כמעט 30% ממיליוני הפליטים הסורים החיים במדינות המזרח התיכון רוצים לשוב למולדתם בשנה הקרובה, בעקבות נפילתו של הנשיא בשאר אל-אסד, לעומת כמעט אפס אחוזים אשתקד, כך אמר ראש סוכנות הפליטים של האו"ם פיליפו גרנדי.
השינוי מבוסס על הערכה שביצע האו"ם בינואר, שבועות ספורים לאחר שאסד הודח על ידי מורדים אסלאמיסטים. "סוף סוף ראינו תזוזה בכיוון, לאחר שנים של ירידה", אמר גרנדי לקבוצת עיתונאים קטנה בדמשק, לאחר שקיים פגישות עם הממשל החדש של סוריה.
מספר הסורים שביקשו לשוב "הגיע כמעט לאפס. כעת הוא עומד על כמעט 30% בתוך שבועות ספורים. זה מסר חשוב מאוד, שצריך להקשיב לו ולפעול בהתאם", הוסיף.
לדבריו, כ-200,000 פליטים סורים כבר שבו מאז נפילת אסד, בנוסף לכ-300,000 שנמלטו מסוריה ללבנון במהלך מלחמת חזבאללה-ישראל בספטמבר ואוקטובר, שרובם ככל הנראה נותרו שם.
השבת כ-6 מיליון הסורים שנמלטו לחו"ל ומיליוני העקורים בתוך המדינה הייתה מטרה מרכזית של הממשל החדש בסוריה. עם זאת, מלחמת האזרחים הותירה חלקים נרחבים מערי המדינה בהריסות, השירותים במצב ירוד, ורוב האוכלוסייה חיה בעוני קשה. סוריה עדיין נתונה למשטר סנקציות מערבי חמור שמנתק למעשה את כלכלתה הרשמיות מהעולם.
כדי לסייע לשבים, רבים מהם מוכרים את כל רכושם כדי לממן את המסע, סוכנויות האו"ם מעניקות סיוע כספי לצורכי תחבורה וכן מסייעות במזון ובשיקום חלקי של בתים הרוסים, אמר גרנדי. הוא הדגיש כי יש צורך בעוד סיוע מצד התורמים וכי יש לשקול מחדש את הסנקציות. הוא לא התייחס ישירות להכרזה של הממשל האמריקאי החדש ביום שישי על השעיה רחבה של תוכניות הסיוע הזר.
"אם הסנקציות יוסרו, זה ישפר את התנאים באזורים שאליהם אנשים חוזרים", אמר.
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו