אחרי שראש הממשלה נפתלי בנט נשא דברים בישיבת סיעת ימינה, דיברה גם שרת המשפטים איילת שקד: "חוק האזרחות יעלה עוד כמה שעות להצבעה. כרגע אין רוב, אבל אני מקווה שעד ההצבעה יהיה לו רוב. שנים הכנסת מחדשת את הוראת השעה, עד היום לא הייתה מפלגת אופוזיציה לאומית שהתנגדה לחוק. ההשלכות של אי העברת החוק, אנשי האופוזיציה משקרים מול המצלמות. הם מבינים היטב את המצב ולמרות זאת הם בוחרים לשקר".
עוד אמרה שקד: "יש כ-3,500 איש שהגיעו לישראל דרך איחוד משפחות, וקיבלו תושבות, כלומר לא יכולים להצביע. יש כ-9,000 שהם רק עם אשרת שהייה כלומר פחות זכויות. כל שנה יש כ-1000 בקשות חדשות וחלקן נדחות על הסף, וחלקן מתחילים הליך של אישרורים עד לקבלת תושבות. הסיבה הראשונה שהחוק הזה נחקק הייתה ביטחונית, כיוון שראו שבגלי הטרור אנשים שביצעו את הפעולות, רובם הגיעו מאיחוד משפחות או צאצאים של איחוד משפחות. והאמת היא שגם מדובר בנושא דמוגרפי, ואנחנו רוצים לשמור על צביון יהודי ודמוקרטי. ובנושא הזה צריך לומר את האמת. אם החוק ייפול היום, לאורך זמן אף שר פנים לא יכול לעצור תהליך איזרוח מתמשך. ולכן החוק חשוב".
לדבריה, "במשך שנים נתניהו והליכוד האריכו את הוראות השעה, ושרי פנים קודמים נלחמו על כך בבג"ץ (דרעי). יש פיגועים שכולנו מכירים, כמו הפיגוע בגבעה הצרפתית, מסעדת מצא, או הרצח של רון קוקיה ז"ל שבוצעו על ידי מחבלים שהגיעו מאיחוד משפחות. אני בקריאה אחרונה לאופוזיציה לגלות אחריות לביטחון אזרחי ישראל ולשמירת צביונה של המדינה".
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו