לצד התפשטות מגפת הקורונה התפתח משבר בשוק האנרגיה הקשור למאבק שליטה בשוק הנפט בין סעודיה, רוסיה ואף ארה"ב. המשבר החריף לאחר החלטתו של יורש העצר הסעודי והמנהיג בפועל של הממלכה, מחמד בן-סלמאן, להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט ולסכן בכך את הכלכלה האמריקאית בזמן בו מגפת הקורונה המשתוללת בארצות הברית ופוגעת קשות בכלכלתה.
הנשיא טראמפ עצמו נרתם למשימה והביא את הצדדים להסכים לקיצוץ כולל בתפוקה של כ-10 מיליון חביות נפט ביום באפריל ובמאי. זאת, כדי להביא לעליה במחירים, שברמתם הנוכחית עלולים להביא עד לקריסת הפקת הנפט מפצלים בארה"ב.
המשבר בשוק האנרגיה החריף לאחר החלטת יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן להגביר משמעותית את קצב הפקת הנפט, תוך סיכון הכלכלה האמריקאית, שעה שמגפת הקורונה המשתוללת בארה"ב פוגעת קשות בכלכלתה
הנשיא טראמפ רגיש מאוד לסוגיית מחירי הנפט כמרכיב מרכזי המשפיע על רווחתו של האזרח האמריקאי וגם בעבר פעל מול הסעודים כדי דווקא לשכנעם להגביר את התפוקה ולהביא לירידה במחירים.
הסעודים, ככלל, מילאו עד לאחרונה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אלא שבתחילת מרץ נסדקה שותפות ארוכת שנים זו והחלה מפולת במחיר הנפט, שנוספה להאטה הכלכלית ולירידה בביקושים לזהב השחור שהביאה מגפת הקורונה.
מאז 2016 כוננה מסגרת לשיתוף הפעולה "אופ"ק+", ובה 24 מפיקות נפט, בהובלת רוסיה וערב הסעודית, שהעלתה את מחיר הנפט ל-70-50 דולר לחבית. המהלך העניק לשתי המדינות רווחים של עשרות מיליארדי דולרים.
למפולת הנוכחית במחירי הנפט תרמה החלטת רוסיה שלא להמשיך ולהשתתף במנגנון וויסות מחירי הנפט "אופק+". בתגובה סעודיה הפחיתה ממחיר הנפט ללקוחותיה של רוסיה ומתחילת אפריל הצהירה כי תחל להפיק נפט בקצב שיא של כ-12 מיליון חביות נפט ביום במטרה לזכות בנתח שוק על חשבון רוסיה. גם אם אכן היעד היה לפגוע ברווחיה של מוסקבה הרי שסביר כי מבחינת ריאד המהלך כוון גם כדי "לטפל" באיום שהציבה תעשיית פצלי השמן בארה"ב על מעמדה העתידי של סעודיה כיצואנית נפט.
היחסים בין ארצות הברית וסעודיה מבוססים על אינטרסים משותפים עמוקים וכבר צלחו בעבר משברים חריפים. מבחינת הממשל האמריקאי הנוכחי כמו גם קודמיו, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את מחירי נפט על רקע המחסור בשוק. ההבנה שסעודיה אכן תעשה זאת הייתה בבסיס היחסים בין המדינות מאז 1945. יחסים אלו התבססו על העסקה של "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" כאשר היא מווסתת את כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה.
יחסי ארה"ב-סעודיה התבססו על נוסחת "נפט תמורת ביטחון". במשך עשרות שנים ממלאת ערב הסעודית את חלקה "בעסקה" בוויסות כמויות הנפט שהיא מייצאת, על-פי שיקולים אסטרטגיים אמריקאים וצרכיה שלה
בפועל, הממשל האמריקאי והנשיא טראמפ, ששמו את כובד משקלם על היחסים עם יורש העצר, הבליגו פעם אחר פעם על מהלכים בעייתיים שלו ובראשם ההנחיה לחסל את העיתונאי חשוקג'י. ואכן התנהלותו האחרונה של יורש העצר, שמצוי במאבק להבטחת מינויו למלך לאחר מות אביו, מציפה שוב וביתר שאת את אופיו התזזיתי ואת סימן השאלה באשר ליכולתם של בעלי בריתו, בהם גם ישראל, לסמוך על שיקוליו. ארצות הברית וישראל צריכות לקחת בחשבון כי ברגע האמת כאשר סוגיות בעלות חשיבות לביטחון הלאומי מאותגרות לא ברור האם אכן ניתן לסמוך על יורש העצר הצעיר.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
אל"מ אלדד שביט הוא חוקר בכיר ב- INSS לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה ועוזר להערכה בחטיבת המחקר באמ"ן
הכותרות הראשיות עכשיו
בדיקה אמפירית לגבי הצלחת התמודדות מדינות העולם עם משבר הקורונה מעלה ממצא מובהק – המדינות שמונהגות על ידי מנהיגים פופוליסטים ונחרצים מצליחות הרבה פחות להתמודד עם האתגר מאשר מדינות עם מנהיגות צנועה וספקנית.
משבר הקורונה מאפשר לנו לראות בצורה מרוכזת תופעה שקיימת סביבנו כבר זמן רב אבל נמתחה על תקופות זמן הרבה יותר ארוכות ולכן קשה היה לאבחן אותה – חוסר היכולת האנושית להבין ולחזות את מגמות השינוי בעולם המודרני.
בדיקה אמפירית לגבי הצלחת התמודדות מדינות עם משבר הקורונה מעלה ממצא מובהק – אלו שמונהגות ע"י מנהיגים פופוליסטים ונחרצים מצליחות הרבה פחות להתמודד עם האתגר ממדינות שמנהיגותן צנועה וספקנית
אחת מהתכונות הייחודיות של נגיף הקורונה לעומת נגיפים אחרים היא חוסר היכולת שלנו להבין את התנהגותו. התופעה הזאת של חוסר וודאות מלווה אותנו בהקשרים אחרים כבר זמן רב, ונובעת מהעובדה שהשינוי בעולם הופך פחות ופחות לינארי ויותר מעריכי (אקספוננציאלי). המוח האנושי יכול להבין שינוי לינארי ויכול לחזות את העתיד על סמך ניתוח העבר על ידי אקסטרפולציה. מהפיכת המידע והטכנולוגיה הפכה את השינוי לבלתי ניתן להבנה וחיזוי העתיד הפך לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר למנהיגות בעידן המודרני.
מנהיגים בעבר נשענו על יכולתם להציג חזון ברור לגבי העתיד, שהתבסס על יכולת להבין את ההווה ולנתח את העבר. בעידן המודרני לאף מנהיג אין את היכולת הזאת, אבל רבים בציבור עדיין מצפים למנהיגים שיתנו להם תחושת וודאות ונחרצות על רקע השינוי שאינו מובן להם ולכן הוא מאד מפחיד ומאיים.
המנהיגים הפופוליסטיים מנצלים את החרדה הקיומית הזאת של הציבור, בכדי לשווק להם פתרונות נחרצים ותחושה שהם יודעים על מה הם מדברים. לכל התבטאות שלהם, או ציוץ בטוויטר, נלווה סימן קריאה והם זוכים בשל כך לתמיכה רבה, בעיקר בקרב אותם אנשים שלא יודעים לחיות עם ספק ועם סימני שאלה.
לעומתם מנהיגים מתלבטים, שואלי שאלות שמבינים שהם לא מבינים, נתפסים כחלשים, אבל הם מצליחים להתמודד טוב יותר עם השינוי העולמי.
אני זוכר את הביקורת על שמעון פרס כשהיה ראש ממשלה, שהתבטאה בגיחוך עליו על כך שהיה אומר כן ולא. לקח לי הרבה שנים להבין שהיכולת הזאת לראות כל סוגיה באופן מורכב משני צדדיה היא הכרחית למנהיגות מודרנית. פרס הדגים לי שמנהיג בעידן המודרני צריך להיות יותר לומד מיודע, משום שרוב הידע הישן הופך ללא רלבנטי ואף למגבלה ביכולת לצאת מפרדיגמות אנכרוניסטיות להתמודד עם הבלתי נודע והבלתי מוכר. הוא הדגים לי שסקרנות, דמיון, יצירתיות וצניעות אינטלקטואלית משרתת אותנו הרבה יותר מידע של פרטים מהעבר.
המנהיגים הפופוליסטיים מנצלים את החרדה הקיומית של הציבור, לשיווק פתרונות נחרצים ותחושה שהם יודעים על מה הם מדברים. לכל התבטאות נלווה סימן קריאה, שמזכה אותם בתמיכת אלו שאינם יודעים לחיות עם ספק
ההבנה הזאת התחדדה אצלי כשלמדתי את תאוריית המנהיגות האדפטיבית של פרופסור רונאלד חפץ בבית הספר לממשל על שם קנדי של הרווארד (בזכות מילגה מקרן ווקסנר). חפץ טען שמנהיגות אדפטיבית, בניגוד למנהיגות טכנית, מתאימה יותר לעיסוק באתגרים חדשים ולא מוכרים, משום שהיא מובילה ללמידה של הקבוצה ולא להובלה של מנהיג יודע כל וכריזמטי.
בפגישות מדיניות בהן הייתי לצידו של פרס כיועצו המדיני, התרשמתי תמיד מאותם מנהיגים שידעו לבטא ספק ולשאול שאלות ולא מאלו שדיברו בנחרצות. דוגמאות בולטות היו אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה, שידעה להקשיב וללמוד ולא להתהדר בידע. דוגמא נוספת היא האפיפיור פרנסיסקו, שהצניעות שלו אפשרה לו לפרוץ את הדוגמטיות של הכנסייה הקתולית ולקחת אותה למחוזות חדשים תוך קבלת האחר והשונה. בלטה גם המנהיגות של אובמה שתמיד בחן כל סוגיה מכל צדדיה והיה חלוץ בהבנה שהעולם המודרני מחייב גמישות ולמידה ולא פזיזות. גישה זאת של אובמה פורשה במחוזותנו ובמזרח התיכון כחולשה אבל ההיסטוריה תשפוט אחרת.
גם בניתוח לאחור של המנהיגים שלנו ניתן ברטרופרספקטיבה להבין שאותו ראש ממשלה לוי אשכול שגמגם במסר לציבור ערב מלחמת ששת הימים היה אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו פה ושהטעויות הכי גדולות של מנהיגנו נבעו בעיקר מהיבריס ולא מספק.
על כן לא מפליאה התופעה שאנחנו רואים באופן כל כך בולט כיום, שהמדינות שמתנהלות באופן הכי מוצלח בתקופת אתגר הקורונה הן אלו שמונהגות על ידי מנהיגים ובעיקר מנהיגות, שיש בהן את הצניעות, הגמישות האינטלקטואלית והסקרנות ללמוד תוך כדי תנועה. מנהיגות שלא מחפשות את התשובה המיידית האולטימטיבית שיוכלו לשווק לציבור המבולבל שמחפש וודאות במציאות כאוטית.
בפגישות מדיניות לצד פרס כיועצו המדיני, התרשמתי ממנהיגים שביטאו ספק. אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה, שידעה להקשיב וללמוד, או האפיפיור פרנסיסקו, שצניעותו אפשרה פריצת הדוגמטיות של הכנסייה
הגיע הזמן שהציבור בישראל יבין גם הוא, שאנחנו לא צריכים מנהיגים שהם נואמים כריזמטיים, שמשווקים לנו סימני קריאה חסרי ביסוס, אלא מנהיגים או מנהיגות צנועות, שאומרות לנו את האמת גם כשהיא לא ברורה וגם כשהיא מחייבת למידה של כולנו ועוסקות באומץ באתגרים האמיתיים ולא בהסחות דעת.
הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מאשים את הממשלה בשיקולים זרים, בבזבזנות, בכך שסמכויות החירום לא ניתנו לרח"ל ופיקוד העורף, ובכשלון המערך האפידמיולוגי, שעדיין לא הוקם במלואו.
דמיינו מה היה קורה אם היינו נכנסים לקורונה וכל השיקולים היו ענייניים. מה היה קורה אם מינואר ישראל היתה מתפקדת כמו שהיא צריכה לתפקד. בלי שיקולים פוליטיים. בלי כתבי האישום של ראש הממשלה. בואו לרגע נדמיין את מדינת ישראל בימי הקורונה כשהיא עניינית, ממוקדת מטרה, עוסקת רק במה שחשוב.
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 22, 2020
הנשיא ראובן ריבלין ושר המשפטים אבי ניסנקורן הכריזו על מתווה חנינות לבעלי חובות בגין קנסות, שנקלעו למצב כלכלי קשה בעקבות הקורונה. הכוונה לקנסות שהוטלו בעקבות הליך פלילי, תעבורתי או מנהלי, למעט קנסות שניתנו בגין הפרת תקנות קורונה".
הכרזתי הבוקר עם שר המשפטים @AviNissenkorn על מתווה חנינות ייחודי עבור בעלי חובות בגין קנסות, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המאבק בנגיף הקורונה.
בשעה זו מדינת ישראל צריכה להושיט יד לבניה ובנותיה ולהיחלץ לעזרתם של אלה שמצאו את עצמם בן לילה במערכת כלכלית על החיים. pic.twitter.com/h8G4WK1WVW— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) September 22, 2020
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק לשינוי שימוש במונח נכות בחוק הביטוח הלאומי ל"מוגבלות".
הוועדה בראשות ח"כ חיים כ"ץ אישרה את ההצעה שיזמו חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה).
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, השימוש במונח 'נכה' נחשב בשפת היום יום לפוגעני. הוא אינו עולה בקנה אחד עם המגמה להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות ולהבטיח את זכותם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה על פי עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
בדיון עלו גם הסתייגויות לשינוי המינוח. ח"כ קטי שטרית אמרה: "להיות נכה זו לא קללה ולא בושה, זו מילה מתארת מצב נתון כמו גובה או משקל ומנגד דווקא המילה 'מוגבלות' יוצרת תודעה של חוסר מסוגלות. אני מתנגדת לשינוי וגם ארגונים רבים פנו אליי בבקשה להשאיר את המונח כפי שהוא. הרי גם לא ניתן יהיה להעלים את המילה לגמרי, זה משליך על הרבה חוקים ותחומי חיים אחרים אחוזי נכות, תו נכה, ומה נעשה עם נכי צה"ל? נחליף לאנשים עם מוגבלות מצה"ל? ועוד ועוד".
בתגובה הדגיש יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ שההצעה לא תקודם לקריאה שנייה ושלישית מבלי שיתקיימו שיחות ויושגו הסכמות עם הארגונים: "אנחנו מקדמים חקיקה כדי לעזור לאוכלוסיות ולא לפגוע. אחרי הקריאה הראשונה נכנס לגופו של עניין ואם לא נצליח להגיע להסכמות לא נמשיך לקדם את ההצעה".
ח"כ יעקב אשר, מיוזמי ההצעה הצטרף לדברים: "הנושא הזה חשוב להרבה אנשים מבחינה דקלרטיבית וערכית, אנחנו עושים פה שינוי גדול אבל אם הוא יפגע במישהו זה לא יקרה".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר היום בוועדת קורונה שבדיקות מעבדה לאבחון קורונה יכולות להניב תוצאות שונות לאותו בן אדם. "במצב שבו אנחנו נמצאים אסור לנו לפספס אפילו את החיוביים הגבוליים, לכל מעבדה יכולה לצאת תוצאה אחרת, אדם יכול להיבדק במעבדה אחת ולצאת חיובי ובמעבדה אחרת לצאת שלילי".
תהיו איתי רגע:
מסתבר שאזרח יכול ללכת להיבדק בדיקת קורונה בעיר א' ולצאת חיובי.
אחר כך הוא יכול ללכת להיבדק בעיר ב' ולצאת שלילי…איך?
לפי פרופ' גרוטו *אין* אומדן אחיד לבדיקות קורונה במדינת ישראל.על זה נאמר: ????♀️????♀️
— Yulia Malinovsky יוליה מלינובסקי (@YuliaMalinovsky) September 22, 2020
הפרקליטות הגישה היום כתב אישום נגד סאבר בוואכני, צעיר בן 20 מפוריידיס, בגין ניסיון להטות את תוצאות בחירות מועד ב' לטובת הליכוד. הפרשה נחשפה לראשונה בזמן ישראל.
בבוואכני היה סגן יו"ר קלפי מטעם הליכוד ונאשם בכך שהטיל לקלפי 56 מעטפות הצבעה חתומות בחתימות מזוייפות ובתוכן פתקי הצבעה. בתלונה שנמסרה למשטרה אמר אחד מחברי הקלפי האחרים שראה את הנאשם מאחורי הפרגוד עומד עם מכנסיים מופשלות ו"על השולחן היו ערימות מעטפות שכנראה לא נחתמו על ידינו".
יו"ר ועדת הקורונה אמרה הבוקר בדיון בכנסת שהוועדה בראשותה התנהלה באופן ענייני ואין טעם במלחמה בינה לסביבת ראש הממשלה. "לא רציני להטיל את האחריות על מה שקורה עכשיו על דיונים שהיו אצלנו לפני חודשיים, לא כאן צריך לשים את האצבע. הוועדה התנהלה בצורה עניינית ותמשיך להתנהל בצורה עניינית".
כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שתהרגש עלינו, יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה, כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".
ועדת הקורונה התכנסה הבוקר אחרי שאתמול ראש הממשלה ניסה לרמוז שהאחריות לעליה בתחלואה מוטלת על שאשא-ביטון. היא הגיבה בפוסט פייסבוק שבו כתבה שהיא "מציעה לראש הממשלה להתעשת ולהפסיק לחפש אשמות".
מזה זמן רב יפעת שאשא ביטון אינה מתנהלת כחלק מסיעת הליכוד ואינה משרתת את מטרותיה.
היא בוחרת לתקוף אותנו ואת רה״מ באופן אישי כאילו בחירתה לכנסת היתה מתרחשת ללא ההישג המדהים שלנו בבחירות האחרונות.
כפיות טובה אינה מקובלת במחוזותינו ולכן אני סבור שיש לשקול את המשך דרכה בסיעת הליכוד.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) September 21, 2020
מנכ"לית משרד האוצר פנתה אתמול בכתב למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי והזהירה מפני השלכות קשות שיהיו להידוק נוסף של הסגר. "לקראת כינוס קבינט הקורונה כתבה טרנר-אייל כי לצעדים אלו עלות כלכלית משמעותית וכואבת למשק בסך מיליארדי שקלים בטווח הקצר, והשלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות בטווח הארוך".
לדבריה, העלויות הכלכליות ביותר יהיו לסגירת מקומות העבודה וצעד כזה עלול להביא לנזק בלתי הפיך בטווח הבינוני והארוך. "יש להימנע מפגיעה נוספת בכלכלה, בטרם ניתנה לציבור ולבעלי העסקים הזדמנות ליישם את צעדי המנע הקשים שכבר ננקטו".
פרופ' רוני גמזו מבקר את סביבת ראש הממשלה על הטלת האחריות תחלואה על ועדת הקורונה.
"אני לא חושב שזה המוקד, המוקד הוא קבלת החלטות נחושה שלנו לגבי התקהלויות בתוך מדינת ישראל. בוועדת הקורונה היה סיפור של חדרי כושר אני לא בטוח שזו הסיבה".
בהקשר להפרת הבידוד של יועצי ראש הממשלה והגיבוי שניתן להם, אמר פרוייקטור הקורונה כך: "אין הבדל באכיפה לא צריך להיות הבדל, עם כל הכבוד לראש הממשלה הוא לא צריך לקבוע מי צריך ייכנס לבידוד ומי לא ייכנס לבידוד, מי תהיה לו אכיפה ומי יקבל עונש ומי יקבל ענישה פלילית או לא זה תפקידה של המשטרה זו לא הנחיה של ראש הממשלה".
פרופ' גמזו בביקורת על רה"מ @netanyahu וסביבתו | על הטלת האחריות על ועדת הקורונה בתחלואה: "אני לא חושב שזה המוקד. חדרי הכושר זה לא הסיבה". על הגיבוי שנתן ליועציו שהפרו בידוד: "הוא לא זה שצריך לקבוע מי ייכנס לבידוד ומי לא ייכנס לבידוד – זה תפקידה של המשטרה, לא הנחייה של רה"מ" pic.twitter.com/lcsu9Drn04
— ערוץ כנסת (@KnessetT) September 22, 2020
משרד הבריאות מעדכן שכרגע יש בישראל 653 חולים קשה, מחצות אובחנו 413 נדבקים חדשים ואתמול 3,843. אתמול בוצעו 34 אלף בדיקות, 1 מכל 9 נבדקים חיובי, ומספר המונשמים עומד על 169.
"אם הסגר הזה לא יצליח תוך חודש חודשיים נעבור את ה-1,000 עד 1,500 חולים קשים", אמר הבוקר לגלי צה"ל שר האנרגיה יובל שטייניץ.
"עדיף לסבול שבועיים שלושה של סגר מהודק מאשר לדמם שנה שלמה … אני חושב שמי שמפר לגבי אחד זה לא ברור, צריך להיענש באופן ברור, חייבים לשמור על משמעת, כולנו, מימין לשמאל, ערבים ליהודים חרדים וחילונים, בלי התקהלויות בלי התגודדויות בלי עומס בבתי הכנסת … חלק מהציבור מצפצף".
"היעד הנכון הוא לאזור ה-100 נדבקים ליום, 1,000 זה עדיין מדינה אדומה באירופה … מהסגר לפחות נחזור להיות מדינה ירוקה כי הסגר האווירי פוגע בכלכלה שלנו".
בממשלה כבר מתחילים לחשוב שהקיצוץ צריך לחול גם על מספר המשרדים והשרים, לפי דיווח של גילי כהן בכאן.
משבר הקורונה בכלכלה | גורמים בממשלה טוענים כי צמצום עלויות אמיתי יגיע לא מקיצוץ בשכר השרים, אלא מצמצום מספר המשרדים המנופח@gilicohen10
— כאן חדשות (@kann_news) September 22, 2020
באופוזיציה תוקפים את נתניהו על ניהול המשבר והפרת הבידוד של יועציו. יאיר לפיד אומר ש"נתניהו נכשל כי הוא מנהל גרוע" ואלי אבידר צופה שטופז לוק ועופר גולן יעמדו לצידה של שרה נתניהו בחליפות אסטרונאוטים.
לבי לבי על לוק וגולן… עכשיו גם כיסויי נעליים מניילון כחול לא יספיקו. בסרטון הבא הם יעמדו לצידה בחליפות אסטרונאוטים. https://t.co/M6fn8Diwct
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) September 22, 2020
חוזרים על אותן טעויות. נתניהו נכשל כי הוא מנהל גרוע. אם רוצים להלחם במגיפה בהצלחה – צריך להחליף אותו. pic.twitter.com/CRVsNQ37rK
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 22, 2020
"החלטנו שהגורמים שיעסקו בעניין יהיו הגורמים המקצועיים ולא הגורמים הפוליטיים … המתווה חייב לקחת בחשבון עצירת תחלואה זה אינטרס של כולנו גם של המפגינים וגם של המתנגדים להפגנות", אמר הבוקר לכאן ב' עמיר פרץ.
שר הכלכלה הוסיף כי "כולם צריכים לראות בזה דבר מרכזי ולהגיש לנו הצעה לא פוליטית זכויות נשמרות ומצד שני להגן מפני התפשטות התחלואה".
בהתייחס ליועצי ראש הממשלה שנתפסו מפרים בידוד, אמר פרץ כך: "בלי אמון הציבור לא יעזרו כללים והגבלות … אני חושב שראש הממשלה צריך לנקוט בפעולה כלשהי".
"לא נטפלים לאף אחד ברור לחלוטין שאדם מוכר צריך לקחת בחשבון שהוא לא איש פרטי, העניין של הפרת בידוד היא לא שאלה של למי נטפלים אלא שאלה של אחריות, אחוז קטן שמפר בידוד לוקח סיכון שידביק אחרים לאיזה אדם יש זכות להדביק אחרים? וודאי כשאתה איש ציבור שמקורב לראש הממשלה".
אני בהחלט מבין שהעומס דורש תגבור, זה גם בקהילה, זה עומס קשה, אנחנו עושים הכל להוריד מהרופאים דברים לא הכרחיים", אמר הבוקר סגן שר הבריאות יואב קיש בהתייחס לדיווחים על עומס בקופות ובבתי החולים.
"גם אם נחליט כולנו היום להדק את הסגר נצטרך להגיע לישיבת ממשלה לנסח תקנות להביא אותן לאישור ממשלה ואז לאשר בכנסת, מה שאתה לא עושה זה 4-5 ימים אי אפשר מהיום למחר, מכיוון שאנחנו חייבים למקסם את הזמן של החגים אין לנו את הלוקסוס לוותר על סגר נושם, לא יודעים לכמת את זה למשמעות אפידמיולוגית, יש כאלה שחושבים שזה מספיק ויש כאלה שחושבים שצריך להחמיר".
"אם היה לנו כלי אחר לייצר מניעת התקהלויות היינו עושים את זה … כל מי שמפר הנחיות צריך לאכוף כנגדו ולהיענש, גם ארוחת החג של המפגינים בבלפור וההפגנות בים – צריך לאכוף כלפי כל יועץ, אכיפה מלאה, צריך תקנות שמאפשרות אכיפה, לדרוש מהאנשים שבאים להפגין להתנהל באחריות".
בהקשר ליו"ר קבינט הקורונה, ח"כ יפעת ביטון, קיש אמר שהיא נכנעה ללוביסטים והיא "לא מעניינת": "ישבתי אצלה בוועדה, נלחמתי מול לוביסטים ולצערי היא נכנעה אליהם, במקום להוכיח מנהיגות. דעתה היתה שגויה לחלוטין והובילה לפגיעה באמון הציבור ולסגר, היא לא מעניינת".
"כנראה לא תהיה ברירה לעשות החמרה נוספת אחרי יום כיפור אחרי ששומעים ורואים ועושים מינימום נדרש להוריד את התחלואה", אמר הבוקר אבי ניסנקורן בראיון לכאן ב'.
"צריך למנוע התקהלויות זאת הנוסחה אבל כבר כמה חודשים אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה והדבר היחיד שהיה אפקטיבי זה סגר, זה מה שהוריד תחלואה … צריך לקבל החלטות באיזון נדרש בין כלכלה לבריאות".
בוקר טוב! קבינט הקורונה יתכנס בצהריים כדי לבחון אפשרות להחמיר הגבלות לאחר יום כיפור. על הכוונת של משרד הבריאות בעיקר הגבלת העבודה במגזר הפרטי ל-30% ומעבר למתכונת חירום במגזר הציבורי. בנוסף, הכוונה היא להגביל התקהלויות ולאכוף עוצר.
למקרה שפיספסת
לאורך 20 שנותיה הראשונות של המאה ה-21 התעצם מול עינינו המאבק האוניברסלי בין מי שמבקשים לבצר את המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם וכן להבטיח קיום אוניברסלי בכבוד, לבין מנהיגים לאומניים וגזענים שממוקדים בעצמם, מקיימים תרבות כזב, משסים ללא הפסק נגד ארגוני זכויות אדם, תקשורת חופשית ושומרי סף, מרסקים את מוסדות הדמוקרטיה, חותרים לצמצם את הפיקוח השיפוטי והפרלמנטרי על מעשיהם, מבזים את הדת לצרכיהם הפוליטיים והנרקיסיסטיים, מפרקים את מדינת הרווחה (ולכל הפחות את מערכי הרווחה הקיימים במדינותיהם) ומעמיקים את הקשר המושחת והאנטי-דמוקרטי בין ההון לשלטון.
לאורך 20 שנותיה הראשונות של המאה ה-21 התעצם מול עינינו המאבק האוניברסלי בין מי שמבקשים לבצר את המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם ולהבטיח קיום אוניברסלי בכבוד, לבין מנהיגים לאומניים וגזענים
השופטת הדגולה רות ביידר-גינסבורג גדלה במשפחת מהגרים ענייה בברוקלין. היא התגברה על כך, על אפליית הנשים החמורה (משרדי עורכי דין ואף שופטים סירבו לקבל אותה כעורכת דין שכירה או כעוזרת משפטית בשל היותה אישה) ועל ממסד שמרני. לאורך שנים הייתה עורכת דין אמיצה שנאבקה למען זכויות אדם ואזרח.
היא התמקדה בזכויות נשים, פעלה למען שוויון מגדרי, ערכה כתב עת משפטי שהתמקד בשוויון זכויות לנשים, כיהנה כיועצת משפטית בתחום שוויון הזכויות לנשים באיגוד למען חירויות אזרחיות, ייצגה בדיונים משפטיים במסגרת פרשות חשובות ואף כיהנה כפרופסור למשפטים באוניברסיטה. היא כתבה חיבורים על זכויות אדם בכלל, זכויות נשים בפרט, סדר-דין אזרחי ומשפט בינלאומי. בגיל 47 הפכה לשופטת פדרלית. בגיל 60 מונתה לבית המשפט העליון של ארצות הברית בידי הנשיא קלינטון. היה זה בשנת 1993.
לאחר מינויה לבית המשפט העליון בארצות הברית, פסקה לא אחת למען שוויון זכויות לנשים, הדגישה את זכותה האוטונומית המוחלטת של האישה על גופה, הטעימה את חשיבות השמירה החוקתית על זכויות האדם והאזרח, פסקה כמיטב יכולתה למען זכויות עובדות מופלות, פסקה בערעור מפורסם שהתמקד באפליית נשים באקדמיה צבאית ובערעור מפורסם אחר שהתמקד בטענת אפלייה גזעית בשירותי הכבאות של ארצות הברית וכן פסקה נגד זיהום הסביבה בידי תאגיד תעשייתי גדול.
וחשוב לא פחות: היא הסתייגה בדעת מיעוט מהפסיקה שהתירה את הקשר המושחת והמסוכן שבין תאגידי ענק לבין פוליטיקאים שניזונים מתרומותיהם ולכן מחויבים אליהם בצורה מוחלטת.
השופטת הדגולה רות ביידר-גינסבורג גדלה במשפחת מהגרים ענייה בברוקלין. התגברה על אפליית הנשים החמורה (משרדי עוה"ד ואף שופטים סירבו לקבלה כעו"ד שכירה או כעוזרת משפטית בשל היותה אישה) ועל ממסד שמרני
שלשום היא נפטרה מסרטן הלבלב בגיל 87. האישה השופטת השנייה בתולדות ארצות הברית בבית המשפט העליון. האישה היהודיה הראשונה במוסד החשוב. מרצה אהובה, חוקרת דגולה, בעלת עיטורי כבוד רבים בתחום המשפט (לרבות המדליה על שם השופט היהודי הדגול ברנדייס), אייקון תרבותי, אישה בעלת משמעת עצמית נדירה ושופטת יוצאת דופן שפעלה כל חייה למען כבוד האדם וזכויות האזרח. בשנת 2013 אף השיאה זוג גברים אוהבים. היא הייתה אז אישה בת 80. אני מנחש שהייתה הכי נמוכה באולם. 155 סנטימטרים.
גופתה טרם התקררה. הנשיא המעודן טראמפ מיהר להכריז בציוץ בטוויטר שימנה במקומה שופט בבית המשפט העליון. זאת למרות שנותרו 6 שבועות בלבד עד בחירות נובמבר 2020. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, מיהר להבהיר שיתמוך במינויו של שופט חדש בטרם הבחירות.
If Justice Ruth Bader Ginsburg gets replaced by a conservative judge, it could change “the whole fabric of our legal system, statutes, constitutional law in a way that will define the Trump era,” said @realBobWoodward.
Watch more #WashWeekPBS: https://t.co/05mph9V98U pic.twitter.com/3IZJiHI0Y4
— Washington Week (@washingtonweek) September 19, 2020
לכאורה, זו זכותם. הם הדרג הנבחר. שיטת מינוי השופטים בארצות הברית מאפשרת לנשיא לעשות כן גם זמן קצר לפני הבחירות.
הנקודה היא שעם פטירת השופט העליון השמרן אנטונין סקאליה בשנת 2016 (שופט שמרן ביותר ובאופן נדיר, חבר טוב של ביידר-גינסבורג), דרש הרוב הרפובליקני בסנאט מהנשיא אובמה שלא למנות את מועמדו הליברלי לשיפוט במקומו של סקאליה, בנימוק שאין לעשות כן 9 חודשים בטרם בחירות. אובמה אכן נאלץ להימנע מהמינוי לאחר שהרוב הרפובליקני בסנאט הבהיר שאינו מתכוון לדון בכך בכלל.
עם פטירת השופט העליון השמרן אנטונין סקאליה ב-2016, דרש הרוב הרפובליקני בסנאט מהנשיא אובמה שלא למנות את מועמדו הליברלי לשיפוט במקום סקאליה, בנימוק שאין לעשות כן 9 חודשים בטרם בחירות
ומי עמד בחזית הדרישה ממנו להימנע מכך לפני 4 שנים? נכון, הסנאטור מיץ' מקונל. מנהיג הרוב הרפובליקני דהיום שמגבה את טראמפ ומצהיר שעליו למנות במהירות שופט עליון חדש עוד בטרם התקררה גופתה של ביידר-גינסבורג.
GOP Senator, thy name is hypocrite. pic.twitter.com/cfJjefGWDi
— The Lincoln Project (@ProjectLincoln) September 21, 2020
אם זה מזכיר לכם את המנהיג הישראלי הצבוע שטען שראש הממשלה אולמרט איבד את המנדט הציבורי והמוסרי כבר בשלב חקירותיו הפליליות כחשוד בשנת 2008 ובטרם נאשם במשפט פלילי, בעוד הוא עצמו כמובן רשאי לכהן כראש ממשלה גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור בשנת 2020, זה איננו מקרי.
לצערי, נתניהו, טראמפ ומקונל הם מסוג הפוליטיקאים שאין בכלל על מה לדבר איתם. שום מילה שלהם אינה נחשבת. הם יפרו כל הסכמה ויטיפו בלהט קדוש בעד דבר והיפוכו כל עוד זה מה שישרת את האינטרס האישי והכוחני שלהם. אלו מנהיגים רעילים שחייבים להחליף.
רות ביידר-גינסבורג. האישה שהזכירה לנו שקיימת גם אופציה יהודית אחרת. יהדות ליברל-דמוקרטית. יהדות הומניסטית. יהדות שבמרכזה כבוד האדם וזכויות האדם והאזרח. תנצב"ה.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות אחרונות
כשליש מיהודי ארצות הברית מרוכזים בעשרים מחוזות בחירה לקונגרס האמריקני. כמעט מחצית מאזורי בחירה אלה נמצאים במדינת ניו יורק, וכולם, למעט אחד, מיוצגים על ידי חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.
מחוז הבחירה בעל מספר היהודים הגבוה ביותר בארצות הברית נמצא דווקא בפלורידה וכולל בתוכו את מאר-א-לאגו, אחוזתו של הנשיא דונלד טראמפ. אך גם אזור זה, שבו מתכוון טראמפ להצביע בבחירות, נמצא בשליטת הדמוקרטים.
נתונים אלה עולים מסקר שנערך לאחרונה, אשר מנתח את דפוסי ההצבעה של יהודים ערב הבחירות בארצות הברית. הממצאים עיקריים העולים מן הסקר, שנערך על ידי מכון הבחירות היהודי (Jewish Electorate Institute) ומכון סטיינהרדט למחקר חברתי (The Steinhardt Social Research Institute) באוניברסיטת ברנדייס, התפרסמו ב-25 באוגוסט.
המחקר מאשש ממצאי סקרים קודמים, לפיהם מצביעים יהודים נוטים לכיוון המפלגה הדמוקרטית ולעמדות ליברליות באופן מובהק יותר מאשר אוכלוסיית ארצות הברית בכללותה. המחקר גם מצא שגילם הממוצע של הבוחרים היהודים מוסיף להיות מבוגר יותר מאשר גיל המצביעים באוכלוסייה הכללית.
החידוש כאן הוא שהחוקרים הצליחו לזהות לא רק מהו אופן הצבעתם של היהודים אלא גם היכן הם מצביעים. המחקר מצא שרוב היהודים בגיל בחירה חיים בארבע מדינות – ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וניו ג'רזי.
"במדינות שיכריעו את הבחירות, לא רק פלורידה אלא פנסילבניה, אוהיו ומישיגן – אם משהו דומה לתוצאות של 2016 יקרה ב-2020 – יהודים נמצאים במדינות האלה במספרים גדולים מספיק כדי להשפיע", אמר לנרד סאקס, מנהל מכון סטיינהרדט.
בערך שליש מן הבגירים היהודים, כ-1.8 מיליון, מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד מתוך 435 האזורים הקיימים בארצות הברית.
האזור שבו מספר המצביעים היהודים הוא הגדול ביותר, מחוז 21 בפלורידה, מושך תשומת לב רבה השנה בשל המירוץ בין שתי מועמדות יהודיות, הנציגה הדמוקרטית המכהנת לוִֹאיס פרנקל ולורה לוּמֶר, פעילה אנטי-אסלאמית קולנית שזכתה במועמדות מטעם הרפובליקנים ובברכתו של טראמפ.
לומר פרסמה השבוע מודעה שעשתה שימוש בדימויי שואה ובביטויים ביידיש כדי לתקוף את פרנקל בטענה שמדיניותה מנוגדת לאינטרס היהודי.
לפי המחקר, במחוז בחירה זה, שכולל ערים בדרום-מזרח פלורידה בהן פּאלם בּיץ', בּוֹינטון בּיץ' ודֶלריי בּיץ', יש 152,000 יהודים בגיל בחירה מתוך כ-524,000 מצביעים רשומים. על פי המחקר, 24.3% מתושבי האזור הם יהודים, ולמעלה ממחצית אותם יהודים בגירים עברו את גיל 65.
שני מחוזות הבחירה הסמוכים, בהמשך אזור החוף של דרום פלורידה, נמצאים גם הם ברשימת 20 האזורים עתירי המצביעים היהודים. שניהם מיוצגים על-ידי דמוקרטים יהודים: טד דויטש ודבי וסרמן-שולץ.
רוב המחוזות ברשימת 20 היהודיים ביותר נמצאים במדינות ניו יורק וניו ג'רזי, כולל שבעה בעיר ניו יורק ושניים בפרבר לונג איילנד. האזור היהודי השני בגודלו בסיכום הארצי, מחוז בחירה 10 של ניו יורק, הכולל את ה״אפר ווסט סייד״ של מנהטן, מכיל 151,000 יהודים בגיל בחירה ומיוצג זה שנים על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר, יהודי דמוקרטי. המחוזות האחרים בניו יורק סיטי עם מצביעים יהודיים רבים, מקיפים שטחים גדולים ממנהטן, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד.
מחוז הבחירה היחיד ברשימה זו המיוצג בידי רפובליקני, חבר הקונגרס כריס סמית, הוא מחוז מספר 4 בניו ג'רזי, שבו נמצאת העיר לייקווד, המאוכלסת בחרדים רבים. באזור זה כ-10% יהודים, המונים 52,000 בגירים, לפי המחקר.
שאר המחוזות ברשימה נמצאים באזור לוס אנג'לס ובפרברי שיקגו, פילדלפיה, בולטימור ובוסטון. בסך הכול, 8 מתוך 20 "האזורים היהודיים" מיוצגים בידי יהודים. סאקס אמר שרשימת האזורים היהודיים היא נתון מפתח לקראת פרסום מפקד האוכלוסין של 2020, שצפוי להוביל לשינוי אזורי הייצוג בקונגרס.
"ריכוזם של יהודים והשאלה אם ריכוז זה יישאר גם אחרי החלוקה מחדש, תהיה סוגיה חשובה" אמר סאקס. "באותם אזורים שבהם יהודים מהווים 10% או יותר מן האוכלוסייה, הם גם כוח משמעותי מאוד בבחירת חברי הקונגרס".
הנשיא דונלד טראמפ אינו היחידי שיתמודד בבחירות בנובמבר הקרוב. לפי הערכה בצמרת הליכוד, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז לראשות הליכוד במהלך נובמבר, כדי לקבע את מעמדו לקראת בחירות אפשריות לכנסת במרוצת 2021.
נתניהו נוהג להכריז על פריימריז בשלב מוקדם, כדי שאיש לא יערער על מעמדו עד הבחירות. "לסלק את המטרד", כלשונו. מאז 2009 לא התייצבו מול נתניהו מועמדים שיש להם סיכוי אמיתי לנצח. ההערכה היא שגם הפעם נתניהו יהיה המועמד היחידי ובכל מקרה – המועמד המוביל.
איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה הנוכחית.
איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה
לנתניהו אין שום בעיה להביס כל מועמד בליכוד, למרות הכישלון בטיפול בקורונה והמשפט הפלילי, שבו יחל שלב ההוכחות בינואר הקרוב. בנובמבר עוד עשוי ראש הממשלה לחזור לבית הלבן כדי לחתום על הסכם עם מדינה ערבית נוספת, מה שיקל עליו את הניצחון, אם אכן יתקיימו פריימריז בליכוד.
מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות. הסיבה היא ההתחזקות המאסיבית של נפתלי בנט בסקרים. למעשה, נתניהו צריך להחליט למי הוא מעניק רוטציה, לבני גנץ או לבנט.
נתניהו יכול לפוצץ את תקציב 2020 בסוף דצמבר ולגשת לבחירות במרץ 2021, או לטרפד את תקציב 2021 ולגרור את המדינה לבחירות ביוני 2021. הכול תלוי במצב הקורונה והכלכלה, אבל גם המיצוב של בנט מהווה שיקול מכריע.
נתניהו יודע שאם בנט וימינה ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, כפי שמלמדים הסקרים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור.
נתניהו יודע שאם בנט ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור
"נתניהו יעדיף לתת את הרוטציה לגנץ, ולא לבנט", אומר לזמן ישראל שר בכיר בליכוד. "נתניהו יוכל לפזר את הכנסת גם אם גנץ יהיה ראש הממשלה במשך חודש או חודשיים. יש לו רוב בכנסת והוא יכול ללכת לבחירות מתי שהוא רוצה. הוא לא היה רוצה שזה יקרה, אבל האופציה של רוטציה עם בנט היא הכי גרועה מבחינתו".
בנט גורף היום מנדטים רבים בסקרים בזכות אופוזיציה עניינית לנתניהו, התמקדות במאבק בקורונה, סיוע מתוקשר לאנשים במצוקה כלכלית וטשטוש עמדות ימניות קשוחות ("לא פרנסה-לא מעניין"). ברגע זה עומדת מפלגתו ימינה על חמישה מנדטים (בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שישה מנדטים אך יו"ר הבית היהודי רפי פרץ עזב והצטרף לממשלה).
בנט מצליח לגייס לימינה, על פי הסקרים, שישה מנדטים מהליכוד, חמישה מיש עתיד וחמישה מכחול-לבן. בעבר הצליח נתניהו לפרק את כוחם של בנט ומפלגתו לפני הבחירות, ובאפריל 2019 הוא אפילו הוריד אותם מתחת לאחוז החסימה, אחרי קמפיין אגרסיבי במיוחד שניהל מולם.
הפעם זה נראה שונה. "אחרי הכישלון בקורונה זה לא ילך", העריכה איילת שקד בראיון לזמן ישראל בשבוע שעבר. בנט עצמו לא ענה לשאלות בנושא ראשות הממשלה והרוטציה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות הבאות) את מי הוא מעדיף כשותף בממשלת רוטציה: גנץ או בנט. ובמילים אחרות, נתניהו מתכוון ככול הנראה להפיל את ממשלת הרוטציה עם גנץ ולהוביל לבחירות נוספות במרץ 21. ומשכך הוא פועל כיום במלוא הקיטור לתקוע חיץ ולטרפד כל אפשרות להתגבשות חזית אפקטיבית של מפלגות מרכז/ימין נגדו, בדמות "גוש הבל"ל".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם