לאחרונה התבשרנו על כך שליאור רודאיף ודרור אור, שנחשבו לחטופים, נרצחו ב-7 באוקטובר וגופתם מוחזקת בידי חמאס. קצת לפני כן פורסם, כי כוח קומנדו איתר וחילץ בחאן יונס את גופתו של החטוף אלעד קציר, לאחר שנרצח בשבי, ככל הנראה בינואר.

האירועים הכואבים הללו מזכירים לכולנו ששעון החול של החטופים אוזל. ככל שחולף הזמן, מספר החטופים החיים הולך ופוחת. "חמאס לא מסוגל להחזיק יהודים במשך תקופה ארוכה מבלי להרוג אותם", כתב דונלד טראמפ ברשת החברתית שלו. "ישראל", הוא הוסיף, "תגלה שיש הרבה פחות חטופים חיים ממה שחושבים כרגע". מדובר באחת הפעמים הנדירות בהן נשיא ארצות הברית לשעבר (ואולי גם בעתיד) שיחרר אמירה מדויקת.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

בעודנו מזדעזעים מהאנטישמיות, הצביעות, הרוע, הבורות והטיפשות, כפי שאלו באים לידי ביטוי בחודשים האחרונים ברחובות העולם המערבי בכלל ובקמפוסים בארצות הברית בפרט, ראוי לתת את הדעת על הכרזה קבועה שמושמעת שם, ועל תמונת ראי רשמית שלה במקומותינו.

אין לדעת האם מרבית המוחים – בשונה משולחיהם – יודעים איפה הוא אותו הנהר ועל איזה ים מדובר בסיסמאות שהם צועקים בגרון ניחר, או אם כל המפגינים מבינים שהם למעשה תומכים ברצח ובאונס. אבל ניתן להניח שאיש מהם אינו מודע שלצד מחאה נגד ישראל, הוא פועל גם לערער על החלטות והסכמים בינלאומיים, כלהלן.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.