הבעיה הגדולה בהתנהלות של ישראל במלחמה ובכלל היא, שבמינון בין כוח למוח יש יותר מדי כוח ופחות מדי מוח. במקום שהמוח יוביל את הכוח, הכוח מוביל את המוח. וכאשר המוח נדרש לתקן את הכוח, מתברר שהנזקים שהכוח חולל מקשים על המוח לתקן.

את שיח "הכוח" על חשבון ה"מוח" מובילה הממשלה, אבל למרבה הצער, האופוזיציה נגררת אחריה. הביקורת של האופוזיציה על הממשלה היא לא שהיא לא מפעילה יותר מוח, אלא שהיא לא מפעילה מספיק כוח.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בשנים האחרונות איתמר בן גביר מנסה לעצב לעצמו זהות ציבורית חדשה, מרוסנת יותר לכאורה, כזו שמבקשת להתרחק מהשורשים הכהניסטיים שמיוחסים לו.

אלא שההכחשה הזו מתקיימת לצד זיכרון ציבורי עיקש, בין היתר של העובדה שבביתו נתלתה עד למערכת הבחירות האחרונה תמונתו של ברוך גולדשטיין הרוצח, דמות שהפכה לסמל קיצוני של אלימות וגזענות.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.