לצד התפשטות מגפת הקורונה התפתח משבר בשוק האנרגיה הקשור למאבק שליטה בשוק הנפט בין סעודיה, רוסיה ואף ארה"ב. המשבר החריף לאחר החלטתו של יורש העצר הסעודי והמנהיג בפועל של הממלכה, מחמד בן-סלמאן, להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט ולסכן בכך את הכלכלה האמריקאית בזמן בו מגפת הקורונה המשתוללת בארצות הברית ופוגעת קשות בכלכלתה.

הנשיא טראמפ עצמו נרתם למשימה והביא את הצדדים להסכים לקיצוץ כולל בתפוקה של כ-10 מיליון חביות נפט ביום באפריל ובמאי. זאת, כדי להביא לעליה במחירים, שברמתם הנוכחית עלולים להביא עד לקריסת הפקת הנפט מפצלים בארה"ב.

המשבר בשוק האנרגיה החריף לאחר החלטת יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט, תוך סיכון הכלכלה האמריקאית, שעה שמגפת הקורונה המשתוללת בארה"ב פוגעת קשות בכלכלתה

הנשיא טראמפ רגיש מאוד לסוגיית מחירי הנפט כמרכיב מרכזי המשפיע על רווחתו של האזרח האמריקאי וגם בעבר פעל מול הסעודים כדי דווקא לשכנעם להגביר את התפוקה ולהביא לירידה במחירים.

הסעודים, ככלל, מילאו עד לאחרונה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אלא שבתחילת מרץ נסדקה שותפות ארוכת שנים זו והחלה מפולת במחיר הנפט, שנוספה להאטה הכלכלית ולירידה בביקושים לזהב השחור שהביאה מגפת הקורונה.

מאז 2016 כוננה מסגרת לשיתוף הפעולה "אופ"ק+", ובה 24 מפיקות נפט, בהובלת רוסיה וערב הסעודית, שהעלתה את מחיר הנפט ל-70-50 דולר לחבית. המהלך העניק לשתי המדינות רווחים של עשרות מיליארדי דולרים.

למפולת הנוכחית במחירי הנפט תרמה החלטת רוסיה שלא להמשיך ולהשתתף במנגנון וויסות מחירי הנפט "אופק+". בתגובה סעודיה הפחיתה ממחיר הנפט ללקוחותיה של רוסיה ומתחילת אפריל הצהירה כי תחל להפיק נפט בקצב שיא של כ-12 מיליון חביות נפט ביום במטרה לזכות בנתח שוק על חשבון רוסיה. גם אם אכן היעד היה לפגוע ברווחיה של מוסקבה הרי שסביר כי מבחינת ריאד המהלך כוון גם כדי "לטפל" באיום שהציבה תעשיית פצלי השמן בארה"ב על מעמדה העתידי של סעודיה כיצואנית נפט.

היחסים בין ארצות הברית וסעודיה מבוססים על אינטרסים משותפים עמוקים וכבר צלחו בעבר משברים חריפים. מבחינת הממשל האמריקאי הנוכחי כמו גם קודמיו, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את מחירי נפט על רקע המחסור בשוק. ההבנה שסעודיה אכן תעשה זאת הייתה בבסיס היחסים בין המדינות מאז 1945. יחסים אלו התבססו על העסקה של "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" כאשר היא מווסתת את כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה.

יחסי ארה"ב-סעודיה התבססו על נוסחת "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" בוויסות כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה

בפועל, הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ, ששמו את כובד משקלם על היחסים עם יורש העצר, הבליגו פעם אחר פעם על מהלכים בעייתיים שלו ובראשם ההנחיה לחסל את העיתונאי חשוקג'י. ואכן התנהלותו האחרונה של יורש העצר, שמצוי במאבק להבטחת מינויו למלך לאחר מות אביו, מציפה שוב וביתר שאת את אופיו התזזיתי ואת סימן השאלה באשר ליכולתם של בעלי בריתו, בהם גם ישראל, לסמוך על שיקוליו. ארצות הברית וישראל צריכות לקחת בחשבון כי ברגע האמת כאשר סוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי מאותגרות לא ברור האם אכן ניתן לסמוך על יורש העצר הצעיר.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

אל"מ אלדד שביט הוא חוקר בכיר ב- INSS לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה ועוזר להערכה בחטיבת המחקר באמ"ן

לפני כשנה הגיעו מתנחלי חברון באישון לילה עם כלים הנדסיים והתקינו גג בצדה היהודי של מערת המכפלה. העבודות נעשו ללא תיאום עם הווקף ועם עיריית חברון, שהיא זו שמנהלת את המתחם. אך המתנחלים כן עדכנו את מח"ט הגזרה באותה תקופה, אל"מ ישי רוזיליו. תגובות תקיפות של ירדן והפלסטינים העירו את הדרג המדיני, ששלח את אלוף הפיקוד אבי בלוט לחקור את האירוע. בסופו של האירוע הגג פורק.

השבוע פורסמה בישראל היום ידיעה, שאם היא נכונה מלמדת שממשלת ישראל ניצלה את הכאוס כדי למחוק את המושג סטטוס קוו מהלקסיקון של חברון,  ומעתה לא יזדקקו יותר מתנחלי חברון לטובות אישיות מקצינים כמו רוזיליו, ויוכלו להקים את הגג ועוד שורה ארוכה של פעולות שהם רוצים לבצע במתחם בקלות. יש לקוות שכמו בסיפור הקירוי, מישהו בדרג המדיני יתעורר.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.

דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.

חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.