המאמצים הרבים הנעשים כעת לזהות נשאים של נגיף הקורונה, וכן את מקורות הדבקתם ואת קשריהם, במטרה לזהות ולקטוע את שרשרות ההדבקה, מתבררים יותר ויותר כמאמצים סיזיפיים.
המאמצים הרבים הנעשים כעת לזהות נשאים של נגיף הקורונה, וכן את מקורות הדבקתם ואת קשריהם, במטרה לזהות ולקטוע את שרשרות ההדבקה, מתבררים יותר ויותר כמאמצים סיזיפיים
פרופ' עמוס קורצ׳ין הנו רופא נאורולוג, לשעבר מנהל המחלקה לנאורולוגיה בבית חולים איכילוב, חבר כבוד של האיגוד הישראלי לנאורולוגיה ויושב הראש של עמדא, עמותת אלצהיימר בישראל. יליד ירושלים, נשוי ואב לשלושה. מתגורר ברמת אביב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאפיין מובהק של המעבר לדיקטטורה פשיסטית הוא שהמנהיג אחראי למה שמצטייר בעיני הציבור כהצלחות, בעוד שלכישלונות האיומים ההולכים ונערמים – אחראים מתנגדיו מקרב האזרחים.
האחראים לכישלונות יהיו גם מקרב שומרי הסף המוחלשים, או מערכת המשפט המוחלשת, או האזרחים מקרב המיעוט האתני, או ארגוני זכויות האדם, או מערכת המשפט הבינלאומית, או האופוזיציה, או נציגי האופוזיציה שנכנסו לממשלה בתמימות לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, תוך שהם מגישים את ראשם על מגש של כסף למערך התעמולה הפשיסטי. תפקידם האמיתי היה, כמובן, שיהיה את מי להאשים בכישלונות. בני גנץ וגדי איזנקוט הם כמובן אלה שעיכבו את הניצחון המוחלט.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
מה שיש לשים לב אליו במתקפה האיראנית על ישראל הוא מה שלא קרה – הפעם הזאת לא ניצבה לימין ישראל הקואליציה הערבית-סונית, וישראל התמודדה מול האתגר רק עם ארצות הברית.
למה זה חשוב? מכיוון שכעת, כאשר שוקלים את התגובה של ישראל על מתקפת הטילים מאיראן, יש להביא בחשבון כי אין לישראל את הנדבך התומך האזורי שהיה לה לפני שסגרה את מעבר רפיח בפני מצרים, האמירויות ואינדונזיה. מדינות אלה היו מעוניינות להתמודד באתגר של היום שאחרי בעזה כחלק מן הברית האזורית מול איראן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רבנים (העלק) עלובים. פוליטקאים ליגה ז'. לכאורה, אחרי שנה נזכרו בחטופים. מקאיוולי מתמוגג מנחת מהפולטיקאים החתומים על המכתב. הפוליטיקאי י. צ. רימון רואה צורך לחזק את סמוטריץ במחשבתו על החטופים. לכאורה יש כאן הודאה בכך שהחטופים על ז**ן של בצלאל או שהחיזוק נועד לחזק את בצלאל בהפקרת החטופים.
כמה שינאה במתק שפתיים.
"מה זה לא שופטים הורים שכולים? אולי צריך להגיד לי דברים ביתר עדינות אבל אני לא קדושה"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכים אם כל מילה. אשמח לקבל את עמדתך באשר למדיניות שיש לנקוט בה ביחס למגפה. האם לאכוף על האזרחים את שימוש באמצעי המיגון על ידי פיקוח צמוד וענישה חמורה לאלה המפרים את ההוראות? האם להגן רק על האוכלוסיה בסיכון על ידי בידודה משאר האוכלוסיה בו בזמן שלהאוכלוסיה שלא בסיכון יהיה מותר להתנהג כרגיל פרט למפגשים עם האוכלוסיה בסיכון? האם להסתפק באיסור על התקהלויות?
לדעתי אכיפה היא דרך יחסית פשוטה מכיוון שניתן יהיה להעסיק אלפי מובטלים כפקחים. הקנסות יממנו את עלות העסקתם.