לצד התפשטות מגפת הקורונה התפתח משבר בשוק האנרגיה הקשור למאבק שליטה בשוק הנפט בין סעודיה, רוסיה ואף ארה"ב. המשבר החריף לאחר החלטתו של יורש העצר הסעודי והמנהיג בפועל של הממלכה, מחמד בן-סלמאן, להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט ולסכן בכך את הכלכלה האמריקאית בזמן בו מגפת הקורונה המשתוללת בארצות הברית ופוגעת קשות בכלכלתה.
הנשיא טראמפ עצמו נרתם למשימה והביא את הצדדים להסכים לקיצוץ כולל בתפוקה של כ-10 מיליון חביות נפט ביום באפריל ובמאי. זאת, כדי להביא לעליה במחירים, שברמתם הנוכחית עלולים להביא עד לקריסת הפקת הנפט מפצלים בארה"ב.
המשבר בשוק האנרגיה החריף לאחר החלטת יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט, תוך סיכון הכלכלה האמריקאית, שעה שמגפת הקורונה המשתוללת בארה"ב פוגעת קשות בכלכלתה
הנשיא טראמפ רגיש מאוד לסוגיית מחירי הנפט כמרכיב מרכזי המשפיע על רווחתו של האזרח האמריקאי וגם בעבר פעל מול הסעודים כדי דווקא לשכנעם להגביר את התפוקה ולהביא לירידה במחירים.
הסעודים, ככלל, מילאו עד לאחרונה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אלא שבתחילת מרץ נסדקה שותפות ארוכת שנים זו והחלה מפולת במחיר הנפט, שנוספה להאטה הכלכלית ולירידה בביקושים לזהב השחור שהביאה מגפת הקורונה.
מאז 2016 כוננה מסגרת לשיתוף הפעולה "אופ"ק+", ובה 24 מפיקות נפט, בהובלת רוסיה וערב הסעודית, שהעלתה את מחיר הנפט ל-70-50 דולר לחבית. המהלך העניק לשתי המדינות רווחים של עשרות מיליארדי דולרים.
למפולת הנוכחית במחירי הנפט תרמה החלטת רוסיה שלא להמשיך ולהשתתף במנגנון וויסות מחירי הנפט "אופק+". בתגובה סעודיה הפחיתה ממחיר הנפט ללקוחותיה של רוסיה ומתחילת אפריל הצהירה כי תחל להפיק נפט בקצב שיא של כ-12 מיליון חביות נפט ביום במטרה לזכות בנתח שוק על חשבון רוסיה. גם אם אכן היעד היה לפגוע ברווחיה של מוסקבה הרי שסביר כי מבחינת ריאד המהלך כוון גם כדי "לטפל" באיום שהציבה תעשיית פצלי השמן בארה"ב על מעמדה העתידי של סעודיה כיצואנית נפט.
היחסים בין ארצות הברית וסעודיה מבוססים על אינטרסים משותפים עמוקים וכבר צלחו בעבר משברים חריפים. מבחינת הממשל האמריקאי הנוכחי כמו גם קודמיו, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את מחירי נפט על רקע המחסור בשוק. ההבנה שסעודיה אכן תעשה זאת הייתה בבסיס היחסים בין המדינות מאז 1945. יחסים אלו התבססו על העסקה של "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" כאשר היא מווסתת את כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה.
יחסי ארה"ב-סעודיה התבססו על נוסחת "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" בוויסות כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה
בפועל, הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ, ששמו את כובד משקלם על היחסים עם יורש העצר, הבליגו פעם אחר פעם על מהלכים בעייתיים שלו ובראשם ההנחיה לחסל את העיתונאי חשוקג'י. ואכן התנהלותו האחרונה של יורש העצר, שמצוי במאבק להבטחת מינויו למלך לאחר מות אביו, מציפה שוב וביתר שאת את אופיו התזזיתי ואת סימן השאלה באשר ליכולתם של בעלי בריתו, בהם גם ישראל, לסמוך על שיקוליו. ארצות הברית וישראל צריכות לקחת בחשבון כי ברגע האמת כאשר סוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי מאותגרות לא ברור האם אכן ניתן לסמוך על יורש העצר הצעיר.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
אל"מ אלדד שביט הוא חוקר בכיר ב- INSS לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה ועוזר להערכה בחטיבת המחקר באמ"ן
האם החברה הישראלית מסוגלת להתמודד עם דילמות קורעות לב ונשמה כמו דילמות המו"מ על גורל החטופים?
זו שאלה קשה, שכן לאיש בישראל אין ניסיון, ידע או יכולת להכריע בין נשים לילדים, בין נשים לגברים, בין אזרחים לחיילים מול משפחות החטופים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עוד מקומון בשקל רק בשביל לתת תפאורה מזוייפת של עיתונות.
חסוך מאיתנו אתצדברי הבלע שלך.
דעותייך האישיות והאובססיות שלך כנגד פוליטיקאי מסויים, כמו גם שנאתך לציבורים מסויימים, לא נחשבים עיתונות. בקושי אנושיות.
ביחס לכותב צהובוני רכילות נחשבים כתבי עת מדעיים נחשבים…
שומעים את הפוזיציה צועקת מתוך הכתוב "רק לא ביבי ".
הצעה לא מעשית לפרק עכשיו את הממשלה , כפועל יוצא של סילוק ביבי. איך ניתן לעשות זאת ? כמה זמן יימשך הכאוס הטוטלי שיבוא בעקבות אקט כזה ?
הכותב מתוך "כסא החכמים" לא שקל ולא בחן האם עצותיו נכונות ו/או מעשיות.
הפוזיציה של המחבר שוללת ממנו את היכולת לשקול ולנתח עניינית.
חבל לפרסם דברים חסרי ערך כאלה המבטאים פוזיציה נטו ולא שום דבר חכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכתוב הנ"ל שכח להזכיר כי קיסינג'ר אמר לגולדה ביום כיפור לא לא ולא שלא תעזו להגיב להתקפה של המצרים רק אחרי שהם יתקפו. ודבר שני למה הוא התכוון שהוא אמר בוועידת האום בשנת 2012 ש"בעוד 10 שנים ישירה תחדל מלהתקיים"?? מעניין…
צעירים ומוכשרים לרוב ברחו כמו מאש מפוליטיקה. הם היו ציניים ואנוכיים כטרנד ובחרו להתמקצע, לעשות כסף ולבנות קריירה. הפוליטיקה נשארה לבינוניים ומטה, לקיצוניים ולמקושרים, שמצאו חן בעיני ידוען כלשהו, אשר הקים סוג של מיזם שנקרא מפלגה.
כמות הרפש, ההשמצות והאשפה המוטחת הרחיקו טובים מן הזירה. עכשיו אנחנו משלמים את המחירים של הפקרת הזירה: בשירות ציבורי בלתי מתפקד כמעט בשעת מלחמה, שירות שמופעל באמצעות מאכערים וגוזרי קופונים, בחינוך המופרט שקורס ובבתי הספר שפסקו לחנך, באוכלוסיות שאינן עובדות אבל מצהירות שאנחנו מתקיימים בזכותן, בשחיתות שנעשית מהמקפצה והפכנו אדישים כלפיה, ובאלימות הגואה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם