מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ'י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם... המשך קריאה

עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם זאת אוסיף שכאשר למדתי את שני התארים (בשתי אוניברסטאות שונות) קיבלתי את מלוא ההתאמות וההנגשה לאורך כל שנות לימודי התארים ללא כל עלות. כמו כן, איני יודעת מהו הסטטוס של הסטודנטים בפוסט הנ"ל מבחינת זכויותיהם בביטוח לאומי, אבל מניסיון אישי אני יודעת שמי שזכאי לתכנית שיקום בביטוח לאומי, זוכה למימון לימודיו (לרוב קורסי לימודי תעודה או תואר ראשון, אך לא מעבר) ובמסגרת תכנית השיקום מקבל מימון שלם לשירותי תמיכה והנגשה. שוב, עצוב ומתסכל לקרוא שאלו הם פני הדברים, ואסור שכך יהיו, כל שכן כאשר מדובר ברכישת השכלה.

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים – או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה".
עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו.

הערה קטנה – המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר – האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.

עוד 948 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 4 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־59 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

נענו לדרישה: קבינט המלחמה יפגש עם משפחות החטופים

דיווח: כ-100 חיילים הוקפצו מהעוטף לחווארה לפני הטבח ● משפחת החטוף יונתן סמרנו קיבלה הודעה שנרצח ● שלושה לוחמי צה"ל נפלו אתמול בקרבות ברצועת עזה, לוחם בהנדסה קרבית נפצע קשה ● המשטרה הצבאית עצרה את חייל המילואים שירה למוות ביובל קסטלמן ● כוחות מיוחדים חיסלו שני מחבלים בקלקיליה ● ראש האגף לרישוי כלי ירייה התפטר; בן גביר: נלחץ ממתקפות השמאל

עוד 20 עדכונים

אילון לוי הוא האס הראשי שישראל שולפת מול הרשתות הזרות במלחמה בעזה ● בין הרמת גבות ב"סקיי ניוז", לעימות עם מגיש סקפטי ברדיו לונדוני, הוא משתפשף ברזי הטיקטוק, מאתגר את תומכי חמאס, ושומע מאימו בלונדון איך מנהל הבנק עוקב אחריו בהערצה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר איך דילג מהמחאות נגד ההפיכה המשטרית לעבודה במטה ההסברה של נתניהו

עוד 3,437 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה בפוסט טראומה

שני מחקרים המתפרסמים הבוקר מוכיחים את מה שכולנו מרגישים אינטואיטיבית: ישראל חוותה ב-7 באוקטובר טראומה קולקטיבית, שהיא מתקשה להתאושש ממנה ● וגם: בין עזה לרפיח ● הרצח של יובל קסטלמן ● מה ידעו בוול סטריט ● עדכוני מלחמה ● משפט נתניהו מתחדש ● ועוד...

הלוויית משפחה מקיבוץ בארי שנרצחה על ידי חמאס, 25 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

המדינה הפרה את החוזה הבסיסי שלה עם אזרחיה 

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

מאות אלפי ישראלים עזבו את המדינה בזמן המלחמה

ישראלים רבים שחיו בחו"ל לפני המלחמה – או נסעו לחו"ל בזמן החגים – חזרו לארץ באוקטובר ובנובמבר ● אבל ישראלים רבים עוד יותר עזבו או לא חזרו מחופשות החגים ● בסך הכול מספר הישראלים שיצאו מישראל בחגים ובמהלך המלחמה וטרם חזרו גדול בכחצי מיליון ממספר החוזרים והעולים החדשים

עוד 602 מילים ו-1 תגובות

אקדח לכל אזרח? הציבור סקפטי

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 702 מילים

למקרה שפיספסת

גלנט וגנץ מתרחקים מנתניהו

מסיבות עיתונאים נפרדות, נזיפה בטוויטר, עקיצות בישיבת הסיעה ומלחמה על התקציב: הסדקים מתגלעים בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי המחנה הממלכתי - והדרך סלולה לפירוק החבילה ● מתי זה יקרה? האמריקאים יחליטו ● פרשנות

עוד 969 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

עקורים

"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"

שלומית עוזי

קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת

עוד 1,839 מילים

המחנה הממלכתי יצביעו נגד תיקון התקציב, אבל לא יצאו מהממשלה

למרות אי־העברת הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה ואי־סגירת ממשרדי ממשלה מיותרים, במחנה הממלכתי החליטו לא לשבור את הכלים ● מתישהו בזמן הקרוב גנץ יאלץ לממש את הציפייה בקרב תומכיו, להתקדם לשינוי פוליטי בתוך הרכב הכנסת הנוכחית – ולהביא סוף לממשלה ההזויה והקיצונית ביותר בתולדות ישראל ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות

במשך שנים גורמים בכירים בשלטון פועלים כדי לשכנע את הציבור כי מותר, סביר ואף מתבקש להרוג מחבלים בזירת פיגוע, תוך כדי התעלמות מההבחנה המתחייבת בין חיסול מחבל המהווה סיכון, לבין הריגת מפגע שאינו מסכן איש ● מותו המיותר של האזרח יובל דורון קסטלמן חייב להביא לשינוי קיצוני במגמה הנוכחית ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

ישראל לא סגרה את הדלת על המשך המו"מ לשחרור חטופים

למרות ההודעה כי ראש המוסד הורה לאנשיו לעזוב את דוחא, מצרים וקטאר ממשיכות לנהל שיחות עם ישראל וחמאס ● בחינת לוחות הזמנים שהובילו לחידוש הלחימה בעזה מעלה אף היא כי ישראל לא ויתרה על חזרה למתווה שחרור החטופים ● פרשנות

עוד 784 מילים
היום ה־58 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

צה"ל החל לפעול בדרום הרצועה; מפקד גדוד שאטי חוסל

אזעקה נשמעה ברמת הגולן עקב שיגור מסוריה, צה"ל תקף את מקור הירי ● דיווח: מבצעים לחילוץ חטופים משבי חמאס לא יצאו לפועל מחשש לסיכון חיי החטופים ● החיילים החשודים בירי ביובל קסטלמן בפיגוע בירושלים נחקרו באזהרה ● ספינת מלחמה אמריקאית וספינות מסחריות הותקפו בים האדום, אחת בסכנת טביעה; החות'ים טוענים כי מדובר בספינות ישראליות

עוד 67 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים

במקום לצפות לבשורות שלא יגיעו מפסגת האקלים, בכוחה של החברה הישראלית להביא את הבשורות מכאן, מהעוטף ועד בכלל ● ברחבי הארץ מתרקמות תוכניות להקים שכונות זמניות לקהילות של מפוני העוטף - ובמשרד להגנת הסביבה מנסים להימנע משגיאת הקראווילות של העלייה הרוסית וההתנתקות ● "חיים על הקצה" במכתש רמון ● וד"ש מהטיולים של פעם באחד מעיקולי העוטף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם. הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי - COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ו... המשך קריאה

אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).

חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.

אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.

סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אושר הוא אקדח חם

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: באחד ממבצעי השיווק הגאוניים אי־פעם, מכונאי אוסטרי בשם גסטון גלוק הופך אקדח מכוער לכלי הנשק הפופולרי ביותר בקרב רשויות החוק והפושעים באמריקה (ועכשיו בישראל)

עוד 1,962 מילים

קשה להאמין שהעולם יאפשר לישראל את חופש הפעולה הנחוץ להקרסת חמאס ● המחאות נגד ישראל בירדן עלולות להביא לביטול הסכם "מים תמורת חשמל" ● איראן טוענת: רכשנו מטוסי ומסוקי קרב רוסיים ● טורקיה מסייעת למוסקבה לעקוף את משטר הסנקציות ● והשבוע ב־1947: תוכנית החלוקה של האו"ם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,222 מילים
היום ה־57 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

כוחות הביטחון הרגו את מפקד גדוד שג'עייה, ששלח את המפגעים שפשטו על נחל עוז

נתניהו: "חמאס הפר את ההסכם, ואני אמרתי שאם הוא יפר את ההסכם, אנחנו נחזור למלחמה; כך עשינו" ● גלנט: "חמאס מסרב להחזיר 15 נשים ושני ילדים המוחזקים על ידו" ● סלאח אל־עארורי, מראשי חמאס: לא נשחרר עוד חטופים עד שתושג הפסקת אש מלאה ● צה"ל: מפקד החטיבה הדרומית ברצועה, אלוף משנה אסף חממי, נהרג בקרב ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס

עוד 44 עדכונים

כבר לא האיש הנחמד

מאז הברקזיט ב-2016, כדורגלן העבר ושדרן הטלוויזיה האהוב גארי ליניקר הקצין ונדד ממרכז המפה לשמאל ● תהליך דומה קרה לו ביחסיו עם ישראל ● למרות שהפך את עמוד הטוויטר שלו לפמפלט פוליטי, לינקר סכר פיו לנוכח טבח חמאס בשבעה באוקטובר ● וכשכבר נדרש לנושא, זה היה כדי להגן על הפגנה בעד חמאס ● שאול אדר מנסה להבין על מה אנחנו מתעצבנים כשאנחנו מתעצבנים על ליניקר

עוד 1,465 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה