מכרז הפוד-טק הגדול ייסגר מחר

מלחמת סין-ארה״ב מגיעה לקרית שמונה

תנובה שבשליטה סינית מתמודדת מול JVP ו-Mars האמריקאית על 100 מיליון שקל מכספי המדינה, להקמת חממת הפוד-טק באזור קרית שמונה ● המשמעות היא גישה לחזית המחקר של תעשיית המזון בישראל ● ברקע המכרז, המלחמה בין סין לארה"ב על ההגמוניה הכלכלית בעולם

אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה (צילום: יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90)
יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90
אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה

מכרז ממשלתי להקמת חממת טכנולוגיית מזון באזור הצפון הופך לנקודת ציון משמעותית במלחמה הכלכלית בין סין לארה"ב. שתי המעצמות מתקוטטות ביניהן גם על ההגמוניה הטכנולוגית בעולם, וגישה סינית לחזית של מחקר המזון בישראל תעניק לה יתרון גדול במאבק הזה. זכייה סינית עלולה גם להגביר את החששות הקיימים בארה"ב מהמעורבות הגוברת של סין בכלכלת ישראל.

סין מתמודדת במכרז באמצעות חברת תנובה שבשליטתה ומולה ניצבת קרן ההון סיכון JVP שניגשה למכרז יחד עם תאגיד המזון האמריקאי Mars.

הקבוצה הזוכה תיקבע עד מחר על ידי רשות החדשנות הישראלית, ותזכה במענק ממשלתי של 100 מיליון שקל להפעלת החממה באזור קרית שמונה וצפת. ועדה ברשות החדשנות תתכנס לדון בשתי ההצעות היום בערב, ועם החברים בה נמנים ראש הרשות ד"ר עמי אפלבום, אהרן אהרן המנכ"ל, וכן נציגי משרדי האוצר והכלכלה, לצד 4 נציגי ציבור.

זאב הולצמן: "לישראל יש רגישות מיוחדת להשקעות סיניות עקב התלות שלנו בהשקעות ורכישות ההייטק מארה"ב"

כאמור, המכרז הענק מרכז עניין על רקע מלחמת הסחר העולמית בין סין לארה"ב. זאת, מאחר שתנובה נשלטת על ידי ברייטפוד הסינית, כך שאם היא תזכה, הסינים יקנו אחיזה רחבה בקניין הרוחני (IP) של תעשיית המזון הישראלית הנחשבת למובילה בעולם.

בישראל יש כ-400 חברות פוד-טק וכל אחת מהן תוכל להתמודד על השקעה של 5 מיליון שקל לפחות, בדומה לחממות אחרות שכבר פועלות בארץ, בתחומי סייבר וטכנולוגיות אחרות.

תנובה ניגשה למכרז יחד עם קרן Finistere האמריקאית, פלטפורמת ההון סיכון OurCrowd וחברת המשקאות הישראלית טמפו. הקונסורציום של תנובה צפוי להשקיע 100 מיליון דולר בחברות פוד-טק בישראל.

אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

קרן ההון סיכון JVP ברשות אראל מרגלית, חברה כאמור לתאגיד המזון האמריקאי Mars, שעשוי לקבל גישה לאקוסיסטם של מחקר המזון בישראל. ב-Mars הצהירו שבכוונתם לתמוך בתעשיית הסטארט-אפ הישראלית ולשתף פעולה עם גופי מחקר מקומיים, בהם גם האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה, ששותפים בקבוצה זו לצורך המכרז.

לצד המענק של משרד הכלכלה כאמור, החממה תזכה להקצאת קרקע בפטור ממכרז ולהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

מחקר אמריקאי המליץ לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות כדי למנוע פגיעה באינטרסים של ישראל וארה"ב

בעלת השליטה בתנובה, ברייטפוד, היא יצרנית החלב הרביעית בגודלה בסין, שקנתה לפני כחמש שנים קצת יותר ממחצית מתאגיד המזון הישראלי – 56%, לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. ההשתלטות של ברייטפוד על תנובה זכתה לביקורת ציבורית, מתוך חשש שהסינים קיבלו דומיננטיות גדולה מדי בביטחון התזונתי של ישראל.

מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?

המכרז נתפס כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית, נוכח המעורבות של קבוצת המזון האמריקאית Mars מצד אחד ושל ברייטפוד הסינית מצד שני. בתקופה האחרונה שתי המעצמות מתקוטטות על קניין רוחני, מכסים, וסוגיות אחרות, תוך מעורבות ישירה ובהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

המגזין האמריקאי Quartz הכתיר את ישראל כ"עתיד של תעשיית המזון בעולם"

"לישראל יש רגישות מיוחדת לנושא של השקעות סיניות בארץ עקב התלות שלנו בעולם השקעות ההייטק בארה"ב", אומר זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה. לדבריו, מלחמת הטכנולוגיה העולמית בין סין לארה"ב גולשת לאירופה ובאופן טבעי משפיעה גם על ישראל.

הולצמן מציין שהוא שותף גם בקרנות של JVP, ולטענתו, גם בלי קשר לסינים, חברות גלובליות בכלל לא צריכות לקבל גישה לסבסוד ממשלתי של חממות טכנולוגיות:

"הם לא צריכות לקבל גישה להשקעות על חשבון המדינה, יש להם מספיק כסף לממן את עצמם. מי שצריך לגשת זה רק קרנות הון סיכון וגופים פיננסים אסטרטגיים, שיכולים לטפח סטארט-אפים ולא להעביר את הטכנולוגיה לבעלי עניין שמה שמעניין אותם זה רק לנכס לעצמם את הטכנולוגיה. התנגדתי גם לכך ששטראוס זכו במכרז לחממת מזון באשקלון וטבע ופיליפס זכו במכרז למחקר רפואי ברעננה – זה אבסורד לתת להן תמרוץ. מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?".

הצי השישי כבר לא מרגיש בבית

דבריו של הולצמן על ה"רגישות להשקעות סיניות" אינם נאמרים בחלל ריק. בתחילת השנה דווח כי בביקורו בישראל, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הביע דאגה מפני חדירת טכנולוגיות סיניות לישראל, בהן של חברות התקשורת וואווי ו-ZTE, לצד חשש מפני המעורבות הסינית בבניית החלק החדש של נמלי חיפה ואשדוד. נמל חיפה יורחב ויופעל בשנים הקרובות על ידי חברת SIPG הסינית, והדבר יקשה על הצי השישי של ארה"ב לראות בו נמל בית.

בנוסף, מחקר אמריקאי המליץ לאחרונה לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות. לפי הדו"ח של מכון ראנד, הפיקוח נדרש כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני לישראל עצמה ולמנוע בעקיפין גם פגיעה ביטחונית באינטרסים של ארצות הברית.

המעורבות הסינית בישראל ניכרת כאמור גם בתחומי התשתיות, כמו למשל בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, מנהרות הכרמל, ובנמלים החדשים כאמור. לפי מחברי הדו"ח, "המעורבות הסינית בישראל עלולה לגרום לדאגה בוושינגטון נוכח המתח בין ארה"ב לסין".

ארץ הקודש היא העתיד של תעשיית המזון

ישראל נחשבת למובילה עולמית בטכנולוגיות מזון וחקלאות ואת המוניטין הזה אפשר למנף בתקופה של מודעות גוברת למשבר אקלים. כך למשל, בכתבה נרחבת שפורסמה בתחילת השנה במגזין האמריקאי Quartz, ישראל הוכתרה כ"עתיד של תעשיית המזון", עם פיתוחים כמו תחליף בשר שגדל במעבדה וממתיקים מלאכותיים.

לפי הכתבה, "ישראל, עם הנוף הצחיח שלה והיצע המים הדליל, כבר החלה להתמודד עם ההתחממות הגלובלית שעדיין לא עיצבה מחדש חלקים אחרים בעולם שבהם מגדלים מזון. הודות לנסיבות הגאוגרפיות שלהם, הישראלים חצבו דרכים חדשניות והתגברו על בעיות חקלאיות, באופן שכבר מעורר תשומת לב בעולם". הכשר שכזה למובילות הישראלית בתחום המזון, ניתן לפני כשנה בעסקת הענק של רכישת פרוטרום, המייצרת תמציות טעם וריח, על ידי IFF האמריקאית תמורת 7 מיליארד דולר.

עוד 800 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־195 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: "הפירוד הפנימי צריך להיעלם, אנחנו תחת איום קיומי"

קבינט המלחמה ידון הערב באפשרויות חדשות להנעת עסקת חטופים; מיקי זוהר: "כוחות צה"ל יצאו מהרצועה כדי להוכיח שאנחנו רציניים לגבי עסקה" ● ארה"ב ובריטניה הטילו סנקציות חדשות על איראן ותעשיית המל"טים שלה ● בכירים בארה"ב וישראל ערכו פגישה וירטואלית נוספת בנושא רפיח ● מועצת הביטחון דנה בבקשה הפלסטינית לחברות באו"ם

עוד 43 עדכונים
אמיר בן-דוד

מלחמת סוף הגליל

מרוב צרות שממשיכות לנחות על ראשינו כצינורות ענקיים מהשמיים, אנחנו מסתגלים בהדרגה למצבים שעד לא מזמן נראו דמיוניים לחלוטין. לדוגמה, לעובדה שמדינת ישראל פינתה לפני יותר מחצי שנה את יישובי הצפון – כולל תל חי המיתולוגית – ומאז מדובר באזור מלחמה ● וגם: הכטב"מים משתכללים ● עדכוני מלחמה ● דרמה בגוגל ● החדש של בן גביר ● ועוד...

מטולה ב-19 במרץ 2024, חמישה חודשים אחרי פינוי התושבים ותחילת המלחמה (צילום: Jalaa MAREY / AFP)
Jalaa MAREY / AFP

המעורבות האזרחית בפעילות הרשויות עדיין קריטית

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

*  *  *

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.

נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 633 מילים

המשרד להגנ"ס מציע 100% עצמאות אנרגטית ליישובי העוטף

כשעתיד העוטף מונח על הכף ומנהלת תקומה יוצאת לדרך, הנתון שהמשרד להגנת הסביבה הציג השבוע הוא דרמטי: במהלך פשוט ולא יקר אפשר להפוך את העוטף לחבל שיספק לעצמו את כל החשמל מהשמש וישמור על עצמאות אנרגטית גם בתרחיש עלטה במלחמה ● הפוטנציאל אדיר, אבל הניסיון מעורר חשש שהממשלה והמציאות הישראלית יצליחו להחמיץ גם הפעם את ההזדמנות המונחת לפתחנו

עוד 1,241 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

הגיעה העת לשיחה רדיקלית וכואבת

החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.

* * *

כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.

עירן קייס הוא חוקר עצמאי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

שיקום התשתיות בעזה חיוני לבריאות הציבור בישראל

גם אם מוות המוני מרעב הוא לא איום מיידי על תושבי עזה, הרי שבלי מים זורמים, חשמל וביוב תקין, רצועת עזה תהפוך למרבץ של מחלות בלתי נשלט ● מכון המחקר "מיתווים" פרסם מסמך בנושא מצב התשתיות בעזה, הכולל גם שורה של המלצות: "בצד שלנו צריכים להבין גם את המשמעות של זליגת מחלות, או זיהומי מים ותשתיות"

עוד 1,358 מילים

למקרה שפיספסת

הגדה איראנית (וגם תעודה)

כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:

אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם –  דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 275 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ישראל ללא ספק נמצאת בצומת החלטה קריטי, אולי אפילו היסטורי ● ישראל חייבת לשמר את הקואליציה האזורית ולוודא שהמומנטום המדיני לטובתה נשמר ● לכן, קשה להבין את הזחיחות בדברים שנשא אמש נתניהו, שהיו על גבול המתריסים כלפי מי שעמדו לצדנו ללא כל תנאי ● במקביל ראיסי מתח את גבולות האיום נגד ישראל עוד יותר, בניסיון לקבוע בשטח מציאות שתכבול את ידיה של ישראל ● פרשנות

עוד 695 מילים

עקורים

המדינה מחפשת מועמדים לתפקיד רשם התאבדויות

רשם לאובדנות יסייע לרשויות להיות מודעות למצבי סיכון ולפעולות שעשויות למנוע התאבדויות ● לתפקיד החדש נמצא תקן ב-2022, אך רק ב-2023 יצא מכרז פנימי של משרד הבריאות - ורק כעת התפרסם מכרז פומבי ● מאז השבעה באוקטובר מופץ מידע מנופח ושגוי של מספר המתאבדים בקרב ניצולי הטבח במסיבה ברעים

עוד 432 מילים

ממשל ביידן הזהיר את נתניהו שלא לעשות את אותן טעויות שעשתה ארה"ב - אבל כבר אפשר לומר בבטחה שהעצה לא התקבלה ● כעבור שישה חודשים עדיין אין תוכנית ליום שאחרי המלחמה, אומרים בכירים אמריקאים ● בשיחות פרטיות, רוב גורמי הביטחון בישראל מודים כי הממשלה אינה מציאותית ביחס לשלטון שאחרי המלחמה ● כל הסימנים מבשרים על שקיעה ארוכה ועקובה מדם בבוץ

עוד 1,556 מילים

משרד החקלאות מתיר דיג בעונת הרבייה

פקיד הדיג היה אמור לאפשר לדגה בים התיכון להתאושש בחודשים מאי–יוני, אך בשל הגבלות המלחמה הדיג הותר גם בחודשים אלה ● בארגוני טבע וזכויות בעלי חיים דורשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה ● לטענתם, פקיד הדיג לא אמור לאזן בין אקולוגיה ופגיעה בבעלי החיים לבין פרנסת הדייגים: "פקיד הדיג מאפשר פגיעה ברוב הדגים המתרבים בעונה הזו" ● משרד החקלאות: מאזנים בין שמירה על משאב הדגה ובין פרנסת הדייגים

עוד 1,448 מילים

היועמ"שית חייבת להורות על חקירה נגד שקד, נוה ואורנשטיין

אחרי חשיפת הקנוניה בין אורנשטיין לנוה, אתמול התפרסמו ההקלטות המלמדות כי נוה שיתף את שרת המשפטים דאז שקד באינטרס הכלכלי במינוי אורנשטיין ● שקד עצמה אמרה בהקלטה שהיא לעולם לא הייתה ממנה את אורנשטיין נוכח חוות הדעת של ועדת האיתור ● ליועמ"שית אסור להתמהמה – ולהורות על חקירה מיידית ● פרשנות

עוד 786 מילים ו-2 תגובות
היום ה־194 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

ראש ממשלת קטאר: דוחה שוקלת מחדש את תפקידה כמתווכת בין ישראל וחמאס

לוחם נפצע באורח אנוש וארבעה נפגעו באורח קשה בתקיפה של חזבאללה, שבוצעה באמצעות כלי טיס לא מאויש, בערב אל־עראמשה שבגליל; צה"ל בתגובה הפציץ בעומק לבנון ● דיווח: בצבא מעריכים שהפיצוץ שבו נפצעו בתחילת השבוע ארבעה חיילים בשטח לבנון נגרם מנפל ולא ממטען, כפי שטענו בחזבאללה ● פורסם תיעוד חדש מחטיפתו של ירדן ביבס לרצועה ב־7 באוקטובר

עוד 38 עדכונים

דרעי לא יציל יותר את נתניהו

במרפסת דירתו בירושלים, מקיים יו"ר ש"ס את כל הפגישות שלו בין ישיבות קבינט המלחמה התכופות ● שם, בשיחות פרטיות, דרעי אומר שעדיף ללכת לבחירות ולגבש הסכמה לאומית רחבה מאשר להישאר עם ממשלה ימנית צרה ומבהיר: "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו על אוטומט" ● הוא במיוחד סולד מההתנהלות של סמוטריץ' ובן גביר - ולא פחות, מהפשרנות של נתניהו מולם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 718 מילים ו-1 תגובות

מגורים על חשבון ההורים

צעירים רבים הגיעו לקצה גבול היכולת הכלכלית ומתקשים להתמודד עם המשכנתאות, מחירי הדירות והריביות הגבוהות ● הפתרון שמאפשר בנק ישראל – לגלגל את החוב על חשבון ההורים ● פרשנות

עוד 974 מילים

ערב פסח 2024 המושבה הכי צפונית בישראל מטולה היא עיירת רפאים נטושה ● חצי שנה אחרי שפונתה בפעם הראשונה ב־128 שנותיה, התושבים המעטים שנותרו לשמור על הגחלת מתחילים לאבד תקווה ● ראש המועצה דוד אזולאי מסתובב כל בוקר בין התשתיות ההרוסות ומזיל דמעה: "איבדנו את הצפון. אני ראש מועצה בלי תושבים" ● ונתניהו עדיין לא מצא זמן לבקר או לטלפן

עוד 3,281 מילים

איראן הקימה לתחייה את הברית הצבאית האזורית נגדה

המידע המקדים, חדר המבצעים המשותף בדוחה והסיוע של קטאר: גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי פעילות הברית האזורית נגד איראן הייתה פריצת דרך ● מטרת העל של איחוד הזירות הייתה למנוע את הברית המתהווה, אך בפועל הפעולה האיראנית גרמה לה לצאת לאור ● בזמן שישראל שוקלת איך ומתי להגיב, מבחינת טהרן, כל חיסול או פעולה נגד איראן תיתקל בתגובה חריפה ● פרשנות

עוד 844 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה