין מורגשות בתוך דיוני הוועדה. ב-2018 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שבו נאסר על קיום פגישות אישיות בין תועמלניות לרופאים. מטרת החוזר היה "להבטיח כי התקשרויות בעלות אופי מסחרי יתבצעו באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה".

חברות התרופה יצאו בקמפיין ציבורי נגד הרפורמה והגישו עתירה לבג"ץ. לובי 99 הצטרף לבקשת משרד הבריאות להליך כ"ידיד בית המשפט" ותמך בעמדת המשרד. לשמחתנו הרבה, שופטי בג"צ דחו את העתירה. במסגרת ההסכמות שהושגו הוחלט להמשיך לאפשר את הפגישות האישיות בין התועמלניות לרופאים באופן זמני, עד ה-1.11.2019. הוחלט גם שמשרד הבריאות יפרסם דו"ח כל חצי שנה שמפרט את המפגשים.

לכל החלטה יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שהקשרים המסחריים ידועים לחברי הוועדה

לצערנו, עד כה הדו"ח הזה לא פורסם, וההוראה הזמנית שמאפשרת פגישות אישיות לא מפוקחות ממשיכה להתקיים גם לאחר שפג תוקפה. לובי 99 פנה מספר פעמים בנושא למשרד הבריאות, ובדצמבר 2019 נמסר לנו מהמשרד שהם "בוחנים" את המשך תוקפה של ההוראה. המשרד לא התייחס לחובתו לפרסם את דו"ח הפגישות. בהיעדר פיקוח, הקשר המסחרי בין התועמלניות לרופאים ממשיך להתקיים ולצמוח רחוק מעין הציבור – ולהשפיע על סל התרופות.

אנו בטוחים שלמשרד הבריאות כוונות טובות, וכי הטיפול בנושא התעכב בין השאר בגלל סבבי הבחירות החוזרים ומשבר הקורונה. עם זאת, בימים אלו ממש משרד הבריאות ממיין מועמדים חדשים לוועדת הסל לשנת 2021. הרופאים הבכירים שיבחרו לוועדה קרוב לוודאי יביאו עמם קשרים עסקיים ענפים וארוכי שנים עם חברות התרופה.

אנו מאמינים שאפשר אחרת, וששמירה על מערכת בריאות נטולת אינטרסים זרים חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של החברה הישראלית. נמשיך לעמוד על המשמר כדי לוודא שזה קורה.

רוצים לעזור לנו? הצטרפו ללובי 99 וסייעו לנו במאבק על הבריאות של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,088 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איפה מסתתר הבוס הגדול?

תחקיר איך מחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה לישראלי שעמד לכאורה בראש מזימת הונאות ענקית להימלט? ● במשך שנים, יוסי הרצוג, מפעיל זירות מסחר באופציות בינאריות, גנב לכאורה מיליונים מלקוחותיו ברחבי העולם, אבל נראה כאילו עמד מעל החוק ● לבסוף התובעים תפסו אותו – ואז הניחו לו לחמוק ● סימונה ויינגלס, שחשפה את מאחורי הקלעים של תעשיית הונאת האופציות הבינאריות, מביאה את סיפור היעלמותו של הזאב מקיסריה

עוד 4,351 מילים

קרע באגודת ישראל מאיים על יציבות יהדות התורה

בסוף השבוע שוב עלו איומים לפילוגים ופיצולים באגודת ישראל, המהווה מחצית מיהדות התורה ● אנשי פרוש דורשים לקיים פריימריז במפלגה - לראשונה מזה 44 שנים, ואילו אנשי ליצמן מתנגדים לדרישה בתוקף ● אנשי פרוש טוענים שליצמן הוא "פחדן ושפן גדול" ● אנשי ליצמן מכנים את פרוש "חצוף" ● שלום ירושלמי על המאבק שמאיים לשנות את חלוקת הכוחות שנקבעה לפני שנות דור

עוד 808 מילים

פייסבוק "אפשרה לכמה מהיסודות הגרועים ביותר בחברה להיכנס לביתנו ולחיינו", אומר ג'ונתן גרינבלט, מי היה חלק מהסיליקון ואלי לפני שמונה למנכ"ל הליגה נגד השמצה ● ואחרי שנים שבהם הליגה עבדה בצמוד עם הרשת החברתית, עכשיו היא מתייחסת אליה כאל יריבה ● השינוי הזה מגיע לשיאו כעת, בקמפיין הדוחק בחברות מסחריות להפסיק לפרסם בפייסבוק

עוד 1,530 מילים

ירידה חדה במספר העגלים שהגיעו השנה לישראל במשלוחים החיים

לפי משרד החקלאות, חלה ירידה של כ-29% במספר העגלים שהגיעו לארץ באוניות במחצית הראשונה של 2020 ● למרות דוח מבקר חמור בנושא ותמיכה מכל צדי הקשת הפוליטית, כולל ראש הממשלה עצמו, הכנסת עדיין לא העבירה חוק המונע את המשלוחים החיים ● אולם גורם בענף אומר לזמן ישראל כי השפעת החוק העתידי כבר ניכרת

עוד 590 מילים

המבנה שרד את הנאצים ואת הקג"ב. הקפיטליזם זה סיפור אחר

יהודי אוקראינה יצאו למאבק נגד פרויקט ענק של דירות יוקרה, שעלול להביא לקריסת "בית הכנסת של הקצבים" ההיסטורי באודסה, שמצבו הפיזי רעוע גם כך ● אבל בהיעדר דרכים חוקיות להתמודד עם הבעיה, הם מנסים לגלות יצירתיות ● "באודסה קשה לעשות משהו באופן חוקי, אז אנחנו רוצים לבייש את חברת הנדל"ן", אומרת מובילת המאבק

עוד 959 מילים

משרד הבריאות: ריבלין, גנץ וכוכבי אינם זקוקים לבידוד

הנשיא ושר הביטחון קיבלו פטור מבידוד למרות ששהו ליד מפקד מג"ב שנדבק בקורונה ● ואילו 30 אלף ישראלים נשלחו לבידוד בסופ"ש בידי השב"כ ולא יכלו לערער מאחר שמשרד הבריאות אינו מבצע חקירות אפידמיולוגיות בשבת ● נתניהו וכץ הצטרפו למבול הגינויים על דבריו של צחי הנגבי ● המו"מ בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה נכשל, והאוניברסיטאות ייאלצו לקבל את הנחיית הממשלה לערוך את הבחינות בבית

עוד 26 עדכונים

תרבות סקס, סמים וכיסאות גלגלים

לכל משתתפי מחנה הקיץ ההיפי "ג'נד" הייתה נכות כלשהי, כמו גם לרבים מאנשי הצוות ● צעירים עם מוגבלויות מצאו שם מפלט מהסטיגמות החברתיות שליוו אותם בבית, ומקום שבו יכלו לעסוק בהתנסויות רגילות של נערים ונערות - סמים וסקס, למשל ● כשיצאו משם, הם שינו את האופן שבו העולם מתייחס לבעלי מוגבליות ● סרט חדש בנטפליקס, בהפקת מישל וברק אובמה, מביא את סיפורם של המנהיגים שצמחו במחנה המיתולוגי - שזכה לכינוי "קריפ קאמפ"

עוד 1,102 מילים

ראש הממשלה החדש של עיראק בדרך לעימות מול טהראן ● הלבנונים הרעבים מחפשים דרכים לברוח מהמדינה, ודמעות התנין של חברי הממשלה רק מרגיזות אותם יותר ● עיתונאי איראני נידון למוות לאחר שמתח ביקורת על המשטר ● מצרים פותחת אתרי תיירות יוקרתיים, אך הם יישארו ריקים ממבקרים ● וקהיר גם מציינת 13 שנה להפגנה ששינתה את האזור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,111 מילים

ראיון "חשבתי שאכתוב סיפור עליז על נאצי רגיל לגמרי"

מסמכים שהוסתרו במושב של כיסא מרופד במשך עשרות שנים, שופכים אור על חייו יוצאי הדופן של קצין האס אס רוברט גריזינגר ● בניגוד למרבית שותפיו לפשע, ששורשיהם היו נטועים בגרמניה, גריזינגר היה נצר למשפחה אמריקאית שהחזיקה עבדים ● אחרי שבנותיו הקשישות של גריזינגר נרתמו למחקר שלו, דניאל לי כתב את סיפורו של העורך דין הנאצי אשר לקח חלק ברצח העם היהודי - מבלי לקום מהכיסא

עוד 1,017 מילים ו-1 תגובות

כמה מגני הפסלים היפים בישראל נמצאים בשטחי קיבוצים ● לפחות בחלק מהמקרים, האמנים נאלצו לעזוב את המשק כדי לעסוק ביצירה שלהם ● אחד היוצרים מצא את "סירת ישו" המפורסמת במימי הכנרת ● שבע המלצות לטיולים בעקבות גני פסלים - רובם בקיבוצים, אבל לא רק

עוד 956 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה