אישיות
ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

וולקאם טו דה מידל איסט

מיוחד תמונות של עומר אדם בביקור בדובאי סימנו את הכיוון: ההסכם עם האמירויות צפוי לבשר על עולם חדש ומופלא לזמרים ישראלים שיבואו בעקבותיו ● גורמים המעורים בענף מדברים על ערבוב בין ביזנס לפלז'ר וקלצ'ר שיקפיץ את הפעילות ● "כל הקשרים עם האמירויות יהיו סביב נושא העסקים", מבהיר דורון מדלי, מכותבי הדואט "אהלן ביכ" שצולם בישראל ובדובאי ● ואילו המפיק הוותיק רוני בראון מציע לחכות בסבלנות: "אני מכיר את האמירויות, הייתי שם. זה יילך לאט"

עוד 2,755 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים

נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג

הנורמליזציה בין ישראל, האמירויות ובחריין מלמדת על דגם חדש של שלום המתפתח לנגד עינינו. אולם ההתמקדות של נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את העובדה כי רובו של העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי. סיפורו של השחקן והזמר המצרי הידוע מוחמד רמדאן, שהצטלם עם הזמר הישראלי עומר אדם במהלך מסיבת גג שהתקיימה בדובאי, מהווה דוגמה מצוינת לבחינת סיכויי הנורמליזציה עם מצרים וירדן.

הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות מלמדת על דגם חדש של שלום. אך התמקדות נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את זה שרוב העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי

הרשתות החברתיות במצרים סערו לאחר שעמוד רשמי של משרד החוץ הישראלי בשפה ערבית העלה את התמונה ומתחתיה הכתובית: ״האמנות תמיד מאחדת אותנו״. כתוצאה מכך, הזמר זכה למתקפה חסרת תקדים של גולשים ברשתות. הוא הוכרז כציוני, בוגד, ושחקן ״בקרנבל הנורמליזציה״ המשרת את "הפרויקט הציוני באזור״.

חמור מזה, המתקפה נגד רמדאן חרגה מגבולות הרשתות החברתיות. איגוד השחקנים במצרים השעה את חברותו ואילו איגוד העיתונאים הורה שלא לפרסם כל ידיעות עליו משום שהוא הפר את האיסור על כל צורה של נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת״. לבית המשפט המצרי אף הוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי".

רמדאן ביקש למזער את הנזק שנגרם לו; הוא פרסם תגובה באינסטגרם ובה טען שלא היה מודע ללאומיותו של הזמר והוסיף כי הוא "מצדיע לעם הפלסטיני״. בהמשך אף שינה את תמונת הפרופיל שלו לתמונה של דגל פלסטין.

פרשה זו חשפה את בפני הציבור הישראלי, פעם נוספת, את עוצמת ההתנגדות במצרים לנורמליזציה עם ישראל. השיח הציבורי במצרים, כפי שעלה ברשתות החברתיות, ביטא עמדה אחידה המתנגדת לכל מגע עם ״הכובש הציוני״ וחידד כי גם לאחר למעלה מ-40 שנים לאחר חתימת הסכם השלום, רבים בחברה האזרחית המצרית עדיין רואים בישראל אויב עיקרי.

איגוד השחקנים במצרים השעה את חברות רמדאן, איגוד העיתונאים הורה לא לפרסם ידיעות עליו משום שהפר את האיסור על ביטויי נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת", והוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי"

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית. עמדות אלו מצאו את ביטוין מעת לעת במתקפות כלפי מי שנחשד בקידום נורמליזציה, כדוגמת הדחתו של חבר הפרלמנט המצרי, תופיק עוכאשה, לאחר שאירח בביתו את שגריר ישראל. במקרים קיצוניים עמדה זו לבשה פנים אלימות, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת שגרירות ישראל במצרים על ידי מפגינים ב-9 בספטמבר 2011.

המשטר המצרי בעבר לא פעל נגד שיח שנאה זה. חוסני מובארכ שימר את יחסי השלום עם ישראל ואף ביצר את מעמדה של מצרים כמתווכת מרכזית בין ישראל לפלסטינים, אך הוא לא עשה "יחסי ציבור" לשלום עם ישראל. מנגד, הוא התיר חופש ביטוי נרחב לשיח עוין כלפי ישראל ועשה מעט מאוד כדי למחוק ביטויים אנטי-ציוניים ואנטישמיים בכלי התקשורת. ניסיונות להגביל שיח אנטי-יהודי היו תוצר של לחצים חיצונים, בעיקר אמריקאים, ולא נבעו מתוך ניסיון לשנות תודעה.

הגישה הדואלית של מובארכ נבעה מכך שהעמדות העוינות כלפי ישראל שירתו אותו ברמה הפנימית. שתיקת המשטר הייתה חלק מדרכי התמודדותו עם התגברות ההשפעה של גורמי האסלאם, בעיקר האחים המוסלמים, במרחב הציבורי, שביטאו עמדות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות. עמדות אלה הצטלבו עם העמדות של כוחות חילונים כמו נאצריסטים, שמאל ואף ליברליים, שהתנגדו למדיניות של ישראל כלפי הפלסטינים.

מגמות אלו ממשיכות להתקיים גם תחת שלטונו של אל-סיסי. נשיא מצרים אמנם הרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני והדיפלומטי עם ישראל, הביע תמיכה בשימור יחסי השלום ואף קידם בברכה את הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והאמירויות, אך הוא לא הביע תמיכה בנורמליזציה בתחומים האזרחיים.

הטיעונים ללגיטימציה של אל-סיסי ממוקדים בהיותו המנהיג שיכול להציל את מצרים מאויביה הפנימיים והחיצוניים ולהוביל לביטחון וליציבות. אמנם ההגנה שהוא מבטיח לעם המצרי ממוקדת בארגוני הטרור והאחים המוסלמים, אולם שימור הדימוי של ישראל כאויב פוטנציאלי משרתת טיעונים אלו ללגיטימציה ובעיקר תומכת באוטוריטריות הצבאית.

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית

הסכסוך המתמשך של ישראל עם הפלסטינים והעדר ההתקדמות בפתרון הסכסוך משמש חומר בערה המניע את שיח ההתנגדות כלפי ישראל. עם-זאת, חשוב להדגיש כי הוא לא גורם בלעדי. שיח העוינות כלפי ישראל הוא תוצר של כמה גורמים נוספים:

  1. ראשית, התפשטותן והעמקתן של עמדות אנטישמיות ואנטי-יהודיות על ידי גורמים שונים ובראשם הכוחות האסלאמיסטים והאיגודים המקצועיים. חלק מהעמדות הללו בא לידי ביטוי בתקשורת ובמערכת החינוך המצריים.
  2. שנית, המדיניות העקבית של השלטון תרמה לכך שהבעת התנגדות לנורמליזציה מהווה כלי בידי כוחות פוליטיים לתקוף את המשטר מבלי שיוגדרו על ידו כבוגדים, או כמי שפוגעים באינטרסים של מצרים ובכבודה.

במלים אחרות, בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום להבעת מחאה "לגיטימית". כך למשל המתקפה הנוכחית נגד רמדאן שימשה הזדמנות לבטא התנגדות למדיניות של מדינות המפרץ, אשר פועלות "בשירות החלום הציוני להנהיג את העולם הערבי״, אך בד בבד היא כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסיו של אל-סיסי עם ישראל ואף הגדרתם כבגידה.

תגובתו של המשטר המצרי הפעם הייתה שונה; לא זו בלבד שהתקשורת לא תקפה את השחקן, אלא שפובליציסט בכיר תקף בעיתון הממסדי "אל-אהראם" את תגובת האיגודים המקצועיים, ולא ראה פסול בקיום הקשר, במיוחד בקרב בני הדור הצעיר שלא הכירו מלחמות נגד ישראל.

השינוי בעמדת המשטר חשוב והוא מלמד כי המחאה התקשורתית נתפסת גם כמחאה נגד המשטר ועל כן מאיימת עליו. יתכן גם שההסכמים של ישראל עם האמירויות ובחריין, והקשר עם הסעודים, חיזקו את הביטחון של המשטר המצרי.

מוקדם לומר האם תגובה זו מסמלת שינוי בעמדת המשטר כלפי התבטאויות אנטי-ישראליות או אנטי-נורמליזציה. בכל מקרה, תגובה זו מלמדת עד כמה יש למשטר תפקיד חשוב בשינוי השיח כלפי ישראל ובעיצובו. קשה להשוות בין מדינות המפרץ, שם אין איגודים מקצועיים או גורמי אופוזיציה אסלאמיים משמעותיים, ובין מצרים, ירדן ומדינות ערביות נוספות, שם נדרש המשטר להתמודד עם כוחות אלה.

בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום למחאה "לגיטימית". המתקפה נגד רמדאן איפשרה לבטא התנגדות למדיניות המפרציות, אך כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסי אל-סיסי עם ישראל

ולכן, ישראל תמשיך להתמודד עם שני סוגים של שלום: זה עם מדינות המפרץ, וזה עם שאר מדינות ערב. התקדמות או פתרון הבעיה הפלסטינית עשוי לחמם את השלום הקר, אולם נדרש כאן גם מאמץ מצדן של המדינות הערביות לקדם את השלום בתקשורת ובמערכות החינוך שלהן.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד״ר בשמת יפת היא מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במרכז לחקר המזרח התיכון ומרכז אסיה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 958 מילים

למקרה שפיספסת

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

הכנסת צפויה להצביע על פיזור; קרעי: מעריך שכחול לבן יתקפלו

רע״ם עשויה להימנע ● השר שי: לא נתנגד לאי אמון קונסטרוקטיבי, יש בדיקות כל הזמן ● איילת שקד: אין סיכוי לממשלה אחרת בכנסת הזו ● ח״כ יעקב אשר לנתניהו וגנץ: מנעו את הפארסה הזו ● סקר: אייזנקוט משיג 4 מנדטים ● ניר ברקת: לא אתמודד מול נתניהו בפריימריז ● מיקי זוהר: ״לומר שלרה"מ לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם הקואליציוני - שקר מוחלט" ● מרב מיכאלי: אם איסמן רוצה להיות ממונה הוא צריך לומר דברים בפומבי

עוד 23 עדכונים

המעמד והפוליטיקה של "השכירים" העצמאים

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה.

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה

פרקריאט מתייחס למצב הנרחב של עבודה זמנית, גמישה, מותנית, מזדמנת, ולסירוגין. למעמד החברתי של אנשים ללא ביטחון תעסוקתי, או ללא סיכוי לעבודה קבועה, לתעסוקה או תת-תעסוקה לסירוגין, לעובדים תחת הסדרי עבודה לא יציבים, ללא קביעות וללא תנאים סוציאליים. פרקריאט מתייחס לעובדים שזכויותיהם נשחקו, לאלו החיים באי וודאות וללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, לעובדים עצמאיים המעורבים רק באופן חלקי בעבודה ושעליהם לבצע פעילויות נרחבות ללא תגמול מתאים, שהכרחיות אם הם רוצים לשמור על גישה למשרות ולהכנסות ראויות. ברשומה זו אקרא להם 'השכירים העצמאיים'.

המחאות החברתיות בישראל בקיץ 2011, מחאת הדיור, מחאת הקוטג', מחאת העגלות ואחרות, זעזעו את הממשלה שמיהרה להודיע על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור. בנוסף, הוקמה ועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים.

יתכן שניצנים להתעוררות מעמד ה'פרקריאט' 'Precariat', ניתן לראות במחאות אלו. תגובה של המעמד של אלו החיים 'על הסף' או השכירים העצמאיים, לשינויים בכלכלה הגלובלית ולהשלכותיהם על המשק הישראלי, ותחילת מאבק למדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל the commons לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

כך אנו רואים היום את התנועה להכנסה בסיסית אוניברסלית (Universal Social Income, UBI) הקוראת לחלק לכל האזרחים במדינה הכנסה בסיסית ללא תנאים וללא דרישות. הניסוי הראשון מסוגו ברמת המדינה שבוחן מתן הכנסה בסיסית לכל אזרח הסתיים לפני כשנה וחצי בפינלנד ועורר כותרות גדולות בכל העולם.

הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי

מאז 1980, הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי, עם הגלובליזציה של כוח העבודה, המהפכות הטכנולוגיות, האוטומציה, ובעיקר הופעת האנשים המחזיקים בעושר עצום, הביג פיננס, ביג פארמה וביג טק, Big Finance, Big Pharma, Big Tech. הקונצנזוס הסוציאל דמוקרטי של השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה פינה את מקומו ל'רפורמות' המקדמות 'גמישות בעבודה', המשאיר את העובדים מאחור ומעצבות מחדש את מבנה המעמדות.

במערכת הכלכלית החדשה, חלק ניכר מהעובדים כבר לא משתתפים ברווחים מהצמיחה הכלכלית. האסטרטגיה הכלכלית שננקטה מאז ימי תאצ'ר-רייגן הביאה למערכת של 'רנטיירים', אנשים שהכנסתם באה מרכוש. ב'רנטייר קפיטליזם' rentier capitalism’' חלק גדל והולך של ההכנסות הולך לבעלי ההון, לבעלים של קניין פיזי, פיננסי ורוחני, וחלק קטן והולך של ההכנסות מגיע לעובדים.

כל זה יצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי-מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד קטן והולך של עובדים שכירים עם ביטחון תעסוקתי והטבות סוציאליות שאינן שכר, הפרולטריון ההולך ומצטמצם, ומעמד חדש הצומח במהירות, ה'פרקריאט' 'Precariat', שהוא מעמד השכירים העצמאיים השונה מבחינת הניסיון וההשקפה שלו מהפרולטריון.

נוצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד מצטמק של שכירים עם ביטחון תעסוקתי, ומעמד חדש הצומח במהירות של שכירים עצמאים

הפרקריאט נוצר הן בעקבות בחירה של העובדים ובעיקר מחוסר ברירה של העובדים, מכיוון שמעסיקים רבים החליטו לעבור להעסקה במתכונת זו במקום העסקת שכירים. אחד המאפיינים של הפרקריאט הוא חוסר ביטחון מקיף, מה שהופך אותו למעמד מסוכן.

חברת וולט בישראל

חברת וולט היא חברה המפעילה שירות מקוון באמצעות אפליקציה להזמנת מנות אוכל ממסעדות ואספקתו למזמינים. החברה מאפשרת לכל מסעדה להירשם, מתווכת את ההזמנה מהלקוח, דואגת למשלוח ולמסירה למזמין המשלם באמצעות כרטיס אשראי. וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית.

עובדי חברת וולט Wolt בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט. השליחים של וולט אינם שכירים, ולא באמת עצמאיים. אין להם את התנאים הסוציאליים החוקיים, הם אינם זכאים לימי מחלה בתשלום, הבראה, פיצויי פיטורים ושעות נוספות. הם לא זכאים לדמי אבטלה לאחר סיום ההעסקה, שלא לדבר על פנסיה, ולמעסיק אין כל חובה כלפיהם במקרה שייכנסו לבידוד או יחלו.

השליח של וולט מקבל שכר כנגד חשבונית. הוא האחראי הבלעדי לתשלום מיסים ודמי הביטוח הלאומי ולהסדרת היותו מבוטח, והוא נדרש להירשם ברשות המסים כעוסק מורשה או פטור.

מנקודת המבט של השליחים יש גם צדדים חיוביים בעבודה אצל וולט, ונראה שאלפי צעירים מקבלים ממנה פרנסה מלאה או חלקית, כמעט בכל שעות היום. זו עבודה גמישה, לא מאוד מחייבת, ולכאורה מתי שנוח (כל שליח מחויב לשתי משמרות 'משוריינות' בשבוע, אחת ביום חול ואחת בשישי־שבת, שאורכן שעתיים עד שש שעות, שבהן הוא צריך להיות זמין לנסיעות, עליהן הוא מקבל שכר מובטח, מינימום 40 שקל לשעה, גם אם אין הזמנות).

וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית. עובדי חברת וולט בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט

זו עבודה פשוטה שאינה דורשת השכלה, מקבלים הזמנה באפליקציה, אוספים את האוכל, מביאים ללקוח, ועוברים להזמנה הבאה.

השלכות מעמד הפרקריאט על העובדים

העסקת השכירים העצמאיים, כלכלת החלטורה, מתרחבת למגוון תחומים. למשל שירות ההסעות אובר, ולאחרונה נמסר כי בניו יורק החלו להעסיק גם עובדי מסעדות, טבחים, שוטפי כלים ומלצרים באותו מודל. ברור שהעולם זז לצורות חדשניות של יחסי עובד מעביד, של העסקת עובדים שהם כביכול עצמאיים.

התפתחויות אלו מחייבות חשיבה מחדש על צורות של העסקה ותעסוקה שיבטיחו לעובדים תנאי עבודה הולמים. בעולם הדינמי והמשתנה של היום ובעתיד לא ניתן עוד לחשוב במושגים של קביעות ובטחון תעסוקתי לכל העובדים. אבל צריך להבטיח לכל העובדים ביטוח פנסיוני וביטוח רפואי לרבות כיסוי ימי מחלה וביטוח אבטלה, שיהיו זהים בלי קשר לצורת ההעסקה. חייבים לענות לשאלות של זכויות יסוד של העובדים, להבטיח הכנסה מינימלית, חופשה בתשלום, ימי מחלה ומערכת שמבטחת נגד אובדן כושר עבודה. במצב הקיים בישראל קיימות המסגרות ליצור תנאים אלו וניתן די בקלות להסדיר זאת באמצעות חקיקה.

זה מקרה ברור בו התפתחות הטכנולוגית משיגה את החקיקה והרגולציה, ולא ברור שהמבחנים המשפטיים הקיימים נותנים את המענה לשינויים אלו בשוק העבודה.

המפתח, לפי נשיאת בין הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט־לבנה, מצוי אולי ביצירת תבנית העסקה חדשה, שבה העובד זכאי לחלק מההגנות והזכויות, אך לא לכולן. בכל מקרה:

"חשוב להקפיד על כך שלא נאפשר במו ידינו יצירת עיוותים חברתיים ושוק עבודה בו לעובדים רק אשליה של עצמאות וגמישות, כאשר בפועל הם ניזוקים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, בכל הקשור לזכויותיהם הסוציאליות".

הבעיה היא שהרבה ממשלות ובמיוחד זו שלנו בישראל, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם חושבים שזו מטרה חשובה.

הבעיה היא, שהרבה ממשלות, ושלנו במיוחד, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם מכירים בחשיבותה

השלכות מעמד הפרקריאט על הפוליטיקה הישראלית

מעמד הפרקריאט או השכירים העצמאיים טומן בחובו פוטנציאל לשינוי. אולם כדי לממש את הפוטנציאל הזה, על המשתייכים למעמד הפרקריאט להיות מודעים למצבם, ולהילחם על מדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

התופעה של חיים באי וודאות, ללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, בקיום כלכלי רופף, היא סימן ההיכר של המערכת הכלכלית הנוכחית. השילוב בין שיטות חדשות בתחום השירותים והמסחר, כמו רכישות ברשת האינטרנט, אוטומציה, גלובליזציה וקיצוץ ברווחה ובהוצאת החברתית, יצר אי יציבות כלכלית מסיבית לאזרחים מן השורה, למעמד הביניים ולעניים, לגברים ונשים, לצעירים ומבוגרים, לעובדים מיומנים ולא מיומנים.

התפתחויות אלו יוצרות הזדמנות למפלגות בארץ ובארה"ב, אם הן יתאימו עצמן למציאות של תנאי העבודה החדשים, לכלכלת הפרקריאט. המפלגות הפוליטיות העיקריות בישראל לא יוכלו לייצר רוב לאומי אלא אם יתחשבו, בעת עיצוב האסטרטגיות שלהן, בהתפתחויות אלו ובמגמות המשתנות עקב כך אצל הבוחרים. פוליטיקה של זהויות אתניות, של פריפריה מול מרכז, ושל דת ומדינה נותרו קווי הפרדה חשובים, אך הבחירות ב-2020 בישראל ובארה"ב הראו נזילות ושונות אידיאולוגית גבוהה יותר ממה שהיה מקובל, וממה שהתקשורת דיווחה.

אם המפלגות בישראל יוכלו לספק מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי, ולו גם חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגים שהשיגו הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול.

אם המפלגות בישראל יספקו מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי ולו חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגי הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול

בתקופה זו, על בסיס החדשנות ההיסטורית של קיינס בדבר ההכרח בהתערבות הממשלה בתחומים שהשוק אינו יכול ואינו נותן מענה בהם, שנתנה את הרקע התיאורטי לכינונה של מדינת הרווחה בארה"ב ובאירופה, הממשל של הנשיא רוזוולט פיתח מדיניות כלכלית שהקלה על ההרס שנגרם בעקבות המשבר הכלכלי של 1929. המדיניות קיימה קואליציה ממשלתית מנצחת והביאה למה שנקרא 'תור הזהב' בכלכלה בארה"ב ובאירופה בתקופה שבין 1945 ועד 1980 בערך. מדיניות שהביאה לצימצום אי השוויון, לכך שמעמד הביניים הנמוך זכה להשכלה ולהשכלה גבוהה (G.I. Bill), שמעמד הנשים השתפר, ועוד.

המפלגות צריכות להבין שהעבודה השכירה אינה דומה למה שהיתה, ויותר לא תהיה. שמה שהיום הוא המהות של השכירים העצמאיים – העבודה, החיים, הקיום, הזהות – שונים לחלוטין ממה שהייתה המהות של הצווארון הכחול של המאה העשרים, של מפא"י ומפלגת העבודה בישראל ושל הקואליציה של הדמוקרטים בארה"ב, ותהיה שונה עוד יותר בעוד 10 עד 20 שנה – עד שלא יבינו זאת, יהיה להם קשה להציע פתרונות אמינים לשכירים העצמאיים של היום.

מפלגה שמבינה זאת צריכה להתייחס למעמד 'השכירים העצמאיים', לפרקריאט ולכלכלת הפרקריאט. היא צריכה למנוע ולהפסיק את הפגיעה בעבודה המאורגנת, להגדיר את עמדותיה ביחס למיסוי על העשירים ביותר, למיסוי על ההון והעבודה, להגדיר את עמדתה ביחס למיקור חוץ בתעשייה, לגלובליזציה, להשליך הרבה אמונות ניאו-ליברליות ישנות שאבד עליהן הכלח, ועוד.

משמעות הדבר היא הכרה בכך שמדיניות כלכלית לאומית תידרש לא רק להפחית את אי-השוויון הקיים, אלא גם לקדם צמיחה כלכלית וביטחון אמיתי, תוך התייחסות למצב הגלובלי הקיים. צמיחה כלכלית שאינה מתפזרת בקרב האוכלוסייה מחריפה את אי השוויון ומעניקה חלקים גדלים והולכים מן התוצר לתאגידים הגדולים ולמיליארדרים הגדולים.

במילים אחרות, הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן.

הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן

הדמוקרטים בארה"ב אימצו מדיניות ירוקה, 'ניו גרין דיל' שלא הצליחה עד כה לדבר אל העובדים במדינות התעשייתיות ובמרכז ארה"ב. הדמוקרטים קבלו במידה רבה את ההמלצות של רשויות הבריאות הציבורית להפחתת מגיפת הקורונה, אך הם נותרו חסרי רגישות לחרדותיהם של עשרות מיליוני אמריקאים, אשר משרותיהם נהרסו, כנראה לתמיד בעקבות הקורונה, אשר חובותיהם במשק הבית – פיגור בשכר דירה, בתשלומי משכנתא, ובריבית, כמו גם ריבית עבור הלוואות להשכלה ורכב – עלו ללא הפסקה, גם בהתחשב בתמריצים הזמניים מהממשל. זה מצביע על כך שהחרדה הכלכלית של מיליוני העובדים האמריקאים, שהחלו להבין כי עבודתם פשוט לא חיונית יותר, זהה ואף גוברת על החששות המתמשכים ממגפת הקורונה.

המאבק על המצביעים מקרב השכירים העצמאיים, הפרקריאט, יגדיר את המפלגות בישראל בשנים הקרובות. הוא יכוון, ואולי אף יאלץ אותן להציע מדיניות שתתחיל לתת מענה לדאגותיהם של מצביעים אלו.

עד שתהייה התייחסות, עד שייענו הבעיות הכלכליות ארוכות השנים של קבוצה זו – משרות, בריאות, בטיחות, זיהום, המטרה הציבורית, ומעל לכל, יציבות יחסית וביטחון תעסוקתי לאורך תקופות זמן ארוכות, ישראל עלולה להישאר מדינה מפולגת באופן עמוק, מדינה הנמצאת במלחמה עם עצמה.

לקריאה נוספת:

Meet the precariat, the new global class fuelling the rise of populism
https://www.weforum.org/agenda/2016/11/precariat-global-class-rise-of-populism/

Who are 'The Precariat' and why do they threaten our society?
https://www.euronews.com/2018/05/01/who-are-the-precariat-and-why-they-threaten-our-society-view

The Precariat: Today's Transformative Class?
https://greattransition.org/publication/precariat-transformative-class

A new class for a new age: the dawn of the ‘precariat’
https://www.friendsofeurope.org/insights/a-new-class-for-a-new-age-the-dawn-of-the-precariat/

Rentier capitalism: the UK case
https://www.bennettinstitute.cam.ac.uk/blog/rentier-capitalism-uk-case/

The Precariat and Class Struggle
https://journals.openedition.org/rccsar/585

Why 2020 Was the ‘Precarity Election’ in US
https://www.newsclick.in/why-2020-was-precarity-election-US

The gig economy is a symptom of bigger problems
https://www.ft.com/content/a90d9ba8-4d2e-4ec4-b971-24ebebd5822d

הצעירים מוותרים על "כלכלת החלטורה" – וחוזרים להיות שכירים
https://www.themarker.com/opinion/1.9133146

איך הפכה כלכלת השיתוף מבשורה לאסון תעסוקתי
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3777025,00.html

https://en.wikipedia.org/wiki/Precarity

https://en.wikipedia.org/wiki/Precariat

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,780 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה