בטהרן חושפים שיניים

בעוד שבוושינגטון ממשיכים להתלבט אם לחדש את המבצע הצבאי באיראן, והזמן בשעון החול של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הולך ואוזל, בטהרן שוב בוחרים בעמדה קיצונית יותר מבעבר.

השבוע מוחסן רזאי, מבכירי הממסד הביטחוני האיראני, סתם את הגולל על האפשרות להוציא את החומר הגרעיני המועשר מאיראן במסגרת הסכם עתידי כלשהו, עניין שנדון בעבר, בין היתר גם במהלך המו"מ בז'נבה, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה.

"איראן לא תאפשר אפילו לחלקיק אחד של חומר גרעיני מועשר לצאת מהמדינה", הצהיר בריאיון לערוץ אל-מיאדין הלבנוני, המקורב לחזבאללה, והוסיף כי טהרן זקוקה לחומר כדי לפתח ספינות וצוללות המונעות באנרגיה גרעינית. לדבריו של רזאי, גם למוסקבה, שהציעה לקלוט את האורניום, נמסר שהדבר לא יסתייע: "נשתמש בו בעצמנו".

השבוע מוחסן רזאי, מבכירי הממסד הביטחוני האיראני, סתם את הגולל על האפשרות להוציא את החומר הגרעיני המועשר מאיראן במסגרת הסכם עתידי כלשהו. מדובר בכ-440 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 60%

מדובר בכ-440 ק"ג של אורניום המועשר לרמה של 60%, לפי הערכת סבא"א מלפני התקיפות ביוני 2025, אם כי לא ברור כמה חומר שרד והאם לאיראנים יש גישה כלשהי אליו.

רזאי גם הבהיר כי כרגע אין משא ומתן עם ארה"ב, ואיים שכל תקיפה אמריקאית חדשה תיענה בפגיעה בבסיסים אמריקאיים מרוחקים. גורמים בצבא איראן אף הוסיפו שבמקרה של הסלמה נוספת "מטרות בכל העולם ייפגעו ולא יהיו קווים אדומים".

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן מציג את דיוקנו של המנהיג העליון המנוח של איראן, עלי חמינאי, בנאומו בפני העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, 23 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Stefan Jeremiah)

בינתיים, המשבר הכלכלי באיראן רק הולך ומחריף. הסגר האמריקאי מונע מהרפובליקה האסלאמית לשווק את מרבית הנפט שלה, ונזקי המלחמה למתקני הגז הותירו את המשק בגרעון חמור.

בינתיים, המשבר הכלכלי באיראן רק הולך ומחריף. הסגר האמריקאי מונע מאיראן לשווק את מרבית הנפט שלה, ונזקי המלחמה למתקני הגז הותירו את המשק בגרעון חמור

סגן הנשיא הראשון, מוחמד רזא עארף, העריך השבוע כי בחורף יחסרו בין 100 ל-250 מיליון מ"ק גז ביום. יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, קרא לאזרחים לצמצם את צריכת הגז בעשרה אחוזים לפחות, ואף הבטיח תגמול כספי למי שיחסוך.

בשלב הזה המשבר הכלכלי אינו מאלץ את האיראנים להגמיש עמדות, ונראה שהם ממתינים לקונגרס ולסנאט החדשים – שעברו לשליטת הדמוקרטים אחרי בחירות האמצע בארה"ב – על מנת לחשב מסלול מחדש.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, במרכז משמאל, ובכירים נוספים צופים באישה מניפה את דגל איראן במהלך מצעד בסגנון צבאי שארגן המשטר בשם "ג'אנפדא" ("הקרבה למען איראן") בטהרן. 18 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

החורף הגיע לעזה

גשמי זעף ירדו על המזרח התיכון, ובמספר מקומות ברחבי האזור דווח על הצפות ופגיעות חמורות בבתים וברכוש. האקלים במזרח התיכון עובר שינויים וכתוצאה מכך הגשמים הופכים לעזים יותר, גלי קור וחום – לקיצוניים יותר.

גם כאשר יושבים בבית ממוזג או מחומם לא תמיד קל להתמודד עם פגעי מזג האוויר הקיצוני, קל וחומר כאשר כל מה שיש לך זה אוהל מרופט. במהלך סוף השבוע הגשום לפני מספר ימים כ-40 אלף אוהלים בעזה הוצפו על ידי נחילי מים, מספר ילדים נספו בגלל הקור והתנאים הקשים.

גם כאשר יושבים בבית ממוזג או מחומם לא תמיד קל להתמודד עם פגעי מזג האוויר הקיצוני, קל וחומר כאשר כל מה שיש לך זה אוהל מרופט: כ-40 אלף אוהלים בעזה הוצפו על ידי נחילי מים, ומספר ילדים נספו

הפעילים הפלסטינים שמביעים ביקורת על חמאס דיווחו ברשתות כי אפשר היה להקל על מצוקתם של התושבים, כיוון שהרשות הפלסטינית וארגוני הסיוע למעשה תקצבו והעבירו לעזה אוהלים עמידים ואיכותיים הרבה יותר.

עם זאת, חמאס מנע את הפצת האוהלים (כנראה כדי לשמור אותם עבור חבריו או לסחור בהם לאחר מכן במחירים מופקעים), ובלם את כל מי שניסה לברר מה קרה לאוהלים המדוברים ומדוע הם אינם מחולקים למשפחות הנזקקות.

Heavy rain has flooded shelters across Gaza, leaving families in another crisis.

Tents are ready outside Gaza, but Israeli restrictions are still limiting their entry.

Those restrictions must be lifted so essential shelter supplies and equipment can reach people now. pic.twitter.com/JApCx4gtHO

— UN Humanitarian (@UNOCHA) November 9, 2026

מדוע אחרי שלוש שנות מלחמה קשה מנשוא חמאס עדיין נמצא בשלטון בעזה? התשובה לכך ידועה: ישראל לפי שעה בולמת כל ניסיון להכניס לעזה הנהגה חילופית ולהקים כוח משטרה חדש שאינו נאמן לחמאס.

כי ברגע שלעזה תהיה הנהגה אחרת שניתן להידבר איתה, הלחצים הבינלאומיים להסיג את כוחות צה"ל ולאפשר את תחילת השיקום של עזה, יגברו מאוד.

כבר השבוע במהלך שיחתם של טראמפ ונתניהו הנושא הזה עלה, כאשר טראמפ לחץ על ראש ממשלת המעבר ליישם את תוכנית 20 הנקודות שלו ברצועה.

חמאס עדיין נמצא בשלטון בעזה, ולפי שעה ישראל בולמת כל ניסיון להכניס לעזה הנהגה חילופית ולהקים כוח משטרה חדש שאינו נאמן לארגון הטרור. אך כל עוד חמאס מנהל את הרצועה ועושה כרצונו, העזתים ימשיכו לסבול

כרגע הדבר תלוי בדבר אחד: כל עוד חמאס מנהל את הרצועה ועושה כרצונו – העזתים ימשיכו לסבול, והשינוי יתחיל אך ורק כאשר ישראל תיתן לכך אור ירוק.

בינתיים התמונות הקשות של האוהלים המוצפים והילדים שמבוססים במים העכורים סביבם ימשיכו לעורר גלי אהדה כלפי הפלסטינים וגלי שנאה עזה כלפי ישראל ברחבי העולם, כאשר רבים – כמו המפגינים למען הפלסטינים באמסטרדם – מתעלמים מפשעי חמאס ומתמקדים אך ורק באשמתה של מדינת ישראל. 

????URGENT: As the first winter storm hit Gaza, flooding displaced families' tents and deepening their suffering, a report from Gaza alleged that Hamas militias had obstructed a project to provide more durable shelters.

The Palestinian Authority launched the project through its… pic.twitter.com/56pKHnEoJT

— Ihab Hassan (@IhabHassane) November 8, 2026

חיילים מצרים נמצאים בערב הסעודית כבר חודשים

שר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עאטי, חשף השבוע בריאיון לרשת France24 כי למצרים יש נוכחות צבאית בערב הסעודית כבר כמה חודשים, נוכחות שלא דווחה עד כה. השר הוסיף שקהיר פועלת כעת "לחזק" אותה.

לדבריו, הכוחות הגיעו לממלכה לבקשת ריאד, בעקבות המתקפות עליה במהלך המלחמה עם איראן, עוד לפני שהחלה ההסלמה הנוכחית מול החות'ים בתימן.

שר החוץ המצרי חשף השבוע כי למצרים יש נוכחות צבאית בערב הסעודית כבר כמה חודשים, נוכחות שלא דווחה עד כה. השר הוסיף שקהיר פועלת כעת "לחזק" אותה

ערב הסעודית, שלאחרונה פנתה בבקשות נואשות לסיוע מארצות הברית, נמצאת במצב רגיש ביותר. היא מותקפת כמעט מדי יום על ידי החות'ים, והטילים והכטב"מים פוגעים בתשתיות הנפט של ארמקו הסעודית ובנמלי התעופה, ואף בנמל התעופה הבינלאומי של ריאד, שהותקף לפחות 20 פעמים ונותר מושבת כבר זמן רב.

הסעודים כבר קיבלו הבטחות לסיוע צבאי מבריטניה, שהבטיחה מטוסי קרב, ומצרפת, שתסייע בהגנה על תשתיות הנפט. בריאד טרם הגיבו לפרסום זה.

רגע הפגיעה של תקיפה חות'ית בנמל התעופה הבינלאומי בריאד, ערב הסעודית, 10 באוקטובר 2026. 11 באוקטובר 2026 (צילום: SAUDI MEDIA MINISTRY / AFP)

מצרים, בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם הערבי, יכולה לתרום בעיקר יכולות הגנה אווירית, הגנה מפני טילים וכטב"מים וליווי ימי. לדברי עבד אל-עאטי, מטרות המשימה של החיילים המצריים בערב הסעודית היו "הגנתיות" בלבד, כולל הגנה על אתרים רגישים ועל המקומות הקדושים לאסלאם במכה ובמדינה.

הוא הדגיש כי "אין פתרון צבאי" וכי קהיר מעוניינת דווקא בתיווך ובהרגעת המצב, בעוד שהחות'ים התייחסו למעורבות המצרית כאל "כניסה למלחמה".

לדברי עבד אל-עאטי, פעולות החיילים המצריים בערב הסעודית היו "הגנתיות" בלבד, כולל הגנה על אתרים רגישים ועל המקומות הקדושים לאסלאם במכה ובמדינה. לדבריו, קהיר מעוניינת דווקא ב"תיווך והרגעת המצב"

גם למצרים יש אינטרס ברור משלה. מאז 2013 מילאה ערב הסעודית את קופת המדינה המצרית במענקים, בפיקדונות ובהשקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, ומיליוני מצרים עובדים בממלכה ושולחים כסף הביתה.

התקיפות החות'יות בבאב אל-מנדב פוגעות ישירות גם בכיסה של מצרים: לפי קהיר, תעלת סואץ הפסידה כ-11 מיליארד דולר מאז 2023.

אם הסכסוך בין ערב הסעודית לחות'ים יסלים, הפגיעה בספנות בים האדום ובתעלת סואץ עלולה להיות כואבת במיוחד. לאחרונה א-סיסי אף הגדיר את ביטחון ערב הסעודית "חלק בלתי נפרד" מביטחונה של מצרים.

שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי נושא דברים במסיבת עיתונאים במטה משרד החוץ של מצרים. 26 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Tarek Wajeh)

עם זאת, מדובר בנושא רגיש מאוד במצרים. לפי החוקה המצרית, שליחת כוחות לחו"ל מחייבת אישור פרלמנטרי, ולפני כשבועיים אישר הפרלמנט את בקשתו של א-סיסי, אחרי דיונים חסויים ודחייה של ההצבעה.

לא ברור אם חברי הפרלמנט ידעו אז שהחיילים המצרים כבר נמצאים בערב הסעודית, והם עצמם אמרו שלא קיבלו פרטים על היקף הכוח.

מדובר בנושא רגיש מאוד במצרים, עם טראומה היסטורית: בשנות השישים שלח נאצר עשרות אלפי חיילים למלחמת האזרחים בתימן, שם ספגה מצרים אבדות כבדות, במה שזכה לכינוי "הווייטנאם של מצרים"

ברקע מרחפת גם הטראומה ההיסטורית: בשנות השישים שלח נאצר עשרות אלפי חיילים למלחמת האזרחים בתימן, ושם ספגה מצרים אבדות כבדות, עד שהמערכה זכתה לכינוי "הווייטנאם של מצרים".

זו הסיבה שקהיר מקפידה להדגיש שאין כוונה לשלוח חיילים לתימן עצמה, ושהכוח נועד להגן על אדמת ערב הסעודית בלבד.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי נושא דברים במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילו האינדונזי פראבואו סוביאנטו, בתום פגישתם בארמון מרדקה בג'קרטה, אינדונזיה. 11 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Tatan Syuflana)

השבוע ב-1982 – קמה "התנועה הדמוקרטית לשלום"

ב-14 בנובמבר 1982 התכנסו בחברון כאלפיים חברי אגודות הכפרים והקימו את "התנועה הדמוקרטית לשלום", שקראה למשא ומתן ישיר עם ישראל על יסוד הכרה ופשרה ובהמשך להסכמי קמפ-דייוויד שנחתמו כמה שנים קודם לכן בין ישראל למצרים. כמו כן, האגודות הסכימו לוויתור על זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לבתיהם.

ב-14 בנובמבר 1982 התכנסו בחברון כאלפיים חברי אגודות הכפרים והקימו את "התנועה הדמוקרטית לשלום", שקראה למשא ומתן ישיר עם ישראל על יסוד הכרה ופשרה

לרגע הזה קדמו מאמצים של גורמים ישראלים לטפח בגדה הנהגה פלסטינית חלופית לאש"ף, הנשענת על המכובדים הכפריים וראשי הערים.

ב-1978 הקים מוסטפא דודין, שר ירדני לשעבר שמוצאו בכפר דורא שליד חברון, את אגודת הכפרים הראשונה, ובהמשך קמו אגודות גם באזורי רמאללה, בית לחם, שכם, ג'נין וטול כרם.

את היוזמה הוביל פרופ' מנחם מילסון, שב-1981 מונה לראש המנהל האזרחי. כאמור, ב-1982 קמה על בסיס האגודות "התנועה הדמוקרטית לשלום", שקראה למשא ומתן ישיר עם ישראל ותמכה בתוכנית רייגן.

פרופ' מנחם מילסון, ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, אוקטובר 1981 (צילום: נתי הרניק, ארכיון לע"מ)

בקרב הפלסטינים נתפסו האגודות כמשתפות פעולה ואף הואשמו בבגידה. אש"ף החרים אותן ואיים על חבריהן, וראש האגודה ברמאללה, יוסף אל-ח'טיב, נרצח. ירדן הוציאה את הארגון אל מחוץ לחוק לאחר שנחשף כי חברי אגודות הכפרים מקבלים אימונים צבאיים מישראל.

בקרב הפלסטינים נתפסו האגודות כמשתפות פעולה ואף הואשמו בבגידה. אש"ף החרים אותן ואיים על חבריהן, וראש האגודה ברמאללה, יוסף אל-ח'טיב, נרצח. גם בישראל הפרויקט ספג ביקורת מהשמאל ומהמתנחלים

גם בישראל הפרויקט ספג ביקורת מגורמי השמאל, שהאמינו שצריך להתנהל אך ורק מול אש"ף ומהתקשורת, מהשב"כ ומקצינים בממשל הצבאי, וגם ממתנחלים שחששו שהפרויקט יוביל להקמה של מדינה פלסטינית בשטחי הגדה ורצועת עזה.

אחרי טבח סברה ושתילה התפטרו מילסון ושרון, וממשיכיהם הפסיקו את התמיכה בפרויקט. ב-1984 פורקו האגודות, ונשקן נאסף.