תארו לכם נגיף חדש ומדבק, שאצל חלק מהנשאים גורם לחום, כאבי גרון וכאבי ראש, החולפים מאליהם בתוך מספר שבועות. אתם כבר מכירים כמה אנשים שנדבקו, ובסך הכל הם בסדר גמור. למעשה, הדרך היחידה לזהות בוודאות נשאים או מחלימים היא בדיקת מעבדה מורכבת. איזה מאמץ הייתם עושים כדי לא להידבק?
התסמינים שתיארתי הם אלו של נשאי HIV חדשים. תקופת הדגירה ללא תסמינים של הנגיף עד להתפתחות כשל חיסוני נרכש (AIDS) היא חמש עד עשרים שנה. למעשה, אם נגיף ה-HIV היה מופיע יחד עם נגיף הקורונה החדש, הראשונים להזדקק לאשפוז היו מופיעים רק בשנת 2025.
עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת, מכון מחקר השוכן בירושלים ומקדם את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום היהודי, משילות וחירות. מכהן גם כמנכ"ל דיקטה, עמותת-הזנק המפתחת כלים לעיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה, ויועץ בהתנדבות לפרויקט http://www.endcoronavirus.org העולמי. מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה. (צילום: ליאת מנדל)
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאיר רובין מדבר על "אזורים". מהיום הראשון של הקורונה תהיתי מדוע אדם שחי בערבה, בה לא היו מיקרי קורונה (בהתחלה) – צריך להיכנס לסגר מוחלט בביתו, משום שבבני ברק יש כמה מאות נשאים של הנגיף?
הפרויקטור פרופ' גמזו הציע את שיטת "הרמזור", אבל הממשלה סחבה את העסק עד שכל הארץ, למעשה 87 ישובים – הפכו אדומים, ולשיטת "הרמזור" כבר אין משמעות.
העיקר הוא, לדעתי, קטיעת שרשראות ההדבקה. בזמנו הוקם "המכלול" של מתנדבים, בראשותו של אלוף (מיל.) אורי זייפרט. אבל פרופ' סיגל סדצקי התנגדה להפעלתו, נתניהו סמך על סדצקי – ו"המכלול" פוזר, בחודש יולי ש.ז.
מאז מספר הנשאים המאומתים עולה ועולה, ומפקדת "אלון", שהוקמה לצורך קטיעת שרשראות ההדבקה – תפעל רק בחודש ינואר בשנה הבאה. וגם אז, אם מספר החולים המאומתים מידיי יום הוא גדול כל כך – אי אפשר להשתלט על התפשטות המגיפה. אולי שיטת "האזורים" של רובין תעזור, אולי.
אבל האזורים "האדומים" הם חרדים – אני חושש שהממשלה לא תאמץ את השיטה הזאת. אם סגר – אז על כולם. לא להפלות את החרדים, ולא להתנכל צהם.