חברי הכנסת שפעלו נגד הבנקים נשארו בחוץ

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר הח"כ לשעבר דב חנין, שפעל נגד ההתנהלות הבעייתית במערכת הפיננסית - ולא שב לכנסת

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
איתן כבל

במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.

בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.

דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)
ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הסדרי אשראי (צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90)

אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.

הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון

רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם  בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.

לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.

כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.

"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".

העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.

ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"

אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.

"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".

החוקים שהכעיסו את המערכת הבנקאית

1.

חוק הסדרת ההלוואות החברתיות

חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה

2.

חוק הסדרת אמצעי תשלום חדשים

החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו

3.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית

החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן

ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

לא שווה ולא משתלם

גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".

אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.

"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.

רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Hadas Parush/Flash90)

חסר סיקור משמעותי

"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".

אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".

אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק - חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוח... המשך קריאה

לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.

עוד 984 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 19 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־471 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

ישראל חילצה מהרצועה את גופתו של חלל צה"ל אורון שאול

נתניהו הנחה את הצבא שלא להתחיל בהפסקת האש עד שתתקבל רשימת המשתחררים; הפסקת הלחימה אמורה להתחיל הבוקר בשעה 08:30 ● חמאס הודיע שהעיכוב בהעברת שמות המשתחררים "נובע מסיבות טכניות בשטח" ● בג"ץ דחה את העתירות נגד יישום ההסכם עם חמאס

עוד 5 עדכונים

"גן המלך" הוא עירום

לפני כשבועיים עשיתי את דרכי ברגל לשכונת בטן אל הווא בסילואן. כאשר צעדתי אל עבר גרם המדרגות הארוך, בין הסמטאות הצפופות, ראיתי עוד ועוד עיי חורבות. בית שנחרב, ואחריו עוד אחד ועוד אחד.

לפי נתונים שאספה עמותת עיר עמים, בחודשיים האחרונים של 2024 הרסה עיריית ירושלים 28 בתים בשכונת אל בוסתאן. 28 בתים שהשאירו משפחות רבות ועשרות ילדים ללא גג לראשם.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 663 מילים
אמיר בן-דוד

שאלת המספרים - האם להאמין לנתוני צה"ל על הרוגי חמאס?

מלחמה היא תמיד משחק ציני של מספרים, או יותר נכון טרגדיה שבדרך כלל מסוכמת באופן כמותי. אבל בוודאי שיש משמעות למספרים, ובשל חשיבותם, בדרך כלל יש לצדדים במלחמה אינטרס להסתירם או לסלפם.

דוגמה מובהקת לכך היא המלחמה באוקראינה, בה שני הצדדים מסתירים את מספר האבדות שלהם לצד ניפוח של נתוני האבדות של האויב. אולם בישראל תמיד הייתה אמונה שאנחנו אמינים יותר ושקופים יותר, ולראיה, שמות הרוגינו מפורסמים ביום נפילתם.

חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,016 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שינוי האקלים פוגש את האנושות בכל החולשות שלה

לפני עשור נקבע היעד: לא לעבור עלייה של 1.5 מעלות. ב-2024 כבר עברנו את היעד. ובכן, לאן ממשיכים מכאן? על מה ניאבק ב-75 השנים שנותרו במאה הזאת? ● כנראה שאין אדם בלשכת הרמטכ"ל שצורמת לו כמות בקבוקי הפלסטיק המוגשים שם בפגישות רשמיות - ולדובר צה"ל לא אכפת להפיץ תמונות של זה שוב ושוב ● מעשה בזוג ג'ינס אהוב שהזדקן בטרם עת ● והפלמינגו שוב הגיעו לבקר

עוד 1,528 מילים

למקרה שפיספסת

תנועת הליכוד, בנימין נתניהו והמורשת הכהניסטית

בספרו "אלטנוילנד" תיאר בנימין זאב הרצל מערכת בחירות דמיונית שעתידה להתקיים ב"חברה החדשה", כלומר במדינת ישראל העתידית.

בין המתמודדים בבחירות באותה מדינה עתידית נזכר ד"ר גאייר (בגרמנית: עוף דורס אוכל נבלות), שמתואר כקנאי דתי וכלאומן גזעני, "מסית, מדיח המפריח סיסמאות שנועדו להחניף להמון".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 836 מילים ו-3 תגובות

תוכנית "בדרך להחלמה", שהושקה ב-2010 בתרומה של לאונרד כהן, מתמקדת כיום בהבאת פלסטינים מהגדה למרכזים רפואיים בישראל לטיפולים מצילי חיים ● הפעילות נמשכת למרות ששישה מתנדבים נרצחו במהלך הפלישה של חמאס ליישובי העוטף ● עבור הפלסטינים, נסיעה אחת במונית עולה שליש מהמשכורת החודשית הממוצעת

עוד 1,244 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

היום ה־470 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס יעביר את שמות המשתחררות בשעות הקרובות

קטאר: אין הפרה של ההסכם בעיכוב במסירת הרשימה ● נתניהו: זו הפסקת אש זמנית - נשיג את כל מטרות המלחמה ● בן גביר מאשר: נתניהו הציע לי לקבל קרדיט על פיטורי הרמטכ״ל; רה״מ מכחיש ● הפצוע מפיגוע הדקירה בת״א נותח -לא נשקפת סכנה לחייו ● השחקן והבמאי זאב רווח מת בגיל 84 ● צה"ל נערך להפסקת האש, ימשיך לתקוף עד כניסתה לתוקף בשעה 8:30 בבוקר יום ראשון

עוד 28 עדכונים

נתניהו מתחבא מאחורי הקטארים

ישראל הותירה לקטאר להכריז על עסקת החטופים, בזמן שנתניהו בורח מאחריות ● האתגר הבא של לבנון: לארגן מחדש את הצבא ● השת"פ הסודי של סין והחות'ים ● סופרת ממוצא איראני מסרבת במחאה לקבל עיטור צרפתי ● והשבוע ב־2006: האסון במכה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,308 מילים

העיתון זה אני

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-1992 ולחגיגות ה-25 למגזין הרוקנרול "רולינג סטון", ששינה את פני עולם המוזיקה ונתן קול לדור אבוד שמאס בעיתונות הישנה

עוד 3,211 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בְּנֵי אָדָם 243

אסור לשכוח: הם לא "רשימת ה-33", או "מקרים הומניטריים" וגם לא "התעקשות במשא ומתן". הם גם לא רק "התצפיתניות" או "החטופים". לחשוב עליהם רק כך, זה לשלול מהם (ואולי גם קצת מאיתנו) את האנושיות. אלה האנשים שאנו מייחלים עכשיו לשובם

אילון מאסק הפך לערוץ החשאי בין טראמפ וטהרן

מאחורי גבו של הנשיא ביידן, פעלו מקורבי הנשיא הנכנס טראמפ כדי להביא לשחרורו של איש עסקים איראני החשוד כאיש קש של משמרות המהפכה - בתמורה לשחרורה של עיתונאית איטלקיה שנעצרה באיראן ● אמש נחשף כי מי שעומד מאחורי התיווך שהביא לשחרור האסירים הוא לא אחר מאשר אילון מאסק, מקורבו של טראמפ ובעל אינטרסים כלכליים בעסקה ● פרשנות

עוד 680 מילים

בג"ץ התקפל אל מול הבריונות של יריב לוין

אחרי שהמשטרה והיועמ"שית קבעו כי אין כל היבטים פליליים בטענות שהועלו נגד יצחק עמית, לא הייתה כל עילה לעכב את הליך בחירתו לנשיא ● אלא ששר המשפטים פשוט "הודיע" בבוטות לבית המשפט כי הוא אינו מכנס את הוועדה לבחירת נשיא לעליון ● שופטי בג"ץ רצו למנוע מלוין פתחון פה נגד בית המשפט העליון ונתנו לו ארכה של עשרה ימים ● זו לא הייתה החלטה משפטית אלא כניעה של השופטים לבריונות ● פרשנות

עוד 881 מילים ו-1 תגובות
היום ה־469 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

אחרי הקבינט: גם הממשלה אישרה את עסקת החטופים

ישיבת הממשלה הוקדמה בעקבות אזהרת ראש השב"כ, שהסביר כי ההמתנה מסכנת חיי חטופים; השרים החרדים חתמו על פתקים בעד העסקה לפני הישיבה, שנמשכת לתוך השבת ● עינב צנגאוקר: "זה הסכם שהיה כבר במאי, על כל שניה שמתן סבל בגיהינום בגלל שיקולים פוליטיים, אני ארדוף אותם" ● בית המשפט דחה בשבוע נוסף את חידוש משפט נתניהו

עוד 44 עדכונים

ישראל לא ערוכה להתמודד עם שרפות ענק בסגנון קליפורניה

בכירים במערך הכיבוי מתריעים כי הכבאים "מתוחים מקצה לקצה" בצל המלחמה וחוששים ששרפות ענק כמו אלו המשתוללות בקליפורניה בימים האחרונים עלולות להתרחש גם באזור הים התיכון המתחמם

עוד 770 מילים ו-2 תגובות

קצב הצפירות בפ"ת ירד מאז החלה האכיפה באמצעות מצלמות אקוסטיות, וכעת המשרד להגנת הסביבה מבקש להרחיב את בשורת השקט לתשע ערים נוספות ● בין אלה שידם קלה על הצופר: נהגי אוטובוס עצבניים ונהגי משאיות, שצופרי האוויר שלהם שוברים את מד הדציבלים ● "בהתחלה היה מבול תלונות על הקנסות, עכשיו תושבים מבקשים מצלמות מתחת לבית שלהם"

עוד 1,109 מילים ו-2 תגובות

"הזינוק בפשיעה הוא לא צירוף מקרים – זו תוצאה של מדיניות"

שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת בארגון "יוזמות אברהם", מצביעה על מדיניות הממשלה והשר בן גביר כגורם מרכזי לעלייה החדה בפשיעה בחברה הערבית ("מתייחס אלינו כאויבים") ● בריאיון לזמן ישראל היא מתארת את הפחד מנקמה יהודית בעקבות אירועי 7 באוקטובר ואת הייאוש הגובר בקרב צעירים ערבים, אך שומרת על תקווה: "היחסים היום־יומיים בין יהודים לערבים עדיין תקינים"

עוד 2,498 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה