העיסוק באיום הגרעין האיראני, בהכרזות מנהיגים ובשיח הציבורי הישראלי, הגיע בשבוע האחרון לשיא. הממשל האיראני באמת מאיים על מדינת ישראל. בוודאי נכון לצה"ל לבנות כוח מתאים במכלול יכולות להתמודדות עם האתגר האיראני כאתגר מורכב ותקדימי.
אולם ראוי להתבונן לא רק בפוטנציאל האיום לכשעצמו, אלא גם במקום שהאיום הזה תופס בסדר היום ובתודעת הזהות של מדינת ישראל. ואולי מעבר לכך, לבחון עד כמה הטראומה המבוססת על הזיקה בין המושגים – "איראן גרעינית" ו"השמדה" התפתחה ואפילו השתלטה כמרכיב תודעתי דומיננטי בחברה הישראלית. זאת תוך כדי וכתוצאה של הדהוד הטראומה הזאת על ידי מספר מנהיגים פוליטיים. לאחרונה גם מומחי בטחון, לכאורה, שרים את השיר הזה ואין איש שעומד מולם ואומר – אולי המצב הפוך?
חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
גרשון הכהן הוא אלוף במיל׳, לשעבר מפקד המכללה לביטחון לאומי ומפקד הגיס המטכ״לי. כיום עמית מחקר במרכז בגין סאדאת
ההישג המודיעיני יוצא הדופן של ישראל בחיסול של חסן נסראללה ועמו השדרה הפיקודית של חזבאללה, פותח הזדמנות פז למדינת ישראל לחשב מסלול חדש להמשך ניהול המלחמה בחזבאללה.
לראשונה במלחמה זו נוצרה אפשרות ריאלית להפעיל מהלך בינלאומי מתואם מול לבנון, שיביא לסיום העימות בגבולנו הצפוני ויאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם ולהתחיל בשיקום חייהם. והזדמנות כזו צריך לנצל.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
פרופסור (אמריטוס) אבי משולח הוא דיקן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חודשים ספורים לפני 7.10, רכשה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, באמצעות חבריה בשוויץ ובקנדה, שני סוסים המיועדים לרכיבה טיפולית לחוות קיבוץ אורים.
איש לא חשב לעצמו שמרגע שהסוסים אנדי ודיאנה יגיעו לישראל, הם ישמשו ככלי טיפולי למטרה אחת: טיפול בילדים תושבי העוטף הסובלים ממצוקה ופוסט טראומה בעקבות הטבח, ירי הרקטות והמציאות הביטחונית הקשה באזור ובמדינה כולה.
מרלינקה ואן דר ריט היא אזרחית נמיביה המתגוררת בישראל מזה שלוש שנים, ומשמשת ככתבת מטעם השגרירות הנוצרית הבינלאומית.
"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
(כשאני כותב על בתי הכלא הצבאיים.
קחו את זה גם לכל המערכות במדינה כולל כמובן מערכת החוק והמשפט וכל הסעיפים שלה.
השחיתות והריקבון במדינה ובחברה הישראלית זה מה שנותן כוח למשמרות המהפכה האיראניים להתעצם על חשבון צה"ל.)
אלוהים רואה את צערם ועלבונם של כלואים בכלא 4 ו 6 וזה נמשך כבר 70 שנים. וזה קטרוג גדול מאוד שעולה לשמים עד לכסא הכבוד
ונותן כוח למשמרות המהפכה האיראניים להתעצם על חשבונה של מדינת ישראל.
כשהקימו כלואים כל בוקר למסדרים קשים ומשפילים, גם משמרות המהפכה האיראניים קמים כל בוקר לעבודה, עד היום, לתעשייה הצבאית העוצמתית שלהם.
גם את זה לעומת זה עשה האלוקים (ספר קהלת ) . מידה כנגד מידה. א
מאמר מעניין וחשוב ובפרט שנכתב ע"י שני אנשים שנדמה לי כי באים עם השקפות עולם שונות, ברכות.
שתי הערות:
1. בישראל עד כמה שידוע לי, אין חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך, המאמר מבהיר את החשיבות של תהליך מעין זה.
2. כאשר (אם) יפתר אמיתית הסיכסוך הישארלי פלסטיני ולישראל יהיו גבולות בין לאומיים מוסכמים ע"י רוב אומות העולם (וגם בתוכינו) לאיראנים לא תיהיה סיבה לתקוף אותנו!