משבר הקורונה מציב אתגרים רבים בפני מנהלי בתי ספר, במתח בין היענות לדרישות לניהול שגרה ובין שיקולים חינוכיים. בשלבים הראשונים של המגפה, טרם ההחלטות המדיניות, התגלגלה לפתחם של מנהלי בית הספר השאלה כיצד לשמור על שלום הציבור. בהמשך, התבקשו הצוותים החינוכיים להתארגן במהירות להוראה מרחוק תוך שימוש בטכנולוגיה לא מוכרת ולהחזקה רגשית של התלמידים בתנאי אי ודאות. זאת בעוד רשויות המדינה מזגזגות בהחלטותיהן לגבי אופן קיום שגרת לימודים.
הצוותים החינוכיים נדרשו להתארגן במהירות להוראה מרחוק, תוך שימוש בטכנולוגיה לא מוכרת, ולהחזקה רגשית של התלמידים בתנאי אי ודאות – כשרשויות המדינה מזגזגות לגבי קיום שגרת לימודים
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כעת, עם חזרת הילדים לבית הספר, עולה השאלה מה תפקידה של מנהיגות חינוכית. זהו זמן טוב להיזכר בהגדרת המשימה המרכזית של בתי הספר.
אם המטרה של מערכת החינוך היא לאפשר את פעילותו של המשק ולקדם למידה של מיומנויות אקדמיות, הרי שעלינו לעסוק באחריותם של המנהלים לגבי אכיפת דרישות הרשויות והיענות לדרישות הציבור. אולם, אם אחת המטרות של מערכת החינוך היא שינוי חברתי, הרי שלא די בעמידה בהוראות ובניהול יעיל של הצוות.
הפגנת מנהיגות מצד המנהלים בשלב הראשון של המגפה נבחנה ביכולת להפעיל שיקול דעת עצמאי במקום להמתין להנחיות. למשל, בהחלטה להעז ללמוד על התופעה ולגייס את ציבור ההורים להימנע משליחת ילדים, שעלולים להוות מוקד הדבקה, לבתי הספר.
לאחר מתן ההנחיות לסגירת בתי הספר, משמעותה של מנהיגות המנהלים הפכה לדאגה לשמירה על שגרת למידה ככל הניתן, תוך הדגשת ההתערבויות במישור הרגשי והחינוכי, גם על חשבון התקדמות בספרי הלימוד.
נראה שבמצבי משבר מתמשכים על המנהלים לכוון את הצוות החינוכי לקבל מחדש את תפקידו כסוכן שינוי חברתי. במילים אחרות, מנהיגות חינוכית משמעה להוביל להתבוננות ציבורית מחודשת דרך הילדים על שאלות רחבות של אחריות חברתית וערבות הדדית.
בהקשר הנוכחי, המהפכה החינוכית היא דווקא הכוונה לציית להנחיות הריחוק החברתי. בחברה המאדירה אינדיבידואליות ויצירתיות גם בעמידה בכללים אנו נדרשים לפתע לכוון לעמידה בתסכולים, לוויתורים אישיים למען קבוצות סיכון ולוויסות עצמי. ניתן לראות בכך אתגר התבגרות של היחיד ושל החברה הישראלית.
במצבי משבר מתמשכים – על המנהלים לכוון את הצוות החינוכי לקבל מחדש את תפקידו כסוכן שינוי חברתי ולהוביל להתבוננות מחודשת, דרך הילדים, על שאלות של אחריות חברתית וערבות הדדית
דרישה לשינוי התנהגות הינה אתגר של ממש מול משפחות המקלות ראש בהנחיות או מתנגדות להן. במובן זה, אנשי החינוך עלולים להוביל למתח בקרב תלמידים ומשפחותיהם ולעורר התנגדות בקרב חלק מההורים. התנהלות מסוג זה עשויה לעורר ביקורת גם מצד משרד החינוך, אשר נדחף ממניעים שונים להכריע לטובת התנהלות שקטה ויעילה. עם זאת, האם ניתן לחמוק ממתח ומיצירת קונפליקטים כאשר אנו עוסקים בשינוי אישי וחברתי?
עתה, מול החזרה לבתי הספר, נשאלת השאלה כיצד יכולים מורים להעניק תמיכה רגשית, להציב גבולות, לתמוך בוויסות עצמי ולהביא למודעות גוברת בקרב הילדים, כאשר המורים עצמם חרדים לבריאותם?
משימתם העיקרית של המנהלים כמנהיגים בתקופה זו היא לדאוג לגיבוי המורים ולהבטחת סביבת עבודה בטוחה על מנת שיצליחו להתפנות לטפל בצורכי התלמידים. עליהם לנקוט בצעדים המאפשרים להפעיל את בתי הספר בתנאים מחמירים, ובכלל זה לאתר מרחבים נוספים שיאפשרו ריחוק חברתי, ליצור מנגנונים המבטיחים התחייבות של ההורים לעמוד בכללי הריחוק החברתי, ולפתח רשת תמיכה פדגוגית-רגשית קולגיאלית בין אנשי הצוות.
תחת מנהיגות חינוכית, משבר הקורונה עשוי לאפשר את חזרתם של בתי הספר לייעודם המקורי, מוסדות חברתיים האחראים להתפתחות הפרט ולקידום החוסן של החברה. זוהי הזדמנות פז למערכת החינוך להחזיר לעצמה את תפקידה כמחוללת שינוי, להחיות נושאים כמו ערבות הדדית, וויסות עצמי, קבלת הגבלות ועמידה בתסכולים. ובמילים אחרות – לעסוק סוף סוף בחינוך, גם במחיר של עמידה בפני התקפות מצד חלק מההורים והמערכת.
ד"ר אורי איל הוא ראש המגמה למנהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך, בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר בתחום המנהיגות והמדיניות בחינוך
בעוד שאחיות ואחים בישראל מובילים את אחת ההתפתחויות המרשימות במערכת הבריאות – כוחות מקצועיים, אקדמיים וקליניים שמצילים חיים – המדינה ממשיכה להתעלם מצוותי הסיעוד. ללא שכר הוגן, תקינה מספקת והכרה חוקית – מערכת הבריאות תקרוס. הגיע הזמן לשינוי, ויום האחיות הבינלאומי שחל השבוע הוא זמן טוב להזכיר זאת.
* * *
ברקע שביתת המורים והגננות, שהציפה שוב את עומק המשבר במערכת החינוך, הספקנו לשכוח מגזר ציבורי נוסף שעומד בפני סכנת קריסה. הוא, לעומת אנשי חינוך, לא יכול להרשות לעצמו להשבית את המערכת, גם לא לשעה. מדובר בצוותי הסיעוד במערכת הבריאות של מדינת ישראל. גם הם סובלים משכר נמוך, מתנאים ירודים ומחוסר הערכה, אלא שאינם יכולים לשבות מכיוון שעוסקים בהצלת חיי אדם.
בלה וולושין היא אחות, מומחית קלינית לסוכרת ומרצה ומרכזת ההכשרות הקליניות בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח כמעט בכל נאום ש"נצח ישראל לא ישקר" ומייד חוזר לשקר
חלון הממ"ד שלנו צופה על קיר בית ישן. בקיר הבית יש חור ובו מקננת דוכיפת, ציפורנו הלאומית. הידעתם שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית ב-2008 בבחירות דמוקרטיות בהן זכתה ב-35% מהקולות? היא ניצחה את הפשוש והחוחית בפער אדיר.
לשם השוואה, מפלגת הליכוד זכתה בבחירות האחרונות ב-23% מהקולות. הדוכיפת הייתה לוקחת את הליכוד בהליכה. למעשה מפלגת הליכוד זכתה ליותר אהדה מהדוכיפת רק בשנת 1981, אז זכתה ל-37% מהקולות.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
שלטון בית עפרה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על המאמר, אני חושבת שמשבר הקורונה הראה לנו שוב איך המורים מאבדים את האוטונומיה שלהם. חזרה לשיגרת ביה"ס היא החמצה גדולה לדעתי. הייתה כאן הזדמנות לשינוי על ידי הכנסת גורמים חינוכיים נוספים על אלה הקיימים בבתי הספר, כמו תנועות הנוער, מדריכי מתנ"ס, אומנים ועוד. כניסה זו הייתה מרחיבה את שערי בתי הספר ומשנה את התפיסה הכללית לגבי בית הספר במאה הנוכחית. ד"ר אתי כהן סייג