סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) אישרה היום כי פתאח שריף, שמזוהה על ידי חמאס כמנהיג הארגון בלבנון, הועסק בסוכנות, אך ציינה כי הוא היה תחת חקירה בנוגע לפעילותו הפוליטית.
שריף נהרג הלילה בתקיפה אווירית על מחנה הפליטים אל-בס שבדרום לבנון, יחד עם אשתו וילדיו. דיווחים מצביעים על כך שהיה מנהל בית הספר התיכון "דיר יאסין" שמופעל על ידי אונר"א באל-בס.
"פתאח אל-שריף היה עובד אונר"א שהוצא לחופשה מנהלית ללא תשלום בחודש מרץ, והיה נתון לחקירה בעקבות טענות שקיבלה אונר"א בנוגע לפעילותו הפוליטית," מסרה הסוכנות בתגובה לפניית זמן ישראל.
במרץ, אונר"א מסרה לרויטרס כי שריף הושעה לשלושה חודשים בעקבות טענות על מעורבות בפעילויות "הנוגדות את מסגרת הכללים של הסוכנות בנוגע להתנהגות צוותים". באותה תקופה, ההשעיה עוררה מחאות ושביתות נרחבות מצד מורים בלבנון.
הדבר האחרון שמותר לעשות כשמבקשים לבקר רעיון, עמדה, מדיניות, של מאן דהו, הוא לדון בו אד-הומינם, כלומר לבקר את הכותב/ת באופן אישי, במקום לדון בדעות כשלעצמן. במקרה של ד"ר עינת וילף כן צריך לנהוג כך, מכיוון שמה שהיא עושה באחרונה מבטא תופעה רחבה ומכוערת.
ההסבר פשוט.
יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.
בתודעה הקולקטיבית שלנו, דיקטטורה עולה תמיד באלימות: הפיכה צבאית, טנקים ברחובות או השתלטות חמושה על בנייני הממשל. אלא שההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שעלינו לחפש במקומות אחרים, סמויים מן העין אך הרסניים בהרבה.
בעשורים האחרונים הציגו תיאורטיקנים כמו פרופ' קים ליין שפלי (Kim Lane Scheppele) תזה חדשנית ומדאיגה: "רודנות בחסות החוק" (Autocratic Legalism). זוהי שיטה מתוחכמת שבה מנהיגים פופוליסטים, שנבחרו בהליך דמוקרטי למהדרין, מרוקנים את הדמוקרטיה מתוכנה לא באמצעות שבירת החוק, אלא באמצעות שימוש ציני בכלים שהם חוקיים ולגיטימיים.
ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם