רק בדרך החיוב, לא בכיפופי ידיים – הפתרון לחזק ולעודד מסלולים שיאפשרו להיות חייל קרבי שנשאר חרדי, ככל שיהיו יותר דוגמאות כאלה, נוכל להתקדם, כאשר מפעילים כח , התגובה חוזרת בהפעלת כח , קיצוניות גוררת קיצוניות. הכלה ואמפטיה גוררים השתלבות
שלום
האווירה היום שהחרדים מרגישים שיש עליהם לחץ בלתי פוסק ולא הגון. תראו בתקשורת, כמה היא מוטה נגד החרדים, בדומה ליחס התקשורת הזרה נגד צה"ל ומדינת ישראל.
לחץ גורר לחץ, קיצוניות גוררת קיצוניות. בג"צ לא מהוה גורם מאחד כשמבטל חוקים שמנסים לתת פתרון חלקי ולהנמיך את הלהבות.
הפתרון לדעתי, לחזק מאוד את המסלולים החרדיים בצבא, כמו חטיבת חשמונאים, שעושים עבודת קודש. ובצורה חיובית לתמרץ ולעודד את המתגייסים החרדים, ככל שיהיו יותר משרתים שמרוצים מהשירות ונשארים חרדיים, כך יגיעו עוד. בקיצור: לא בכח וכיפופי ידיים, אלא, בדרך הארוכה, שהיא קצרה, דרך של חיוב, פיתוח המסלולים הנ"ל וכו'. דרך של חיוב ולא שלילה
בברכה
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יטוס לארצות הברית בשבוע הבא, כך נמסר מלשכתו לזמן ישראל.
לפי הלשכה, נתניהו יטוס במקום זאת בסוף יולי, בעקבות דחיית הלווייתו של הסנאטור לינדזי גרהאם למועד זה.
נתניהו היה צפוי להיפגש במהלך הביקור עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, על רקע התרחבות חילופי התקיפות בין ארצות הברית לאיראן והמשא ומתן עם לבנון בחסות אמריקאית.
צה"ל הודיע כי עומר אחמד אבו קאסם, מפקד צלפים בחמאס, נהרג אתמול בתקיפה ישראלית במרכז רצועת עזה.
לפי צה"ל, אבו קאסם השתתף לאורך המלחמה בתקיפות נגד כוחות ברצועה, ובאחרונה פעל לשיקום יכולות חמאס ולקידום פיגועים, "תוך הפרת הסכם הפסקת האש".
בית הנבחרים של ארצות הברית דחה תיקון שנועד להפסיק את הסיוע לישראל, אף שכמעט מחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית תמכו בו, נתון המשקף את הקרע המעמיק בין המפלגה לישראל.
בית הנבחרים דחה את ההצעה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים. את התיקון להצעת חוק התקציב של מחלקת המדינה הגיש חבר בית הנבחרים הרפובליקאי היוצא תומאס מאסי מקנטקי.
לצד מאסי, שהיה הרפובליקאי היחיד שתמך בהצעה, הצביעו בעדה 103 דמוקרטים. מדובר בשינוי חד לעומת שנים קודמות, שבהן הצעות חוק התומכות בישראל אושרו כמעט פה אחד. האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית פועל להפסקה מוחלטת של הסיוע הצבאי לישראל, בעוד הממסד המפלגתי מבקש להגביל אותו לנשק הגנתי בלבד.
48% מהדמוקרטים תמכו בתיקון, אך הנתון היה נמוך מהערכות שלפיהן עד 150 מהם עשויים להצביע בעדו. מספר התומכים היה צפוי להיות גבוה יותר משום שהיה ברור שההצעה תידחה, וכך יכלו דמוקרטים להצביע נגדה של ישראל בלי השלכות מעשיות על המדיניות.
עם זאת, דמוקרטים רבים הסתייגו מהיקפו הרחב של התיקון והצביעו נגדו, אף שממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה פופולרית במפלגה.
מאסי, שמרן תקציבי המתנגד לכל סיוע חוץ, אמר כי פעל גם על רקע מספר הנפגעים בתקיפות ישראל נגד חמאס בעזה. "היו 70 אלף נפגעים בעזה, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות חלק מזה", אמר בדיון, בלי להבחין בין אזרחים ללוחמים.
התיקון היה אוסר להשתמש בכספים מהצעת התקציב לטובת ישראל וחוסם את הסיוע הביטחוני השנתי בסך 3.3 מיליארד דולר שמעניקה וושינגטון לישראל.
גם אילו אושר בבית הנבחרים, ההצבעה הייתה בעיקר סמלית, שכן התיקון היה נדרש לעבור גם בסנאט ולהתגבר על וטו כמעט ודאי של הנשיא דונלד טראמפ, שהפך את התמיכה בישראל לעיקרון מרכזי במדיניות החוץ שלו.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Evelyn Hockstein / POOL / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/AFP__20251013__78LA9QM__v1__HighRes__IsraelUsPalestinianConflictTrump.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Evelyn Hockstein / POOL / AFP)")
הסוגיה פילגה גם את הנהגת הדמוקרטים. מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס מניו יורק, אמר כי יתנגד לתיקון משום שהוא "רחב מדי". לעומתו, הדמוקרטית מספר שתיים בבית הנבחרים, קתרין קלארק ממסצ'וסטס, הודיעה כי תתמוך בו. "אסור לנו להעניק המחאה פתוחה לסיוע צבאי למדינה שאינה פועלת בהתאם לחוק, לאינטרסים ולערכים של ארצות הברית", אמרה.
חברת הכנסת שרן השכל עתרה לבג"ץ נגד יושב ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, ועדת הכנסת והכנסת, בדרישה להורות על כינוס דחוף של הוועדה לפני פיזור הכנסת.
השכל מבקשת כי הוועדה תדון בבקשתה להתפלג מסיעת הימין הממלכתי, תקווה חדשה, ולהכיר בה כסיעת יחיד בהתאם לחוק הכנסת. בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי וצו ביניים, ולקבוע דיון דחוף ביותר לנוכח פיזורה הקרוב של הכנסת.
דובר צבא איראן, תת־אלוף מוחמד אכרמיניא, אמר כי אם התקיפות האמריקאיות יימשכו, המלחמה תתרחב לזירות חדשות, כך דווח בכלי התקשורת הממלכתיים. בנוסף אמר כי טהרן לא תאפשר התערבות אמריקאית במצר הורמוז, שאותו הגדיר "קו אדום".
הדובר הזהיר כי אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יממש את איומיו לתקוף תשתיות באיראן, טהרן תתקוף תשתיות ברחבי האזור.
כרמיניא, אמר כי הדרך היחידה לפתוח מחדש את מצר הורמוז היא שארצות הברית תעמוד במזכר ההבנות בן 14 הסעיפים שעליו חתמו הצדדים ביוני ותיישם את "התקנות האיראניות" הנוגעות לתנועת כלי שיט במצר.
צבא איראן מסר כי תקף בסיסים אמריקאיים בכווית ובירדן, והזהיר את שכנותיה של איראן כי מתן אפשרות לארצות הברית לתקוף משטחן לא יישאר ללא מענה.
"שכנותינו צריכות לדעת כי העמדת בסיס לרשות האמריקאים ומתן אפשרות להם לירות לעבר שטח איראן אינם מקובלים ולא יישארו ללא תגובה", מסר הצבא.
שנים רבות תהיתי מדוע המלכים שקמו אחרי ירבעם בן נבט לא השמידו את פולחן העגלים שהקים בבית אל ובדן. הרי לפי המסורת המקראית היה מדובר בחטא מכונן, בעיוות דתי ופוליטי שנועד לנתק את ממלכת ישראל ממוקדי הכוח בירושלים ולבסס את שלטונו של המלך הראשון בממלכת ישראל הצפונית. ובכל זאת, למרות חילופי שושלות, מרידות, מלחמות אזרחים, התנקשויות ורציחות פוליטיות, הפולחן הזה שרד מאות שנים.
העגל בדן עמד על מכונו עד חורבן ממלכת ישראל בידי אשור, והעגל בבית אל המשיך להתקיים עוד עשרות שנים לאחר מכן. מלכים התחלפו, שושלות נפלו, ערים נחרבו, אך המנגנון נשאר. רק בדיעבד הבנתי שהשאלה אינה מדוע הפולחן שרד, אלא מדוע לא קם מנהיג שהיה מסוגל לחסל אותו.
יהודה רחנייב הוא יוצר, אוצר ויזם תרבות, המגיש שתי תוכניות אירוח שבועיות העוסקות ביצירה ישראלית. הוא מוביל את פרויקט "הרוח החדשה" – סדרת כנסים המפגישה בין דוברים ויוצרים מתחומי האמנות. פועלו מתמקד בבחינת הקשר בין הזהות היהודית והישראלית ובעיצובו מחדש דרך שיח תרבותי עמוק.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
רצח רודף רצח. הדיווחים היומיים על מקרי הרצח בחברה הישראלית הפכו מזמן לפסקול שגור. היקף המשפחות שנחרבו, אובדן הביטחון האישי הבסיסי ואפילו מחזה מחריד של רצח בשידור חי בטיקטוק, כפי שאירע ביפו, לא ערערו את המציאות המדממת.
זהו מצב בלתי נתפס שאסור לקבלו. הנתונים לא מותירים מקום לספק: על-פי נתוני התנועה לחופש המידע, מספר הנרצחים בשנת 2026 הגיע ל-104 בתחילת חודש יוני. בשנת 2025 נרצחו 295 בני אדם, רובם בחברה הערבית (252).
ד"ר יעל פרואקטור היא מקדמת המדיניות במרכז אדוה. בעלת ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם עבודת משרדי הממשלה בתחומים מגוונים (מודיעין, ביטחון, שוויון חברתי ומדע וחדשנות). מומחית בפעילות לקידום שוויון מגדרי במסגרת עבודת משרדי הממשלה, ועדות הכנסת וארגוני חברה אזרחית. ניסחה הצעת חוק להעלאת שיעור הנשים המכהנות בחברות ציבוריות, ובעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב בתחום של עיצוב דעת קהל על-ידי המערכת הפוליטית והתקשורת.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו