מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ'י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם... המשך קריאה

עצוב לקרוא שכך מתנהלים פני הדברים, בפרט כאשר מדובר ברכישת השכלה -דבר שלכאורה מבטא ומפתח את יכולותיו האינטלקטואליות של אדם עם מגבלה ועשוי לנתב אותו להשתלבות מלאה בעולם התעסוקה. יחד עם זאת אוסיף שכאשר למדתי את שני התארים (בשתי אוניברסטאות שונות) קיבלתי את מלוא ההתאמות וההנגשה לאורך כל שנות לימודי התארים ללא כל עלות. כמו כן, איני יודעת מהו הסטטוס של הסטודנטים בפוסט הנ"ל מבחינת זכויותיהם בביטוח לאומי, אבל מניסיון אישי אני יודעת שמי שזכאי לתכנית שיקום בביטוח לאומי, זוכה למימון לימודיו (לרוב קורסי לימודי תעודה או תואר ראשון, אך לא מעבר) ובמסגרת תכנית השיקום מקבל מימון שלם לשירותי תמיכה והנגשה. שוב, עצוב ומתסכל לקרוא שאלו הם פני הדברים, ואסור שכך יהיו, כל שכן כאשר מדובר ברכישת השכלה.

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה

תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים – או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה".
עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו.

הערה קטנה – המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר – האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.

עוד 948 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 28 באפריל 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־570 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

גורם ישראלי: אין סיכוי שנסכים להפסקת אש של חמש שנים

הוועדה שהקים לוין ממליצה להפוך את מח״ש לעצמאית ● קובי אהל חושף: ילד בן 19 תפר את פצעיו של אלון עם חוט ומחט ● משפחות חטופים בקריאות נגד נתניהו באולם בית המשפט ● מבקר המדינה החל בבדיקת טיפול הרשויות בפדויי השבי ● טראמפ: הולכת להיות עסקה עם איראן ● הרצוג: תומך בוועדת חקירה ממלכתית, יש עוד אפשרויות ● נתניהו יבקר בסוף השבוע הבא באזרבייג'ן

עוד 23 עדכונים

אלי כהן רוצה לפרק את מה שעובד

כנגד הנתונים שמעידים כי משק המים הישראלי עלה על דרך המלך מאז הקמת תאגידי המים, כנגד עמדת משרדי הממשלה והיועץ שהוא עצמו מינה, שר האנרגיה אלי כהן נחוש לסגור את התאגידים ולהחזיר את המים לעיריות ● גיורא שחם, ראש רשות המים לשעבר: "אם התאגידים יפורקו, ניתן יהיה לכתוב פרק נוסף בספר 'מצעד האיוולת'"

עוד 1,480 מילים
אמיר בן-דוד

אנו מצהירים בזאת

ארבעה ימים לפני יום העצמאות נחת על מדף ספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל מסמך נוסף שעוד יזכה לתילי תילים של פרשנות ● וגם: גלולת הרגעה בשם הרצוג ● התפתחויות מסתוריות באיראן ● ליברפול אלופת אנגליה ● ועוד...

ראש שב"כ רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90, דודו בכר/פול)
יונתן זינדל/פלאש 90, דודו בכר/פול

אסור להשוות

יש לנו נטייה אנושית, כמעט בלתי נשלטת להשוות בין אירועים. זו דרכנו להתמודד עם המציאות של הלא נודע, להיאחז במוכר כדי להתמודד עם הלא-מובן. כשמתרחש אסון, הנטייה הזו מתחדדת: מיד קופצים ההקשרים, המטאפורות, ההקבלות.

נדמה שכל שדרן חדשות, פוליטיקאי או אזרח מן השורה חייב למקם את האירוע החדש בתוך מסגרת היסטורית ישנה. אולי ההשוואה נערכת כי זה נותן תחושת שליטה על הסיטואציה. אולי כי זה פשוט מנחם. אך לרוב, הניסיון להשוות – לא רק שאינו מועיל אלא שהוא מזיק.

נתנאל הרש הוא דובר ארגון "עתים" ופעיל חברתי הפועל למען מדינה יהודית ודמוקרטית. ירושלמי מלידה, דתלש בוגר הימלפרב. נשוי ואבא ליוני. מאמין באדם וביכולת שלנו לתקן ולהתגבר על הקיטוב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 527 מילים

טיפול מלאכותי

בינה מלאכותית מסייעת כיום למערך בריאות הנפש באבחון מטופלים ובהדרכה, אך פסיכולוגים מזהירים מפני ניסיונות להשתמש בצ'אטבוטים כמטפלים ● לדבריהם, ה־AI שואף לרצות את המשתמשים במקום לעמת אותם עם הקשיים, אינו מציב גבולות ועלול לעודד התמכרות – ובעיקר, הוא אינו בן אדם ● "הרגשות בין המטפל למטופל הם כלי מרכזי בטיפול נפשי"

עוד 2,535 מילים

למקרה שפיספסת

האיש המתוק - סבי הגיבור, זיגמונד זליקוביץ'

מבין אינספור סיפורי הזוועה והגבורה של שואת יהודי אירופה, סיפורו של סבי כמעט נשכח ואבד לנצח בתהום הנשייה. אשר זיגמונד זליקוביץ' זיסמן (כמו לרבים מיהודי אירופה גם לו היו שני שמות – אחד יהודי והשני פולני. פירושו של שמו היהודי אתו נולד, זיסמן, הוא "איש מתוק") היה כנראה אחד מאותם גיבורים אמיתיים שמעולם לא חיפשו הכרה, והשואה צרבה בנשמתם צלקות שהעדיפו לחסוך ממשפחתם.

סבי נפטר ב-1972 בגיל 56, בטרם אחי, נכדו הבכור, נולד. כיצד שרד את המלחמה? מה היה חלקו אחריה? איך הגיע לארץ ישראל ומה היה פועלו לאחר עלייתו ארצה? כל הפרטים האלה לא היו ידועים למשפחה. פרט אחד ידענו, שבמושב כסלון שבהרי ירושלים קרוי בית העם על שמו (בית אשר), וזאת כיוון שבשנות החמישים פעל מטעם האיחוד החקלאי והסוכנות היהודית לעזור לעולים החדשים ממרוקו להתאקלם ולקחת חלק בתקומת הארץ החדשה.

שראדו וילקנסקי הוא אבא של יעל ונוגה. גר במושב עין יהב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,064 מילים

תצהיר נתניהו הוא חלק מקמפיין הבחירות שלו

התצהיר שהגיש ראש הממשלה לבג”ץ הוא המשך ישיר לאסטרטגיה שמלווה אותו מאז כישלון ה-7 באוקטובר: האשמת כל הסובבים אותו, הפצת קונספירציות והצגת עצמו כקורבן ● גם הימנעותו של נתניהו מלהכחיש את טענתו של בר כי ראש הממשלה דרש ממנו נאמנות אישית במקרה של משבר חוקתי אינה מקרית: היא חלק מההפיכה המשטרית שנתניהו עמל עליה בשנתיים האחרונות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג״ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו - רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישי... המשך קריאה

זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

בקרב התצהירים בין רונן בר לבנימין נתניהו, ראש הממשלה ממטיר פרטים סלקטיביים, מייצר סופת חול מילולית – אך לא מספק מענה לשאלה המרכזית שבלב העתירות נגדו: מתי ומדוע איבד את אמונו בראש שב”כ ● במקום להשיב על שאלת השופטים, נתניהו שוקע בטענות וסטטיסטיקות חסרות ערך ● פרשנות

עוד 1,581 מילים

מעל אלף תושבי קהילות רעייה בגדה המערבית נעקרו בשנתיים האחרונות ● הם טוענים למסע של גניבה ואלימות שהרשויות מתעלמות ממנו או משתפות עמו פעולה ● דוח חדש קובע: "שילוב של התעמרות ארוכת שנים מצד הרשויות, אלימות מתנחלים, איומים יום-יומיים ופגיעה כלכלית קשה, אילץ מאות משפחות לעקור מהאדמות שהיו להן בית במשך עשורים רבים, והוביל בפועל לגירושן בכפייה" ● נורית יוחנן ביקרה בחוות הרפאים

עוד 2,204 מילים ו-7 תגובות

הצעירים שבוחרים בשלום דווקא עכשיו

למרות ההרס, השכול והצער שמקיפים את המרחב, שלושה צעירים בוחרים להאמין שעדיין אפשר לדמיין עתיד אחר: אמנה ארנרייך שלמה מתקוע, יקיר רנבאום ממעלה מכמש ומאי אטר מתל אביב יתייצבו ב־8–9 במאי בוועידת השלום העממית בירושלים – האירוע האנטי־מלחמתי הגדול של התקופה, שאמור לסמן את המחנה שבוחר בתקווה במקום בייאוש

עוד 1,979 מילים

ההישג הישראלי בהאג לא הסיר את איום המעצר המרחף מעל נתניהו

ערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אישרה לישראל להמשיך להיאבק על שאלת סמכות השיפוט של ביה"ד, אך דחתה את טענתה המרכזית בנוגע לעקרון המשלימות ● התוצאה: הישג עקרוני, אך ללא שינוי ממשי במצב המשפטי – צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט נותרו בתוקפם ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

ישראל מבקשת עדיין לאחוז את המקל בשני קצותיו: מחד, להגביר את הלחץ הצבאי ברצועת עזה מבלי לגייס מילואים, ומאידך, להשאיר פתח לשלב נוסף במשא ומתן ● גורם בכיר בצה"ל אומר לזמן ישראל כי "כרגע יש עוד יכולת להרחיב את הפעולה מבלי לגייס את המילואים", אך האתגר העיקרי כרגע הוא בכלל עניין הסיוע ההומניטרי - שחייב להיכנס לרצועה בתוך שבועיים, לפני שייגמר האוכל בעזה ● פרשנות

עוד 750 מילים
היום ה־569 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

רונן בר בתגובה לתצהיר נתניהו: "רצוף אי דיוקים, ציטוטים מגמתיים וחצאי אמיתות"

בתצהיר, נתניהו לא הכחיש שדרש מבר לציית לו ולא לבג"ץ במקרה של "משבר חוקתי" ● דיווח: המשטרה שחזרה הודעות שנמחקו בהן אוריך קושר עצמו לחשדות בפרשת קטאר-גייט ● דיווח: נתניהו ניסה לשכנע את טראמפ לא להסכים להצעות שיציג לו ראש ממשלת קטאר לשחרור כל החטופים ● המפכ"ל בהנחיה לשוטרים: "אסור לדבר עם בן גביר, מי שידבר איתו ולא ידווח יודח"

עוד 45 עדכונים
היום ה־568 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

קצין השריון סרן עידו וולוך ולוחם מג"ב נטע יצחק כהנא נהרגו בקרב בעזה

שמונה הרוגים ו-700 פצועים בפיצוץ ענק בנמל באיראן; הערכה כי נגרם כתוצאה מ"התנהלות לקויה עם משלוח דלק מוצק מסין" ● גורמים בישראל: לישראל אין קשר לפיצוץ ● חמאס פרסם תיעוד חריג וטען: חילצנו חטוף ממנהרה שהותקפה בעזה; צה"ל: בודקים את אמינות הסרטון ● דיווח: ישראל שוקלת להקים אזור הומניטרי חדש בדרום עזה ● אלפים הפגינו נגד הממשלה בתל אביב

עוד 33 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הכתובת הייתה על החול

בין תקרית הכרישים הקטלנית בחדרה לשרפות הענק, זה היה אחד השבועות העצובים בתולדות היחסים שבין האדם לטבע בישראל ● דל"פ: ברפורמת המחירים של מירי רגב יש כמה נקודות חיוביות ● איך קרה שרמת השרון כל כך קרובה לתל אביב, וכל כך מנותקת ממנה ● ותרבחו ותסעדו, גרסת בעלי החיים

עוד 1,616 מילים

השבוע האחרון חלף בסימן התבטאויות ופעולות נחושות נגד האסלאם הקיצוני ● ברמאללה אבו מאזן קילל את חמאס, בירדן האחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק ובסוריה שני בכירים של הג'יהאד האסלאמי נעצרו ● במקביל, בעזה התחדשו ההפגנות נגד חמאס, ואף נשמעו בהן קריאות נגד קטאר ● והשבוע ב-1982: מצרים מציינת את חג שחרור סיני ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,258 מילים

מאות אלפי בני אדם צועדים מדי שנה את הקמינו דה סנטיאגו – רשת נתיבי עלייה לרגל שחוצה את ספרד, פורטוגל וצרפת ומסתיימת בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה ● במסע שהוא גם גופני וגם רוחני, בין מיתוסים נוצריים, נופים קודרים ותחושת התעלות נדירה, נולדה אחת הערים המרשימות באירופה ● שאול אדר הלך בעקבותיהם של הצליינים ומספק דיוקן של מקום שמתקיים על התפר שבין קדושה לתיירות

עוד 3,229 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה