• לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
  • לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
    צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com
חנה סנש, המחזמר

שחקנית ממוצא ירדני מגלמת את הצנחנית היהודייה בניו יורק

הבמאי והיוצר דיוויד שכטר: "אנחנו אומרים שיש ללקסי רבאדי נשמה של יהודייה" ● "המחזה של התיאטרון היידי לא מציג סצנת צניחה גדולה או את העינויים, ודמות אמה של סנש רק אומרת: 'לא נהגו בחנה באדיבות'"

בעוד שתיאטרון הפולקסבינה ידוע במחזות היידיים שלו (כמו העיבוד המצליח ל"כנר על הגג" מהשנה שעברה, שנמצא כעת בסבב הופעות), העונה ה-104 שלו נפתחה בבחירה בלתי שגרתית: "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)".

זו הצגת יחיד – בכיכובה של השחקנית ממוצא ירדני לקסי רבאדי – על חייה של הצעירה היהודייה מבודפשט, שלחמה בנאצים כצנחנית בריטית.

סנש היגרה לפלשתינה ב-1939, עבדה בקיבוץ שדות ים ואז הצטרפה לארגון ההגנה במשימה סודית ביוגוסלביה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)
חנה סנש בקיבוץ שדות ים, 1939 (צילום: לע"מ)

אבל היא גם הייתה משוררת וחיברה יומנים, והמחזה, שנכתב על ידי דיוויד שכטר והופק לראשונה ב-1984, משתמש במילותיה שלה כדי להלך על הקו שבין האקטיביזם שלה, המביט קדימה, לבין תשוקותיה הפנימיות.

עלילת המחזה עוקבת אחר סנש מגיל 13 ועד מותה הטרגי עשר שנים לאחר מכן. ובניגוד למסורת בתאטרון היידי הלאומי בניו יורק, העלילה והשירים מוגשים באנגלית. שאלתי שכטר, שגם ביים את רבאדי, כיצד הוחזר לחיים המחזמר הקטן שלו, שעלה לראשונה בניו יורק לפני 34.

לדבריו, "המנהל האמנותי השותף של הפולקסבינה, מוטל דידנר, ראה את המחזה שךח מחוץ לברודווי בנעוריו, אהב אותו ולא שכח אותו מעולם. הוא אמר לי שהוא תמיד רצה להעלות אותו יום אחד, ועכשיו היום הזה הגיע".

האם הוא רלוונטי בכלל לשנת 2019?

"הוא בהחלט תואם את רוח הזמן הפוליטית. הוא עוסק באנשים שלא יושבים על הגדר, ויש לו תהודה בכל העולם, מבחינת הגזענות והאנטישמיות הגוברות. המחזה מדבר על הצורך לנקוט פעולה, בין אם בקלפי או בארגון קהילתי. זה עדיין לא הגיע לצורך לצאת למלחמה, ונקווה שזה גם לא יגיע לידי כך, אבל זה לא אומר שאין אלימות. חנה הייתה גיבורה מפני שהזמנים דרשו את זה, והיא נקראה לפעולה מכורח הנסיבות. אנו נקראים כעת שוב לצאת מאזור הנוחות שלנו".

מתי אתה התוודעת לסיפור של סנש?

"עשיתי בעבר עיבוד לסיפור של יצחק בשביס זינגר בתאטרון ניסיוני בניו יורק. זינגר אהב את זה. הוא בא כמה פעמים, וכתב לי מכתב נפלא. אחרי זה אנשים באו אליי עם רעיונות לפרויקטים יהודיים אחרים. אתה יודע, כשיש לך הצלחה עם סוג מסוים של דברים, אנשים אומרים שאתה צריך לעשות עוד מאותו הדבר.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה"

"בכל מקרה, מישהו הביא לי עותק של 'יומנה של חנה סנש', והתחברתי למאבק הפנימי שהיא הייתה נתונה בו בגלל הרצון שלה להיות משוררת, אבל גם להשפיע על העולם. היה לי חזון ברור איך לבטא את הדרמה הפנימית הזאת.

לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)
לקסי רבאדי עם דיוויד שכטר, מחבר ובמאי המחזה (צילום: ויקטור נחאי/ Properpix.com)

"כשהעלינו את המחזה בעבר, הגענו איתו גם לשדות ים, הקיבוץ שלה. אחיה ג'ורג' היה שם. הוא ניגש אליי וסיפר שבהתחלה הוא התרגז כששמע שאנחנו מעלים את המחזה מבלי להתייעץ איתו ועם אימא שלו, אבל אז אמר, 'צדקת שלא עשית את זה. היינו משגעים אותך כדי לוודא שכל העובדות נכונות במאה אחוז'. לבסוף הוא אמר, 'הפכת את החיים של אחותי לשיר', שזה כל מה שיכולתי לקוות לו.

בטח חשת סיפוק גדול.

"בהחלט. אחרי ג'ורג' הצגנו את המחזה לפני קתרין, האם. בתחילת המחזה ובסופו השחקנית מגלמת את אמה של חנה, מספרת חלק מהסיפור שלה, מתארת את בתה, ואז העלילה חוזרת אחורה. אז היינו בבית אבות בחיפה, כשקתרין סנש במרחק שלושה מטרים מאיתנו, בקהל. והשחקנית על הבמה מגלמת את קתרין סנש. מדברת איתה על בתה ואז מגלמת את בתה. החיים והאמנות התערבבו זה בזה. אחר כך קתרין ניגשה אליה ואמרה לה, 'את בתי השנייה!'. ובכן, כולם בכו.

האם חלו שינויים במחזה במהלך השנים?

"שמרנו על התיאטרליות. המחזה לא מציג סצנת צניחה גדולה, או את העינויים. הדמות של אמה אפילו לא ממש מתארת את זה, היא רק אומרת, 'הם לא נהגו בה באדיבות', ואנחנו משאירים לקהל למלא את הפערים.

"בעבר השתמשנו באוהל, עכשיו אנחנו משתמשים רק בארגז עם נר עליו. אנחנו מפשטים. אני חושב שכשאתה מתבגר אתה נוטה לפשט".

לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)
לקסי רבאדי מככבת בהצגת היחיד "חנה סנש (מחזה עם מוזיקה ושירה)" בתאטרון היידי הלאומי פולקסבינה (צילום: צילום: ויקטור נחאי/Properpix.com)

ספר לי על הליהוק. זו הצגה של אישה אחת.

"התפקיד דורש אומץ וכושר התמדה. אנחנו רוצים לתת תחושה של הרואיות, רק באמצעות החוויה של מה שהיא עוברת – וזה הרבה. יש אימוני ספורט וצניחה וריקוד. זה גם מאוד רגשי. לקסי צריכה לעבור מרתון כל לילה, והיא פשוט נפלאה.

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה"

"בחנו כ-300 אנשים. היה קשה למצוא אותה. אבל זה אחד מהדברים האלה: כשהאדם הנכון נכנס, אתה יודע את זה. היא מאוד מוכשרת וכריזמטית ורוחנית. אבל גם מחוברת לקרקע, כמו חנה. לא יכולתי לחכות לעבוד איתה. היא צעירה, אבל מגלמת גם את האישה המבוגרת יותר, את האם. והיא עושה את זה בהצלחה.

"זה מעניין, כי אביה הוא ירדני. היא לא יהודייה. אבל אנחנו אומרים שיש לה נשמה של יהודייה. אני תמיד אומר שלא צריך להיות יהודי כדי לצייר דיוקן של האישה הזאת.

עוד 739 מילים
כל הזמן // שבת, 18 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האח בלוז

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל"שאטו מרמונט", בונגלו מספר שלוש, שם נמצאה גופתו של ג'ון בלושי, שהתחזה לזמר נשמה שחור והיווה 50% מהאחים בלוז – הרכב מוזיקלי שייסד ביחד עם הקומיקאי דן אקרויד

עוד 2,183 מילים
היום ה־224 ללחימה ● 129 חטופים עדיין בעזה

צה"ל חילץ גופות של שלושה חטופים מרצועת עזה

צה״ל החזיר מרצועת עזה את גופותיהם של שני לוק, ועמית בוסקילה ויצחק גלרנטר ז״ל, שנרצחו במסיבת הנובה ● דיווח: בכיר בצוות מו"מ הישראלי מזהיר – "הרחבת הפעולה ברפיח עלולה לסכן חטופים" ● צה"ל חיסל בלבנון מפקד בכיר בארגון הטרור הג'מאעה האסלאמית שעבד עם חמאס נגד ישראל ● סמל בן אבישי, בן 20 מנהריה, נפל בקרב בג'בליה ● הבית הלבן: ישראל הבטיחה לארה"ב שיחות לפני קבלת החלטות על מבצע רפיח

עוד 59 עדכונים
אמיר בן-דוד

אישה מחפשת בשורה

עולמנו התערער, האופק קודר, לכאב ולצער נלווה זעם על מה שנראה כאובדן דרך. ובינתיים אני מנסה ללקט בעיתונות הדפוס וברשת קצת דברי עידוד ונחמה. להיות אישה מחפשת בשורה, לא בורחת מבשורה.

הנה השיחה של סימה קדמון עם האלוף במיל' גיל רגב, שפורסמה במוסף 7ימים של ידיעות אחרונות. רגב, בעברו טייס מהולל וראש אכ"א, השמיע דברים נוקבים. הוא חש, לדבריו, חוסר אונים. מתקשה "להשלים עם העובדה שאיש אחד הורס מפעל חיים של מדינה שלמה".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים

למקרה שפיספסת

שורשי הפלסטינים - מניין הגיעו לארץ הערבים ומתי?

ההיסטוריה של הפלסטינים מקבילה במידה רבה להיסטוריה של הציונות. לולא התנועה הלאומית של יהודים מרחבי העולם שהחזירה אותם לאדמת אבותיהם, ספק אם הייתה מוקמת תנועה לאומית פלסטינית.

ההזדהות וההשתייכות הפלסטינית החלו במאה ה-20, אם כי בתחילת הדרך פלסטינים רבים חשבו יותר על פאן-ערביות או חיבור ל"סוריה הגדולה". עדויות רבות ומגוונות מראות שלפני ראשית הציונות הארץ הייתה שוממה למדי: לא יהודים ולא פלסטינים. היום בין הירדן לים חיים כ-7 מיליון פלסטינים. מניין הגיעו ומתי? מה הם שורשי הפלסטינים?

אבי שאולי עבד שנים רבות כעיתונאי. לאחר כ-10 שנים ב-YNET וגלובס בעיקר, עבר לתחום היח"צ ועבד עם רונן צור, אבירם כהן, יהודה שוויצר ועכשיו – טל גולדפינגר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אורן כספי, "מה עם מחקר על שמות המשפחה של היהודים ?" - יש פה מאמר על כך שהערבים הפלשתינאים הם צאצאי מהגרים מארצות ערב. אז מה העניין עם שמות המשפחה של היהודים? מה זה שייך. המאמר הזה הוא ע... המשך קריאה

אורן כספי, "מה עם מחקר על שמות המשפחה של היהודים ?" – יש פה מאמר על כך שהערבים הפלשתינאים הם צאצאי מהגרים מארצות ערב. אז מה העניין עם שמות המשפחה של היהודים? מה זה שייך. המאמר הזה הוא ענייני, ולא פוליטי. איזו חוצפה יש לך לקרוא לזה "מחקר" במרכאות? כאילו שאתה יודע שמה שכתוב בו – אינו נכון.
אתה כותב: "כל ה"חוקרים" הימניים ימח שמם וזכרם עוכרי ישראל ומחסלי החזון הציוני" – אני סולד מסמוטריץ' ובן גביר, בדיוק כמוך, אבל התגובה שלך…

יוסי רגב: א שאם, הארץ שהיא 'סוריה הגדולה, כולל לבנון, א"י ועבה"י - ניתן גם לקהילה היהודית השאמית, שהיתה נוהגת לפי מסורת א"י, בעימות עם הקהילה היהודית הבבלית, שנוהגת לפי מסורות של יהודי... המשך קריאה

יוסי רגב: א שאם, הארץ שהיא 'סוריה הגדולה, כולל לבנון, א"י ועבה"י – ניתן גם לקהילה היהודית השאמית, שהיתה נוהגת לפי מסורת א"י, בעימות עם הקהילה היהודית הבבלית, שנוהגת לפי מסורות של יהודי בבל. יש הגדה של פסח "שאמית", שונה מההגדה (הבבלית) שבידינו, ובשוק ניתן למצוא עותקים שלה, מסורת שנשמרה בתימן.
צבי מסיני עשה בזמנו מחקר על השורשים היהודיים של הערבים הפלשתינאים שבארץ, ומצא כמה קהילות מוסלמיות, שמקיימות מנהגים יהודיים. הוא מצא גם משפחות רבות שסיפרו, שמקובל אצלם שהם צאצאים של יהודים.

מה עם מחקר על שמות המשפחה של היהודים ? ומה עם נתוני ההגירה של היהודים ? המאמר הזה נראה כמו ״מחקר״ של סמוטריץ העובדות הן שיש כאן 7 מיליון פלסטינים בין הנהר לים ושאנחנו במרחק יומיים מחרם... המשך קריאה

מה עם מחקר על שמות המשפחה של היהודים ?
ומה עם נתוני ההגירה של היהודים ?
המאמר הזה נראה כמו "מחקר" של סמוטריץ

העובדות הן שיש כאן 7 מיליון פלסטינים בין הנהר לים
ושאנחנו במרחק יומיים מחרם טוטלי של כל העולם בנושאים כלכליים ועד מחיקה של כל הספורט הישראלי

משם הדרך קצרה לאמברגו נפט וסוף המדינה

הימין הישראלי הוא מטורלל לא שפוי ברמת אישפוז בכפייה
וכל ה"חוקרים" הימניים ימח שמם וזכרם עוכרי ישראל ומחסלי החזון הציוני

עוד 1,357 מילים ו-3 תגובות

הספין התורן משקף את מצבו הפוליטי של "הקוסם" של ישראל: נתניהו שולף ספינים פוליטיים ואין קונים לסחורה ● ה"קסם" לא מחזיק מעמד יותר משעה-שעתיים ● מספר זעום של כתבים מתלהבים לרגע קט הכתירו זאת כ"תרגיל מבריק" - הם עוד לא התרגלו למעמדו החדש של נתניהו כנטל, לא נכס ● פרשנות

עוד 937 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

דרום אפריקה הציגה תסריט של סרט אימה, לא טיעון משפטי ראוי

במשך שעתיים עמדו אתמול בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שבעה נציגים של דרום אפריקה, ובטון סמכותי ונחרץ השמיעו טיעון משפטי שכל בית משפט נורמלי היה מגלגל מכל המדרגות ● אפילו אוזניים לא מקצועיות היו יכולות להבחין כי הדברים שהושמעו היו חסרי יסוד הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית ● אתמול נציגי ישראל לא הוציאו הגה במשך כל הדיון; היום תורם ● פרשנות

עוד 917 מילים ו-1 תגובות

שורת התבטאויות מעלה את החשד כי משהו באיראן אולי מתחיל להשתנות בעניין הגרעין ● חבר פרלמנט איראני הצהיר כי טהרן צריכה לשמור על "שוויון מול האויבות שלה", כלומר מאזן הרתעה גרעיני ● גורם ישראלי בכיר מגדיר את המצב הנוכחי כ"התפתחות מסוכנת" ● עכשיו נותר להמתין לדוח הרבעוני הבא של סבא"א ● פרשנות

עוד 810 מילים

"המצב בישראל לא ישתנה בלי לחץ חיצוני"

במחאה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה נגד המלחמה בעזה משתתפים גם מרצים ישראלים ● הם שירתו בצה"ל, שומרים על קשר עם משפחותיהם וחבריהם בארץ, מבקרים כאן, דואגים לישראל ומתעבים את חמאס ● זה לא מונע מהם לכנות את ישראל "מדינת אפרטהייד" ואת המלחמה "טבח" ו"רצח", לתמוך ב־BDS ולהשתתף במחאות שנתפשות בישראל כ"אנטישמית"

עוד 2,794 מילים ו-1 תגובות

ההליך בהאג הולך ומאבד את הנופך המשפטי שלו

בית הדין לצדק בהאג יתכנס היום לדיון בבקשתה הרביעית של דרום אפריקה להוצאת צו ביניים שידרוש מישראל לעצור כליל את הלחימה ברצועת עזה ● בפועל, אין שום הצדקה לדיון והטענות המשפטיות שמעלה דרום אפריקה הולכות ומתרחקות מהאמנה למניעת רצח עם ● אבל ניכר כי בכל סבב של בקשות מצד דרום אפריקה עוד ועוד מדינות מצטרפות אליה - ובית הדין הולך ומתקרב להיענות לבקשה ● פרשנות

עוד 1,153 מילים ו-1 תגובות
היום ה־223 ללחימה ● 132 חטופים עדיין בעזה

רן יעבץ, בן 39 ממודיעין, נפל בפעילות מבצעית בעוטף עזה

שני חטופים אזרחי תאילנד נרצחו וגופותיהם מוחזקות בעזה ● דרום אפריקה טענה בהאג כי המבצע ברפיח יוביל להרס מוחלט של כל עזה, ודרשה צו מיידי שיכפה על ישראל לעצור את כל פעילותה הצבאית; מחר תשיב לה המשלחת הישראלית ● סמוטריץ׳ מקדם מכסים על ייבוא מטורקיה בתגובה לצעדים של ארדואן נגד ישראל ● מועצת הביטחון של האו"ם דנה בנושא החטופים בעזה

עוד 66 עדכונים

גלנט תובע מנתניהו לקבל מייד שלוש הכרעות היסטוריות

גלנט יודע כי דשדוש בלי החלטה רק תוקע את צה"ל בעזה, וגורם למספר נפגעים בלתי נסבל ● אף ייתכן שהאבדות בימים האחרונים ברצועה זירזו את גלנט לצאת בהצהרתו הדרמטית אתמול, שנשמעה לפעמים כמו אולטימטום לנתניהו ● אבל הדרישות ששר הביטחון מציב הן בקנה מידה שנתניהו לא יוכל לעמוד בהן מבלי לאבד את הימין ● פרשנות

עוד 763 מילים ו-2 תגובות

"רמת האנטישמיות בקנדה בשיא היסטורי"

שישה חודשים לאחר שנכנסה לתפקידה, דבורה ליונס מסבירה בריאיון לזמן ישראל כי הנסיקה באנטישמיות בקנדה אחרי זוועות 7 באוקטובר היא חלק ממגמה מדאיגה ● "כמה מגוחך לחשוב שרק יהודים צריכים להוביל את המאבק באנטישמיות. האנטישמיות לא משפיעה רק על הקהילה היהודית"

עוד 1,511 מילים

מסע ציד החזירים הפרוע של עיריית חיפה

בשבועיים האחרונים תושבי חיפה נתקלו בחזירים גוססים על המדרכות דקות ארוכות אחרי שנורו ● הם טוענים שחלקם הוכרו כלא מסוכנים לפי כללי העירייה, שבעבר נהגה ללכוד אותם לפני ההמתה – ורק כמוצא אחרון ● לבקשת תנו לחיות לחיות, ביהמ"ש הוציא צו מניעה ● תושבת השכונה: "זה מה שאנחנו צריכים אחרי 7 באוקטובר, לראות אנשים יורים מתוך מכוניות?"

עוד 1,526 מילים ו-10 תגובות

לפי שעה השופטת קיבלה את כל ההחלטות הנכונות במסגרת העתירה הדורשת ממבקר המדינה להימנע מלקיים בדיקה מקיפה של המלחמה ● ביהמ"ש יכול היה לתת החלטה בשאלת צו הביניים כבר בשבוע שעבר, אלמלא דרשה הפרקליטות להציג חומר חסוי ● אין חשש שמא עובדות בלתי הפיכות ייקבעו בשטח דווקא בשבוע הקרוב ● פרשנות

עוד 853 מילים ו-1 תגובות

"הדרך היא אחת: יהודים נכנסים - ערבים יוצאים"

עשרות אלפי מתנחלים צעדו אתמול ממכללת ספיר למרכז שדרות תחת הכותרת "התיישבות בעזה תביא ביטחון" ● דניאלה וייס, מארגנת הצעדה, מבהירה לזמן ישראל כי השלב הבא הוא הקמת התנחלויות ומאחזים לאורך הגבול, בצד הישראלי, שם הם יחכו לשעת כושר מתאימה כדי להיכנס למחנות צה"ל הזמניים בתוך עזה ולהקים בהם התנחלויות - כפי שעשו ביהודה ושומרון ● "ציר נצרים זו המטרה הבאה", אומרת וייס

עוד 760 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה