חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
איתן כבל

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 19 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־196 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

ארה״ב הטילה סנקציות על מייסד להב״ה בנצי גופשטיין

האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארגון להב"ה, נוער הגבעות ועל ארבעה מתנחלים; בן גביר: הסנקציות הן תוצאה של אנטישמיות ועלילות דם ● בלינקן בהתייחסות ראשונה לתקיפה באיראן: "ארה"ב לא הייתה מעורבת בשום מבצע התקפי", לפי האיראנים הכטב"מים יורטו ולא נגרם נזק בתקיפה ● משפחות חטופים קוראות לפטר את בן גביר לאחר הציוץ שלו על התקיפה: "מסכן חיי אדם"

עוד 37 עדכונים

חג הקורבן

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: יום בדרכים עם שמעון פרס בזמן שחרב ההדחה של רבין מונחת על צווארו, בניסיון לאתר כיסי תמיכה באיש שמוצא זמן לנתח בנסיעה המונוטונית את "מר מאני" של א. ב. יהושע

עוד 2,538 מילים
אמיר בן-דוד

התקיפה האיראנית נגד ישראל – הערות ראשוניות

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 573 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מַשְׁבֵּר הַטִּילִים 213

האם אפשר להשוות בין משבר הטילים האיראני למשבר הטילים בקובה?

עוד 1,769 מילים

הביץ' בויז עושים את טהרן

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 699 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בטקס השבעת שופטים, הרצוג בחר ליישר קו עם הצביעות של לוין

אחרי שנתיים שלא התקיים טקס השבעת שופטים בבית הנשיא, התקיים הטקס הראשון בקדנציה של לוין כשר המשפטים ● אלא שהנוכחות בטקס הדגישה את העובדה שלוין ממשיך למנוע מינוי נשיא קבוע לעליון ושופטים בכירים נוספים - כל עוד הוועדה לא תאשר את המינויים שהוא רוצה ● לוין צבע את מהלכיו בצבעים של אחדות מזויפת ● אבל זה כלום לעומת מופע ההתקרנפות של הנשיא הרצוג באותו אירוע ● פרשנות

עוד 662 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

רומא פסלה את כשריאל ותקבל בתגובה מפלגה רפובליקאית חדשה

הממשלה החליטה למנות את בני כשריאל, מוותיקי הליכוד וראש עיריית מעלה אדומים מזה שלושה עשורים, לשגריר ישראל ברומא ● האיטלקים הטילו וטו על המינוי וכינו את כשריאל "מתנחל קיצוני" ● הקהילה היהודית באיטליה זועמת והחליטה בתגובה להקים מפלגת ימין חדשה ● נציגי הליכוד והקואליציה ישתתפו בכנס היסוד בחודש הבא במילאנו ● וכשריאל? הוא בינתיים מונה לשגריר ישראל בהונגריה

עוד 720 מילים ו-2 תגובות

עקורים

המשרד להגנ"ס מציע 100% עצמאות אנרגטית ליישובי העוטף

כשעתיד העוטף מונח על הכף ומנהלת תקומה יוצאת לדרך, הנתון שהמשרד להגנת הסביבה הציג השבוע הוא דרמטי: במהלך פשוט ולא יקר אפשר להפוך את העוטף לחבל שיספק לעצמו את כל החשמל מהשמש וישמור על עצמאות אנרגטית גם בתרחיש עלטה במלחמה ● הפוטנציאל אדיר, אבל הניסיון מעורר חשש שהממשלה והמציאות הישראלית יצליחו להחמיץ גם הפעם את ההזדמנות המונחת לפתחנו

עוד 1,241 מילים

שיקום התשתיות בעזה חיוני לבריאות הציבור בישראל

גם אם מוות המוני מרעב הוא לא איום מיידי על תושבי עזה, הרי שבלי מים זורמים, חשמל וביוב תקין, רצועת עזה תהפוך למרבץ של מחלות בלתי נשלט ● מכון המחקר "מיתווים" פרסם מסמך בנושא מצב התשתיות בעזה, הכולל גם שורה של המלצות: "בצד שלנו צריכים להבין גם את המשמעות של זליגת מחלות, או זיהומי מים ותשתיות"

עוד 1,358 מילים

ישראל ללא ספק נמצאת בצומת החלטה קריטי, אולי אפילו היסטורי ● ישראל חייבת לשמר את הקואליציה האזורית ולוודא שהמומנטום המדיני לטובתה נשמר ● לכן, קשה להבין את הזחיחות בדברים שנשא אמש נתניהו, שהיו על גבול המתריסים כלפי מי שעמדו לצדנו ללא כל תנאי ● במקביל ראיסי מתח את גבולות האיום נגד ישראל עוד יותר, בניסיון לקבוע בשטח מציאות שתכבול את ידיה של ישראל ● פרשנות

עוד 695 מילים

המדינה מחפשת מועמדים לתפקיד רשם התאבדויות

רשם לאובדנות יסייע לרשויות להיות מודעות למצבי סיכון ולפעולות שעשויות למנוע התאבדויות ● לתפקיד החדש נמצא תקן ב-2022, אך רק ב-2023 יצא מכרז פנימי של משרד הבריאות - ורק כעת התפרסם מכרז פומבי ● מאז השבעה באוקטובר מופץ מידע מנופח ושגוי של מספר המתאבדים בקרב ניצולי הטבח במסיבה ברעים

עוד 432 מילים ו-1 תגובות
היום ה־195 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

ארה"ב הטילה וטו: הרשות הפלסטינית לא תקבל חברות מלאה באו"ם

ממשל ביידן מקדם: נורמליזציה עם סעודיה תמורת התחייבות למדינה פלסטינית ● הבית הלבן: "ישראל הסכימה לקחת בחשבון את דאגות ארה"ב לגבי רפיח" ● דיווח: חשש בישראל מצווי מעצר בינלאומיים נגד נתניהו ובכירים נוספים ● ראש ה-CIA: "הדיפת המתקפה האיראנית על ישראל הייתה נכשלת ללא המודיעין האמריקאי" ● מצ"ח פתחה בחקירת אירוע בו מחבלים שנעצרו בעזה מתו במהלך הבאתם לישראל

עוד 58 עדכונים

ממשל ביידן הזהיר את נתניהו שלא לעשות את אותן טעויות שעשתה ארה"ב - אבל כבר אפשר לומר בבטחה שהעצה לא התקבלה ● כעבור שישה חודשים עדיין אין תוכנית ליום שאחרי המלחמה, אומרים בכירים אמריקאים ● בשיחות פרטיות, רוב גורמי הביטחון בישראל מודים כי הממשלה אינה מציאותית ביחס לשלטון שאחרי המלחמה ● כל הסימנים מבשרים על שקיעה ארוכה ועקובה מדם בבוץ

עוד 1,556 מילים

משרד החקלאות מתיר דיג בעונת הרבייה

פקיד הדיג היה אמור לאפשר לדגה בים התיכון להתאושש בחודשים מאי–יוני, אך בשל הגבלות המלחמה הדיג הותר גם בחודשים אלה ● בארגוני טבע וזכויות בעלי חיים דורשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה ● לטענתם, פקיד הדיג לא אמור לאזן בין אקולוגיה ופגיעה בבעלי החיים לבין פרנסת הדייגים: "פקיד הדיג מאפשר פגיעה ברוב הדגים המתרבים בעונה הזו" ● משרד החקלאות: מאזנים בין שמירה על משאב הדגה ובין פרנסת הדייגים

עוד 1,448 מילים

היועמ"שית חייבת להורות על חקירה נגד שקד, נוה ואורנשטיין

אחרי חשיפת הקנוניה בין אורנשטיין לנוה, אתמול התפרסמו ההקלטות המלמדות כי נוה שיתף את שרת המשפטים דאז שקד באינטרס הכלכלי במינוי אורנשטיין ● שקד עצמה אמרה בהקלטה שהיא לעולם לא הייתה ממנה את אורנשטיין נוכח חוות הדעת של ועדת האיתור ● ליועמ"שית אסור להתמהמה – ולהורות על חקירה מיידית ● פרשנות

עוד 786 מילים ו-2 תגובות
היום ה־194 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

ראש ממשלת קטאר: דוחה שוקלת מחדש את תפקידה כמתווכת בין ישראל וחמאס

לוחם נפצע באורח אנוש וארבעה נפגעו באורח קשה בתקיפה של חזבאללה, שבוצעה באמצעות כלי טיס לא מאויש, בערב אל־עראמשה שבגליל; צה"ל בתגובה הפציץ בעומק לבנון ● דיווח: בצבא מעריכים שהפיצוץ שבו נפצעו בתחילת השבוע ארבעה חיילים בשטח לבנון נגרם מנפל ולא ממטען, כפי שטענו בחזבאללה ● פורסם תיעוד חדש מחטיפתו של ירדן ביבס לרצועה ב־7 באוקטובר

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה