אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה.

שנים ארוכות רה"מ נתניהו ביזה את ערוצי השידור, החרים אותם, לא התראיין בהם, אלא רק אצל מקורביו בערוץ 20 וישראל היום.

אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה

שנים לא הופיע לראיון טלוויזיה מסודר כדי לתת תשובות לציבור, אלא רק בעת מערכות הבחירות, והתקשורת האלקטרונית שלנו שתקה. מילת ביקורת לא נשמעה מצד מנהלי הערוצים ועורכי התכניות. מועצת העיתונות בלעה את לשונה וארגוני העיתונאים שתקו וקיטרו.

זה נתניהו. הוא מאיים, הוא מפחיד, הוא עלול לסגור ולפגוע בפרנסה. זה היה המוטו. זו האווירה.

מדינת ישראל בתקופת נתניהו נוהלה באופן מחפיר, שערורייתי. שרים מונו לתפקידיהם ללא כישורים ורק על סמך נאמנות לאדם אחד. הכלכלה התרסקה, מחירי המחיה והדיור נסקו, תקציב לא הועבר ומערכות החוק הותקפו יומיום בידי רה"מ עצמו.

התקשורת שלנו בלעה הכל בנימוס, בשתיקה, בקבלת "הדין", בפחד.

יונית לוי מראיינת את בנימין נתניהו, צילום מסך מערוץ 12

והנה רק התחלפה הממשלה ובמשרד רה"מ התייצב אדם אחר, כזה שמעניק ראיונות למי שמבקש, עונה לשאלות גם אם הן קשות  והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא דווקא במי שמכבד אותה ועונה לשאלותיה ונותן דין וחשבון לציבור כפי שמצופה במדינה דמוקרטית.

והנה רק התייצב במשרד רה"מ אדם שמעניק ראיונות, עונה לשאלות, גם קשות, והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא במי שנותן דין וחשבון לציבור

שרי ממשלת השינוי מגיעים לאולפנים וזוכים להתקפות ברוטליות, לעיתים תעמולתיות בסגנון ערוצי הימין הביביסטי.

יונית לוי מראיינת את מתן כהנא, צילום מסך מערוץ 12

מראיינים שעד היום שחו באולפנים כמו דגים שותקים, קפצו לפתע ליבשה, זיהו שאיום נתניהו נעלם והחלו לתקוף על הדרך כל שר שנקרה בדרכם.

המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה ביצעה פעולות חיוביות רציניות ויעילות למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. התקפה כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית, לא בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה יומיום במסע הסתה ברשתות, היישר מבית היוצר של רה"מ לשעבר נתניהו ובני ביתו.

וכך, זו שנתנה הנחות ענק להתנהגותו האנטי-דמוקרטית של נתניהו היא בעצם כיום, כאילו, לכאורה, תקשורת אוביקטיבית בכך שהיא תוקפת את ממשלת השינוי. הנה היא תוקפת לפתע את הממשלה. גם אם זו ממשלה שהוקמה נגד כל מחדלי ומעללי נתניהו – היא תוקפת אותה. ובאותה התקפה הופכת בעצם למגינה של נתניהו ושל האופוזיציה שהוא מוביל.

המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה פעלה למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה

למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק  את נתניהו שוב).

אבל רגע אחד חברים. האם זה לא תפקיד התקשורת לבחון, לבדוק, לבקר, אבל להעמיד עובדות על דיוקם? האם באמת מאז הקמתה לא עשתה הממשלה הנוכחית צעדים חיוביים לעומת קודמתה?

האם מגפת הקורונה לא טופלה כראוי בלי סגרים והמשק מתאושש ונתוניו הכלכליים מצטיינים? האם אין מאבק מקצועי יעיל נגד הפשיעה במגזר הערבי? האם לא השתנה השיח מצד נציגי השלטון כלפי ציבורים שלמים וכלפי העיתונאים בפרט? האם לא הוחלט על הקמת שני בתי חולים חדשים? האם לא הועברו מיליארדים לרווחה, לחינוך, למגזר הערבי? האם לא שופרו היחסים עם ירדן, עם ארה"ב, עם מדינות מערביות נוספות שבשבילן נתניהו הפך לפרסונה נון גרטה?

פרשני האולפנים מזמינים את האופוזיציה לראיונות ומאפשרים שיח מעוות, שקרי, על תקופת הליכוד ובלוק נתניהו בשלטון, בלי לעמת אותם עם עובדות.

שוב ושוב מתיישבים יריב לוין ויואב קיש ואופיר אקוניס ומירי רגב וישראל כץ ויואב גלנט ואחרים מול מראיינים, שמאפשרים להם חופש דיבור מלא בו הם צובעים את שנת ממשלת השינוי בצבעי שחור, תהום, אפלה מוחלטת. ממשלה רעה, מסוכנת, ממשלת חמאס, והמראיינים לא מעמידים אותם במקומם עם עובדות פשוטות על תקופת היותם בשלטון.

על אלפי בלוני תבערה שחלפו מעל עשרות ישיבות ממשלה בשתיקה מוזרה, ועל מאות מיליוני דולרים שזרמו אל החמאס באישור נתניהו בלי ציוץ אחד של מישהו מגיבורי האופוזיציה כיום.

למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק  את נתניהו שוב)

השיח העיתונאי הפך כל כך מוזר, מנותק מעוות. אי אפשר להבין זאת.

דווקא עיתונאים שפחדו שנים לשאול את רה"מ נתניהו שאלות על הניהול המופקר ועל החשדות נגדו, דווקא הם עכשיו שכחו את כל מה שרצו אז לשאול ובאבחת תודעה מוזרה הם תוקפים דווקא את מי שמנסים להוביל שינוי חיובי דמוקרטי בישראל.

הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית.

שער של בן כספית על יואב קיש

הליכוד מתנגד להצעת חוק בעניין מלגות לימודים ללוחמים ובעניין תוספות למענק עבודה ונקודות זיכוי למשתכרי שכר נמוך. הליכוד נגד כל דבר ועניין שהכנסת מנסה לחוקק באמצעות הכלי הדמוקרטי שנבחר – הקואליציה, וזאת על מנת לגרום לכאוס שיוביל לבחירות. שום סיבה עניינית אחרת.

הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית

והעיתונות שלנו? מחייכת. מראיינת את שטייניץ שהבטיח עם נתניהו מאות מיליארדים ממתווה הגז, כאילו צדיק הדור מציג אלטרנטיבה שלטונית.

מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?

המציאות המוצגת לציבור היא מציאות מעוותת, שקרית, מציאות של תעמולה מול עובדות, פעולה בניגוד לחוק ולמסורת הכנסת מול פעולות חוקיות של הקואליציה, מציאות שבה אוכלוסיות שלמות נדפקות פשוטו כמשמעו, בגלל שחברי כנסת באופוזיציה מסרבים לכל חוק שעוזר לאותם אזרחים רק כדי לתקוע אצבע בעין לקואליציה.

את המציאות הזו כלי התקשורת שלנו מסרבים לחשוף. מסרבים במודע לעסוק בה.

תקשיבו טוב טוב ליריב לוין היום בישיבת הליכוד, זה הוא פרצופו האמיתי של הליכוד.
הוא אומר שאם יצביעו בעד החיילים יצטרכו, רחמנא ליצלן, להצביע גם בעד ניצולי שואה ומשפחות אומנה ושכר לאחיות ונקודות זיכוי להורים.
חס וחלילה שלא יגררו להצביע בעד ניצולי שואה.

* קרדיט @LiorKenan ערוץ 13 pic.twitter.com/AeTMoq2wgU

— ???????? ???????????????????????? ???????? (@iloveisraell) May 16, 2022

לעומת זאת כשמגיעים חברי ממשלה לראיונות, הם מותקפים באותן טענות מופרכות של אותה אופוזיציה. הכל כדי להציג מצג שווא של עבודה עיתונאית "מאוזנת" לכאורה. עבודה עיתונאית כזו שלא תוקפת רק את נתניהו, אלא את מתנגדיו.

ובאילו טיעונים? הרי אין טיעון הגיוני נגד העברת חוק למען מלגות למשרתים בצבא, לניצולי שואה, לבעלי שכר נמוך, לפריפריה. אין.

מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?

אבל בתכניות הטלוויזיה והרדיו נדמה כל הזמן שכל הפעולות הללו הן דברים נוראיים שהממשלה מנסה להעביר נגד האזרחים, וכי לא האופוזיציה היא זו שפועלת למעשה נגדם, ועל גבם מנסה להוביל לעוד מערכת בחירות בתקווה לזכות בשלטון ולהחזיר את המדינה…לאן בעצם? לאותו מצב ששרר כאן בתקופת נתניהו?

הגנה על הדמוקרטיה משמעותה לא רק דיווח עובדתי הוגן ומסירת האמת המלאה לציבור.

משמעותה גם תזכורת של ערכים דמוקרטיים מול ההתרחשויות במציאות. מתי שמעתם דיון על ערך השוויון שאינו קשור למותו של לוחם מוסלמי או דרוזי? מתי שמעתם דיון על תפקידה של האופוזיציה וחובתה כלפי הציבור במסגרת כללי הדמוקרטיה, כאשר זו מתנגדת לכל חוק בלי קשר לתוכנו וערכו לציבור אלא רק כדי לגרום לקואליציה הפסד? מתי נשמעה ביקורת על לימודי דמוקרטיה במערכות החינוך השונות? כלומר היעדר לימודי דמוקרטיה (זוכרים את הרפורמה החדשה בחינוך שמתכננת להדיר את בחינת הבגרות באזרחות מחובות התלמידים?). המושג דמוקרטיה כלל אינו נדון באולפנים ביומיום, אינו מובהר למגישים, לכתבים ולפרשנים וממילא לא לציבור, ואינו ניצב בראש סדר העדיפויות של כלי התקשורת האלקטרוניים.

מתי נשמע דיון בשאלה מדוע הבחירות הפכו למפלטה של הפוליטיקה הישראלית? מפלטם של העריקים, האופוזיצייה, הפרשנים. מדוע?

הרי כל מי שעיניו  בראשו מבין דבר אחד ברור  – אין כל טעם בבחירות כעת.

השיטה הפרלמנטרית בישראל פשטה את הרגל.

אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין שום משמעות להסכמים קואליציוניים.

חברי הכנסת אינם מחויבים באופן אישי להסכמים ולכן ההסכמים הללו חסרי משמעות.

אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין משמעות להסכמים קואליציוניים

אם המפלגה מתחייבת וראש המפלגה חותם, אבל לאיש מחברי הכנסת של מפלגתו אין שום מחויבות אישית למלא את התחייבות המפלגה או להתפטר במידה ואינו מסכים עם דרכה, מה הטעם בהסכמים קואליציוניים?

בחירות חדשות יובילו לאותו מצב. הבוחרים בישראל שבויים בידי המיעוט הקיצוני ובידי חברי כנסת בודדים שלא מרגישים מחויבים לעמדת הרוב הקואליציוני – אורלי לוי אבקסיס, עמיחי שיקלי, עידית סילמן וכעת ג'ידא רינאווי זועבי.

מתי יעמדו הערוצים המתווכים את המציאות לציבור על כך, שכל זמן שהמצב הזה לא יתוקן אין שום טעם בבחירות חדשות? אלה יובילו רק לבזבוז זמן, הון כסף ושעות שידור של ברברת ספקולציות טרחניות ואין סופיות. אכן נדמה שהערוצים נהנים מכל מערכת בחירות מסיבות כלכליות ותדמיתיות ולא מסיבה דמוקרטית עליה הם אמורים לפקח.

במקום להגן על הדמוקרטיה בהתנהלות מקצועית, נטולת פניות, הגונה, עובדתית בשאלותיה, נדמה שהכלב נושך דווקא את הדמוקרטיה.

הצבעה נגד מלגות לימודים לחיילים, הצבעה נגד העלאות שכר למקבלי שכר נמוך, הצבעה נגד הצעת חוק שמבקשת לשמר עדויות פורנזיות של אנסים, הפלת הצעת חוק שמבקשת להטיל מיסוי על טייקונים שהשתלטו על משאבי טבע. כל אלה הצעות חוק שהליכוד כאופוזיציה הצביע נגדן. מעניין אם יש עוד שאתם זוכרים? pic.twitter.com/dLHtieFMv3

— Naomi Alon (@naomilster) May 17, 2022

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

התרבות הפוליטית שלנו, השיטה הפוליטית שלנו, שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא רק עוד ביטוי של השבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר ו"נירמל" שוחד, מירמה והפרות אמונים בכל תחום שבו נגע, כולל שיחוד פוליטיקאים כשיטה.

התרבות הפוליטית והשיטה הפוליטית שלנו שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא עוד ביטוי לשבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר

נכון שהיו דברים כאלה גם בעבר. המונח "כלנתריזם" – קניית בגידה של נבחר ציבור בבוחריו תמורת טובת הנאה – בא לעולם כבר ב-1956, המיצובישי של גולדפרב שסייעה להעברת הסכמי אוסלו זכורה היטב גם היא.

אבל נתניהו לקח את המעשים הללו כמה וכמה מדרגות הלאה, והפך אותם לכלי העבודה המרכזי שלו, לצד הקמפיינים השחורים ברשתות, והשגת כספי טייקונים למימונם ולמימונו. אלו העוגנים של השיטה הביביסטית, אלו הערובות והבטוחות להישרדותו הפוליטית, וזו תהיה מורשתו הבאושה שאתה נחייה עוד שנים ארוכות, ושאת מחיריה כולנו משלמים כבר שנים.

עכשיו, עם עריקתה המפתיעה של זועבי – חברת כנסת שלא נבחרה בבחירות פנימיות אלא שוריינה ברגע האחרון ברשימת מרצ – מן הקואליציה, אם אכן תתפזר הכנסת וישראל תלך לבחירות חמישיות רק בגלל חוסר המעצורים הטוטלי של נתניהו וחסידיו, אנחנו עלולים לשלם בעוד הידרדרות משמעותית לעברי פי פחת.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל כאן נתניהו, והוא העברת חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו של נתניהו ושל כלל הנאשמים והמורשעים האחרים מן הכנסת ומן החיים הציבוריים בכלל. הכנסת צריכה לסמן קו ברור ולקבוע נורמות חדשות לאישי ציבור.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל נתניהו: חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו וסילוק כלל הנאשמים והמורשעים מהכנסת והחיים הציבוריים

אילו היה חוק כזה מובא למשאל עם הוא היה זוכה לרוב מוחץ. אף אזרח/ית הגון/ה איננו מעוניין להפקיד על הקופה הציבורית ולהושיב בחדרי קבלת החלטות גורליות נוטלי שוחד או חשודים בנטילתו, וגם לא רמאים או מפירי אמונים.

הדיון בנושא הפך פרסונלי, ממוקד-נתניהו, אבל מדובר בנושא עקרוני וקיומי.

דמוקרטיה אכולת-שוחד לא תשרוד ככזו, וישראל בתקופת נתניהו כבר הידרדרה משמעותית בכל המדדים הבינלאומיים של שחיתות ושל דמוקרטיה. אם לא נשכיל לעצור את ההידרדרות, נצלול לחברתן של מדינות עולם שלישי, ביטחוננו הלאומי ייפגע אנושות, ומירקם חיינו כישראלים ישתנה לבלי הכר.

לחוק טוהר המידות בנוסח מורחב, שינקה את הממשלה, הכנסת והחיים הציבוריים בכלל מנאשמים/ות ועבריינים/ות, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – חוק שימנע מחבר/ת כנסת לגנוב את המנדט שהעניקו בוחריו/ה למפלגתו/ה, ולהישאר בכנסת.

המנדט צריך להיות נכס של המפלגה, ולא של הח"כ הבודד. ח"כ/ית שלא ירצה להמשיך להיות חלק מסיעתו מכל סיבה שהיא – אידאולוגית עם או בלי מרכאות, בריאותית, פסיכולוגית, תעסוקתית או כל סיבה שלא תהיה –  יחוייב להתפטר מיידית מהכנסת והמנדט שלו/ה יוחזר אחר כבוד למפלגתו/ה. לא תהיה לא שום אופציה לערוק או להתפטר רק מהמפלגה, ולהישאר בכנסת. מספיק עם השיגעון הזה.

לחוק טוהר המידות שינקה את החיים הציבוריים מנאשמים ועבריינים, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – שימנע מחכ"ים לגנוב את המנדט שהעניקו הבוחרים למפלגתם ולהשאר בכנסת

גם את החוק המאפשר פיצול של שליש מחברי סיעה מכהנת צריך לעדכן. במפלגות קטנות של מתחת ל-10 מנדטים אין לאפשר פיצול בשום אופן. במפלגות של מעל 10 מנדטים ניתן אולי לאפשר פיצול של מינימום 50% מהסיעה, וגם זה בהתניות מחמירות שצריך להגדיר במדויק.

פיצול כזה צריך להיעשות רק כאשר יש סיבה אידאולוגית מוצקה, ורק כשניתן לוודא שאין מדובר בשוחד פוליטי או מתן טובות הנאה מכל סוג. לא ברור שניתן ליצור תנאים כאלה כלל.

במצב הנוכחי, לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה והממשל הישראלי, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת ח"כ/ית בבוחריו/ה מבלי שיתפטר מהכנסת, ההצבעה שלנו בבחירות היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי.

אם כל ח"כ/ית יכול/ה לגנוב את המנדט ולערוק לצד השני, וכך קורה בפועל והופך ל"נורמלי החדש", מה משמעות ההצבעה שלנו למפלגת X או Y? אנחנו בידיים של הנוכלים/ות, של המשחדים/ות ושל המשוחדים/ות.

בנוסף, העובדה שסחר-מכר בחברי/ות כנסת, הפעלת טרור כלפיהם/ן וכלפי בני משפחותיהם/ן, מתן שוחד וטובות הנאה, כל אלה עוברים מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק שהפכו אסקופה נדרסת תחת ממשלות נתניהו, מוציאה עוד לבנה משמעותית מחומת ההגנה על הדמוקרטיה.

לדוגמה, בעלה של עידית סילמן והיא עצמה היו אמורים להיחקר מיידית במשטרה על סמך דבריהם-שלהם באשר להבטחות שניתנו להם. ההבטחות שניתנו לכאורה לחברי כנסת נוספים מסיעת ימינה מהוות גם הן עילה מוצקה לחקירה יסודית. אבל המשטרה והפרקליטות מעדיפות לעצום עיניים.

לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת חכ"ים בבוחריהם, הצבעתנו היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי

כך קורסות דמוקרטיות. כך קורסות מדינות. ישראל נמצאת בצומת הסטורי, והציבור חייב לאלץ את נבחריו/ותיו להניח חסמי-עורקים על הפצעים המדממים שפצע הביביזם בדמוקרטיה שלנו. מיד אחר כך, ומשתיכון ממשלה מתפקדת ויציבה, יש לגשת לשינוי יסודי של שיטת הממשל ושיטת הבחירות כולה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית