בשנת 2000, לאחר קריסת שיחות קמפ דייוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה בחודשי כהונתו האחרונים של אהוד ברק כראש ממשלה, לא רק תהליך השלום קרס.

מחנה השלום הישראלי איבד את המנוע שהניע אותו במשך שני עשורים: האמונה שאפשר לשנות את המציאות הקשה ביחסים עם שכנינו, ושמאמץ פוליטי יכול להוליד מציאות אחרת, כזאת שתאפשר חיים שלווים יותר במזרח התיכון.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

למרות אינספור התחזיות, ההערכות והנבואות כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ואיזו ממשלה תקום, נמנעתי אני מלעשות זאת מכמה סיבות. ראשית, בגלל האופי הנזיל עדיין של המערכת המפלגתית. כל עוד לא ברור בדיוק אילו רשימות יתמודדו ואילו שמות יופיעו בהן – אין טעם לניתוחים השונים.

שנית, יותר מכל מערכת בחירות אחרת, לרבות האחרונות, הרעש באקו-סיסטם התקשורתי אדיר. כמות הפייק ניוז, השקרים, הבלופים וההתבטאויות שאין מאחוריהן דבר, אינה מאפשרת ניתוח רציונלי. ושלישית, כשליש מהנשאלים בסקרים השונים משיבים שטרם החליטו.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.

הירידה החריגה בהישגים היא סימן לכשל עמוק יותר: מערכת עתירת אנשים טובים, ידע ונתונים, שאינה מצליחה עדיין ללמוד ולפעול כמערכת אחת.

*  *  *

לאחרונה פורסמו תוצאות פיזה 2025, ולצדן נתונים חדשים ממבחני תנופה, המיצ"ב במתכונתו החדשה. התגובה הציבורית המיידית צפויה ומובנת: זעזוע מן המספרים, חיפוש אחר האחראים ודרישה לתוכנית חירום.

עינת הד-מצויינים הנה פרופ' מן המניין בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, בטכניון. תחום התמחותה הוא במחקר בחינוך מתמטי ובמדעי הלמידה. הד-מצויינים מוכרת בקהילת המחקר הבינלאומית עבור תרומתה המשמעותית למחקר בתחום הזהות, השיח ושיפור ההוראה בכיתת המתמטיקה. ראש תחום חינוך במוסד שמואל נאמן בטכניון, מוסד למחקרי מדיניות.