המחסור סכוח האדם בצה"ל צפוי להחמיר משמעותית בחודשים הקרובים, עם שחרור המחזור הראשון של חיילים המשרתים שירות מקוצר של 30 חודשים בינואר 2027, אמר קצין בכיר בצה"ל לחברי הכנסת.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, כי מספר החיילים החסרים צפוי לעלות בקרוב מ־12 אלף ל־17 אלף – אף שנרשמה עלייה קטנה אך בלתי מספקת במספר המתגייסים החרדים, מכ־700 בשנה לפני המלחמה לכ־2,800 כיום.

גברים חרדים חוסמים כביש ומתעמתים עם המשטרה בכניסה לירושלים במהלך הפגנה נגד הגיוס, 29 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנוסף, יש כיום כ־32 אלף בני אדם המוגדרים משתמטים מגיוס, ועוד יותר מ־50 אלף שקיבלו צו 12, הנשלח למי שאינו מתייצב לגיוס במועד שבו נדרש לעשות זאת.

"אנחנו נגיע בקרוב מאוד לאזור של 80–90 אלף משתמטים", אמר טייב, והוסיף כי הצבא "ערוך לקלוט פי שניים" חרדים ממספר המתגייסים כיום.

ח"כ בועז ביסמוט מוביל דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא חוק הגיוס, 17 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אזהרתו של טייב באה ימים ספורים בלבד לאחר שרמטכ"ל צה"ל, רב־אלוף אייל זמיר, אמר לוועדה כי הצבא זקוק לחיילים נוספים "מיידית" לנוכח הלחימה המתמשכת בכמה חזיתות, ולאחר שצה"ל הזהיר כי הצבא עלול "לקרוס" בשל מצוקת כוח האדם.

בהתייחס להצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, שהוחזרה הבוקר לסדר היום של הכנסת, אמר טייב כי בפני צה"ל "לא הונחה טיוטה חדשה ששונה באופן מהותי מהנוסחים הקודמים שעליהם דנו בעשרות דיונים בפעם הקודמת".

בדצמבר אמר טייב בוועדה כי החקיקה אינה נותנת מענה למחסור כוח האדם בצה"ל. בינואר אמר לחברי הכנסת כי עד 80% מכלל המשתמטים מגיוס הם חרדים.

חברי הכנסת צפויים להצביע היום בקריאה טרומית על הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתוביל להקדמת הבחירות. לאחר שתעבור בקריאה הטרומית, הצעת החוק עדיין תצטרך לעבור דיונים בוועדה ושלוש קריאות נוספות בכנסת לפני שתהפוך לחוק.

בעלי בריתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגת יהדות התורה הודיעו בשבוע שעבר כי יקדמו את פיזור הכנסת. בתגובה, ובניסיון לשלוט הן בהליך החקיקה והן במועד הבחירות, הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ הצעת חוק שלפיה הבחירות החדשות יתקיימו לא פחות משלושה חודשים ממועד אישור החוק, ומועד הבחירות ייקבע בידי ועדת הכנסת.

על הצעת החוק חתומים גם חברי כנסת מיהדות התורה, ש"ס, תקווה חדשה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בראש ועדת הכנסת עומד כץ מהליכוד. גם באופוזיציה הוגשו הצעות חוק דומות.

אם חברי הכנסת יצביעו בעד פיזור הכנסת, הבחירות חייבות להתקיים בתוך חמישה חודשים מאישור ההצבעה, כלומר לכל המאוחר באמצע עד סוף אוקטובר. לפי דיווחים, המפלגות החרדיות מעדיפות לקיים את הבחירות בתחילת ספטמבר. בכל מקרה, הבחירות חייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

נתניהו הפציר במפלגות החרדיות שלא לכפות בחירות מוקדמות בספטמבר, והזהיר בשיחות סגורות כי לוח זמנים כזה "יסכן" את סיכויי גוש הימין לנצח, כך דיווח ערוץ 12 ביום חמישי שעבר.

בניסיון לשכנע את החרדים ולהימנע מבחירות בספטמבר, נתניהו החזיר לסדר היום של הכנסת את הצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, ודיון בנושא מתקיים כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

הצעת נתניהו נדחתה על ידי החרדים, ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דוב לנדו, אמר לחברי הכנסת מוקדם יותר השבוע "לא להיגרר למשחקים פוליטיים ולתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב".

נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה־מיונג אמר ביום רביעי כי ישראל עצרה אזרחים מקוריאה הדרומית במים בינלאומיים, וכינה את הפעולה "חריגה מאוד מהגבול".

בישיבת ממשלה אמר לי כי אזרחי קוריאה הדרומית נעצרו מסיבות שאינן תקפות לפי המשפט הבינלאומי, ותהה אם ניתן לאפשר לפעולות כאלה לעבור ללא מחאה.

לי אמר כי הוא סבור שמדינות אירופיות רבות מוכנות לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהתאם לצווי בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך סיאול צריכה לקבל את החלטתה שלה בעניין.

דקות ספורות לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת חידשה את הדיונים בהצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד הוצא מאולם הוועדה לאחר שהפריע שוב ושוב ליו"ר הוועדה בועז ביסמוט.

ביסמוט פתח את הדיון בקישור בין סוגיית גיוס החרדים לבין כליאתו האחרונה של חייל צה"ל שלבש על מדיו תג משיח. לטענת חבר הכנסת מהליכוד, המקרה מדגיש את החשיבות שבהבטחת האפשרות שחיילים חרדים ישמרו על זהותם הדתית בצה"ל.

טור־פז קטע את ביסמוט שוב ושוב, קרא לעברו "בושה לך, בועז", וצעק כי עליו ללמוד יותר תורה כדי להבין את הסוגיה הנדונה.

חבר הכנסת משה טור־פז מיש עתיד מוצא מדיון ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 20 במאי 2026 (צילום: סם סוקול)

ראש המוסד המיועד, רומן גופמן זומן להעיד בפני ועדת גרוניס שתתכנס מחר, כך מדווחים בערוץ 13.

אתמול קבע בג"ץ כי עבודת הוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס) בעניינו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד "לקתה בחסר".