אישיות
דיוויד שכטר

שחקנית ממוצא ירדני מגלמת את הצנחנית היהודייה בניו יורק

הבמאי והיוצר דיוויד שכטר: "אנחנו אומרים שיש ללקסי רבאדי נשמה של יהודייה" ● "המחזה של התיאטרון היידי לא מציג סצנת צניחה גדולה או את העינויים, ודמות אמה של סנש רק אומרת: 'לא נהגו בחנה באדיבות'"

בעוד שתיאטרון הפולקסבינה ידוע במחזות היידיים שלו (כמו העיבוד המצליח ל"כנר על הגג" מהשנה שעברה, שנמצא כעת בסבב הופעות), העונה ה-104 שלו נפתחה בבחירה בלתי שגרתית: "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)".

זו הצגת יחיד – בכיכובה של השחקנית ממוצא ירדני לקסי רבאדי – על חייה של הצעירה היהודייה מבודפשט, שלחמה בנאצים כצנחנית בריטית.

סנש היגרה לפלשתינה ב-1939, עבדה בקיבוץ שדות ים ואז הצטרפה לארגון ההגנה במשימה סודית ביוגוסלביה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)
חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)

אבל היא גם הייתה משוררת וחיברה יומנים, והמחזה, שנכתב על ידי דיוויד שכטר והופק לראשונה ב-1984, משתמש במילותיה שלה כדי להלך על הקו שבין האקטיביזם שלה, המביט קדימה, לבין תשוקותיה הפנימיות.

עלילת המחזה עוקבת אחר סנש מגיל 13 ועד מותה הטרגי עשר שנים לאחר מכן. ובניגוד למסורת בתאטרון היידי הלאומי בניו יורק, העלילה והשירים מוגשים באנגלית. שאלתי שכטר, שגם ביים את רבאדי, כיצד הוחזר לחיים המחזמר הקטן שלו, שעלה לראשונה בניו יורק לפני 34.

לדבריו, "המנהל האמנותי השותף של הפולקסבינה, מוטל דידנר, ראה את המחזה שךח מחוץ לברודווי בנעוריו, אהב אותו ולא שכח אותו מעולם. הוא אמר לי שהוא תמיד רצה להעלות אותו יום אחד, ועכשיו היום הזה הגיע".

האם הוא רלוונטי בכלל לשנת 2019?

"הוא בהחלט תואם את רוח הזמן הפוליטית. הוא עוסק באנשים שלא יושבים על הגדר, ויש לו תהודה בכל העולם, מבחינת הגזענות והאנטישמיות הגוברות. המחזה מדבר על הצורך לנקוט פעולה, בין אם בקלפי או בארגון קהילתי. זה עדיין לא הגיע לצורך לצאת למלחמה, ונקווה שזה גם לא יגיע לידי כך, אבל זה לא אומר שאין אלימות. חנה הייתה גיבורה מפני שהזמנים דרשו את זה, והיא נקראה לפעולה מכורח הנסיבות. אנו נקראים כעת שוב לצאת מאזור הנוחות שלנו".

מתי אתה התוודעת לסיפור של סנש?

"עשיתי בעבר עיבוד לסיפור של יצחק בשביס זינגר בתאטרון ניסיוני בניו יורק. זינגר אהב את זה. הוא בא כמה פעמים, וכתב לי מכתב נפלא. אחרי זה אנשים באו אליי עם רעיונות לפרויקטים יהודיים אחרים. אתה יודע, כשיש לך הצלחה עם סוג מסוים של דברים, אנשים אומרים שאתה צריך לעשות עוד מאותו הדבר.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה"

"בכל מקרה, מישהו הביא לי עותק של 'יומנה של חנה סנש', והתחברתי למאבק הפנימי שהיא הייתה נתונה בו בגלל הרצון שלה להיות משוררת, אבל גם להשפיע על העולם. היה לי חזון ברור איך לבטא את הדרמה הפנימית הזאת.

לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)
לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)

"כשהעלינו את המחזה בעבר, הגענו איתו גם לשדות ים, הקיבוץ שלה. אחיה ג'ורג' היה שם. הוא ניגש אליי וסיפר שבהתחלה הוא התרגז כששמע שאנחנו מעלים את המחזה מבלי להתייעץ איתו ועם אימא שלו, אבל אז אמר, 'צדקת שלא עשית את זה. היינו משגעים אותך כדי לוודא שכל העובדות נכונות במאה אחוז'. לבסוף הוא אמר, 'הפכת את החיים של אחותי לשיר', שזה כל מה שיכולתי לקוות לו.

בטח חשת סיפוק גדול.

"בהחלט. אחרי ג'ורג' הצגנו את המחזה לפני קתרין, האם. בתחילת המחזה ובסופו השחקנית מגלמת את אמה של חנה, מספרת חלק מהסיפור שלה, מתארת את בתה, ואז העלילה חוזרת אחורה. אז היינו בבית אבות בחיפה, כשקתרין סנש במרחק שלושה מטרים מאיתנו, בקהל. והשחקנית על הבמה מגלמת את קתרין סנש. מדברת איתה על בתה ואז מגלמת את בתה. החיים והאמנות התערבבו זה בזה. אחר כך קתרין ניגשה אליה ואמרה לה, 'את בתי השנייה!'. ובכן, כולם בכו.

האם חלו שינויים במחזה במהלך השנים?

"שמרנו על התיאטרליות. המחזה לא מציג סצנת צניחה גדולה, או את העינויים. הדמות של אמה אפילו לא ממש מתארת את זה, היא רק אומרת, 'הם לא נהגו בה באדיבות', ואנחנו משאירים לקהל למלא את הפערים.

"בעבר השתמשנו באוהל, עכשיו אנחנו משתמשים רק בארגז עם נר עליו. אנחנו מפשטים. אני חושב שכשאתה מתבגר אתה נוטה לפשט".

לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)

ספר לי על הליהוק. זו הצגה של אישה אחת.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת – וזה הרבה. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה.

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה"

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה. היא צעירה, אבל מגלמת גם את האישה המבוגרת יותר, את האם. והיא עושה את זה בהצלחה.

"זה מעניין, כי אביה הוא ירדני. היא לא יהודייה. אבל אנחנו אומרים שיש לה נשמה של יהודייה. אני תמיד אומר שלא צריך להיות יהודי כדי לצייר דיוקן של האישה הזאת.

עוד 739 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־202 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הקבינט דן במתווה חדש הכולל שחרור של 20 חטופים

משלחת מצרית תגיע מחר לארץ להמשך המשא ומתן ● הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ביקור משקיפים זרים אצל מחבלי נוח'בה בכלא; בן גביר בתגובה: "לצערי שוב רה"מ מוביל מדיניות שגויה שפוגעת בהרתעה" ● דובר הפנטגון אישר: ארה"ב החלה בבניית הנמל מול חופי עזה; צה"ל משתתף ביוזמה ● משפחות חטופים הפגינו מול הקריה בזמן ישיבת קבינט המלחמה

עוד 65 עדכונים
אמיר בן-דוד

תמונה אחת שווה אלף שקרים

לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.

את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 560 מילים ו-2 תגובות

היהודי הלא נודד

לארי דיוויד, הדמות והישות, הוא ממש כמו חג הפסח: נודניק בלתי נסבל ● וממש כמו החג, אי אפשר להימלט מפניו ● בינג' של הסדרה "תרגיע" הוא לפיכך הבריחה האולטימטיבית לסופ"ש הארוך - התבוססות בסבלם של אחרים ● לרגל סיומה של הסדרה, אבנר הופשטיין מגיש: מצעד עשרת הפרקים הטובים של הלא-סיטקום הטוב בכל הזמנים

עוד 1,268 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

הצד השני של הביטקוין

עליית מחיר הביטקוין לאחרונה גרמה לא רק להתרגשות בקרב משקיעים, היא הביאה איתה גם עלייה של פי-3 במקרים בהם ישראלים גילו שכל כספם נעלם ● מומחים מספרים לזמן ישראל על המקרים הכואבים ועל משפחות שנקרעו ● וגם: ממה להיזהר, איך להתגונן - ולמה קריטי להגיש תלונה במשטרה במצב של גניבה

עוד 2,802 מילים

במקום חגיגיות יש כבדות שצועדת אתנו

פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.

כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.

אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 713 מילים

תגובות אחרונות

גל האנטישמיות ברחבי ארה"ב יוצא משליטה

כשנבחר לנשיא, ביידן חרט על דגלו להילחם באנטישמיות ואף מינה מומחית שואה עולמית לשליחת הבית הלבן למאבק באנטישמיות ● אולם מאז השבעה באוקטובר גילויי השנאה כלפי יהודים וישראל ברחבי ארצות הברית מגיעים לשיאים חדשים ● על רקע התפשטות ההפגנות בקמפוסים בימים האחרונים, רצוי שהממשל האמריקאי ימקד את הפעולות שלו בתגובות ספציפיות יותר, ולא רק בתוכניות כלליות ● פרשנות

עוד 566 מילים ו-2 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

באיראן מחשבים מסלול מחדש ומתכוננים להגברת הסנקציות

בישראל מעריכים שאיראן עדיין תנסה להשיג נקמה של מידה כנגד מידה - פגיעה במטרה ישראלית בחו"ל, שתשתווה לפגיעה בדמשק ● אולם לצד הורדת הפרופיל בעימות מול ישראל, איראן מתמודדת כעת עם גל סנקציות הולך ומתגבר ● החשש בטהרן הוא כי תשומת הלב העולמית שמשכה במתקפה על ישראל לתעשיית הטילים והמל"טים שלה, תזלוג כעת גם לפרויקט הגרעין ● פרשנות

עוד 826 מילים

בית המשפט חשף את הפוליטיזציה שעוברת על החינוך הממלכתי

בית המשפט ביטל בערב החג את החלטת משרד החינוך להוציא את פורום המשפחות השכולות מתוכניות הלימודים, תוך שהשופט מותח ביקורת חריפה על דרך קבלת ההחלטה ● ללא כל תשתית עובדתית, על בסיס שלוש תלונות מגורמים פוליטיים שלא נבדקו, החליט משרד החינוך להדיר את הפורום מבתי הספר ● פסק הדין מספק הצצה מבהילה לאופן שבו פוליטיזציה וגזענות השתלטו על משרדי הממשלה ● פרשנות

עוד 1,257 מילים

"אין ספק שנתניהו מונע עסקה לשחרור החטופים"

בלעדי חיים רובינשטיין, עד לאחרונה דובר משפחות החטופים, חושף פרטים על הפגישות עם נתניהו, על הלחץ שהופעל ע"י לשכת ראש הממשלה ועל הסיבות בגללן התפטר מפרויקט חייו ● בריאיון לגדעון אלון הוא חושף: "בדיעבד נודע לנו שחמאס הציע מייד לשחרר את כל האזרחים החטופים אם צה"ל לא ייכנס לרצועה, אבל הממשלה דחתה את ההצעה"

עוד 1,964 מילים ו-4 תגובות

התפטרות חליוה עוזרת לנתניהו להתחמק מאחריות

בעיני נתניהו, הודעת ראש אמ"ן בערב החג מרחיקה אותו עוד צעד מקבלת האחריות לאסון השבעה באוקטובר ● נוצר כאן מצב אבסורדי: כל האחראים למחדל חייבים לשלם מחיר ולפנות את מקומם, אבל מהלך כזה רק מאפשר לראש הממשלה לגלגל עליהם את האחריות שהוא עצמו מסרב לקחת ● האחראי העיקרי לאסון גם ימנה להם מחליפים, מצב בלתי נסבל במדינות מתוקנות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 563 מילים ו-2 תגובות
היום ה־201 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

דיווח: קטאר מסרה לארה"ב את התיעוד של גולדברג־פולין ביום שני האחרון

לאחר פרסום הסרטון מאות מפגינים מחו בירושלים בקריאה לשחרור החטופים ● רומן גופמן, שעתיד להתמנות למזכיר הצבאי של נתניהו, קרא להמשיך את השליטה הישראלית ברצועה גם לאחר שהמלחמה תסתיים; צה"ל: דבריו לא מבטאים את עמדת הצבא ● גלנט: צה"ל הרג מחצית ממפקדי חזבאללה בדרום לבנון ● ג'מייקה הכריזה על הכרתה במדינה פלסטינית

עוד 63 עדכונים

משרד רה"מ ממליץ להסיר את ההגבלות על תעבורת הנפט במפרץ אילת

פרסום ראשון צוות במשרד רה"מ שבחן את המחלוקת בין קצא"א למשרד להגנת הסביבה, ממליץ לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" ולהסיר את ההגבלות מעל תנועת מכליות הנפט במפרץ אילת ● ההמלצה מתעלמת מאזהרות המומחים, לפיהן דליפת נפט במפרץ תחסל את שונית האלמוגים ואת הכלכלה והתיירות של אילת ● ההכרעה תעלה כנראה לממשלה, שלפי הערכות תעדיף את העסקים עם האמירויות על פני הגנה על המפרץ

עוד 837 מילים
היום ה־200 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

החלל ה-606: רס"ל סאלם אלכרישאת נהרג בצפון הרצועה

אלפים בהפגנות לשחרור החטופים ● דובר צה"ל קרא לתושבים בבית לאהיא להתפנות ● צילומי לוויין חשפו עיר אוהלים בח'אן יונס ● צה"ל תקף מבנים בדרום לבנון, חוסלו מספר פעילי חיזבאללה ● אזעקות נשמעו היום בשדרות ובעוטף, בגליל המערבי ובקריית שמונה ● נמשכות ההפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב ● הערך על אבנר נתניהו נמחק מוויקיפדיה

עוד 23 עדכונים

"נאצי, אבל סביר"

קרל גונר, מורה ונאצי נלהב, התפכח במהלך מלחה"ע השנייה, הגן על הצרפתים תחת חסותו, ניצל מכיתת יורים בזכות חבר מחתרת, ונשפט בעוון פשעי מלחמה - שם הכפריים המקומיים העידו לטובתו ● "הוא הרגיש שהעולם הרוס וזקוק לתיקון", מספר נכדו בורקהארד בילגר, שחשף את סיפור סבו בספר חדש, בריאיון לזמן ישראל

עוד 1,632 מילים

הקרב האחרון של חקלאי צרפת

מחאת החקלאים בצרפת מסמנת את קיצה של הציוויליזציה המסורתית הכפרית שהתגלמה בדמות האיכר ועבודת האדמה ● מחאות דומות פרצו במקומות נוספים באירופה, אולם בצרפת מדובר בעניין מהותי ועמוק הרבה יותר ● כעת, הצרפתים עדים ל"קרב האחרון של החברה התעשייתית נגד מה שנותר מהחברה המסורתית"

עוד 1,349 מילים

ממחנות הנאצים ללולי התרנגולות

העיתונאי סת' סטרן חושף בספר חדש את סיפורה של קהילת היהודים וניצולי השואה שעסקו בגידול עופות ושיווק ביצים בזמן שבנו מחדש את חייהם באזורים הכפריים של אמריקה ● "לא היו להם הרבה אלטרנטיבות טובות יותר", הוא אומר לזמן ישראל

עוד 1,250 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה