רוסיה אמרה היום כי העולם מתעייף מהאיומים הבלתי פוסקים נגד איראן, והזהירה כי הפצצת הרפובליקה האסלאמית לא תביא לשלום וכי טהרן כבר נוקטת צעדי מנע.
איראן ניגשת בחשדנות לשיחות שצפויות להיפתח בסוף השבוע עם ארצות הברית בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, כך מסרו גורמים איראנים לרויטרס אתמול. לדבריהם, אין מצידה ציפייה להתקדמות ממשית וישנו חוסר אמון עמוק כלפי כוונותיה של וושינגטון.
השיחות הוכרזו שלשום על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר ואיים שוב ושוב בפעולה צבאית נגד איראן – אויבת ותיקה של ארצות הברית – אם זו לא תסכים להסכם.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי מוסקבה מודעת ל"רטוריקה התקיפה למדי", וכי טהרן כבר נוקטת אמצעי מנע. הוא הוסיף כי מוטב להתמקד ביצירת מגעים במקום בעימותים.
"העולם הולך ומתעייף מהאיומים הבלתי פוסקים נגד איראן", אמרה דוברת משרד החוץ הרוסי. "יש הבנה גוברת שהפצצה לא יכולה לסלול את הדרך לשלום"
"העולם הולך ומתעייף מהאיומים הבלתי פוסקים נגד איראן", אמרה דוברת משרד החוץ מריה זכרובה בתגובה לפניית רויטרס. "יש הבנה גוברת שהפצצה לא יכולה לסלול את הדרך לשלום".
תוכנית הגרעין של איראן, שהחלה בשנות ה־50 בתמיכת ארצות הברית, הפכה מוקד למחלוקת מתמשכת בין מעצמות העולם לאיראן – בייחוד מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, שהפכה את איראן לאחת מיריבותיה המרכזיות של וושינגטון.
ארצות הברית, ישראל וכמה מדינות אירופיות טוענות כי איראן מנסה לפתח נשק גרעיני בסתר – טענה שאיראן מכחישה בתוקף. בשנים האחרונות חיזקה איראן את שותפותה עם רוסיה, הנחשבת למעצמה הגרעינית הגדולה בעולם.
אף שמוסקבה רכשה נשק מאיראן לצורך המלחמה באוקראינה וחתמה בתחילת השנה על הסכם שותפות אסטרטגית לעשרים שנה עם טהרן, היחסים בין שתי המדינות היו רצופים מתחים מאז המאה ה־16, אז מוסקבה כוננה לראשונה יחסים רשמיים עם האימפריה הפרסית.
לדברי גורמים איראנים, רוסיה נוקטת לעיתים שיח תקיף אך חוששת מלהיגרר למלחמה כוללת במזרח התיכון. ההסכם שנחתם בין איראן לרוסיה לא כולל סעיף של הגנה הדדית
לדברי גורמים איראנים, רוסיה נוקטת לעיתים שיח תקיף אך חוששת מלהיגרר למלחמה כוללת במזרח התיכון. ההסכם שנחתם בין איראן לרוסיה לא כולל סעיף של הגנה הדדית.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שמר על יחסים טובים עם המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בייחוד מאז ששתי המדינות מצטיירות כאויבות המערב. עם זאת, מוסקבה מעוניינת להימנע מלהצית מרוץ חימוש גרעיני באזור.
רוסיה, כך אמרה זכרובה, שואפת ל"פתרונות אפקטיביים ובני משא ומתן" שיצמצמו את החשדנות המערבית כלפי תוכנית ההעשרה של איראן, יחזירו את האמון ויבטיחו איזון בין אינטרסים – תוך הימנעות ממשבר.
ארצות הברית, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, נסוגה באופן חד־צדדי מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (ה־JCPOA) שהגביל את פעילותה הגרעינית של איראן, אִפשר פיקוח רחב יותר והקל בסנקציות שהושתו עליה.
רוסיה, אמרה דוברת משרד החוץ, שואפת ל"פתרונות אפקטיביים" שיצמצמו את חשדנות המערב כלפי תוכנית ההעשרה האיראנית ויחזירו את האמון תוך הימנעות ממשבר
הנסיגה האמריקאית הביאה את איראן לבטל ולאחר מכן להפר באופן נרחב את מגבלות ההסכם על העשרת אורניום – הנחשבת לנתיב המרכזי לפיתוח חומר לפצצות גרעיניות.
"אין להטיל על טהרן את האחריות לתוצאות של פעולות בלתי חוקיות מצד אלה שברשלנותם ובתחזיותיהם השגויות פגעו בהסכמים", אמרה זכרובה.
בכפר קטן בדרום גרמניה, בתוך נוף גלויה של גבעות מוריקות, יערות עצומים, פרות שמנמנות וטורבינות רוח הפזורות מלוא העין, מצאנו את עצמנו – עשרה מחנכים ישראלים שהגיעו מהמכללה האקדמית בית ברל.
הצטרפנו לכמאה מחנכים ומחנכות מכל קצוות תבל, מקניה עד הונגריה ומצרפת עד הודו. כפי שקורה לעיתים קרובות בכנסים בינלאומיים, המבוכה והזרות הראשונית התפוגגו במהירות, והסקרנות ההדדית תפסה את מקומן.
עו״ד איתמר קרמר הוא מנהל משמר החינוך הממלכתי, מבית קרל ברל כצנלסון, גבעת חביבה ואידאה. מנהל בית ספר תיכון ומחנך לשעבר, פעיל חברתי בעל ניסיון של 20 שנים בניהול חינוכי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנודמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו