צריך להגיד את זה ברור, על השולחן. יאיר לפיד לא יהיה לעולם ראש ממשלה ואנשי המרכז-שמאל צריכים להבין שעד שהוא לא ילך הם לא יגיעו לשלטון.
יש בעיה קטנטונת. ברגע שהוא יחליט ללכת, ואולי עפר שלח איתו, "יש עתיד" תתאייד. ככה זה היום, כשמפלגות קמות ונופלות על בסיס פרסונלי. מעין תכנית "ריאליטי פוליטי" שכזו בה האידאולוגיה היא משנית. אם עופר שלח יישאר ויבנה את עצמו ואת המפלגה על תפישות עולם אידיאולוגיות, אולי יום אחד "יש עתיד" תהיה מפלגה לדורות.
עמנואל כהן הוא אגרונום בן 50 עם תואר שני בביוטכנולוגיה. עוסק באיכות סביבה ופתרונות לבעיות אקולוגיות שהאדם יוצר. איש שהדרייב שלו זה מציאת פתרונות.
בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.
הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
ייתכן שביום א', ה-19 בינואר 2025, הסתיימה המלחמה בעזה, אם כי אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות. מלחמות בדרך כלל מסתיימות ב"הפוגות" וב"הסכמי הפסקות אש".
כחוקר שלום, אני יכול להרשות לעצמי לדמיין מתווה אפשרי לסיום המלחמה, הממלא את ה"חורים" של נספח א' (הסכם להפסקת האש) אשר נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025. נספח המבוסס בחלקו הגדול על התכנית הישראלית של מאי 27, 2024, נאום הנשיא ג'ו ביידן של ה-31 במאי 2024, והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2735 מיוני 10, 2024.
פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אז בעצם אתה מציע להמשיך לשחד ולקנות את הקולות החרדים
מבחינתך… אפשר למכור עקרונות כדי לשבת בשלטון
והמחיר הוא כמובן עתיד ילדינו הכלכלי, הכלה של גזענות והומופוביות
אתה בעד להחליף שלטון אבל להשאיר את השיטה המקולקלת
יפה לך
מאמר שלא משקף את המציאות. מאמר שכותב מגיש את מה שהוא רוצה לראות כמציות. זאת בנוסף לניתוח פוליטי מאוד לא מדוייק. רק כדאי להמחיש את הנקודה – לפיד לא בנה את עצמו על שנאת חרדים, הוא רצה, כמו ליברמן ואחרים, שיחס לחרדים יהיה שווה ליחס לאזרחים אחרים. גנץ הוכיח שהוא הרבה פחות טוב בפוליטיקה מאשר לפיד – הוא נכנס לממשלה עם ביבי.