אישיות
רחל מינץ

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

מסתמן: זילברשלג ימסור את המכתב ליד ושם ללא תמורה - אבל עם תנאים

פרסום ראשון מחזיק מכתב הילדה רחל מינץ החליט להעביר את המכתב למוזיאון יד ושם, ובתנאי שמשפחתה של מינץ תצהיר כי לא תדרוש מהמוזיאון להעבירו לבעלותה ● נציגת המשפחה, אדוה לוטן: "מעולם לא ביקשנו שהמכתב יהיה בידינו"

מסתמן פתרון למחלוקת סביב מכתבה של הילדה רחל מינץ: מחזיק המכתב דודי זילברשלג הודיע כי הוא ימסור אותו למוזיאון יד ושם ללא תמורה כספית, ובתנאי שבני משפחתה של מינץ יודיעו בפומבי כי הם לא דורשים שהמוזיאון יעביר את המכתב לרשותם. בנוסף, זילברשלג דורש כי המשפחה תתנצל בפני יד ושם לאחר שלטענתו, המשפחה האשימה את המוזיאון בסחר בשואה.

אתמול (ראשון) בבוקר חזרו בני משפחתה של מינץ לבית המשפט, וביקשו מהשופט הארכה, מאחר שלטענתם לא הצליחו ליצור קשר עם זילברשלג. באותו זמן, התייעץ זילברשלג עם ידידו הקרוב, רב מגדל העמק וחתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן, וגיבש יחד איתו את עמדתו המעודכנת בסיפור.

מכתבה של רחל מינץ ז"ל (צילום: באדיבות אדווה לוטן)
מכתבה של רחל מינץ ז"ל

"הצעתי את הפרטים כתרומה", אומר זילברשלג, "בתנאי שעל המכתב המסויים הזה תהיה הגנה מפני מסירה למשפחה, כי בתחילת התהליך הם דרשו זאת לעצמם. רק אחרי המעורבות של עורכי הדין הגיעה הדרישה המתוקנת למסור ליד ושם.

"אחרי התייעצות עם מנהל הארכיון ביד ושם נעניתי, שאין להם דרך להתחייב על כך, אלא רק בתיאום עם המשפחה. ולעת עתה אין שום קשר איתם. לטעמי, לא בכדי מנעה עורכת הדין כל שיחה שלי עם המשפחה, ייתכן שהיא מעדיפה את המשך המאבק המשפטי".

כלומר, אם המשפחה תודיע שהיא מוכנה שהמכתב יישאר לתמיד ביד ושם, אתה מוכן לתרום את המכתב?

"חיובי".

עם זאת, זילברשלג הוסיף עוד: "בדעתי לדרוש מהמשפחה לפרסם התנצלות בפני יד ושם, כי בראיונות הם קשרו את המוסד למסחר בפרטי שואה וכנראה הסבו נזק לא קטן. אני על כבודי מחלתי".

בעקבות דבריו של זילברשלג, פנה זמן ישראל אל אדוה לוטן, נציגת משפחת מינץ, בשאלה האם המשפחה מוכנה להתחייב שלא תדרוש את המכתב לחזקתה. לוטן מסרה בתגובה, בשם המשפחה:

"אנחנו שמחים שדוד זילברשלג החליט למסור את מכתבה של רחל מינץ למוזיאון יד ושם, כפי שביקשנו לכל אורך הדרך. זהו המקום הנאות לשימור המכתב, לקיום מחקר של התקופה ולהנצחתה של בת משפחתנו היקרה שנספתה בשואה. אנחנו מקווים שהפרשה תביא את רשויות המדינה להסדרת אופן שימורם של מסמכים וחפצים בעלי חשיבות רגשית והיסטורית כמו מכתבה של רחל".

לוטן הדגישה עוד בפני זמן ישראל כי "מעולם לא ביקשנו שהמכתב יהיה בידינו. אנחנו רק רוצים שהמכתב יהיה פיזית ביד ושם, או בכל מוזיאון אחר".

יש לציין כי בדיקת זמן ישראל לא העלתה אמירות של המשפחה נגד יד ושם, וכי הביקורת שהושמעה הופנתה נגד זילברשלג עצמו, על רקע העובדה כי הינו גם אספן וסוחר עתיקות – וגם חבר מועצת יד ושם.

עוד 363 מילים

ראיון "אנשים יורקים עליך ואז רוצים שתיתן להם במתנה משהו שאתה מצאת"

סוחר עתיקות קונה ערימת מסמכים שהיתה בדרכה לפח הזבל ● בערימה הוא מוצא מכתבי ילדים מפולין ב-1937 ● הסוחר מעמיד את המכתבים למכירה פומבית ● בית המכירות עושה יח״צ ועיתון מפרסם את המסמכים ● משפחה בישראל מזהה מכתב של בת המשפחה שנספתה בשואה ודורשת לקבלו ● העניין מגיע לבית המשפט, וזהות הסוחר נחשפת: העסקן החרדי דודי זילברשלג, מי שאינו זר לפרסום או לשערוריות ● הדרך משם לגילויי זעם ושנאת חרדים קצרה ● אבל יש גם צד אחר לסיפור ● אמיר בן-דוד מאזן את התמונה

עוד 3,808 מילים

חשיפה העיתונאי דודי זילברשלג הוא המוכר של המכתב מהשואה

פרסום ראשון: העיתונאי החרדי, חבר הנהלת יד ושם, הוא המוכר של "מכתב המריבה" שכתבה הנערה רחל מינץ שנרצחה בשואה ושהוצע למכירה פומבית ● בית המכירות הציע למכור את המכתב בניגוד לרצון משפחתה וניסה להסתיר את זהותו של זילברשלג, אך היא נחשפה בבית המשפט

עוד 576 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 5 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

צה"ל תגבר כוחות בגבול, התושבים נערכים לסופ"ש בסגר

סקר חדשות 13: הליכוד מתחזק, גוש נתניהו מגיע ל-62 מנדטים, שקד והנדל לא עוברים ● ראש הממשלה ושר הביטחון קיימו הערכת מצב בקריה בת"א ● חקלאים ובעלי עסקים בעוטף יפוצו, השכירים לא ● לפיד ביטל חופשה בצפון ● משרד החקלאות יתקצב נופש בגליל לילדי העוטף ● הליכוד פסל מועמד שהורשע בפריצה לבתים ● פריג': גולן לא ראוי להיות יו"ר מרצ ● שקד מאשרת: יש התנגדות ביהדות התורה ליועז ומתן

עוד 51 עדכונים

חינוך פוליטי במציאות של חוסר יציבות פוליטית

המציאות הפוליטית של השנתיים האחרונות והאווירה הציבורית שכולנו חווים כוללת את הפלגנות, השנאה, הלעומתיות והשקר כציר מרכזי בשיח הציבורי. הילדים שלנו גדלים באותה המציאות. הם שומעים/חווים שיח ציבורי עכור, עמוס שנאה, שיסוי ושקר.

המציאות הפוליטית של השנתיים האחרונות והאווירה הציבורית שכולנו חווים כוללת פלגנות, שנאה, לעומתיות ושקר כציר מרכזי בשיח הציבורי. הילדים שלנו גדלים במציאות זו ושומעים שיח ציבורי עכור

למי שעדיין לא שם לב, מדינת ישראל עמוק בתוך שלוש שנים של חוסר יציבות פוליטית. היום-יום מארגן עבור כולנו את סדרי העדיפויות, ובסופו של דבר לא נשאר זמן לעצור ולהסביר לילדים שלנו מה קורה ב/לפוליטיקה שלנו בשנתיים האחרונות.

גם ברגעים הנדירים בהם אנחנו מצליחים לפתח שיח פוליטי עם הילדים שלנו, בדרך כלל הסיטואציה מפעילה תגובות נגד של: "תפסיקו לחפור" לצד תגובות סלידה, הימנעות, זרות והתגוננות.

המשימה לחיזוק הדמוקרטיה ולעידוד חיים אזרחיים פעילים מוטלת על כתפי המורים ובתי הספר. ניהול דיונים בנושאים שנויים במחלוקת מגבירה את מידת הסובלנות של התלמידים, מקדמת ערכים דמוקרטיים, מעמיקה את הבנתם של התלמידים ומגבירה את העניין שהם מגלים בפוליטיקה. כל אלו יחד מעמיקים את האוריינות והמעורבות האזרחית/פוליטית של התלמידים.

אחת הדרכים המרכזיות לפיתוח אוריינות אזרחית היא קיום שיח/דיון פוליטי החושף את התלמידים למציאות המורכבת בחברה הישראלית, פעילות שתסייע לתלמידים בגיבוש זהות אזרחית ופוליטית עצמאית משלהם.

בפועל, זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמע. מערכת החינוך הממלכתית בישראל נוסדה תוך כדי תהליך של דה-פוליטיזציה, שהתאפיין בהדגשת המאחד והמשותף תוך הימנעות מדיון בנושאים שנויים במחלוקת (מדיניות כור היתוך). כחלק מתהליך זה נדרשו (ועדיין נדרשים) המורים להדגים נייטרליות ולהימנע מלהביע דעות פוליטיות אישיות.

גם ברגעים הנדירים בהם אנחנו מצליחים לפתח שיח פוליטי עם הילדים שלנו, בדרך כלל הסיטואציה מפעילה תגובות נגד של: "תפסיקו לחפור" לצד תגובות סלידה, הימנעות, זרות והתגוננות

תהליך הדה-פוליטיזציה של מערכת החינוך הוביל ל"חינוך סטרילי" לאזרחות, כזה המדגיש לימוד עקרונות מופשטים, אך נמנע מלדון במציאות החברתית/פוליטית/כלכלית בה חיים התלמידים.

"התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת" (חוזר מנכ"ל משה"ח – הוראה תקפה מ: 11.12.2016) – מגדירה את גבולות הגזרה לשיח פוליטי ראוי בין כותלי בתי הספר: 

"בשיח כזה, בתוך כותלי בית הספר, בקרב עובדי הוראה ותלמידים, הן ביחס לבחירות לשלטון המקומי והן ביחס לבחירות לשלטון המרכזי, יש להבחין בין חינוך לתודעה ומעורבות פוליטית-חברתית ואזרחית, שהוא מותר ואף רצוי, ובין הטפה לתפיסה פוליטית-מפלגתית מסוימת, שהוא פסול ואסור על-פי החוק".

סלידה, הימנעות, אדישות והתגוננות כתגובה (כמעט) אוטומטית לשיח פוליטי – ממחישה את החסך העמוק ממנו סובלים תלמידי ישראל בכל הקשור בחינוך הפוליטי לו הם זוכים בבית בו הם גדלים ובמערכת החינוך.

חינוך במהותו הוא פעולה פוליטית, כל חינוך הוא פוליטי וככזה הוא יכול להיות כוח משמר או כוח הפועל לשינוי. להבנתי, חינוך פוליטי/אזרחי הכרחי להמשך קיומה של ישראל יהודית ודמוקרטית. חינוך לאזרחות במדינות דמוקרטיות נועד להנחיל רעיון משותף של אזרחות אשר יגשר על פערים אתניים, דתיים, לאומיים וסוציו-אקונומיים.

תהליך הדה-פוליטיזציה של מערכת החינוך הוביל ל"חינוך סטרילי" לאזרחות, כזה המדגיש לימוד עקרונות מופשטים, אך נמנע מלדון במציאות החברתית/פוליטית/כלכלית בה חיים התלמידים

באופן כמעט בלתי נתפס, בפעם החמישית (בשנתיים האחרונות) ההנהלה הבכירה במשרד החינוך מנחה את כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הישראלית – מנהלי המחוזות, מנהלי בתי הספר, הבעלויות על מוסדות החינוך, ואחרונים חביבים עובדי ההוראה כמובן – בהנחיות הבאות ("העתק הדבק" מהסבב הקודם): "רענון הנחיות בנושא פעילות פוליטית של עובדי הוראה לקראת הבחירות לכנסת ה-25". עיקרי הדברים מתוך המסמך בציטוט הבא:

"איסורים החלים על כלל עובדי ההוראה, ללא הבדל דרגה ותפקיד ובלא תלות בזהות המעסיק

  1. יש להקפיד שמעשיו או התנהגותו של עובד ההוראה לא יתפרשו כאילו נועדו לקדם אינטרס של מפלגה כלשהי או מועמד מסוים. על עובד ההוראה להביא בחשבון כי עקב מעמדו כעובד הוראה עלול הציבור לפרש התנהגויות או מעשים מסוימים שלו כאילו נועדו לסייע למפלגה כזו או אחרת, או למועמד זה או אחר, ועקב רגישות זו עליו לנהוג משנה זהירות בעניין זה.

  2. עובד הוראה לא יבקר בצורה מעליבה או פוגעת את הכנסת וועדותיה, ובכלל זה חוקים והחלטות שנתקבלו על ידיהם, את הממשלה ומשרדיה ובכלל זה את מדיניותם, במסיבות עיתונאים, בראיון עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון, בספר, ברשת האינטרנט או בכל אמצעי מדיה אחר".

ביקורת "מעליבה או פוגעת" היא הגדרה סובייקטיבית והשימוש בהגדרה שכזו בא במטרה להפחיד ולהרחיק את אנשי החינוך מנגיעה בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת. באופן רחב יותר, משרד החינוך מעביר מסרים סותרים שמצד אחד מעודדים מורים לדון בנושאים חברתיים/פוליטיים ומצד שני מזמנת מורים ומנהלים "סוררים" לשימוע. מציאות זו אינה יוצרת מרחב בטוח למורים ואינה מעודדת אותם להיכנס לזירה זו.

לצורך הדגמה, במדינת ישראל ישנו סכסוך רב שנים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי אשר משפיע על חיי היומיום ועל המציאות הפוליטית הנוגעים בכולנו. זוהי זירה אחת (מיני רבות) שעל מערכת החינוך לבחון, ללמוד ולקיים דיון ושיח רציניים עם התלמידים. נייטרליות מצד מערכת החינוך בנוגע לשסע הלאומי מסירה אחריות ופוגעת בעיצוב הזהות האזרחית של תלמידי ישראל כולם ומעקבת את היום בו נצליח לאחות את השסע המדמם. 

ביקורת "מעליבה או פוגעת" היא הגדרה סובייקטיבית והשימוש בהגדרה שכזו בא במטרה להפחיד ולהרחיק את אנשי החינוך מנגיעה בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת

בפועל, מדינת ישראל מגבילה את חירות הביטוי של אנשי החינוך ומונעת מהם  עיסוק חינוכי/הוראתי מעמיק בסוגיות החשובות ביותר לכולנו. משרד החינוך לא רק מגביל את מה שמותר למורים לומר בכיתות הלימוד, הוא גם מגביל (בדין) את הדברים שמותר להם להעלות בפרופילים הפרטיים שלהם ברשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכולי').

זהו מצב בלתי נתפס! חינוך במהותו מתרחש במרחב של הדגמה. מורים רבים מהססים להדגים בעשייתם פעולה אזרחית/פוליטית או אפילו לנהל שיח פוליטי בכיתה. ההיסוס נובע מקושי ופחד להתמודד עם דעות ותגובות קיצוניות של תלמידים ועם הורים שמתנגדים למעורבות פוליטית של בית הספר.

כתוצאה מכל אלו, דיונים ועיסוק פוליטי נערכים לעתים רחוקות מאוד בין כותלי בתי הספר וזו מציאות שאינה מחנכת ומעודדת להשתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית פעילה מצידם של התלמידים.

כזכור, בינואר 2014 ספיר סבח, תלמידה מכרמיאל, התלוננה שהמורה שלה אדם ורטה הביע עמדות רדיקליות במהלך שיעור אזרחות. במכתב ששלחה למשרד החינוך כתבה סבח שעמדת המורה היא בגדר בגידה. המכתב פורסם ברשתות החברתיות על ידי חבר כנסת ובעקבות הפרסום המורה קיבל מכתבי איום על חייו, הוזמן לשימוע במשרד החינוך ופוטר מעבודתו. פרשת ורטה הציתה בשעתו דיון סוער סביב הסוגיה של הגבלת חופש הביטוי של מורים בכיתה. 

היום, פחות ממאה ימים לסבב הבחירות החמישי נראה שקולם של המורים האמונים על חינוך אזרחי/פוליטי הושתק לחלוטין. החינוך הפוליטי הוא הפעילות המתבצעת בבית הספר, שמטרתה פיתוח כישוריו האינטלקטואליים ורגישותו המוסרית של התלמיד, לצורך הפעלתם במצבים המזמינים נקיטת עמדות בעניינים פוליטיים.

חינוך במהותו מתרחש במרחב של הדגמה. מורים רבים מהססים להדגים בעשייתם פעולה אזרחית/פוליטית או אפילו לנהל שיח פוליטי בכיתה, מתוך קושי ופחד להתמודד עם דעות ותגובות קיצוניות של תלמידים והורים

חינוך אזרחי/פוליטי הוא בסיס חיוני בתהליכים שחברה מעודדת במטרה למנוע התגברות נורמות ותהליכים פוליטיים שנוגדים את העקרונות, הערכים וההסדרים המדיניים שביסוד המדינה. ללא שינוי אמיתי שיוביל להעמקת החינוך האזרחי/פוליטי המתקיים בתוך כיתות הלימוד בבתי הספר, מדינת ישראל לא תצליח למנוע את התגברות הנורמות והתהליכים הפוליטיים הנוגדים את העקרונות והערכים שביסוד המדינה היהודית דמוקרטית. בלי חינוך אזרחי/פוליטי אין עתיד למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,088 מילים

הקונספציה נכשלה: המכס ירד, המחירים המשיכו לעלות

פוליטיקאים מבטיחים שיורידו מכסים כדי לפתוח את השוק לייבוא ולהוריד מחירים ● אבל המכסים על דגים, אטריות ומאכלים נוספים ירדו ואף בוטלו בעבר - וזה לא מנע מהמחירים שלהם לזנק ● מוצרים אחדים, כמו טונה, התייקרו דווקא אחרי הורדת המכס, כשהמפעל המקומי נסגר והיבואנים קיבלו כוח מונופוליסטי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,600 מילים

תגובות אחרונות

התקדים שנקבע במקרה של המתיחות הנוכחית בעוטף עזה מסוכן מבחינת ישראל ● המידע המודיעיני הצביע באופן חד-משמעי על כוונה של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בתושבי העוטף, ואף אחד בישראל לא רצה לסכן חיי אדם ● כך התקבלה ההחלטה על סגירת הכבישים בעוטף - מקרה קלאסי של בחירה בין כמה אפשרויות שכולן גרועות ● אך משמעותן אחת: הג'יהאד האסלאמי לא מורתע ● פרשנות

עוד 638 מילים ו-1 תגובות

העיקר שמדברים על כלכלה

נתניהו זיהה מוקדם את הסנטימנט הציבורי באשר ליוקר המחיה והקדים את שאר המפלגות עם קמפיין כלכלי ● זהו שינוי מרענן עבור מי שעד לאחרונה הכריז דווקא על האיום האיראני כעל "החיים עצמם" ● אלא שנתניהו הציג תוכנית רצופה באי דיוקים ולא משכנעת שנשמעת כמו עוד הבטחת בחירות שלא תמומש ● לפחות הוא יותר משכנע כמרצה "טד" מאשר בתפקיד האזרח המודאג ● פרשנות

עוד 959 מילים

האם קופות החולים התרשלו במתן טיפולים נפשיים בקהילה?

האם יתכן שקופות החולים ומנהליהן התרשלו בתפקידם במתן טיפולים נפשיים בקהילה, כפי שהיו אמורים לתת בעקבות הרפורמה בתחום בריאות הנפש?  הרפורמה הוחלה בשנת 2015 והייתה אמורה להוביל להשוואת השירותים בסל הבריאות בין התחום הפיזי והנפשי.

שאלה זו נדונה ב-29/7 בבג"ץ 6733/21 העמותה לצדק לילדים ואח' נגד שר הבריאות וקופות החולים. בעת הדיון נטען על ידי העותרים כי מנהלי קופות החולים החריגו את הטיפול בבריאות הנפש מיתר השירותים בסל הבריאות אותם הם אמורים לספק, זאת בניגוד לחוק.

כפסיכולוג קליני ועו"ד המייצג את העותרים, שלחתי מכתב התראה לפני תביעה אישית למנכ"לי הקופות, סמנכ"לי הכספים והקופה בעניין הצורך המיידי במתן שירותים בתחום "בריאות הנפש בקהילה", כנדרש לפי חוק הבריאות הממלכתי.

האם יתכן שקופות החולים ומנהליהן התרשלו בתפקידם במתן טיפולים נפשיים בקהילה? בדיון בעניין נטען כי מנהלי קופות החולים החריגו את הטיפול בבריאות הנפש מיתר השירותים בסל הבריאות שהם אמורים לספק

ככל הנראה השתמשו קופות החולים בחלק מהתקציב שיועד לבריאות הנפש על מנת לכסות גרעונות ולמטרות שלא אושרו על ידי המחוקק, תוך הרעבת מערכת הבריאות ודרדור השירותים באופן שגרם וגורם נזק לעשרות אלפי מבוטחים ואולי יותר.

המתנה לתור לטיפול נפשי, ידיעה בידיעות אחרונות
המתנה לתור לטיפול נפשי, ידיעה בידיעות אחרונות

במשך 7 שנים קיבלו הקופות תקציב של כ-16 מיליארד ₪, שהופנה רק בחלקו לבריאות הנפש בקהילה. בין 40-60 אחוז, לפי הערכות שונות כולל אלו של הרגולטור במשרד הבריאות. כלומר לפחות מיליארד ומאתיים מיליון ₪ בשנה זרמו ככל הנראה באין מפריע כל שנה למטרות שהתקציב לא יועד להן.

חרף העובדה שברה"נ הינה גורם התחלואה מספר שלוש בעולם על פי ארגון הבריאות העולמי, ובוודאי נוכח המשברים שפקדו את המדינה בשנתיים האחרונות, נותר תחום ברה"נ בגדר החצר האחורית המוזנחת של שירותי הבריאות אותם מעניקה קופת החולים.

ישנן אמות מידה מקובלות במתן שירותי ברה"נ בעולם, שצוינו גם על ידי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אשר הקופות חייבות לעמוד בהם כפי שהן עומדות בקריטריונים בתחומי בריאות אחרים. הקריטריונים המקובלים הינם של זמן המתנה לאינטייק שאינו עולה על שבועיים, וזמן המתנה לטיפול בטווח של חודש, ולא חצי שנה עד שנתיים. כמו כן, משך הטיפול הממוצע שהותווה ברפורמה לקופות היה לפחות 12 פגישות. בהתאם לכך נקבע התקציב שאף הוגדל בעקבות הקורונה.

נראה שקופות החולים השתמשו בחלק מהתקציב שיועד לבריאות הנפש לכיסוי גרעונות ולמטרות שהמחוקק לא אישר, תוך הרעבת מערכת הבריאות ודרדור השירותים. באופן שגרם נזק לעשרות אלפי מבוטחים

מנהלי הקופות לא הסבירו בשום שלב של הדיון בבג"ץ על סמך מה הם סבורים שהחרגה זו מותרת להם ומדוע בוצעה החרגה המנוגדת לחוק של תחום בריאות הנפש.

מדוע נפל פגם מהותי ביישום החובה החוקתית לספק שירותי בריאות איכותיים ושווים לכל, זאת חרף העלייה שתוארה של עשרות אחוזים בפניות נואשות לעזרה בשל מצוקה נפשית.

לא הוסבר גם בשום שלב מדוע, למרות עלייה תקציבית ומצאי מטפלים, הרי שבתקופת הקורונה כאשר יש עליה מתועדת של כ-80% במצוקה נפשית, קופת החולים אטמה את אוזניה, ולא נערכה לספק את השירותים החיוניים. כתוצאה מכך הפער בין הצרכים בשטח לבין השירותים רק הלך והתרחב עד לרמה בלתי נסבלת ופוגענית.

במכתב התראה בטרם תביעה נזיקית שנשלח למנהלי קופות החולים נכתב, שהמצב הנוכחי של שירותי ברה"נ, בו תושבי המדינה נאלצים להמתין בין שישה חודשים לשנתיים עד לקבלת טיפול נפשי שלעיתים אינו נגיש כלל באזורם – ההמתנה הממושכת לטיפול גורמת לנזק חמור למבוטחים הזקוקים לטיפול. נזק הכולל הפיכת מצב נפשי אקוטי למצב כרוני, פגיעה בתוחלת החיים וגרימה לאשפוזים מיותרים ולהידרדרות במצבם הנפשי.

ההמתנה הממושכת לטיפול גורמת לנזק חמור למבוטחים הזקוקים לו. נזק הכולל הפיכת מצב נפשי אקוטי למצב כרוני, פגיעה בתוחלת החיים וגרימה לאשפוזים מיותרים ולהידרדרות במצבם הנפשי

מצב בו קופות החולים ומנהליהן שולחים ילד אובדני להמתין חצי שנה, נערה אנורקטית להמתין שמונה חודשים ואדם הסובל מדיכאון וחרדה להמתין כשנה לקבלת טיפול ראשוני הינו ביטוי להפקרות מוחלטת.

רק כשיעל ובן זוגה ניסו להשיג טיפול לבתם, שמצבה הלך והחמיר – הם גילו שאין מי שיעזור להם. לפחות לא בשלושת החודשים קרובים: מגפה של הפרעות אכילה קשות מתפשטת בקרב בני נוער וילדים בישראל

Posted by TheMarker Online on Saturday, May 1, 2021

הקריטריונים שאמורים לחול על כל השירותים הניתנים בסל הבריאות הינם שוויוניים. לא יתכן מצב כפי שמתואר, ממש כשם שלא יעלה על הדעת למשל לומר לאדם עם אירוע לבבי להגיע לטיפול רפואי בעוד שמונה חודשים.

לבקשת המדינה, הציב בית המשפט העליון את ה-31/12/2022 כתאריך לקבלת נתונים מקופות החולים ומשרד הבריאות, שהציע תכנית מבחני תמיכה חד-פעמית לעידוד הקופות למתן שירותים כנדרש. אלא שסיכוייה של תכנית זו נראים קלושים.

בניגוד להוראות חוק הבריאות הממלכתי ולעקרונות המנהל התקין, הסתירו קופות החולים את נתוניהן ממבקר המדינה וממשרד הבריאות, וסיפקו להם מידע חלקי ובחלקו שיקרי לכאורה (כך למשל מצא מבקר המדינה כי כ-27% מהמגעים שדווחו לא התקיימו כלל).

כך או אחרת, הלכה שנפסקה בבג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות ו–2 אחרים נ' שר האוצר קובעת כי "חוק מטיל חובה מהותית על המדינה […] חייבת המדינה לקיים את החובה במלואה ולא תישמע מפיה טענה כי טעמי תקציב מונעים אותה מעמוד בנטל".

מצב בו קופות החולים ומנהליהן שולחים ילד אובדני להמתין חצי שנה, נערה אנורקטית להמתין שמונה חודשים ואדם הסובל מדיכאון וחרדה להמתין כשנה לקבלת טיפול ראשוני הינו ביטוי להפקרות מוחלטת

כפי הנראה מעניק בג"ץ למדינה ארכה על מנת לנסות להציג נתונים מהימנים ולהראות שינוי משמעותי בפתרון בעיה, שיו"ר ההרכב, כבוד השופט עוזי פוגלמן, הגדיר אותה כבעיה אמיתית, בחוזרו פעמיים על האמירה כי המתנה לטיפול נפשי במשך חצי שנה ומעלה אינה סבירה.

נקווה כי משרד הבריאות ומנהלי קופות החולים יפנימו את המסר ויפעלו בהתאם.

מרק מוספיר הוא עו"ד ופסיכולוג קליני בכיר, מייצג העותרים בתיק נגד שר הבריאות וקופות החולים בעניין החרגת הטיפול בבריאות הנפש מיתר הטיפולים בסל הבריאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים
עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים

בני בית-אור (אביה של טל שניידר) ואבי הופשטיין (אביו של אבנר הופשטיין) נשלחו ב-1967-8 כחיילי מילואים להגן על האיים הנידחים טיראן וסנפיר, דרומית לסיני ● לרגל העברה ההיסטורית של האיים ממצרים לסעודיה, הם משחזרים את השירות הצבאי הכי אקזוטי בהיסטוריה ● "המצוקה הכי גדולה היתה למצוא דרך להעביר את הזמן"

עוד 1,465 מילים ו-1 תגובות

מפגן היהירות של וימן עשוי לגבות מחיר כבד מדיפלומט

אחד הכישלונות הגדולים של בעלי דיפלומט נעם וימן בניהול משבר מחירי הטונה נוגע לעובדה שהיום כבר חלקים גדולים בציבור יודעים מיהם נעם וימן ודיפלומט ● בעוד יריביו השכילו לכבות את המחאה מייד כשפרצה, וימן איפשר - בניהול מרושל של המשבר - לאש להתפשט ולכלות על הדרך את אחד הנכסים החשובים שהפכו אותו לאימפריה ● פרשנות

עוד 1,958 מילים ו-1 תגובות

מי שלא יעמיד את משבר האקלים בראש, יהפוך בעצמו למנהיג אזוטרי

בריאיון שנתן בתחילת השבוע, שיבץ גולן את משבר האקלים במה שכינה "נושאים אזוטריים" ● גולן, שמתמודד על ראשות מרצ, לא היחיד בזירה הפוליטית שמחזיק בעמדות אנכרוניסטיות כאלה ● אם השמאל בישראל חפץ חיים, הוא צריך להבין שסביבה וחברה הולכות ביחד, ושעליו להוביל את המאבק במשבר שהורג כיום בישראל יותר בני אדם מאיומים צבאיים ● פרשנות

עוד 866 מילים ו-2 תגובות

בתום הערכת מצב ביטחונית הוחלט להאריך ביממה את הכוננות המוגברת בעוטף עזה

מחר יחודשו בווינה השיחות העקיפות בין וושינגטון לטהראן בעניין תוכנית הגרעין האיראנית ● "עלינו להתנצל": ועדת החוץ והביטחון וועדת ביטחון הפנים דנו בסרסור בסוהרות כלא גלבוע ● נתניהו הציג תוכנית כלכלית והבטיח חינוך חינם מגיל אפס ● בוטלו הבחירות לראשות מפלגת הציונות הדתית לאחר שרק סמוטריץ' הגיש מועמדות ● ברביבאי: "יש אחד בורא עולם ויש אחד יאיר לפיד"

עוד 39 עדכונים

סמוטריץ' נהג לזלזל בבן-גביר והתייחס אל ריצתם המשותפת בבחירות הקודמות כמהלך טקטי בלבד ● אלא שכעת, בן-גביר כבר עושה את דרכו לראש הרשימה כמו שהוא יודע - בכוחנות ובאולטימטומים - וסמוטריץ' נכנע לו ללא תנאי ● בדרך בן-גביר שולף שוב את הקלף העדתי ומאיים לפצל את הרשימה לציונות הדתית הראשונה והשנייה ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-1 תגובות

השיא ביחסי סין וישראל נמצא מאחורינו

ה-INSS השיק אמש את המרכז למדיניות ישראל סין, והארוע - בהשתתפות שגריר סין בישראל - סיפק הזדמנות לבחון את מצב היחסים בין שתי המדינות ● מנהל תוכנית סין ב-INSS אסף אוריון חשף נתונים לפיהם השקעות סין בישראל נמצאות בירידה מתמדת, אחרי שהגיעו לשיא ב-2018 ● ובסין מזהים שינוי ביחס של ישראל - ושל הישראלים - כלפי המעצמה, במיוחד לאור המתיחות עם ארה"ב

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

"אחרי הרבה ניצחונות, הפעם המתנחלים נכשלו"

ארגון נחלה יצא למבצע גדול להקמת מאחזים חדשים בשטחים, גייס מיליוני שקלים והביא אלפי אנשים לשטח ● אבל מג"ב פינה את כולם עד למחרת וצה"ל סיכל ניסיונות להקים את המאחזים מחדש ● מדוע המבצע נכשל? בארגוני שמאל טוענים שכוחות הביטחון פעלו היטב "לשם שינוי, וללחץ שלנו", "ואולי גם בגלל שרה"מ התחלף" ● מייסדת נחלה, דניאלה וייס: "זאת רק ההתחלה"

עוד 2,808 מילים

דיווח: נתניהו לא השיב לשגריר ארה"ב, שניסה לשכנעו לתמוך בחקיקה שתביא לפטור מוויזות

הליכוד: האישור האמריקאי יכול להינתן רק עוד שנה; נקים ממשלה ונשלים את החקיקה כך שמתן הוויזות לא יתעכב ● הרצוג: אני מתמלא זעזוע וכאב למשמע עדויות הסוהרות; לראשונה זה 37 שנה ביקר ראש הממשלה בבית סוהר ● בהרב מיארה התירה לחקור את עופר כסיף בחשד לתקיפת שוטר ● אלי אבידר הכריז שמפלגתו תיקרא ישראל חופשית; העמותה הנושאת שם זהה הודיעה שתתנגד

עוד 41 עדכונים

חצי שנה אחרי ש"כלכליסט" פרסם תחקירים המאשימים את המשטרה בפריצה סיטונית וללא צווים לטלפונים של בכירים במדינה, עיתונאים, פעילים חברתיים ועוד - פסל אתמול הדוח המסכם של צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי את עיקרי הטענות של העיתון ● במשטרה מיהרו לחגוג, אבל מכלול הליקויים שהצוות כן מצא מחייב שינוי יסודי בכל רשויות אכיפת החוק ● פרשנות

עוד 877 מילים

24 שעות. 40 שנה

ב-1 באוגוסט 1982 יצא התקליט הראשון של להקת בנזין, "24 שעות", ולהקת הרוק הפכה לסנסציה מיידית ● העולם נראה אז אחרת: גל "להקות הרוק מהקריות" עוד לא בא לעולם, הערוץ היחיד בטלוויזיה התייחס לדיסטורשן כמו סכנה למוח של הנוער ● ואז הגיע במאי "מבט שני" צבי גורן וליווה את "בנזין" מרגע ההתפוצצות, עבור סרט תיעודי פורץ דרך במונחי רשות השידור ● 40 שנה אחרי, זמן ישראל מציג לראשונה מאז הקרנתו את הסרט המלא - בליווי זיכרונות של המעריץ מהקריות, המפיק המוזיקלי, והבת של הבמאי

עוד 1,833 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה