פלסטינים בצפון רצועת עזה מכינים מחנות אוהלים עבור משפחות עקורות, יומיים לפני שהן צפויות לשוב לאזורי מגוריהן בהתאם ללוח הזמנים של הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחמאס.
בשדה פתוח מוקף מבנים הרוסים, קבוצה של גברים החלה להקים שורות של אוהלים לבנים לקראת הגעת המשפחות שמתכננות לשוב צפונה ביום שבת. רבים ממאות אלפי הפלסטינים שצפויים לחזור לצפון רצועת עזה ישובו לבתים חרבים לאחר 15 חודשים של מתקפה צבאית ישראלית, שהפכה את הרצועה לעיי חורבות.
"זה האוהל שחלמנו עליו? באוהל הזה יצטרכו להידחק עשרה אנשים. זה האוהל שמיועד לילדים שלי שחוזרים מהדרום. באמת, זה מרחב מספיק?", תהה ואאל ג'ונדיה, בזמן שהכין אוהל לילדיו שיחזרו מאזור המוואסי בדרום הרצועה. "ביום שבת, אנשים יגיעו מהדרום ויציפו את העיר עזה, לאן הם ילכו? המחנה הזה יכול להכיל 100, 200 איש. יהיו 1.5 מיליון שיגיעו מהדרום".
חמאס פרסם היום הצהרה, שבה נמסר כי חזרת המשפחות העקורות תחל לאחר השלמת החזרת החטופות ביום שבת, ולאחר שכוחות צה"ל ייסוגו מכביש החוף המוביל צפונה.
חמאס מסר עוד כי השבים יורשו לחזור ברגל לאורך כביש החוף, דבר שיצריך הליכה של מספר קילומטרים עד שיוכלו לנסות למצוא כלי רכב, שייבדקו בנקודות בידוק. חמאס הדגיש כי החוזרים לא יורשו לשאת נשק.
בכיר חמאס, סאמי אבו זוהרי, אמר כי הארגון נמצא בקשר עם גורמים ערביים ובינלאומיים שיסייעו למבצע החזרה ולמתן סיוע, כולל אספקת אוהלים. הוא הוסיף כי חמאס יתחיל מייד בעבודות תיקון לבתים שלא נהרסו לחלוטין.
"אנחנו נשקיע את כל יכולותינו כדי לסייע לאנשינו. העיריות הכינו תוכניות לקבלת המשפחות השבות לצפון, כולל הקמת אוהלים עבורן" אמר אבו זוהרי ל"רויטרס".
בג'באליה, רבים כבר שבו לגור בתוך בתיהם ההרוסים, תוך שהם מדליקים מדורות קטנות כדי לחמם את ילדיהם. "הם מדברים על הפסקת אש, על רגיעה, ועל אספקת סיוע. אנחנו כאן כבר שלושה ימים, ואין לנו מים לשתייה. אין לנו שמיכות כדי לשמור על הילדים חמים. אנחנו נסמכים על מדורות כל הלילה. הלוואי שהיו לנו עצים למדורה, אבל אנחנו שורפים פלסטיק, וזה גורם למחלות", אמר מוחמד בדר, אב לעשרה ילדים.
אשתו, אום נידאל, אמרה כי אינה מאמינה להרס הכולל שסביבם. "לא נשאר כלום, אי אפשר ללכת ברחובות. הבתים קרסו זה על זה. אתה הולך לאיבוד, לא יודע אם זה הבית שלך או לא", אמרה. "הריח של גופות מתים, השהידים ברחובות".
"בלי פוליטיקה בקבוצה זו!" זהו כלל מוכר בקבוצות וואטסאפ רבות, אך הוא מופר לעתים קרובות. בעוד שחלק מהחברים בקבוצות הללו בבירור "מלבים יצרים", הנושא המעניין יותר הוא הפוסטים הנתפסים ככאלו שאינם פוליטיים אלא "רק משקפים את המציאות".
פוסטים "לא פוליטיים" מהסוג הזה נוטים לכלול סיפורים על ישראלים העושים חסד, או סרטונים הלועגים לבורותם של מפגינים אנטי-ישראלים או יהודים אנטי-ציוניים.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו