דונלד טראמפ פנה היום לבית המשפט העליון של ארצות הברית בבקשה שיתיר לו להשתמש בחוק מ־1798 לגירוש מיידי של אזרחי ונצואלה החשודים כחברי כנופיה, במסגרת גישתו הנוקשה בנושא ההגירה. טראמפ טען כי אין לבית המשפט סמכות להתערב בסמכויות הנשיא בתחום ביטחון המדינה.
משרד המשפטים הגיש בקשה להסיר את צו ההשעיה הזמני שהוציא השופט הפדרלי ג'יימס בואסברג בוושינגטון ב־15 במרץ, האוסר על גירושם של החשודים בזמן שהתביעה המשפטית נגד השימוש של טראמפ בחוק "האויב הזר" נידונה. החוק, מהמאה ה־18, שימש היסטורית כמעט רק בזמני מלחמה.
בבקשה נכתב: "השאלה במקרה הזה היא: מי קובע כיצד לפעול בעניינים רגישים הקשורים לביטחון לאומי – הנשיא או הרשות השופטת? החוקה מספקת תשובה ברורה: הנשיא. הרפובליקה אינה יכולה להרשות לעצמה אפשרות אחרת".
האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) עתר נגד השימוש של טראמפ בחוק לצורך גירוש מהיר של החשודים כחברי כנופיית "Tren de Aragua" לאל סלבדור, בטענה כי החוק שולל מהם את זכות ההליך ההוגן לערער על הגירוש.
משרד המשפטים טען כי חברי הכנופיה זוהו "באמצעות הליך קפדני". בית המשפט דרש תגובה לעתירה עד 1 באפריל. האיגוד לחירויות אזרחיות לא השיב מיידית לבקשת תגובה.
בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה אישר שלשום את הצו הזמני של בואסברג, בעוד ההליך נמשך. המאבק עורר את חמתו של טראמפ כלפי בתי המשפט הפדרליים, שמעכבים לדעתו חלקים מהותיים מתוכניתו מאז נכנס לתפקיד ב־20 בינואר.
טראמפ הפעיל את חוק "האויב הזר" ב־15 במרץ כדי לאפשר גירוש מהיר של חשודים כחברי כנופיית "Tren de Aragua" תוך שימוש בחוק הידוע בעיקר מהתקופה שבה שימש לכליאת מהגרים יפנים, איטלקים וגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה.
ערעור על חוק "האויב הזר"
קבוצת גברים ונצואלים שנעצרו על ידי רשויות ההגירה האמריקאיות הגישה באותו היום עתירה בשמם ובשם אחרים במצב דומה, בדרישה למנוע את גירושם. הם טענו, בין השאר, כי טראמפ חרג מסמכותו, שכן החוק מאפשר גירוש רק כאשר ארצות הברית נמצאת במלחמה או תחת פלישה.
חוק "האויב הזר" מעניק לנשיא סמכות לגרש, לכלוא או להטיל מגבלות על אנשים שנאמנותם הראשונית נתונה למדינה זרה, ושעשויים להוות סיכון לביטחון הלאומי בזמן מלחמה.
השופט בואסברג, שמונה על ידי הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, חסם זמנית את הגירוש. עם זאת, ממשל טראמפ אפשר לשני מטוסים שכבר היו באוויר להמשיך ליעדם – אל סלבדור – שם הועברו 238 גברים ונצואלים לידי הרשויות, ונכלאו במתקן כליאה המיועד לחשודים בטרור.
השופט בואסברג בוחן כעת אם ממשל טראמפ הפר את צוויו בכך שלא החזיר את הטיסות, וטוען שההוראה בעל פה שניתנה שעתיים לפני הצו הכתוב הייתה מחייבת. עורכי הדין של משרד המשפטים טוענים כי המטוסים כבר היו מחוץ למרחב האווירי של ארצות הברית בשעת הוצאת הצו, ולכן לא נדרשו לשוב לאחור.
ב־18 במרץ קרא טראמפ לקונגרס להדיח את השופט בואסברג – הליך שיכול להעבירו מהתפקיד – דבר שגרר נזיפה מנשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס. ברשתות החברתיות כינה טראמפ את בואסברג "משוגע מהשמאל הרדיקלי" ו"מסית ופורע סדר", אף שנבחר פה אחד בסנאט בשנת 2011.
בערעור בפני בית המשפט לערעורים נרשמה מתיחות רבה. השופטת פטרישיה מילט אמרה לנציג משרד המשפטים, דרו אנסין, כי "אפילו הנאצים זכו ליחס טוב יותר תחת חוק האויב הזר לעומת מה שקורה כאן". אנסין השיב: "אנו מתנגדים נחרצות להשוואה לנאצים".
בני משפחותיהם של רבים מהמגורשים מכחישים את הקשר לכנופיה. עורכי דינו של אחד מהם – כדורגלן מקצועי ומאמן נוער מוונצואלה – טוענים כי הוא סומן בטעות כחבר כנופיה בגלל קעקוע של כתר, שנועד בכלל להנציח את קבוצתו האהובה, ריאל מדריד.
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו