אישיות
תמר גור

טענות על יחס לא מכבד מצד הרבנות, מדיניות מחמירה בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, ורצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני, גורמים ליותר ויותר זוגות לבחור בחלופה לנישואים ברבנות ● אחת הדרכים מציעה להסדיר מראש תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג, ולצמצם את האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט

יותר ויותר זוגות שעומדים להתחתן פונים למסגרות אלטרנטיביות, שמציעות נישואים אזרחיים ואפשרויות נוספות לאיחוד הקשר ביניהם.

המשותף לכל הזוגות שפונים למסגרות אלה הוא חוסר הרצון לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית, וזאת משלל טעמים: החל מטענות ליחס לא מכבד מצד הרבנות, דרך מדיניות מחמירה ולפעמים משפילה של הרבנות בתהליך בירור היהדות לקראת הנישואים, וכלה ברצון של בני הזוג לקיים טקס שוויוני יותר.

בתנועה הרפורמית, שהיא כיום המחתנת הגדולה ביותר מחוץ לרבנות, מדווחים על עלייה שנתית של 15%-20%  במספר הזוגות שנישאו דרכה בשנים האחרונות. 1,500 זוגות התחתנו דרך התנועה בשנת 2018, לעומת כ-1,200 זוגות ב-2017.

נתונים אלה מקבלים ביטוי גם בסקרים שבודקים את עמדות הציבור באשר לנישואים במסגרות אלטרנטיביות לרבנות הראשית.

בעוד שב-2009, רק 53% מהציבור תמכו בהכרת המדינה בנישואים אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים, הרי שב-2018 עלה שיעור התמיכה של הציבור ל-70%.

בסקר שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נמצא עוד כי שיעור האנשים שתומכים בנישואים אורתודוקסיים, עבור עצמם או ילדיהם יורד בהתמדה, ואילו שיעור האנשים שתומכים בכך שהמדינה תכיר בכל החלופות לנישואים – עולה. בעוד 63% תמכו בנישואים אורתודוקסיים ב-2013, ירד ב-2018 תמכו בהם 47% .

בסך הכל נמצא בסקר כי ארבעה מכל חמישה יהודים חילונים בישראל, שהם 82%, היו מעדיפים שלא להינשא בנישואים אורתודוקסיים. שיעור ההעדפה לנישואים אזרחיים מגיע ל-36% בקרב הציבור היהודי, לעומת 14% שמעדיף נישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אבל הנתון המפתיע יותר הוא שגם 22% מהציבור הדתי הביעו העדפה לנישואים אורתודוקסיים – מחוץ לרבנות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב, סבור כי ממצאי הסקר מצביעים באופן חד משמעי על כך שרוב הציבור מביע אי אמון ברבנות הראשית, ושואף למימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. "אחרי הכל ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ששוללת מאזרחיה את חירות הנישואים", הוא אומר.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, והתחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח ושאין רצון לסייע"

הרבה הרפורמית, תמר גור, פעילה בתחום הנישואים כבר קרוב לעשור, ורשמה שיא כרבה שחיתנה הכי הרבה זוגות בעולם: יותר מ-200 זוגות מאז 2010.

הטקסים שהיא עורכת מתנהלים ברוח היהדות, אך בהתאמות רלוונטיות ובהתאם לרצון בני הזוג. רוב הזוגות שלה הם חילוניים ממעמד הביניים. "אבל המעגל הולך ומתרחב גם למשפחות מסורתיות ולאנשים ממשפחות דתיות", היא אומרת.

"חלקם מאסו בממסד הרבני, בקשיים שהוא מערים ובמה שהוא דורש מהם כתנאי לנישואים, ומעדיפים להינשא דרך התנועה הרפורמית. אחרים מחפשים תוכן שיתאים להוויה שלהם, שיוכלו להבין ולהתחבר אליו, ושיהיה בשפה שלהם. הם גם רוצים הטקס שוויוני, בלי הקטע הרגיל של קניין האישה והדברים הללו".

תמר גור (צילום: נמרוד פישר)
תמר גור (צילום: נמרוד פישר)

"לא רצינו לעבור ברבנות"

השינוי בעמדות הציבור ביחס לנישואים דרך הרבנות, הביא לא מעט ארגונים של החברה האזרחית להציע את שירותיהם לזוגות שמעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסיים, ובלבד שכף רגלם לא תעבור דרך הרבנות הראשית.

אחד המיזמים האלה הוא "חופות", מבית "השגחה פרטית", מיזם הלכתי מחוץ לממסד הרבני, שהקים הרב אהרון ליבוביץ. אחד האנשים שנישאו דרך המיזם הוא עירא קראוס, שהתחתן באפריל האחרון עם בחירת לבו תומר לוין.

הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הרב אהרון לייבוביץ (צילום: צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא שיש לנו משהו נגד החתונה והדרך המסורתית", אומר קראוס, "פשוט לא רצינו לעבור במונופול הרבני. אני בא מבית שבו מכבדים את המסורת, הייתי בגן דתי ובית בספר דתי והמסורת נטועה בי, אבל אני מתנגד למונופול שיש לרבנות הראשית בנישואים. הרבנות פוגעת בזכויות של אזרחים רבים בארץ, בסוגיות כמו נישואי להט"ב ונישואים בין יהודים ללא-יהודים, גיור, וכשרות. אנחנו פשוט לא מעוניינים לשתף פעולה עם הכוח הזה שיש לרבנות".

גם קרינה וצחי התחתנו דרך המיזם, וזאת לאחר שהרבנות פתחה בהליך ארוך של "בירור יהדות" לקרינה, ששני הוריה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לאחר כחצי שנה של חיטוט בעברה ובמקורות של משפחתה, הרגישה קרינה שהתהליך לא מתקדם לשום מקום, והחליטה לוותר עליו.

"לא הרגשתי שמנסים לפתור שם משהו", אומרת קרינה על התהליך שעברה ברבנות. "אין מענה אנושי, ואין אופציה להגיע למישהו שממש ידבר איתך. התחושה שלי הייתה שהתשובות נועדו למרוח, ושאין שום רצון לסייע.

"אחרי שהגעתי למסקנה הזאת, ויתרתי והמשכתי הלאה. אפילו ניסיתי לבדוק אפשרות לגיור דרך הצבא, שזה תהליך קשה ומורכב, אבל במשרד הפנים אמרו לי שאני לא יכולה לעבור אותו, כי אני רשומה בתעודת הזהות כיהודייה".

עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם
עירא קראוס ותומר לוין ביום נישואיהם (צילום: באדיבות המצולמים)

מה דרשה ממך הרבנות שכל כך הקשה על התהליך?
"בעיקר מסמכים שקשה מאוד או בלתי אפשרי להשיג. למשל, תעודת לידה של אמי ושל סבתי מצד אמא, וכתובה של סבא וסבתא מהצד הזה. מדובר במסמכים מתקופת השלטון הסובייטי, שלא קל להשיג. חוץ מבזה שבכלל לא מביאים בחשבון שהרבה יהודים ניסו לשמור על יהדותם בסתר בגלל רדיפת השלטונות.

"בסוף התחתנו בנישואים אזרחיים בקפריסין, אבל מבחינתנו זה עדיין לא היה שלם. אני גדלתי על היהדות ומבחינתי היה טבעי ומתבקש להתחתן בדרך המסורתית, אז חיפשנו וגילינו את המיזם של 'השגחה פרטית', והלכנו לשם.

"רצינו טקס רגיל, ואמרנו להם שאנחנו רוצים להינשא כמו ההורים שלנו. הם היו מאוד נעימים אלינו, נכנסו איתנו לעומק התהליך, הסבירו לנו הכל וליוו אותנו. הרב ממש ישב איתנו על הכתובה. הוא תרגם, והסביר כל חלק. זה היה נהדר.

"אני לא חושבת שברבנות זה נראה ככה. ברבנות מתחתנים כי פשוט ככה כולם עושים וזהו. אף אחד לא מתעסק בתוכן ובמשמעות של התהליך. כאן למדנו הרבה וזו הייתה חוויה נהדרת. אבל בסוף התחתנו בדרך הרגילה, בלי שינויים".

שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול
שוברים את הכוס. החתונה של קרינה וצחי בן שימול (צילום: באדיבות המצולמים)

בתי דין רבניים פרטיים

"חופות" מציעה מסלול עוקף רבנות – גם בתהליך הנישואים, וגם במקרים של גירושים – ובלבד שבני הזוג לא נרשמו כנשואים במדינת ישראל.

זוגות שנישאו דרך העמותה ומעוניינים להתגרש בהמשך, אינם חייבים לעבור את תהליך הפרידה דרך הרבנות הראשית, שידועה כנוקשה וככזאת שלא פותרת בעיות, אלא יכולים לעשות זאת דרך מה שמכונה בית דין רבני פרטי.

בתי הדין הפרטיים מתנהלים במקביל לבתי הדין הרבניים הרשמיים, ועוסקים בנושאי נישואים וגירושים. רובם שייכים כיום לאוכלוסייה החרדית, אך ניצנים ראשונים של הפורמט הזה מתחילים לתפוס אחיזה גם בקרב הציונות הדתית.

אחד הרבנים שמפעיל בית דין פרטי הוא הרב פרופסור דניאל שפרבר, שמנסה להציע פתרונות ולהתיר עגונות ומסורבות גט – בעקבות פניות שהוא מקבל מארגונים פמיניסטיים שונים, בהם "מבוי סתום", ו"מרכז צדק לנשים" של עורכת הדין ניצן כספי-שילוני.

"הסיבה העיקרית שבגללה פונים זוגות להינשא דרך המיזם קשורה לתהליך של 'בירור יהדות' ברבנות", אומר ליבוביץ. "הרבה אנשים שעוברים את התהליך הזה מרגישים קצת כמו מי שעובר תחקיר פלילי.

"עמדת הרבנות בתהליך בירור היהדות הוקצנה בתקופת הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף. אביו, הרב עובדיה יוסף, אמר שכל האומר 'ישראל אני' נאמן, אלא אם יש רגליים לחשוב אחרת. אבל היום, כל אחד שיש לו קצת מבטא רוסי חשוד".

האם העמדה הזאת הייתה מקובלת על כולם בעבר?
"לא, היא לא הייתה מקובלת על הכל, אבל גם לא הייתה כזאת מערכת נתונים, ולא היה אגף שלם שעסק בבירור יהדות".

מה הדברים הנוספים שגורמים לאנשים להימנע מלעבור ברבנות?
"ראשית, יש קבוצה גדולה של מסורבי רבנות. למשל, אם היום נמצא מסמך אחד מזויף בתיק, כל הליך בירור היהדות נפסל. יש אנשים שעברו גיור דרך בתי דין שהרבנות לא מכירה בהם, כמו 'גיור כהלכה', או רבנים אורתודוקסים שנמצאים ברשימה השחורה של הרבנות. כל אלה הם מסורבי רבנות.

"בנוסף לכך, יש גם את הפמיניזם הדתי, שמעלה את המודעות לגישה המפלה של הרבנות ביחס למעמד האישה, ולכן מגיעים גם אנשים שמודעים למחיר האישי שיהיה עליהם לשלם ולא מעוניינים בכך.

"הקבוצה האחרונה, כשליש מהפונים, היא של אנשים שפשוט מאסו ברבנות".

האם הציבור שפונה אליכם מגוון, או שמדובר בעיקר בדתיים?
"זו תופעה רחבה, ופונים אלינו גם הרבה חילונים. למשל, אנשי פרק ב' שראו איך מתנהלים גירושים ברבנות ולא רוצים לעבור זאת שוב, או ילדים להורים גרושים שחוו את החוויה של האמא, ואינם מעוניינים לעבור את התהליך ברבנות".

ליבוביץ מציין בסיפוק כי הביקושים לנישואים דרכה גדולים, וכי עד חודש יוני הנוכחי, הם צפויים לחתן 200 זוגות, וזאת בתוך שנה מאז שנפתח המיזם.

"כבר עכשיו אנחנו מבינים שיש תמיכה ציבורית רחבה לנישואים האלה. אחרי הכל התחלנו את המיזם עם ארבע מחתנים, ועכשיו אנחנו עובדים עם כ-20 מחתנים ומחתנות. כן, גם נשות הלכה מחתנות".

הסדרי החתונה דרך הארגון מנסים לפתור בעיה נוספת שניצבת בפתחו של כי מי שנישא ברבנות, והיא הסדרת תנאי היציאה מחוזה הנישואים בין בני הזוג מראש, וצמצום האפשרות להיקלע לחוויה של סרבנות גט. לצורך זה אימצו בארגון פתרון שקהילות יהודיות רבות בעולם דורשות: הסכם קדם נישואים הלכתי.

"בשונה מהסכם קדם-נישואין ממוני, שאותו כל אחד יכול לעשות אצל עורך דין, הסכם קדם נישואים הלכתי נועד לייצר תמריץ כלכלי שיביא את שני הצדדים לשתף פעולה בסידור הגט – וזה עובד", אומר ליבוביץ'.

"ההסכם מחייב את הצד שלא משתף פעולה לשלם מזונות מוגדלים מחודש לחודש, עד למתן גט. יש עוד ארגונים שמציעים הסכמים דומים, כמו למשל 'צהר'. אבל אצלם זו המלצה, ואצלנו זו דרישה. זה חלק מהמחויבות האתית של הרב".

אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אלי בן דהן, איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

סוגיית אי-הרישום

ואולם לצד היתרונות האלה, יש למסגרת הנישואים הזו גם חסרון אחד בולט, והוא שנישואים כהלכה ללא רישום – אינם חוקיים ודינם מאסר.

הממסד הדתי ותומכיו מעלים טענה לפיה אי-רישום של נישואים הלכתיים עלול להביא לתקלות, שבהן הגבר לא נותן גט לאשתו במקרה של גירושים, ולמרות זאת מתחתן עם אישה אחרת. גם האישה, מצידה, יכולה להמשיך בחייה ולהינשא כרצונה, משום שאין רישום של הנישואים שלהם.

מבחינת המסורת עלול הדבר להביא גם לסיכון ממזרות, דהיינו פסולי-חיתון.

לחוק שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל להירשם אצל כל רב שירצה, הוכנס סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים במשרד הפנים – דינו עד שנתיים מאסר

סגן שר הדתות לשעבר אלי בן-דהן, ששימש גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, טען כי נתקל בעשרות מקרים כאלה בשנה, ופעל לשינוי המצב. עם התוצאות של השינוי הזה נאלצים להתמודד כיום כל הזוגות שבחרו לא להינשא במסגרת הרבנות.

שר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, וסגנו אלי בן-דהן, קידמו ב-2013 שינוי בחוק, שקבע כי אדם המעוניין להינשא יוכל לבצע רישום אצל כל רב שירצה, ללא כל קשר לאזור מגוריו. מטרת החוק הייתה להקל על הזוגות המתחתנים, ולאפשר להם להינשא גם אצל רבנים מקלים או נוחים יותר. בפועל, הוכנס אליו סעיף 7, שקובע כי מי שלא ידאג לרישום הנישואים – דינו עד שנתיים מאסר.

בעמותת "חופות" תוקפים את התיקון הזה ותובעים את ביטולו. לדבריהם, דווקא הרישום ברבנות מגביר את סכנת החשיפה לממזרות, משום שלרבים מהנרשמים כלל לא אכפת מהטקס וממשמעויותיו הדתיות.

"אפשר לתת דוגמאות שבהן למי שעובר ברבנות יש יותר סיכון לחשש ממזרות" מסביר ליבוביץ. "למשל בני זוג שהתחתנו ברבנות ועוברים לברלין או ללוס אנג'לס, אך 10 שנים אחר כך נפרדים, יותר גרוע, כי הם לא מחויבים לאיש ואף אחד לא הסביר להם מה חשיבות הגט. אצלנו, כל מי שעובר את תהליך הנישואים מבין את חשיבות התהליך. לדעתי, אם היינו סופרים את הזוגות שנפרדים וחיים בחו"ל, היינו מגלים שהמעבר ברבנות מייצר חשיפה הרבה יותר גדולה לממזרות".

עוד 1,593 מילים
כל הזמן // יום שני, 24 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

פרשת הצוללות חוזרת

ועדת הצוללות מזהירה הבוקר חמישה נחקרים, הראשון שבהם הוא נתניהו, עליו כתבה הוועדה כי "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל" ● וגם: מה רוצה נתניהו? ● גולדשטיין התריע – ויודח ● עדכוני מלחמה ● חדשות יורו ● ועוד...

מחאה נגד בנימין נתניהו ופרשת הצוללות בתל אביב, 14 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
היום ה־262 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

פורסם תיעוד מחטיפתם של הירש גולדברג פולין, אור לוי ואליה כהן

צה"ל: מחמד אלאטרש, שהוגדר עד כה כחטוף, נהרג ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועה ● הרמטכ"ל: "אנחנו מתקרבים לנקודה שבה נודיע שפירקנו את חטיבת רפיח" ● ועדת החקירה לעניין כלי השיט הזהירה את נתניהו, יעלון ויוסי כהן, שהם עלולים להיפגע מחקירתה; לגבי ראש הממשלה כתבה הוועדה שהוא "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של ישראל"

עוד 32 עדכונים

הטרגדיה מקרבת את סוף הסכסוך

הישראלים והפלסטינים מעולם לא היו רחוקים יותר, מנוכרים יותר, שונאים יותר ומיואשים יותר מאשר בשנה האחרונה. תחושת הייאוש הזו מתבטאת בדה-הומניזציה של הצד השני.

הפלסטינים מתקשים להביע אמפטיה לקורבנות הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, לחטופים הנמקים בשבי חמאס, או לישראלים באשר הם, וחושבים שאירועי הטבח והאונס הברבריים שעדיין מטלטלים אותנו הישראלים הם פרופגנדה ציונית. מן הצד השני, הישראלים מרוכזים בטרגדיה של ה-7 באוקטובר, מסיטים את מבטם מההרג ההמוני ברצועת עזה, מהילדים המתים והפצועים, מההרס, מאובדן היכולת לקיים חיים בכבוד ומאלימות המתנחלים בגדה המערבית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 699 מילים

עתירה נוספת נגד עיריית רחובות במסגרת מלחמות הדת בעיר

תושבי שכונה חילונית ברחובות עתרו נגד העירייה בדרישה להחזיר לידיה קרקע שהוקצתה ללא תמורה לעמותת דת עבור הקמת בית כנסת ● כפי שנחשף בזמן ישראל, העמותה לא עמדה בהתחייבות ובלוחות הזמנים, נקלעה לקשיים בבנייה ובמקום עומד שלד מיותם ● "העירייה חפצה ביקרה של העמותה יותר מאשר ביקרם של התושבים"

עוד 630 מילים

למקרה שפיספסת

תקשורת המיינסטרים נושאת באחריות גדולה למצב

בלחץ עבריין סדרתי שאוחז בתורת גזע ומעריץ רוצח המונים מחברון, שמונה בידי עבריין סדרתי לכאורה, מנסה המשטרה לדכא באלימות את הפגנות מתנגדי המשטר.

תקשורת המיינסטרים מתעלמת מאלימות זו בדרך כלל. כמו התעלמותה מהאפרטהייד בגדה, שנציגיו הם-הם ממשלת ההפיכה. האם אחרי האלימות הדוחה של השוטר כלפי כתבת ערוץ 12 יולן כהן זה ישתנה? לא הייתי עוצר את נשימתי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שלום דניאל, מצד אחד אתה מעלה שני גורמים בעייתיים (תקשורת, פוליטיקה); אך מצד שני אתה קורא לטפל רק באחד מהם (פוליטיקה). שים לב כפי שאתה עצמך אומר, שלגורם הראשון יש אחריות (חלקית, לא מלאה)... המשך קריאה

שלום דניאל, מצד אחד אתה מעלה שני גורמים בעייתיים (תקשורת, פוליטיקה); אך מצד שני אתה קורא לטפל רק באחד מהם (פוליטיקה). שים לב כפי שאתה עצמך אומר, שלגורם הראשון יש אחריות (חלקית, לא מלאה) לשני – אז אם כן מה צריך להיות הפיתרון בתחום התקשורת?

התקשורת נותנת לציבור מה שהוא רוצה. ואת זה הציבור בוחר דרך השלט (ודרך רכישה של המפרסמים) ולכן, זה מה שמביאים לו. נכון שיש לתקשורת אחראיות על התוכן, אבל למה שתעשה את זה? נהפכו, הרי משתלם... המשך קריאה

התקשורת נותנת לציבור מה שהוא רוצה. ואת זה הציבור בוחר דרך השלט (ודרך רכישה של המפרסמים) ולכן, זה מה שמביאים לו.
נכון שיש לתקשורת אחראיות על התוכן, אבל למה שתעשה את זה?
נהפכו, הרי משתלם לבעל הבית של הערוץ וכו' לשרת את המשטר, הרי זה יד רוחצת יד. הוא צריך את הרגולטור.
דרך אגב, אפילו ברמה הנמוכה של כתבים, כך בן גביר עושה (על פי הריאיון של ג'וש בריינר עם תומר אביטל). כלומר, הוא מייצר חדשות. יעני, בן גביר למעשה צבר את כוחו ומעמדו בזכות יצירת תוכן. זה ככה פשוט. אנשים חושבים שהוא עורך דין או "נער גבעות" או טמבל או חולה (מה שנכון). אבל האמת היא שהוא יוצר תוכן. גם בעבר עוד לפני שהיה טיקטוק הוא היה עושה רעש ומשלהב את הנערים המופקרים, שחלקם הגדול גם כן כמו, בעלי בעיות התנהגותיות אורגניות.
אז זה כל הסיפור, תוכן. ואנשים צורכים תוכן כזה מטופש כי הם למעשה בורחים מהפחדים שלהם בתוך הראש שלהם. ותוכן מטופש הוא אחלה של הסחת דעת ומנוחה מהקול הקטן בתוך הנפש פנימה שמזהיר את הבן אדם מהתוצאות של חשיפה לתוכן מטופש ורעיל. אבל הבן אדם כבר מכור. והוא הבן אדם המתמכר לצריכה של תוכן רעיל, והבן אדם שמייצר את התוכן שגם הוא מכור לייצור ולסיפוק הרגעי שהוא חש כאשר הוא הצליח להשתקף בעיני הציבור, שניהם מתעוררים אל המציאות שנוצרה כתוצאה מהפעולה; או נכון יותר; אי הפעולה שהם היו צריכים לבצע ולא ביצעו, כמו שני נרקומנים שמתעוררים אל מציאות של חורבן.
אז זה הסיכום: אנשים מרעילים לעצמם את המחשבה עם תוצאות דומות בחיים עצמם. ולזה כיום קוראים "תקשורת". פעם תקשורת הייתה כדי לדווח מציאות. היום התקשורת משרתת את אלו שרוצים לעצב אותה (מציאות).

עוד 247 מילים ו-3 תגובות

225 הרוגים: חצי שנה קטלנית בכבישים

למרות סגירת התנועה בצפון ובדרום, השנה מסתמנת נסיגה דרמטית בבטיחות בדרכים ● במערב אירופה הצליחו להפחית תאונות אבל שרת התחבורה – הקודמת והנוכחית – מתעלמת מהתוכנית הקיימת ● השיקולים הפוליטיים של מירי רגב, הזנחת התחבורה הציבורית וחוסר הטיפול בכבישים אדומים הופכים את כבישי ישראל לפצצה מתקתקת

עוד 1,023 מילים

תגובות אחרונות

מיטוט חמאס וחיסול ארגון הטרור?

סוגיית מיטוט חמאס וחיסולו של ארגון הטרור – היא אחת הסוגיות המאתגרות והנפיצות ביותר בשיח הישראלי מאז ה-7 באוקטובר. לצד העובדה ש"לא ניתן להשמיד את חמאס" וכי רעיון "העלמתו היא זריית חול בעיני הציבור", כפי שהיטיב להסביר דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בראיון שנערך איתו בערוץ 13.

ללא ספק, מדובר בסוגייה טעונה ומורכבת, המושכת אליה אש ותשומת לב בינלאומית עצומה. וזאת, במקביל לסוגיית השבת החטופים משבי חמאס, והרבה מעבר לעימות המילולי שהתחולל בין הגרי לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, וכן מעבר לביקורת המושמעת תדיר כלפי הדרג הצבאי ופעילות צה"ל ברצועה.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 722 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בארה"ב מציעים להטיל סנקציות על סמוטריץ'

גורמים בממשל האמריקאי מציעים כי הצו שעליו חתם ביידן נגד מתנחלים אלימים בגדה המערבית יחול גם על סמוטריץ', שמעכב העברת כספים לרשות הפלסטינית ובכך מציב אותה על סף קריסה ● בארה"ב חוששים שהרשות הפלסטינית לא תחזיק מעמד עד הבחירות הבאות, מה שיביא את חמאס והג'יהאד האסלאמי לצרף את הגדה המערבית למלחמה בישראל

עוד 1,351 מילים ו-1 תגובות

היועמ"שית מפרקת את לוין מנשקו

עד עתה לוין התנה את הסכמתו למנות נשיא לעליון בכך שאחד או שניים מהכיסאות הפנויים בעליון יופנה למועמדים מטעמו ● בתגובה שהגישה אתמול לבג"ץ, בהרב-מיארה מפרקת את התנאי של לוין וקובעת כי קיימת חובה חוקית למנות מיידית נשיא - בעוד שבעניין השופטים לא ניתן לכפות על חברי הוועדה לבחירת שופטים להתפשר ● לוין, מצידו, מאיים להחזיר את חקיקת ההפיכה המשטרית בשוך המלחמה ● פרשנות

עוד 1,232 מילים ו-2 תגובות

פה זה לא אירופה

בממשלה מבטיחים לנו שאחרי יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יוקר המחיה ירד ● אולם בפועל הרפורמה כנראה לא תוזיל בשקל אחד את סל הקניות הממוצע ● החשדות נגד בעלי ויקטורי ויוחננוף מבהירים לכולם גם למה ● פרשנות

עוד 788 מילים ו-1 תגובות

כחצי מיליון איש עזבו את ישראל בשנה החולפת

מעקב זמן ישראל מספר אזרחי ישראל שיצאו מהארץ מאז יולי 2023 ועד אפריל השנה, גדול ביותר מחצי מיליון ממספר הישראלים שנכנסו לארץ באותה תקופה ● ובניגוד לתחזיות, גם העלייה לארץ נמוכה בהרבה מאשר לפני המלחמה, ועומדת על כ־2,500 עולים לחודש בלבד

עוד 953 מילים ו-2 תגובות

בכירים דמוקרטים שוקלים להחרים את נאום נתניהו בקונגרס

נתניהו, שאמור לנאום בסוף חודש יולי בפני שני בתי הקונגרס, האשים את ממשל ביידן בשבוע שעבר בעיכוב מכוון של משלוחי נשק והכעיס את האמריקאים ● מסתמן כי לפחות 20 חברי קונגרס ובית נבחרים ייעדרו מהנאום או ימחו במהלכו ● המספרים עשויים לטפס ותלויים בהתנהלות נתניהו בחודש הקרוב ● פרשנות

עוד 769 מילים ו-2 תגובות

שלושת המועמדים הבולטים לרשת את הנשיא שנהרג בתאונת המסוק אבראהים ראיסי נעים בין אולטרה שמרן לרפורמיסט שמרן: כולם עומדים בתו התקן של המנהיג העליון חמינאי ● ועדיין מערכת הבחירות הפכה לתוססת, כשבציבור האיראני צפים ועולים האשמות לשחיתות מהעבר ● הבחירות יתקיימו בעוד חמישה ימים - מספיק זמן להציף סיפורים נוספים שמרעידים את הממסד בטהרן ● פרשנות

עוד 633 מילים
היום ה־261 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: "השלב העצים של הלחימה בחמאס עומד להסתיים ואז נעתיק חלק מהכוח לצפון"

משרד החוץ על הפיגוע בדגסטן: בדרבנט בית כנסת נשרף עד היסוד, שומריו המקומיים נהרגו וכומר נרצח; במחצ'קלה בית כנסת הותקף בירי ● היועמ"שית: הימנעות לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לבית המשפט העליון מהווה בנסיבות הנוכחיות חוסר סבירות קיצוני ● "הטלגרף": חזבאללה מאחסן "כמויות עצומות" של תחמושת איראנית בנמל התעופה ביירות

עוד 38 עדכונים
היום ה־260 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

רס״ל גרוס מלכיה, בן 25 מסוסיה, נפל בדרום הרצועה

גורם מדיני בכיר טען כי המגעים לעסקת החטופים הגיעו למבוי סתום: "אין על מה לקיים דיונים, הלכנו הכי רחוק שיש" ● צה"ל ניסה לחסל את מספר 4 של חמאס בעזה ● חשד לפיגוע: אמנון מוכתר בן ה-67 מפתח תקווה נורה למוות בקלקיליה ● צה"ל: התיעוד בו נראה פלסטיני קשור לרכב בג'נין "מתוחקר ויטופל בהקדם" ● החות'ים טענו: פגענו בנושאת המטוסים אייזנהאואר, ארה"ב הכחישה

עוד 23 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כפסע מהניצחון המוחלט

פיילוט חלוצי שעורך המשרד להגנת הסביבה עשוי לספק פתרון למכת הטרמיט הפורמוסי שהשתלט על פתח תקווה ● הנתונים מוכיחים: המחצית הראשונה של יוני 2024 אכן הייתה "חמה מהרגיל" ● רקדניות, פרחים וברכות - עיריות מנסות פידבק חיובי כדי לעודד השלכת זבל לפח האשפה במרחבים הציבוריים ● ופינת צל בכפר סבא שהופכת את הקיץ למעט יותר נסבל

עוד 1,447 מילים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

כל העיניים על המתלבטים

הסקרים האחרונים בארה"ב מראים התחזקות מתמדת של טראמפ אך הקרב עדיין צמוד ומי שצפוי להכריע בסופו של דבר הם המתלבטים שהצביעו בעבר לדמוקרטים ● ההרשעה של האנטר ביידן דווקא מפרקת את הטענות של הטראמפיסטים ● התחזקות הימין הקיצוני באירופה עלולה להצביע על מגמה עולמית ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,123 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה