לא מתוכננות שיחות בין איראן לארצות הברית בימים הקרובים, כך טען דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאי, לפי דיווח של סוכנות הידיעות "רויטרס".

בהצהרה שפרסם ציין בקאי כי משלחת של דרגים מקצועיים מאיראן תבקר השבוע בקטאר, אך טען כי לביקור זה אין כל קשר לביקורם של בכירים אמריקאים במדינה.

עוד הוסיף הדובר כי טהרן לא החלה במשא ומתן לקראת הסכם סופי. לדבריו, שיחות מסוג זה מחייבות קודם כל את יישומן של מספר סעיפים מתוך מזכר ההבנות, סוגיה שניצבת כעת בראש סדר העדיפויות של איראן.

סגן שר החוץ של איראן, כאזם ע'ריבאבאדי, כתב בטוויטר כי "פינוי המוקשים ממצר הורמוז יבוצע אך ורק על ידי איראן, בהתאם למזכר ההבנות שנחתם באיסלמבאד בין טהרן לוושינגטון". דבריו נאמרו בתגובה להתבטאויותיו של נשיא צרפת בנושא.

עמנואל מקרון אמר קודם לכן כי צרפת ועומאן פועלות יחד כדי להפיג את המתיחות במזרח התיכון, וכי הן ישתפו פעולה עם שותפותיהן בפינוי המוקשים ממצר הורמוז.

"המצב רגיש ומורכב, ואנו ממליצים בתוקף לצרפת שלא לסבך אותו עוד יותר עם הפרובוקציות שלה", הוסיף ע'ריבאבאדי.

חייל מילואים בצה"ל נפצע היום באורח קשה מפיצוץ בדרום לבנון, כך הודיע הצבא.

על פי תחקיר צה"ל, הפיצוץ אירע בסביבות השעה 13:30 במהלך פעילות של חטיבת הקומנדו בכפר ארנון.

הגורם לפיצוץ שהביא לפציעתו הקשה של החייל עדיין נחקר על ידי הצבא.

חייל המילואים פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ומשפחתו עודכנה, הוסיפו בצה"ל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם בפני הפרלמנט הרומני כחלק מביקורו הממלכתי במדינה.

הנשיא אמר כי "שאיפתה של איראן להפוך למדינת סף גרעינית היא איום ממשי על מדינת ישראל, והיומרה של איראן להכתיב את עתידה של לבנון פוגעת באפשרות להתקדם לעבר שלום וביטחון".

עוד הוסיף הנשיא: "מזכר ההבנות האחרון בין ישראל ללבנון הוא פריצת דרך משמעותית למען השלום, ויכול לשמש אבן יסוד להמשך הדרך. הוא מחייב את סילוק חזבאללה ומאפשר יצירת בסיס להסכם שלום אמיתי בין המדינות".

עם הגעתו לארמון הפרלמנט, נפגש נשיא המדינה עם נשיא הסנאט, מירצ'ה אברודיאן. בהמשך נפגש הנשיא גם עם יו"ר בית הנבחרים, סורין-מיהאי גרינדיאנו וגורמי ממשל בכירים נוספים.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום פה אחד שתי עתירות נגד מבקר המדינה, קבע כי אין בסמכותו לחקור את טבח ה-7 באוקטובר והורה לו לחדול מניהול ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים הנוגעים לטבח ולמלחמה.

לפי תקציר פסק הדין, ארבעה הליכים נוספים יוכלו להימשך, אך מבקר המדינה לא יוכל להסתמך על טיוטות הדוחות שכבר הוכנו עבורם.

העתירה הראשונה התמקדה בארבעה הליכי ביקורת העוסקים בליבת המחדל, ובהם הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני מול תוכניות חמאס, התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון ביום הטבח עצמו ומדיניות ההסדרה מול הרצועה.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי הליכים אלה נעשו בחוסר סמכות. לפי פסק הדין, תפקידו של המבקר הוא לערוך ביקורת הבוחנת התנהלות מול נורמות מקובלות, ולא לנהל חקירה לבירור המציאות העובדתית או לעסוק בנושאים מובהקים של אסטרטגיה ומדיניות חוץ וביטחון. השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם פסיקה זו.

השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה מנימוקים שונים. לשיטתו, למבקר יש סמכות לעסוק בנושאים אלה, אך נוכח הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית – מנגנון שנועד להתייחס למכלול היבטי המחדל – אין זה המקום להמשיך בביקורת בעת הזו.

העתירה השנייה נסבה על ארבעה דוחות שכבר גובשו לטיוטות, בנושאי ההסברה הבינלאומית, הטיפול בחללים האזרחיים, היערכות ההגנה על ערי הדרום ואבטחת המסיבה בחניון רעים.

שופטי ההרכב קבעו כי אופן הכנת הטיוטות פגע בזכות הטיעון של המבוקרים. לפי פסק הדין, מאחר שהמבקר הודיע כי יוטלו מסקנות אישיות, היה עליו לשמוע את הגורמים העלולים להיפגע עוד בטרם גיבוש הטיוטה, ולא להסתפק במתן זכות טיעון רק לאחר מכן.

במישור המעשי בית המשפט קבע כי המבקר מנוע מהמשך העיסוק בארבעת ההליכים הראשונים. לגבי ארבעת ההליכים האחרים נקבע כי הביקורת תוכל להימשך, אך הטיוטות שגובשו מבוטלות. יצוין כי ההחלטה אינה נוגעת ליתר הליכי הביקורת הרבים שמנהל המבקר סביב אירועי המלחמה ושלא נכללו בעתירות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, 22 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)