אישיות
נמרוד אלוני

דרושה אסטרטגיה למלחמה הבאה ולא רק מפקדים לוחמניים

השבוע ביטא הרמטכ"ל את שאיפתו להשיג "הכרעת בזק" באמצעות מינוי שורת קצינים לוחמניים לתפקידי מפתח. אבל מה שנדרש בכדי למנוע "תיקו עגמומי" במלחמה הבאה אינו רק אוגדונרים ששים אלי קרב, אלא אסטרטגיה ברורה. בהיעדרה, גם הרמטכ"ל ומפקדי השדה ההתקפיים ביותר לא יעזרו.

השבוע הנחה הפרשן הצבאי של "ישראל היום", יואב לימור, מושב בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, תוך מיקוד בתרחישי העימות בחזית הצפונית. סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל') יאיר גולן, טען בדיון שבמקרה כזה תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל משלושת העשורים האחרונים, המבוססת בעיקרה על אש מנגד, מודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא תספיק.

"נצטרך לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו", אמר.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') אמיר אשל, העיר מצדו שבתרחיש מלחמה עם לבנון ראוי לקחת בחשבון שסוריה לא תישאר ניטרלית, "אחרי שחיזבאללה עזר לה לקום מהקרשים. היא כנראה תהיה שותפה בצורה כזאת או אחרת". עוד העריך "שהדוב הרוסי לא ייתן למלחמה כזאת להימשך לאורך זמן רב מאוד. זה מסכן את האינטרסים שלו, את הפרויקטים שלו, ויש לו דרכים להבהיר כשהוא רוצה להגיד 'קצר', זה כנראה יותר קצר ממה שחושבים".

כמו משתתף אחר בפאנל, הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, גם אשל העריך שהמלחמה לא תסתיים בכניעת חיזבאללה, שהעורף ייפגע קשה מכפי שהציבור מדמיין, אך לישראל יש יכולת להנחית עליו מכה "בהיקפים שהוא לא מתאר".

את גישת התמרון הרחב של גולן דחה אשל מכל וכל, וציין שהיא בעיניו רומנטית ומתאימה לקרבות דוגמת קרב אל-עלמיין, שניהל הצבא הבריטי בפיקוד מונטגומרי כנגד הצבא הגרמני בפיקוד רומל במישורי המדבר המערבי באפריקה ב-1942. מהלך שכזה מחייב מערכה שתימשך חודשים, לעומק של מאה קילומטרים בלבנון, מחירו יקר והישגו לא מובטח.

אשל אמנם ציין שצה"ל יצטרך לתמרן, אבל בהתאם לעיקרון לפיו אתה עומד היכן שאתה יושב. ניכר שהוא מאמין שאת עיקר הלחימה יש לעשות מן האוויר.

גולן מצדו השיב שמדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היא "לייאש את אויבינו מעצם המלחמה". את זה, אמר, לא "תעשה אם לא תכה בהם מספיק חזק". ביושר, ציין שבוויכוח על השאלה מהי מכה מספיק חזקה, וכיצד היא נעשית בפועל, ישנה בטוח יותר מתשובה אחת ולא בטוח ששלו היא הנכונה ביותר.

הוא ציין גם שאינו מעריך שישראל תהיה נתונה ללחץ מדיני מצד גורם כזה או אחר, ובכלל זה רוסיה, לסיים את המערכה. לגישתו, ישראל תחתור בעימות להשגת הכרעה צבאית. הכרעה שכזו, כנגד אויב כמו חיזבאללה, שאין לו מרכז כובד מובהק, "נמדדת בהיקפי השמדה ובלהביא אותו למצב של חידלון בכושר הפעולה הצבאי שלו".

לתפיסתו, אף שהדבר לא מחייב לפגוע בכל משגר רקטות, סמוך לגבול או בצפון לבנון, את ההישג הזה לא יביאו מאמצי האש לבדם, ויש להפעיל מהלך קרקעי.

משתתף אחר בפאנל, האלוף (מיל') גיורא איילנד חזר על תפיסתו, לפיה במלחמה הבאה יש להגדיר את כלל מדינת לבנון (אבל לדבריו הדבר תקף גם בעזה) כאויב, שכן "יש לישראל לעולם יתרון בלנסות לייצר מצב מול מדינה ולא מול ארגון טרור".

בהתייחס למוכנות צבא היבשה ציין איילנד, בניגוד לטענות האלוף (מיל') יצחק בריק, שבעיניו רמת הצבא טובה אך אינה מאה אחוז, "כי למאה אחוז יש מחיר מאוד כבד. תרצה מאה אחוז כשירות של כל הטנקים וכל הנגמ"שים כל הזמן, זה הרבה כסף שיהיה לך חסר במקום אחר".

עם זאת זיהה איילנד שחיקה בצבא היבשה בשני תחומים. האחד, אמר, הוא "במידת היכולת ובמידת העצמאות של יחידות ביבשה". לדבריו, אל"מ מזרוע היבשה הציג לו (איילנד, קצין צנחנים, שימש בעבר כקחצ"ר) לאחרונה את המבנה של גדוד חי"ר בעת הזו ולדעתו, "גדוד חי"ר לפני עשרים שנה היה מצויד יותר טוב מגדוד חי"ר של היום".

שחיקה נוספת שזיהה היא במקצוענות של המפקדים. "אם פעם הצבא המקצועי, בטח בחיל רגלים, היה מתבסס על היכולות של מפקדים להבין שטח ואויב ולתמרן, היום מה שנתפס כמקצועי זה הפעלת גאדג'טים, ואנחנו שוחקים חלק מהיכולות שברגעי אמת עלולים להיות בעייתיים", הזהיר.

הדיון בכנס הוא האתגר שלהם

התרחישים והדילמות שבהן עסק המושב בכנס עתידות להיות (ולמעשה מהוות כבר) את עיקר עיסוקם של שורה של קצינים שמונו השבוע לתפקידי מפתח בצבא היבשה. בין הקצינים שזכו לקידום בלטו אל"ם רומן גופמן, קצין שריון, שיתמנה למפקד אוגדת הבשן שאחראית על הגבול עם סוריה, אל"ם אבי רוזנפלד, מפקד שלדג לשעבר, שיפקד על עוצבת עידן, ומפקד אוגדת סיני, תא"ל יניב אלאלוף, שיתמנה למפקד אוגדת יהודה ושומרון.

תא"ל ירון פינקלמן, שכמו אלאלוף פיקד על גדוד בחטיבת הצנחנים, יתמנה לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים. זהו, אולי, תפקיד התא"ל החשוב בצבא, שכן הוא נדרש, כמאמר גבי אשכנזי (שכיהן בתפקיד באמצע שנות ה-90), "לחשוב כמו רמטכ"ל ולפעול כמו קמב"ץ".

מינוי נוסף הוא זה של תא"ל נמרוד אלוני למפקד הבא של אוגדת עזה. זאת תהיה הפעם השלישית בה אלוני, גם הוא קצין צנחנים (שתחת המח"ט כוכבי, פיקד על הסיירת החטיבתית בחומת מגן וזכה לצל"ש), מחליף בתפקיד את מפקד אוגדת עזה הנוכחי, תא"ל אליעזר טולדנו. השניים פיקדו זה אחר זה על יחידת מגלן ועל חטיבת הצנחנים.

אלוני הוא קצין מוערך שפיקד בין היתר בהצלחה על גדוד הסיור של הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, בקרבות במארון א-ראס ובינת ג'בייל, אבל עזה היא זירה שבה טרם פעל, ואת האוגדה וזירת הלחימה הנפיצה אינו מכיר "דרך הרגליים".

החורף בא

את הכותרות תפסה (איך לא) ההחלטה למנות את תא"ל עופר וינטר למפקד הבא של עוצבת האש המובחרת. וינטר נהנה בציבור מתדמית של קצין נועז, שאינו עושה חשבון וחותר למגע, ולא בלי סיבה. הוא השלים מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל, לחם כקצין ביחידת מגלן בלבנון ועבר לחטיבת גבעתי. כשפיקד על גדוד הסיור של החטיבה באינתיפאדה השנייה, הוענק לגדוד, לראשונה בצה"ל, עיטור המופת (וינטר עצמו עוטר בצל"ש אלוף).

ב-2014 פיקד וינטר על גבעתי ב"צוק איתן". והנה, מאז שסיים את תקופת הפיקוד על החטיבה הוא נשלח ל"מקרר". אמנם, כמו שאר מפקדי החטיבות במערכה ההיא קודם גם הוא לתא"ל, אך לתפקידי מטה בלבד. בשני דיוני שיבוצים התעקש הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, שלא למנותו למפקד אוגדה.

ה"סנגורים" שקמו לקצין, רובם המוחלט שלא מטעמו, טענו כי הסיבה שלא קודם לתפקיד בכיר ביחידות השדה היא כי הוא דתי (וינטר הוא מהבוגרים הבולטים של המכינה הקדם צבאית שבעלי). כראייה הציגו את הביקורת שספג על אותה פקודת יום שפרסם בטרם "צוק איתן", שבה, מתוך שאיפה לחזק את רוח הלחימה של חייליו, שילב יסודות דתיים יהודיים יותר וממלכתיים פחות. האמת, כרגיל, יותר מורכבת.

בצה"ל לא בודקים מה יש למפקדי השדה מתחת לקסדה. במהלך התקופה בה שימש וינטר כמח"ט גבעתי התרחשה בחטיבה סדרת אירועים מטרידה שבגינה רשם לו הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הערה פיקודית. סביר גם שבמטכ"ל לא אהבו את זה שוינטר, ככל הנראה, תדרך ללא אישור את השר נפתלי בנט, חברו לנשק, אודות המנהרות בראשית "צוק איתן".

אירוע חטיפת גופתו של הדר גולדין בשלהי "צוק איתן" לא סייע לו גם כן. וינטר, שהפעיל "נוהל חניבעל" אגרסיבי, קרא נכון את תמונת הקרב, אך ספג לאחר מכן גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל, ממנה נהרגו אזרחים פלסטינים רבים שלא היו מעורבים בטרור.

זה לא חדש. לאחר "חומת מגן" מונה מח"ט גולני דאז, משה "צ'יקו" תמיר, לראש מטה פיקוד המרכז, ורק לאחר מכן למפקד אוגדת עזה. קצין בכיר תיאר אז את המהלך כ"סדרת חינוך קטנה" מצד הרמטכ"ל, נוכח שורת תקלות שהתרחשו בחטיבה עליה פיקד. לא מן הנמנע שכך קרה גם הפעם. החלטתו של כוכבי למנותו למפקד על אחת משלוש אוגדות ההכרעה של צה"ל, ועוד לזו שתפקידה לתמרן בעומק, מלמדת ש"ריצה את עונשו" והגיע הזמן להמשיך הלאה.

וינטר הוא לוחם, אבל כמו תא"ל אלוני באוגדת עזה, הוא מקבל לידיו אוגדה שבה לא שירת מאז שעזב את יחידת מגלן. ואם זה לא מספיק, הרי שהאוגדה היא האוגדה בה"א הידיעה של הרמטכ"ל הנוכחי. שם הוא גדל מהיותו חייל בצנחנים, דרך היותו מג"ד ובשני תפקיד מח"ט וכמפקדה. הוא שגידל את מפקדיה במילואים ובקבע. כך למשל, מפקד מגלן הנוכחי ומפקד חטיבת חוד החנית, אל"מ יניב בארוט, שירתו תחתיו כקצינים צעירים בצנחנים.

מנגד, מסלול השירות השלם והמלא של וינטר בכוחות המיוחדים, בחי"ר וכמח"ט מילואים, כמו גם ההבנה במורכבויות האסטרטגיות שרכש בתפקידו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון (שהוא במקרה גם ראש הממשלה, שמיהר לברכו בטוויטר: "תוביל אותם לניצחון. בהצלחה!"), אמור לאפשר לו לסגור פערים ומהר.

אז איך מנצחים?

במאמר ב"וואלה" טען הפרשן אמיר אורן שמינוי וינטר וגופמן, הנחשבים ללוחמניים במיוחד, למפקדי אוגדות מבטא את שאיפת הרמטכ"ל "להכרעת בזק, בעיקר של חיזבאללה, כדי להשיג בזריזות את התכלית, להגיע ליעדים הקרקעיים ולצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".

זוהי שאיפה ראויה שכן יתרונו הגדול של צה"ל בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, ועליו לפעול לקצרה ככל שניתן. הימשכותה, משחקת לידי האויב. היא גם מתכתבת עם הדברים שאמרו איילנד וגולן בכנס ועם הדגש ששם הרמטכ"ל, עם היכנסו לתפקיד, על הקטלניות של צה"ל בלחימה.

אבל חשוב לזכור שבשני העשורים האחרונים לא סבל צה"ל מהיעדר אוגדונרים ששים אלי קרב. הבעיה הייתה, ועודנה, כפי שציין איילנד בדבריו, שהקבינט הביטחוני אינו למד כראוי את הסוגיות האסטרטגיות וכשהאירוע שמביא להסלמה מתרחש, השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, ומנסים ללמוד אותו תוך שהם מתמרנים בין ניתוחי מודיעין אסטרטגיים ודיווחים טקטיים מהשטח. ככה לא מגבשים אסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה, גם הרמטכ"ל הכי התקפי והאוגדונרים הכי לוחמניים לא יעזרו.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,411 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־231 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

בין הדין הבינלאומי לצדק בהאג מורה לישראל לעצור מייד את הלחימה ברפיח

נתניהו יקיים התייעצות חירום עם השרים הרלוונטיים וגורמי המקצוע ● בן גביר: התשובה צריכה להיות כיבוש רפיח; סמוטריץ׳: ההיסטוריה תשפוט את מי שעמד היום לצד הנאצים של חמאס דאעש ● צה"ל חילץ מעזה את גופותיהם של אוריון הרננדס ראדו, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום ● דובר צה"ל: מידע שנאמר בסרטוני חקירות המחבלים ששחררנו על החטוף מתן צנגאוקר לא הוצג למשפחתו עקב טעות אנוש

עוד 29 עדכונים
אמיר בן-דוד

המרתון של ג'יין פונדה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: ב-1990, ג'יין פונדה הייתה מעדיפה לשכוח את הריקוד הפאלי עם התותח הצפון־וייטנאמי, אך את מה שעשתה אין להשיב - והמראה המטריד נצרב בתודעה האמריקאית

עוד 1,927 מילים

החטופים ונתן אלתרמן - "לאן נוליך את החרפה"

עם ישראל לעולם לא יוכל להתנער מהחרפה שתידבק בו, אם חלילה החטופים יופקרו ולא יוחזרו בהקדם. בראשי מהדהד שוב ושוב שיר מאת נתן אלתרמן מתוך ספרו "שמחת עניים". השיר הזה ממש מתחבר לתחושות שירדפו אותנו לנצח אם חלילה לא תהיה עסקה להחזרת החטופים.

"לאן נוליך את החרפה" / נתן אלתרמן

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 356 מילים

למקרה שפיספסת

הפרסומאי גיל סמסונוב מתאר בספרו החדש "הבגינים" את הסבל והעינויים שחווה הדור של אביו – יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י – מצמרת הממסד המפא"יניקי ● הוא משוכנע שהחשיפה תביא לפרספקטיבה ולהדחקת השנאה בין המחנות ("עובדה שבגין, שהיה האיש השנוא ביותר, הפך לסמל הדמוקרטיה בפי השמאל") ● על נתניהו, לו ייעץ במשך שנים בבחירות, הוא אומר: "דור המרד בחר בו כיורש כי כמוהם הוא חש קיפוח היסטורי"

עוד 3,597 מילים ו-1 תגובות

עתידה של ישראל ליברלית תלוי בגווניה

שנה אחרי הקמתה של המחאה למען הדמוקרטיה הישראלית, ניסיון המהפכה המשפטית והחורבן ששניהם הותירו, מחזקים שבעתיים את ההבנה של עד כמה חשוב המחנה הליברלי בישראל ועד כמה מסוכנת הממשלה הנוכחית לעתיד עם ישראל.

אם למישהו היה ספק כי האנשים שיצאו לרחובות ולצמתים לעמוד נגד ממשלת החורבן צדקו, הרי שהאירועים הטרגיים של החודשים מאז השבעה באוקטובר מוכיחים מעבר לכל ספק את צדקת דרכם.

הרב אלחנן פופקו הוא רב, מחנך, איש ציבור, וסופר בארה"ב. דור אחד עשרה למשפחת רבנים. בעל תואר ראשון לפסיכולוגיה, תואר שני בחינוך וסמיכה לרבנות ולדיינות. פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים בשלש שפות. פרסם מאמרים בתחומין, כיפה, סרוגים, מקור ראשון, ערוץ שבע ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,172 מילים

תגובות אחרונות

לפי חוקת רומא, בית הדין הפלילי בהאג לא מתערב במצב שבו חשדות לפשעי מלחמה מטופלים על ידי מערכת המשפט במדינת החשודים ● בהחלטתו השבוע, התובע הראשי כרים קאן הצהיר למעשה כי ישראל אינה עושה את תפקידה ולא נוקטת בהליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות ● זהו כתב אישום חריף נגד היועמ"שית - ונגד העליון ● פרשנות

עוד 886 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ברקת בטוח שיביס את נתניהו בפריימריז

ניר ברקת משוכנע שנתניהו לא יוכל להתרומם בסקרים, ואם יתמודד בבחירות הוא ינחל תבוסה ויוביל את הליכוד לאבדון ● בהינתן כל המשתנים הללו, ברקת משוכנע כי הוא יכול להביס את נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ● בינתיים, ברקת משמר את היריבות מול נתניהו על קו מתח גבוה - אבל הוא לא שובר את הכלים, לא יוצא למרד גלוי ולא מתפטר מהממשלה כדי לא להרגיז את חברי הליכוד שעדיין מסרבים להפנות עורף לנתניהו ● פרשנות

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

יורשת בלתי צפויה

קלאודיה שיינבאום, מדענית אקלים בת 61 וראשת עיריית מקסיקו סיטי לשעבר, מסתמנת כמועמדת המובילה להיות נשיאת מקסיקו הבאה ● היא מובילה כעת בסקרים לנשיאות עם רוב מכריע של 57% מהקולות ● אם תזכה בבחירות, היא תעמוד בפני ציפיות אדירות, בעוד החברה המקסיקאית הולכת ונעשית מפולגת יותר מתמיד

עוד 2,337 מילים

החברה להגנת הטבע שינתה קונספציה ועלתה להתקפה

לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי ● לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים הולך וגדל ● תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת Rewild – הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים ● זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה

עוד 1,547 מילים ו-1 תגובות

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל לתצפיתניות שנחטפו: "נכשלנו בלהגן עליכן; אנחנו מחויבים להשיב אתכן הביתה"

צה"ל ושב"כ התנקשו במנהרה בג'באליה בחיי מפקד גדוד בית חאנון בחמאס ● הממונה על חופש המידע בצה"ל מסרה, במענה לפנייה שקיבלה, שאגף המודיעין העביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה; לשכת ראש הממשלה: באף אחד מהמסמכים אין התרעה מפני מתקפה של חמאס ובחלקם נטען שפני הארגון להסדרה ● מנכ"ל משרד החוץ נזף בשגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד

עוד 45 עדכונים

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים ו-2 תגובות

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה